יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

דורות. גם תלמידים שלמדו בתלמודי-תורה וסיימו שנות לימודיהם, רובם ככולם עזבו את ספסל הלימודים ויצאו למלאכה ולמסחר. הישיבות הבודדות היו פרטיות, למדו בהן מספר קטן של תלמידים בתנאים קשים, וגם הם הלכו והתמעטו. לכן גבר החשש שלדור הבא לא ימצאו רבנים ומנהיגים רוחניים מתאימים.

לישיבתו של הגאון רבי יצחק סְּבָאג והחל מטפס ועולה בסולמה של עבודת הבורא.

עד כדי כך היה חד בתורה שמוחו הקדח בדברי תורה לא הניח לו לישון, הרופאים רשמו לו סמי שינה שיסייעו בידיו להירדם, אך גם אלו לא סייעו, עד שמנהל התלמוד-תורה לקח אותו לעבוד עבודה פיזית ואז הצליח להירדם.

רבי שלום כמחנך הרואה את הנולד, ביטא פעמים רבות את חרדתו מהמצב, לכן בשנת תש"ד

איש חינוך , 22 ), בהיותו בן 1931 בשנת תרצ"א ( נבחר רבי שלום לנהל תלמוד-תורה בו עד 4 תלמידים מגיל 2,000- למדו כ .18 גיל

) הגה רעיון להקים ישיבה שנתן 1944 ( לה את השם "כתר-תורה" שילמדו בה תלמידים תורניים גבוהים ולהכשיר בה מנהיגות רוחנית

לדור הבא. ישיבה שהיה לה בסיס כלכלי רחב שתוכל לשלם משכורות נאותות

אהבת התורה בערה בו וכדי לא לפגום בניהול הת"ת למד ר' שלום עם תלמידיו בתחילת הלילה כשעתיים במשך

למורים ולתמוך בתלמידים מעוטי יכולת, כדי שיוכלו ולהמשיך בלימודיהם ללא טרדות. ולשם כך ייסד ליד הישיבה "חברת כתר-תורה" שעל חבריה נימנו עשירי הקהילה וסוחריה, ותפקידם לדאוג למימון צורכי הישיבה. לראש הישיבה בחר את מורו ורבו רבי יצחק אְסְּבָאג זצ"ל. בישיבה זו למדו כמה עשרות תלמידים וחלק מבוגריה המשיכו את לימודיהם בצרפת, באנגליה, באמריקה ובארץ-ישראל. מתוכם ישנם כיום ראשי ישיבות

שנה-בהלכה, ברמב"ם 20 ובשולחן-ערוך. בנוסף, היה ר' שלום קם בשעות הבוקר המוקדמות להכין את שיעוריו ולהעמיק עיונו במקורות ההלכה ובספרות הפסיקה. בתקופה זו סיים את כתיבת חיבוריו "מזרח השמש" )1962 (הודפס בקזבלנקה תשכ"ב שהוא ביאור מקיף על שולחן-ערוך, יורה דעה ונושאי כליו, חידושים על רמב"ם, סדר מועד וחידושים על הש"ס. את החידושים על הרמב"ם והשולחן ערוך כתב והשלים בשיעורי-הערב, בעוד החידושים על הש"ס כתב בהיותו בן שבע-עשרה בלבד. שמו הטוב כתלמיד-חכם ופוסק גדול יצא למרחקים, והתייחסו אליו כמורה הוראה בעניינים קשים. בהגיעו לגיל שלשים פנו אליו אבות בתי-דין לעיין בנידונים קשים בענייני חושן משפט. ישיבת "כתר-תורה" ו"חברת כתר-תורה" רבי שלום היה ער לתהפוכות העוברות על יהדות מרוקו, בעקבות חדירת התרבות הצרפתית ופתיחת שערי הפקידות הממשלתית, הציבורית והפרטית לפני צעירים יהודים, כמו גם עסקים ומקצועות רבים שהיו חסומים לפני היהודים. ברק התרבות המערבית והתועלת הממשית שהיו בעקבותיה, הביאו בערים הגדולות את מרבית ילדי היהודים בעידוד הוריהם להמיר את ה"חדר" (סְלָא בערבית) והתלמוד תורה בבית-הספר ובתרבות הצרפתית. בד בבד החל הזלזול בשמירת המצוות ובמנהגים הקדושים מדורי

ורבנים, בהם גם כאלה ששלחו ידם במחקר והצליחו. הישיבה התקיימה עד לשנות הששים, במשך הזמן הפכה למעין ישיבה תיכונית, לימדו בה לימודי-חול ותלמידיה ניגשו למבחני בגרות. פעילותו בדיינות וברבנות ) עבר רבי שלום ובהצלחה מבחנים 1947 בשנת תש"ז ( ,) RABAT לרבנות ודיינות בבית-דין הרבני הגבוה ברבאט ( ומיד הוצעו לו משרות רבניות ממקומות שונים. הוא עבר ), תחת נשיאותו CASABLANCA לעיר הגדולה קָזָּבְלָנְקָה ( של הרב הגדול רבי חיים בן-סוסאן (בן-שושן) זצ"ל. ) לאחר פטירת הראב"ד (ראש אב 1949 בשנת ה-תש"ט ( בית-הדין) משה חי אלקיים היה מוכרח להיענות לבקשת הדיינים והקהילה בקזבלנקה וליטול על עצמו את עול הדיינות, ועל אף גילו הצעיר נבחר לכהן בדיינות בעיר הגדולה קזבלנקה.

7

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו