יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

החיים האחרים יצריכו ממנו משאבים פיזיים ונפשיים. כמו בעליה כך גם בירידה, ההחלטה לעשות את הצעד אינה מבשילה ביום אחד. העולה לא סובב את הגב יום אחד וחזר לצרפת. העולה מנסה להשתלב בכל הכלים העומדים לרשותו. הוא פונה לכל עבר לבקש סיוע אפשרי ורק לבסוף כאשר הוא נתקל במבוי סתום, הוא בוחר בהשתלבותו חזרה בחברה שנוח לו בה. הוא יעדיף כמובן חברה המוכרת לו, בה הוא מדבר את השפה ואליה הוא רגיל, גם אם זה כרוך בויתור על המימוש העצמי ונאמנות לייעודו. עבור כל היורדים, הירידה" אינה "הרפתקה" ואינה חוויה חיובית. העולה הבוחר לעשות את דרכו חזרה לצרפת, אינו מבקש ואינו רוצה לעזוב. הוא מתקשה להפנות עורף לארץ ישראל אליה כל כך השתוקק להגיע ועדיין נותרה קרוב כל כך לליבו. בדבריהם של מספר יורדים שיצא לי לפגוש בעבודתי ניכרים רגשות כאב ותסכול בשל קשיים אובייקטיבים אותם הם חוו ובהם נתקלו בחיי היום יום. הם הרגישו זלזול וחוסר התייחסות כלפיהם - לא סופרים אותם. הגיעו לארץ, הם נזרקים לים ועכשיו שיתמודדו לבדם. תחושה זו קשורה באופן ישיר למוסדות הקהילתיים ולמערכות האדמיניסטרטיביות, כפי שהגדירו זאת העולים. בשיחות שהיו לי עם שלושה מרואיינים, החזרה לצרפת מהווה "חווית כישלון קשה" עבורם. הדבר מעלה מורכבות עם חזרתם לצרפת. כיורדים, הם נתפסים כלא יציבים, יחסה של החברה משתנה כלפיהם גם כאן וגם שם. הדבר מעורר אנטגוניזם כלפיהם והיחס אליהם הוא כאל זרים וכל מי שנראה זר, שונה או חריג נתפס בעיני החברה כלא מקובל ואכן מזמין ביקורת לרוב שלילית. סיכום עבודתי בדקה את שאלת התערותם של עולי צרפת בחברה הישראלית, את עמדותיהם ותפישותיהם ביחס לסיפור עלייתם, קליטתם וירידתם של אחדים, דרך שיח העולים. זאת, באמצעות הראיונות הנרטיביים שקיימתי עם עולים מקבוצות גיל, השכלה, הכנסה ואורינטציה אמונית שונה, שבחרו להתיישב באשדוד. ה"סיפורים הקטנים" של העולים, כפי שעולים מן הריאיונות, משקפים אירועים הקשורים בקליטת יהודי צרפת בעשור האחרון. הם מלמדים אותנו ממקור ראשון אודות הדילמות והקשיים בהתמודדותם היומיומית עם ההגירה למדינת ישראל, כשמעל ראשם מרחפים קשיי תעסוקה, אפליה וסכנת כישלון בהשתלבות, העלול להוביל לירידה מן הארץ. במהלך הראיונות נתתי את הדעת לקולו של האחר (הצרפתי)ולמבט הדומיננטי של החברה הישראלית עליו, חברה המצפה ממנו להשתלב כמה שיותר מהר בתוך המרחב הישראלי מחד, והנוהגת בו – לדבריו – בגסות

תפקידן של הדעות הקדומות בהשתלבות רוב העולים הביעו שביעות רצון מישראל באופן כללי אך דעתם אינה חיובית על החברה הישראלית. אין לייחס מגמה זו לתחושת טינה כלפי הישראלים ומנגד אין פירושה שהמרואיינים נעדרי יחס ביקורתי לישראל. עמדתם למעשה דואלית: הם מביעים שאט נפש לנוכח התנהגותם גסת הרוח של הישראלים, ומנגד מביעים סובלנות וסלחנות כלפי הישראלים "המפלים" אותם והדעה הרווחת היא ש: "צריך רק להכיר אותם", הם יהיו הראשונים לעזור לך אם תתקל בבעיה באמצע הכביש". נראה, שבסיסה של עמדה כפולה זו נעוץ באידיאליזציה של מדינת ישראל, הממשיכה להתקיים גם עם העליה הממשית לישראל. הדעות הקדומות קיימות לא רק לגבי המקום (ארץ ישראל) אלא גם לגבי העולים. המבקשים להשתלב עם עלותם מצרפת, מתמודדים עם סטריאוטיפים שליליים ביחס אליהם, המטובלים בביטויים מעליבים, משפילים ואלימים ובהומור וצחוק ישראלי גס. הקושי להתמודד עם דעות קדומות לא פסח גם על העולים מצרפת ומה לא נשמע כבר עליהם " "מזרחיים", "לאומנים ימניים", דתיים", "רעשניים", "קמצנים", "שזופים" וכעת גם " עשירים" הגורמים לעליית מחירי הדירות. בראיונות חוזרים העולים על תחושת התסכול שלהם לנוכח השם הרע שיצא להם, שלעיתים הם סבורים כי בצדק הוא מגיע להם ולעיתים סבורים כי הוא עושה להם עוול. לא ברור אם הדעות הקדומות כלפי הצרפתים מהוות חסם בקליטתם ובתחושת האינטגרציה שלהם, או להיפך, הופכות אותם לעוד קבוצה אתנית ותרבותית הסובלת מיחס מזלזל ומפלה ובכך הופכת בעצם לחלק מהישות ההטרוגנית הנקראת "אוכלוסית מדינת ישראל". "ירידה" על אף שבריאיונות שקיימתי היה לכך ייצוג זעיר (בדמות ריאיון עם אישה ערב עזיבת הארץ ושיבה לצרפת), לא ניתן לסיים עבודה זו מבלי לתת את הדעת לנתון החשוב שכל מי שעוקב בקביעות אחרי הרשתות החברתיות והחדשות בפייסבוק, לא יוכל שלא להבחין בתכולות הבית הרבות המוצעות למכירה, בקבוצות מאשדוד, נתניה ועוד. אך, כאשר מדובר בירידה של יהודי צרפת ,זהו "טאבו", אסור לפרסם נתונים ולדבר על נושא כה רגיש וכואב אך המציאות עגומה ויקשה לטאטא אותה מתחת לשטיח. ככל שתהיה ההתמודדות שמובילה בסוף הדרך ל"ירידה" מן הארץ, חזרה לצרפת אינה דבר של מה בכך והמחיר אותו משלם היורד יהיה כבד מדי. ירידה מן הארץ ברוב המקרים מצריכה התמודדות עם כישלון של אי אינטגרציה - אי השתלבות, או השתלבות חלקית. וגם בהגיעו לארץ המקור, השתלבותו חזרה למעגל העבודה ולתחומי

61

2023 אפריל-יוני , ניסן-סיון תשפ״ג :18 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו