מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 5

מהדורה דיגיטלית

המגזין 2023 יוני #5 גיליון

הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל

נדל״ן מדיה הפקה: | שירי עצמון עיצוב גרפי: | רנית נחום-הלוי כתבת ועורכת המגזין: | עופר פטרסבורג עורך ראשי:

הממשלה צריכה להיכנס תחת האלונקה

ראול סרוגו, נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל.

יצחק מויאל, מ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל

משקי בית חדשים לעומת קצב התחלות הבנייה שעומד 90,000 נוצרו בישראל 2022 בשנת יחידות דיור. על רקע האתגרים הבינלאומיים, עליית הריבית והקיפאון בענף - 55,000 על הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנילוות קוראות לממשלה להירתם למען הקטר המוביל של המשק

"ענף הבנייה כמנוע צמיחה כלכלי מרכזי, מקום עבודה אטרקטיבי, ועם מקסימום בטיחות לעובדים" בראיונו הראשון, דוד יהלומי, המנכ"ל הנכנס של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, שוטח את החזון שלו

היכן אפשר ללמוד ולהתנסות בענף הבניה? תוכנית מציעה 2000 פרקטיקום של גלגל התנופה מבית ציונות לסטודנטים תוכנית שתזניק אותם היישר לאתרי הבניה קופצים למים העמוקים: מהמכללה לשוק העבודה

צילום: יח"צ

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

1

דברי פתיחה

צועדים לעבר עתיד טכנולוגי

שיתבססו על הרכבה של חלקים ממפעלים, במקום בנייה מיושנת, מנהלי הפרויקטים יפעיפ לו רחפנים שימנעו טעויות, המנופים יהיו אוטופ מטיים ללא מגע אדם, הצוותים ילבשו בשטח בגדים שימנעו סכנת חיים ועוד ועוד. אנחנו, כולנו, עובדים, קבלנים, מנהלים, מתפ כננים, צריכים להיערך לכך. בשנה האחרופ נה הקמנו את “האקדמיה למקצועות הבנייה” שהייתה חלק מרכזי בחזון שלי לקרן ואני מאמין שהיא תעשה את השינוי הגדול. אנחנו נכשיר עופ בדים ומנהלים בהיקפי ענק בשנים הבאות ואנפ חנו פועלים כדי להכניס “תחת האלונקה” לעניין זה גם את הממשלה. זו שעת כושר והזדמנות אמיתית. השינוי של אתר הבנייה כפי שהצגתי פה, יאפשר לגייס עובדים רבים שלא ראו בענף יעד מתאים להם עד כה. להערכתי, בשנים הקרובות נגייס לענף ישראלים לצד עובדים פלשתינים וזרים 20,000 שמספרם יגדל. אוכלוסיות חדשות ישולבו בענף – אני רואה לנגד עיני הרבה יותר צעירים ישראפ לים באתרים, חרדים ונשים. הענף יגדל כי המפ שימה של הכנת ישראל לעתיד חייבת להתבצע. 20 מיליון תושבים שתהפוך בתוך 9 זו מדינה של ע � מיליון. אנחנו כאן ובאנו ל 18 שנה למדינה של בוד בשבילכם – קבלנים ועובדי הענף. נמשיך לפעול למענכם ללא הפסק. אני מאחל לכולכם ולבני המשפחות שלכם, ימים שקטים והצלחה גדולה. שלכם, ראול סרוגו, נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל.

תקופת חגי האביב היא תקופה של התחדשות ורגע נכון להסתכל קדימה. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה לקחה על עצמה בשנים האחרונות משימת על – להתאים את יכולות הענף לצרכים האמיתיים של ישראל. אנחנו עושים את זה ללא הפסק, יומיים ולילה, לעיתים תחת לחץ זמן וקשיים לא מבוטלים ולעיפ תים מנצלים את היכולת לקחת את הזמן לתכנן. אנחנו פועלים בכמה מישורים והמרכפ זיים בהם הינם הפעולות מול השלטון המרכזי (ממשלה וכנסת) והמקומי, יצירת כלים לשמיפ רה על חיי אדם במטה הבטיחות שלנו, קידום פיפ תוח והטמעת טכנולוגיות חדשות בשותפות עם פ � ו CONTECH הממשלה בקהילת המפתחים עילות ללא הפסק בשטח כדי ללמוד ולשפר את הבנייה ואת המהירות בה היא מתבצעת. בשורה התחתונה, בראש רשימת האתגפ רים הארוכה שאיתה הענף מתמודד נמצא כיום המחסור בכוח אדם מקצועי. הקרן מקפ דישה תחת הנהגתי הון ומאמצים אדירים ואני אומר לכם, אנחנו נמצאים היום בפתחו של עידן חדש בתחום התעסוקה בענף שלנו. פני הענף, שלומד ממש עכשיו כיצד הוא יכול להתקדם דרמטית על ידי שילוב כלים להאצת ושיפור העבודה, ישתנו מאוד בעפ שור הקרוב. עובדים ישלבו בעבודה טכנולופ

גיה ושיטות בנייה חדשות, חומרים חדשים, כלים חדשים לבקרה ושליטה בתהליך הבנייה, תכפ נון חכם משולב בעבודה

צילום: יח"צ

היומיומית ועוד. באתרים שלנו יהיו מערכות רבות

3

דברי פתיחה

שמים סוף לתאונות העבודה בענף

האקדמיה למקצועות הבנייה שהקמנו, כולי תקווה שיוכשרו באמצעותה אלפי עובדי בניין, תשתיות ושיפוצים מקצועיים בישראל. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה פותחת את שעריה ומסייעת לאורך כל השנה למעסיקים ועופ בדים הן מבחינת רווחה, הכשרות, מלגות, סיוע לעובד המוחלש ובני משפחתו, הן באירוע חברה, מלגות לילדים, עידוד השכלה והסבה מקצועית. אנו לומדים לאורך השנים עד כמה ענף הבפ נייה והתשתיות זקוק לפעילות הקרן לעידוד. גם השנה המשיכה הקרן לקיים פעילויות רבות להגברת המודעות בקרב עובדי הבניין בעניין שמירת חייהם באמצעות קיומו של חודש הבטיפ חות הלאומי שמתקיים כבר שנה שלישית והפך למסורת באופן קבוע, הכשרות ייעודיות לקידום מקצועי, לימוד מסלולים חדשים למנהלי עבופ דה, עוזרי בטיחות, מנופאים ועוד מקצועות נופ ספים ופעילויות רבות בתחום רווחת העובדים. על כולם להבין, מעסיקים ועובדים, כי הקרן לעידוד תמשיך לפעול במלוא הקיטור כדי לתפ מוך בתהליכי שינוי חשובים כגון סוגיית הבטיחות וההכשרות המקצועיות לטובת הענף. אני מקווה שבשותפות עם הממשלה הנכנפ סת נצליח לעלות את עניין הבטיחות לסדר היום ולחדש את קבלת התקציבים לטובת הכשרות העובדים שהם הפתרון להפחתת תאונות העפ בודה. משימתנו היא לפעול בלי אפליה ובאופן שוויוני מול כל המועסקים בענף: עובדים זרים, פלשתינים וישראלים. יצחק מויאל, מ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל.

Charisma Pixel צילום:

מתחילת השנה המטרה העיקרית שעומדת לנגד עיני היא לשנות את המציאות הקשה של העובדים בענף ולשפר את בטיחות באתרי הבפ נייה. עובד שמגיע למקום עבודתו צריך לחזור לביתו בשלום! האמצעים העיקריים להשגת המטרה לשיפ פור המודעות ולהעלאת הבטיחות של העובדים היא באמצעות הכשרות מקצועיות בקרב מנהפ לים ועובדים, השתלמויות מקצועיות, ימי עיון, כנסים מקצועיים, הרצאות וניידת בטיחות אשר מגיעה למקום העבודה ולאתר. בנוסף, אנו משקיעים בשתי פעולות מרכפ זיות: הקמנו את מטה הבטיחות ואנו מקיימים בכל שנה את חודש העלאת המודעות בבטיחות העובדים. זאת ועוד, באמצעות

4

דברי פתיחה

דווקא בתקופות משבר, ממשלת ישראל צריכה להגדיל את ההשקעה

ענף הבניה והתשתיות בישראל נמצא בעיצומו של משבר מתמשך. משבר אשר מעמיד בסיכון חברות רבות. לצד גלי התייקרויות של חומרי הגלם, נוספו בשנה האחרונה העפ לאות הריבית שגורמות לקיפאון בענף. זאת, נוסף על המחפ סור החמור בכח אדם מקצועי, בהיקף של אלפי משרות, החל ממהנדסים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וכלה במקצועות הבניה הרטובים. האתגר הגדול הוא לנסות לחבר לביקוש הקשיח של הענף כח אדם מקצועי, שיראה בו מקום ראוי לפתח קריירה. ענף הבניה בארץ ובעולם הולך להשתנות באופן משמעותי עם הכניסה של טכנולוגיות בניה, בינה מלאכותית ורובוטיקה. הפתרונות הטכנולוגיים ישנו את מקצועות הבניה וידרשו מיומנויות אחרות של העובדים. הקרן תחקור ותמפה את המגמות הטכנולוגיות העתידיות, ואת ההשלכות על כח האדם המקצועי בענף, כדי לייצר תכפ נית היערכות אסטרטגית רב שנתית. ישנה חשיבות גדולה ללמידה מהנעשה בעולם בתחום זה, ולאימוץ שיטות שהוכחו כיעילות ואפקטיביות, במודלים של דיור בר השגה, ביצירת סטנדרטיזציה ובהכשרות מקצועיות. דווקא בתקופות משבר, ממשלת ישראל צריכה להגדיל את ההשקעה בפרויקטים של תשתיות ולראות בהם השקעה ולא הוצאה, כזו שתניב פירות כלכליים בטווח הבינוני והארוך.

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל

5

כ עבור שנים של ניסיון והישגים שצבר במגזר הציבורי, דוד יהלומי, מגיע לענף הבנייה עם מטרה ברורה: לפפ תור את משבר הדיור והתשתיות – ולבנות ענף חזק ואטרקטיבי, עם בטיחות מקסימלית לעובדים. "מה שמשך אותי בענף הבנייה הוא ההשפפ עה שלו על המשק ועל האזרחים, עולם מאד מאתגר ומאד מורכב, ואיך שאני רואה את זה, בעיקר מפוספס," מסביר יהלומי. "ענף הבפ נייה צריך להיות מקום בו ישראלים מכל גווני החברה רואים בו קריירה, מקום בו הם יכולים לצמוח ולהתפתח מתחילת הקריירה ועד הפפ נסיה. אנו מתמודדים עם מציאות שבה מרפ בית הישראלים לא רואים בענף הבנייה מקום לפתח בו קריירה מקצועית. יש פה פספוס עצום, כיוון שמדובר באחד הענפים הכי משפ מעותיים והכי תורמים לכלכלה הישראלית". "אם נסתכל על שלושת העשורים הקרופ י � מיליון יח 3 בים, המדינה תידרש לבנייה של

הטכנולוגיה הולכת לשנות את ענף הבניה, בעיקר בהיבט של כח האדם המקצועי

ענף הבנייה כמנוע צמיחה כלכלי מרכזי, מקום עבודה אטרקטיבי, ועם מקסימום בטיחות לעובדים: זהו החזון של דוד יהלומי, המנכ"ל הנכנס של / הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה ליעד וכניש

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

6

ב � יחידות דיור בשנה) ו 100,000 דות דיור ( ניית תשתיות בהיקפים עצומים של מאות מיליארדי שקלים. האתגר הגדול הוא לנסות לחבר לביקוש הקשיח הזה כח אדם מקצופ עי שיראה בענף הבנייה מקום ראוי לפתח בו קריירה. במילים אחרות, שיראה בו בית". "חלק בלתי נפרד מהשינוי הנדרש הוא לשנות גם את תדמית הענף, אשר סובל מספ טיגמות והנחות יסוד שגויות. אתגר מרכזי נוסף הוא השינויים הטכנולוגיים בעולם בכלל ובענף הבנייה בפרט, שהולכים לשנות באופן מהותי את ענף הבנייה. תפקידה של הקרן להבין לעומק את המגמות הטכנולוגיות, את ההשלכות ואת ההיערכות הנדרשת בכדי להפ תאים את ענף הבנייה ובעיקר את כח האדם המקצועי לשינויים הטכנולוגיים". "בכל שלב יש נקודת שיווי משקל נכונה יותר" יהלומי, נכנס לתפקיד החדש לפני כחודפ מאונ' רייכמן, ומביא MBA שיים, בעל תואר עימו ניסיון עשיר של תפקידים בכירים במגזר הציבורי והעסקי והיכרות עמוקה עם משרדי הממשלה והשלטון המקומי. במקביל לתפקיפ דו החדש ימשיך לשמש כיו"ר מטה תשתיות בקרן, במטרה להמשיך להוביל את ההתמופ דדות עם משבר התשתיות הלאומי. בתפקידו כמנכ״ל המשרד להגנת הסביפ בה, הוביל יהלומי בין היתר את אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד בהיקף כספי מיליארד שקלים; החלטת ממשלה 6.5 של להקמת ועדת מנכ"לים שהמליצה על פינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה וקידום תוכנית מפרץ החדשנות; מאבק בתחנות כוח מזהמות שהוביל לעצירתן של מספר תחנות כוח מזהמות והובלת תוכנית חלופית להקמה ושימוש באנרגיה סולארית ובאגירה; והכללת הבקבוקים הגדולים בחוק הפיקדון, מהלך אשר העביר מאות מיליוני בקבוקים מהטמנה למחזור והחזיר לציבור ולרשויות המקומיות כמאה מיליון שקלים בשנה. "המפתח להצלחה במאבקים הוא בהובלה של שינויים מתוך ראייה אסטרטגית ומערכפ

ראול סרוגו, דוד יהלומי, יצחק מויאל והנרי כהן

חנו נמצאים איתן בקשר ובוחנים ביחד שיפ תופי פעולה והגדלת הפעילות. אני סבור שממשלת ישראל צריכה לעודד ולהעצים את הפעילות המבורכת הזאת של שילוב חרדים בשוק העבודה". כיצד כניסת הטכנולוגיה תשפיע על ענף הבנייה? "ענף הבנייה בארץ ובעולם הולך להשתפ נות באופן משמעותי עם כניסה של טכנולוגיות בנייה, בינה מלאכותית ורובוטיקה. בעתיד הנפ ראה לעין, הפתרונות הטכנולוגיים לא יחליפו את בני האדם, אבל ישנו את מקצועות הבפ נייה באופן כזה שתידרש מיומנות אחרת של העובדים. העובדים העתידיים בענף הבנייה יידרשו לידע טכנולוגי. תפקידה של הקרן הוא למפות את המגמות הטכנולוגיות ואת ההשפ לכות על כח האדם המקצועי בענף, ובאופן הזה לבנות תכנית היערכות אסטרטגית רב שנתית". יהלומי חושב שהשינויים הטכנולוגיים יובילו ליתרונות רבים בענף, וביניהם הפיכת הענף לאטרקטיבי ובטיחותי יותר, וגם יתרום לשיפור תדמית הענף. מגדל בבל כמשל לעולם התשתיות בישראל יהלומי, בכובעו כיו"ר מטה תשתיות ובנייה חוזית, ממשיל את עולם התשתיות בישראל

תית. צריך לדעת למפות את מערכת האינפ טרסים של כל צד, ולחפש אחר האינטרס ,WIN WIN המשותף, לנסות לחפש אחר ה ולהבין שאין אמת מוחלטת אחת, הנחת היסוד צריכה להיות שבכל שלב יש נקודת שיווי משקל נכונה יותר, טובה יותר ואפקטיבית יותר לכל הצדדים". שילוב חרדים בשוק העבודהכמשימה לאומית אחת הנגזרות מהמטרות שיהלומי מדבר עליהן היא צמצום הפערים של כח אדם מקפ צועי בענף הבנייה. "מדובר על מחסור של כח אדם מקצועי בהיקף של אלפי משרות, החל ממהנדסים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וכלה במקצועות הבנייה הרטובים. אנחנו צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים שיכניסו לענף הבנייה קהפ לים מגוונים". בעניין זה, יהלומי מדבר על החשיבות ועל הפוטנציאל הגדול של שילוב חרדים בשוק העבודה בכלל וענף הבנייה בפרט. הוא מגדיר זאת כמשימה לאומית, שתיתן מענה ברמה החברתית והכלכלית כאחד. "ישנן אוכלוסיות רבות במגזר החרדי שמפ עוניינות להשתלב בשוק העבודה, ובשטח יש מספר עמותות ומכללות אשר פועלות להכפ שיר חרדים ולשלבם במקצועות הבנייה. אנפ

7

בשינויים בשיטת המיסוי וכד'. צעדים מסוג זה יכולים לתת מענה מקיף ולספק פתרופ נות אמיתיים. בנוסף, ישנה חשיבות שדווקא בתקופות משבר, כמו שאנו חווים בתקופה זו, ממשלת ישראל תגדיל את ההשקעה בפפ רויקטים של תשתיות ותראה בהם השקעה ולא הוצאה, כזו שתניב פירות כלכליים בטווח הבינוני והארוך“. "גם העלאת הריבית לאחרונה לא נותנת פתרון אמיתי למחירי הדיור, אלא רק מעמיקה אותו. ובעניין זה, ראול סרוגו, נשיא הקרן ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התבטא מעל כל במה שמדובר בטעות מתמשכת. בבנק ישפ ראל צריכים להבין שמרכיב שכר הדירה מהווה רבע מהמדד, ואנחנו רואים את העלייה המשפ מעותית במחירי השכירות מאז עליית הריבית ואת הקיטון המשמעותי בהתחלות הבנייה. כולם עכשיו יושבים על הגדר ואנחנו רק מחריפ פים את המשבר, כיוון שכאשר החברות הקבלפ ניות וחסרי הדיור ירדו מהגדר, הם ימצאו שוק שבו הביקוש גדול בהרבה מההיצע, ואנחנו שוב נהיה עדים לעליות מחירים". מיליארד שקל 73.8 "המדינה מכניסה 16% בשנה ממיסוי בענף הבנייה והתשתיות, מסך הכנסות המדינה, כמה מזה חוזר לרוכשי הדירות? כמעט כלום. אלו הכנסות שבאו מהפ ענף. בואו נגלגל אותן בחזרה לענף הבנייה והתשתיות, כדי לתת את המשאבים הנדרפ שים לפתרונות". ”גם מבנה המיסוי צריך להשתנות. קח לדופ ינועו 2030 גמה את המיסוי על הבלו. עד שנת בישראל רק מכוניות חשמליות. ברור שהמדיפ נה כבר היום נדרשת לשינוי במבנה המס ולפ פצות על אובדן ההכנסות מהמיסוי על הבלו, ולכן אני סבור שככל שנקדים תרופה למכה, גם בעניין הדיור, כך נוכל לצאת מהמשבר מהר יותר ובצורה נכונה יותר. כדי למתן את הזינוק החד בעליות המחירים בכלל, ואת מחירי הדירות בפרט, הממשלה צריכה לקפ בוע יעדים ממשלתיים חדשים, עם שינוי יסודי ומהותי של מבנה המיסוי הקיים שמהווה את אחד החסמים ביציאה מהמשבר".

כל אחד מהגופים האלו פועל בצורה עצמאית ושונה וחוסר הסטנדרטיזציה הזה מייצר חוסר אפקטיביות וחוסר יציבות בענף". במקומות רבים בעולם, ובעיקר באירופה, קיימת סטנדרטיזציה שמייצרת ענף תשתיות יציב באותן מדינות. במדינות האיחוד האירופי שבהן קיימת סטנדרטיזציה, אנחנו רואים את היתרונות, את היציבות, את האפקטיביות ואת איכות הפרויקטים. בכל בריטניה למשל נהוג NEC - The New Engineering חוזה אחיד ( ) שהבסיס שלו זה שיתוף פעולה בין Contract מזמיני העבודה לבין החברות הקבלניות כבר משלב תכנון הפרויקט, דרך כתיבת המכרז עצמו ועד לביצוע בפועל. כמו-כן, קיים מרכז בוררות אחד באיחוד האירופי אשר מטפל בסכסוכים בין הצדדים. הניסיון מלמד שמנפ גנון זה חוסך מיליארדים רבים למשק האירופ פאי, מקצר את זמני הפרויקטים ומעלה את איכותם". "האתגר שלנו הוא ליצור חוזה אחיד וסטפ נדרטיזציה בענף התשתיות, באופן שמחזק את היציבות של הענף, מקטין את הסיכונים ומייצר פרויקטים יעילים ואיכותיים יותר. הניפ סיון שנצבר בעולם מלמד כי הראיה הנוכפ חית של מיזמי תשתיות רק מזווית של המחיר הזול ביותר, פוגעת הן במזמיני העבודה והן בחברות הקבלניות ובסופו של דבר באיכות הפרויקט". נוכל לסיים עם מסר אופטימי לציבור בנוגע לעתיד הענף? יהלומי מציין כי אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה נצליח לשכנע את הממשלה לאמץ את הפרתונות שאנו מציעים לפפ תרון משבר הדיור והתשתיות באופן שונה השנים האחרונות. "על 20 מההתנהלות ב מנת לפתור את המשבר, נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה. דבר אחד צריך להיות ברור, התנהלות דומה לא תייצר פתרונות אמיתיים. הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות אינם מספ פקים וצריך לתת מענה הרבה יותר רחב בדפ מות הגדלה משמעותית של היצע הקרקעות, באימוץ מודלים מהעולם של דיור בר השגה,

תעודת זהות דוד יהלומי שם: אב לשלושה מצב משפחתי: תואר שני במנהל עסקים השכלה: ) מאוניברסיטת רייכמן MBA ( כדי לפתור בעיות מוטו לחיים: מורכבות ולהוביל שינויים בהצלחה

נדרשת חשיבה מערכתית וחיפוש אחר האינטרסים המשותפים של כל הצדדים

למגדל בבל. לדבריו, ענף התשתיות סובל ממשבר עמוק שהחל בקורונה, שיצר מחסור חמור בחומרי גלם, ושיבוש שרשראות האספ פקה, שהובילו לגל התייקרויות עולמי. על כך, יש להוסיף את האפקט של מלחמת רוסיה אוקראינה ולאחרונה גם את עליות הריבית ביפ שראל. כל אלו יחדיו מטילים עומס אדיר אשר מסכן את יציבות הענף. "צריך להבין שענף התשתיות מאופיין ברפ ווחיות נמוכה של פלוס-מינוס חמישה אחוזים וברווחיות כזאת, כל השפעה חיצונית, שיטות המכרזים, מוסר התשלומים, מחירונים וכדופ מה, מביאים בקלות פרויקטים להפסד. מגדל הבבל, בהקשר הזה, הוא בכך שאין שפה משותפת ואחידה בקרב משרדי הממשלה ומפ זמיני העבודה הגדולים והרשויות המקומיות.

8

ענף הבנייה עומד בפני אתגרים רבים - קיפאון בשוק הדיור, ירידות מחירים, זינוק בתשומות הבנייה, ריביות שהטיסו את החזרי ההלוואות, הפיחות בשקל, ואם זה לא מספיק, צל גדול מאיים על הענף באמצעות השתלטות חברות זרות על ענף הבנייה. הקבלנים רנית נחום-הלוי מסתכלים על השוק והם מתקשים להישאר אופטימיים / הישרדות גרסת הקבלנים

ה קיפאון בשוק הנדל"ן, לצד העלייה במחירי חומרי הגלם, היחלשות השקל בחודשים האחרונים, וגם המשך זליגת החברות הזרות לענף הבנייה בישראל, מציבים אתגרים לא פשוטים עבור חברות הנדל"ן והבנייה בישראל. לכל זאת נוסיף עוד את הקיפאון בשוק הנדל"ן, תולדה של זינוק עולמי באינפלציה לצד עליית הריבית, מה שפוגע משמעותית בתזרים המזומנים של החברות כיוון שרוכפ שים פוטנציאלים 'ממתינים על הגדר'. הקושי הגדול מורגש בעיקר על חברות נדל"ן שמינפ פו עצמן בשנים האחרונות וכעת, במצב הנופ כחי, נתקעו ללא רוכשים ועם ריביות גבוהות. התוצאה, איך נאמר בעדינות, לא מבשפ רת טובות. על-פי בדיקה שערכה בתחילת ,CofaceBDi השנה חברת המידע העסקי חלה הרעה במדד הסיכון של חברות הבפ נייה לעומת שנים קודמות. על-פי אותה בדיפ חברות נקלעו למצוקה 470 כ- 2022 קה, ב תזרימית, והערכה היא כי השנה הנתון הזה חברות 670 - לכדי 50% עשוי לזנק בכמעט

הרעה החולה: עליית חומרי הגלם אם לא די בכל מה שצוין, הרי שגם הוצאות הבנייה הולכות וגדלות וקבלנים שחתמו על הסכמים עם המדינה להקמת מתקני תשפ תית, סופגים את העליות במחירי חומרי הגלם, ומתקשים לראות רווחים. בעוד שבמפ דינות העולם הממשלות באו לקראת חברות הבנייה, בישראל, דבר לא נעשה. באיטליה, למשל, ניסו לפני פחות משנה לפתור את הבעיה בין היתר באמצעות הקפ מיליארד יורו 7.5 צאה ממשלתית בסך של שנועדו למימון ההתייקרויות של חומרי הבפ נייה; ביוון - הממשלה שילמה בונוסים לקבפ לנים עם השלמת הפרויקטים, שעזרו להם לכסות, לפחות באופן חלקי, את העליות בתפ שומות הבנייה; הממשלה הצרפתית, לדוגפ מא, קבעה כללים במסגרתם ביטלה קנסות והוסיפה סעיפי הצמדה לעליית המחירים. כך הממשלות יצרו למעשה חומת הגנה לקבלפ נים כדי למנוע מהם לקרוס כלכלית. בישראל, כאמור, הקבלנים יכולים רק לחלום על כך. דרישת פיצויים שהעביפ

שייקלעו למצוקה. נסביר: יזם או קבלן רוכש מגרש באמצעות הלוואה שהוא מקבל מהבנק. כשערך הקרפ קע עולה, הכל טוב מבחינתו, הוא יכול לסחור בקרקע ולרשום רווח. הוא גם יכול להתחיל למכור דירות – אחרי שקיבל היתר בנייה, ועד לפני כמה חודשים, הוא גם יכל להעלות את מחירי הדירות בצורה משמעותית. 20% שוק נדל"ן שמזנק בשיעור שנתי של במחירים, נותר כזיכרון רחוק ומתוק עבור הקבלנים. נתוני הלמ"ס מוכיחים כי בחופ דשים האחרונים חלה תפנית חדה, כאשר עליות המחירים התמתנו, ובתחילת השנה אף רשמו ירידות קלות. ולמרות ירידות המחירים, בתקופה כלפ כלית מאתגרת המאופיינת בחוסר יציבות, גם הירידות לא מצליחות למשוך את הקופ נים. כשהריבית השנתית עומדת (נכון לחופ , החזרי המשכנתא 4.25% דש מרס) על שקל 1,000 החודשיים מזנקים בכמעט בחודש, ומאיימים על כל רכישה של דירה חדשה.

9

depositphotos : צילום

בחומרי גלם או בעלויות העובדים. בסוף הכל מתגלגל לעלות המוצר הסופי, ופה זה הרוכפ שים. כל עוד מגמת העלייה תימשך, אני לא

מהתשתיות מיושנות מאד, דבר שמחייב את שדרוגן. בתחום התחבורה למשל, התעוררו בישראל עשרות שנים אחרי מדינות אחרות בעולם, והחלו להקים רכבות קלות ואת המטרו בגוש דן, דבר שאמור לחלץ אותנו מקטסטרופ פה תחבורתית שאנו דוהרים אליה. אז מה יקרה אם קבלני התשתיות יקרסו? סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ניר ינושבסקי, התריע לאחרונה על הסכנה - בעפ קבות הפיחות בשקל והשלכות רעידת האדפ מה בטורקיה שהובילו לזינוק במחיר הברזל המיובא. "הקבלנים כבר קיבלו שתי הודעות על עליית מחירי תשומות הבנייה, מה שישפ פיע על מחירי הדירות ועל עלות התשתיות שיושפעו מזה. כל עלות ייצור תגולגל לבסוף על רוכשי הדירות, בין אם זה במס או במע"מ, ראול סרוגו, נשיא התאחדות "על ממשלת ישראל לראות הקבלנים: בקבלן שותף ולא אויב. המצב חמור והממשלה חייבת להירתם"

רו לממשלה על העליות בתשומות הבנייה בפרויקטים של תשתיות לאומיות, לא זכתה עדיין לאוזן קשבת. "ממשלת ישראל חייבת לראות בקבפ לן שותף ולא אויב", אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ שהתבפ טא בנושא בחודשים האחרונים. "אנחפ נו כאן יחד, חזקים ואנחנו כאן כדי להבהיר לממשלת ישראל - המצב חמור ופוגע בקפ בלנים ובעובדים. בשביל הענף ובשביל ישראל, אנחנו דורשים מהממשלה – כנסי מתחת האלונקה". סוגיית התשתיות היא קרדינלית בהתפפ תחותה של מדינה, ואלו כוללות סלילת כביפ שים חדשים, התקנת מסילות רכבת, תשתיות ביוב, חשמל ותקשורת, כל אלו יבטיחו בעתיד גם כלכלה מתפקדת ובריאה. בישראל חלק הנרי כהן, מ"מ מנכ"ל הקרן לעידוד: "העסקת עובדים זרים מעלה את תאונות העבודה. המדינה חייבת להתעשת ולתת עדיפות לחברות ישראליות"

אופטימי לגבי השנה הקרובה". מחירי בטון לא יציבים

בתחילת השנה עלו מחירי הבטון והטיט ב � . כתוצאה מכך חברות ה 10% בישראל בכ - טון שלחו מכתבים לקבלנים שהודיעו על עדפ כון המחירים. חברת שפיר, לצורך הדוגמא שלחה לחברות הבנייה בתחילת השנה עדכון , גם בחברת 13% על עליית מחיר הבטון בכ- 'הנסון מוצרי בטון' זינקו מחירי הבטון בשיפ עור דומה וחברת רדימיקס, אחת מספקיות הבטון המוכן המוכרות בישראל, הקפיצה את . 12% המחיר בכ לדברי מ"מ מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, הנרי כהן "בדרך כלל חוזים של רכישת חומרי גלם הם ארוכי טווח והקבלן תמיד מנסה לשמור על יציבות ולא להיכנע למחירים ולכן זה לא שוק שניתן באופן שעפ רורייתי לבוא ולהעלות מחירים. המשמעות

10

היא, שמי שישלם את הזינוק החד והפתאומי יהיו רוכשי הדירות". כהן מציין עוד כי, כדאי להזכיר גם את הפיפ חות בשער השקל שמשפיע גם הוא על מחיפ ריהם של מוצרי צריכה רבים בבניין כגון חומרי גלם, מתכות ואריחים, מוצרי גמר כגון קרמיפ קה וחיפויי אבן. "כל ההשפעות הללו, מבית ומחוץ משפיעים על הקבלנים ועל כיסי הצרפ ענף הבנייה נאלץ להתמודד עם עוד סופ ' מאפשרת 90 גייה בוערת. החל משנות ה מדינת ישראל לייבא עובדים זרים בתחום הבנייה, כדי להתמודד עם אתגרי הבנייה ביפ שראל. עם זאת, בשנים האחרונות שולטות החברות הסיניות בתחום, והמדינה נותנת עדיפות לפעילותן של חברות תשתיות זרות. אלו מביאות לישראל אלפי עובדים, זרים והדבר בא על חשבון חברות תשתיות ישראפ בחירות רבותי בחירות בחודשים הקרובים יצטרכו חברות הנדל"ן להתמודד עם אתגרים נוספים ועיקרם הרפורמה המשפטית, המחאה שהיא גוררת איתה וחוק ההסדרים. על רקע זה, בחודש האחרון החליט פורום להשבית את הוועדות המקומיות 15 ה והשלטון המקומי. נוסף על כך, אנו נמצאים בשנת בחימ רות לרשויות המקומיות, תקופה בה לרוב נרשמת האטה בקצב קידום תוכניות הבמ נייה. יזמים ומתכננים שפועלים מול עימ ריות טוענים כי שנים בהן מתקיימות יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין "תנאי החברות והתעשיות הנילוות: הזרות טובים יותר והחברות הישראליות מתחרות מולן בידיים קשורות" כנים", דברי כהן. הסינים באים

ליות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים. לדברי יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עופ בדי הבניין והתעשיות הנלוות, יש בישראל ח � קבלני תשתיות שמאוגדים בהתא 1,500 כ דות הקבלנים בוני הארץ. חברות אלו מעסיפ אלף עובדים. לפי נתונים רשמיים, 60 קות כ- קבלני תשתיות. 600 נסגרו 2021 רק בשנת "לחברות זרות יש יתרון מובנה מול חבפ רות ישראליות. כוח האדם שלהן זול יותר וכך גם מחירי חומרי הגלם", מסביר מויאל. "הרפ שויות בישראל סירבו לפצות את קבלני תשפ תיות בגין עלייה חדה במדד תשומות הבנייה, ובפועל כפו עליהן לספוג את עליות המחירים, דבר שמקשה להן בהתמודדות במכרזים לפפ רוייקטים גדולים - כך שהנזק הוא בלתי הפיך, וזו הסיבה לקריסת המון חברות תשתיות בישראל". מויאל מציין עוד, כי המצב נעשה חמור עוד ש � , שכן אז אישרה ממשלת י 2020 יותר ב - ראל העברת מכרזי תשתיות בגובה של מיפ ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות "כל עלות ייצור אם במע"מ, הקבלנים: בחומרי גלם, או עלויות עובדים - תגולגל לבסוף על רוכשי הדירות" בחירות מקומיות, מתאפיינות בסרבול יתר של תהליכים, ובשיתוק הוועדות המקומיות. הבעיות מתחילות בעיקר בתוכניות הגמ דולות שנעצרות והתנגדות ראשי העיר הנבחרים לקדם מדיניות תכנונית שנמ קבעה על-ידי קודמם. במקרים רבים חלקם פועלים לגבש תוכניות המתאימות לאג'נדות שלהם. חילופי שלטון גוררים אם כך, חוסר ודאות שלטונית ותכנונית, שעשוי להשמ פיע על ההיערכות הפיננסית של חברות נדל"ן, מה שיגולגל, גם הפעם, לכיסם של רוכשי הדירות.

depositphotos : צילום

ליארדי שקלים לחברות סיניות שזכו במכרז שפורסם על ידי חברת נת"ע. האבסורד הגפ דול הוא, שהמדינה פוטרת את החברות הזפ רות מתשלום אגרת עובדים זרים. "החלטה זו עומדת בניגוד מוחלט להצהרות והתחייבויות הממשלה לדאוג לחברות התעשייה הישראפ ליות. נמצא אם כך, כי תנאי החברות הזרות טובים יותר, והחברות הישראליות מתחרות מולן עם ידיים קשורות", אומר מויאל. "החברות הללו מביאות איתן פועלים שנפ שארים כאן למשך שנים", מוסיף כהן. "אנו שמים לב כי העסקת עובדים כאלה דרך חבפ רות זרות או כוח אדם, העלתה את מספר תאונות העבודה. התגלו עשרות תעודות מזויפות של עובדים ללא הסמכה להפעיל ציוד כבד ומנופים, והוגברה הסכנה באתפ רי הבנייה. מדינת ישראל צריכה להתעשת לתת עדיפות לחברות בנייה ישראליות ולכוח אדם ישראלי. בכוונתנו להילחם על כך, ולא לתת לממשלה אור ירוק להמשיך לתת העדפ פה לחברות זרות, מה שעשוי להביא לקריסת ענף שלם, שאחראי על פרנסתן של עשרות אלפי משפחות".

11

12 הקרן לא יכולה לשאת את קטר המשק לבדה על הגב

החודשיים האחרונים היו בין הקשים שידע ענף הבנייה, במהלכם נהרגו בתאונות בני אדם ועשרות 7 עבודה נפצעו. אם נוסיף לכך את כשלי הענף - כגון הדרת החברות הישראליות מהשוק באמצעות עידוד כניסת חברות זרות, העלייה בחומרי הגלם ועליית הריבית - הרי לנו ענף מקרטע שמתקשה עוד להחזיק בתואר: "קטר המשק". בראיון ראשון, מתאר הנרי כהן, המשנה למנכ"ל הקרן לעידוד, המתעתד להתמנות למנכ"ל החברה הכלכלית, את דרישותיו מהממשלה: להכניס את היד עמוק לכיס ולעודד עבודה תוצרת כחול-לבן רנית נחום-הלוי / מ � , רו"ח במקצועו, מו הנרי כהן חה במספרים. בחודש האחרון הוא לא הפמ סיק לספור, אך הפעם, הוא לא מנה את הכנסות או הוצאות הקרן לעידוד, אלא את עובדי ענף הבנייה ששילמו בחייהם בחומ דשיים האחרונים באתרי הבנייה ברחבי הרוגים ועשרות פצועים! 7 הארץ:

depositphotos : צילום

צילום: סטודיו כריזמה פיקסל

דה בענף הבנייה, בין היתר באמצעות תוכפ נית הכוכבים, בשיתוף מטה הבטיחות בענף הבנייה, ‘צומת’ ו’קרן מנוף’ של הביטוח הלאומי. מטרת תוכנית הכוכבים היא לרתום את חברות הבנייה, גדולות וקטנות, לכדי תרבות ארגונית המסמלת את טיב ניהול האיכות, מצוינות ובטיחות של כל חברה. ב � ח 150 "תוכנית הכוכבים כוללת היום א � חברות עם כוכב ר 93 רות בנייה, מתוכן חברות 33 חברות עם כוכב שני, ועוד 43 שון, שכבר הגיעו לכוכב שלישי, רביעי וחמישי. זו השתתפות מכובדת של חברות, גדולות וקטנות כאחד, בתוכנית שבאה לשנות את תרבות העבודה באתרי הבנייה. חלק מהחפ ברות הן מופת, דוגמת אלקטרה בניה. אבל

בראיון ראשון למגזין הקרן, מתאר כהן את מפת הדרכים, שלהערכתו תביא להגשמת מטרות הקרן, כהעלאת המודעות לבטיחות בבנייה, צמצום מספר ההרוגים בענף ועיפ דוד עבודה ישראלית. “בכל שבוע כמעט אנו סופרים לפחות הרוג אחד בענף, ועולם כמנהגו נוהג. נראה שאנשים מיד הופכים את הדף ופונים לעיסופ קיהם. זה כואב מאד בעיקר בהתחשב בכך שאין מי ששם לתופעה הזו סוף, שחוקר את האירועים. נמצא שבענף שמייצר הכי הרבה הכנסות למשק, הוא גם הענף שהעובדים בו משלמים הכי הרבה בחייהם”, אומר כהן. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה משקיעה מיליוני שקלים לטובת מיגור תאונות העבופ

הנרי כהן, המשנה למנכ״ל הקרן לעידוד:

זה לא מתחיל ומסתיים כאן, אלא בעבופ דה משותפת של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקרן, והממשלה במשותף וזה לא מה שקורה. כיום, הקרן מממנת את ההכפ שרות בענף הבנייה כולל את הקורסים בנופ ״אנחנו לא יכולים לשאת עוד את האלונקה הזו לבדנו על הגב. אני מצפה מהממשלה כמו שהיא מעניקה מימון ומשענת לעובדי ההייטק, שתנהג באופן דומה עם עובדי ענף הבנייה. אנחנו לא סוג ב'״

13

שאי הבטיחות והמדינה היא לא צלע שניתן להישען עליה". אז איפה הממשלה בנושא הזה? כהן: “זו השאלה. אנו נמצאים במשבר לאומי ממש בענף שמוגדר קטר המשק ובין שלל פעולותיו, אנו עוסקים בספירת פצועים והרוגים, לצערנו הרב, ובניסיון בלתי נלאה למגר את התופעה הזו. זה כואב. מדובר בדיני נפשות. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה פועפ לת רבות בנושא ואנו משקיעים כספים ומבצפ עים קמפיינים ציבוריים כדי שהנושא יחלחל, אבל הגיע הזמן שגם המדינה תכניס את היד לכיס ותעלה את הנושא הזה על סדר היום". הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה זו עמופ תה שהוקמה על-ידי התאחדות הקבלפ נים בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין והעץ, שמטרתה היא קידום ענף הבנייה בישראל. הקרן עושה זאת במגוון של דרפ כים ועיקרן: הכשרות מקצועות לעובדים קיימים באמצעות השתתפות בשיעור של בכל הכשרה מקצועית, כשהמעסיק 75% משלם את היתרה; הרחבת הידע המקצוע של העובדים בענף, סיוע בהשמה וקליטת עובדים ישראלים, פעילויות רווחה לעובפ דים, שיפור הבטיחות ותדמית הענף. הכפ נסות הקרן הן מתוקף חוק בממשלה המפ חייב כל קבלן רשום לשלם אחוז מסוים בהתאם למספר העובדים המועסקים על-ידו, וכן באמצעות סבסוד ממשלתי מהביטוח הלאומי. סבסוד זה תלוי במידה רבה בהיקף ההכשרות שהקרן מוציאה. מה שאומר שאם פחתו ההכשרות בקרן – פחת גם המימון הממשלתי. “אנחנו לא רוצים להיות תלויים בביטוח הלאומי ולדרוש מהם תקציבים”, ממשיך כהן. “אנו מבקשים לקבל תקציב באופן קבוע שישמש להכשרות לעובדים. צריך לבצע הכשרות מקצועיות רבות, בין היתר בנושא בטיחות מעשית, ומימון עשרות הכשפ רות בתחומי הבנייה שיש להם דרישה גבוהה כמנהלי עבודה, עגורנים ועובדי שלד. אם לא יהיה לנו תקציב, לא נוכל להתנהל, וזו

מחויבות הקרן. אנחנו לא יכולים לשאת עוד את האלונקה הזו לבדנו על הגב. אני מצפה מהממשלה כמו שהיא מעניקה מימון ומשעפ נת לעובדי ההייטק, שתנהג באופן דומה עם עובדי ענף הבנייה. אנחנו לא סוג ב'." חיזוק עבודה ישראלית אתגר נוסף שכהן מציב הוא עידוד עבופ דה ישראלית, תוצרת כחול-לבן. גם בנושא זה הוא קורא לממשלה לפעול להגדיל את מספר העובדים הישראלים בענף, כיעד לאומי, אסטרטגי, כלכלי, חברתי, ולא פחות חשוב – בטחוני. התייחסותו של כהן לעניין העובדים הישפ ראלים נשמעת בין היתר על רקע נתונים שפורסמו לאחרונה בוועדה בכנסת, שדנה בנושא העסקת עובדים פלשתינים בענף הבנייה. מהדיון עלה כי באופן תמוה, המפ דינה מאפשרת לסייענים, במודע, לספפ סר בהיתרי העסקה של פלשתינים. במילים אחרות, מדובר בעסק כלכלי לכל דבר ועפ ניין. עבודת מחקר של המכון למחקרי ביטפ חון לאומי באוניברסיטה תל אביב, שנערפ בנושא הסחר בהיתרי עבודה 2021 כה ב לפלשתינים, קובע שהיקף תופעת הסחר בהיתרי עבודה לפלשתינים שנרכשו על-ידי ספסרים ונמכרו לעובדים שמעוניינים לעפ מיליארד שקל. 1.25- בוד בישראל היה כ כיצד אפשר לצמצם את התופעה? כהן: "מדינת ישראל צריכה להגדיר את הנושא כמשימה לאומית. לא יכול להיות שהענף היצרני ביותר בישראל, שהכלכלה הישראלית נשענת עליו, ענף שמגלגל מיפ ליארדי שקלים, יושתת על כוח פלשתיני. שרת הפנים לשעבר, איילת שקד, התחיפ לה בתהליך שחובה על הממשלה הנוכחית להשלים אותו – הקמת תאגידים מורשים שנועדו להעניק אישורי כניסה גם לעובדים פלשתינים ולמעשה להעביר את האחריות מהמדינה לתאגידים הפרטיים, מה שעשוי לצמצם את כמות הסייענים והמעסיקים ולייעל את הפיקוח והבקרה".

“אנחנו צריכים לגרום לישראלים להשפ תלב בתוך מקצועות הבנייה וכמה שיותר, יותר טוב, שלא נהיה תלויים בגורמים אחפ רים. לא לשים את כל “הביצים” בסל אחד. התנהלות כזו כרוכה בסיכון. יש את העניינים המדיניים של הממשלה, אך נדרש להתאמץ ולמצוא יזמויות שיעודדו ישראלים להיכנס לענף ולא רק להשתלב במקצועות ההייטק, באמצעות הטבות מס, מענקים, ותוכניות ייעודיות שייבנו עבורם. צריך לחשב מסלול מחדש". תוכל להרחיב על התפקיד החדש שאתה מתעתד להיכנס אליו? "בימים אלו אני עומד לקראת כניסה לתפ פקיד מנכ"ל החברה הכלכלית של הקרן. מדובר בזרוע ביצועית חדשה שנועדה ליצור פעילויות עסקיות שירחיבו את מחזור ההכנפ סות, תוך שיפור מערכת הגבייה המתקיימת כיום. החברה הכלכלית תנהל פעילויות כלפ כליות נלוות לקרן, ותעסוק, בין היתר, בהפפ קת אירועים, השתלמויות וכנסים לחברות בענף הבנייה. מדובר בעשרות אירועים וכנפ סים בשנה, שעד כה בוצעו דרך חברה חיצופ נית. למעשה, החברה הכלכלית תעבוד כך שהיא תקבל הכנסות דרך פעילויות הקרן, וכך תוכל בעצם להתמנף ולהשקיע בחזרה בקידום מטרות הקרן. בנוסף, החברה הכלפ כלית תעסוק במכירת חסויות, השמה וביצוע הכשרות לעובדים לענף הבנייה, ועוד". תעודת זהות הנרי כהן שם: אב לשלושה מצב משפחתי: בעל תואר ראשון במנהל השכלה: עסקים בהתמחות בחשבונאות ומימון. רו”ח. בחמש עשרה עיסוק: שנה האחרונות שימש כשותף במשרד רואי חשבון עם ניסיון בניתוחים כלכליים, ייעוץ וליווי עסקי לחברות, תוכניות הבראה, תקציב ובקרה לחברות ועמותות.

14

מכת מדינה: מהם המספרים המדויקים של ההרוגים בתאונות עבודה בבנייה וכיצד הפך "קטר המשק" רנית נחום-הלוי לרעה החולה בשוק העבודה? / י מים ספורים לפני פתיחת משחקי המופ , ניצב 2022 נדיאל בקטאר בנובמבר 4.4 גורד שחקים קודר למדי בגובה של מכול העולם, שנדרשו לעבוד שעות עבודה ארוכות ובחום המתיש . כיצד הפך ענף הנדל"ן למדמם ביותר בישראל

באמצע בחודש מרס במהלכו התמוטטו פיפ גומים באתר בנייה בן שמונה קומות ברחוב קריניצי ברמת גן. שני עובדים נהרגו ודווח על פצועים נוספים שנלכדו מתחת להריסות. ההתמוטטות אירעה בשל עבודה שגויה של מפעיל עגרון הצריח, שגרם להתמוטטות הפיגום וללכידת שמונה עובדים שמתוכם נפצעו שישה ונהרגו שניים. 46 שבועיים קודם לכן נהרג פועל בניין בן באתר בנייה במעלות תרשיחא, לאחר שנפצע ממשאית בטון. צוותי מד"א שהוזעקו למקום טיפלו בו, אך תוך זמן קצר נאלצו לקבוע את מותו. אירוע זה מתווסף לתאונת עבודה קטלפ נית נוספת שאירעה יום קודם לכן בשכונת הר הנרי כהן, מ"מ מנכ"ל הקרן לעידוד: "תאונות עבודה נובעות מתרבות בטיחות גרועה בישראל ואת זה אנו מנסים לשנות ע"י תוכנית הכוכבים"

אז מה קורה בישראל? דווקא בשנה האחרונה נרשמה ירידה במספר ההרוגים לא 2023 בתאונות עבודה בבנייה, אך שנת מבשרת טובות. מאז ינואר השנה ובחוד מרס בפרט עד כתיבת שורות אלה, אירעו מספר תאונות עבודה קטלניות שגבו את חייהם של עובדי בניין במספר אתרי בנייה ברחבי הארץ. למעשה, לפחות אחת ליום מתרחשת תאונת עבודה ולעיתים קרובות יותר מתאונה אחת כאשר רוב התאונות נובעות מנפילה מגובה, נפילת חפץ או נפילת מטען. האירוע האחרון והחמור ביותר התרחש ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר ועדת העבודה "נראה שיש יותר והרווחה של הכנסת: הרוגים בתאונות עבודה מאשר בתאונות דרכים. חיי אדם הפכו להפקר"

פועלי בנייה שאיבדו את 6,751 ק"מ שהנציח חייהם. המגדל נקרא בשם "אנדרטת המונפ דיאל", והוא חותך את קו הרקיע האייקוני של המדינה שנועד להציע למשפחות מהגרים מנפאל, הודו ולאומים אחרים מקום זיכרון ליפ קיריהם שנפטרו תוך כדי עבודה בבניית מתפ קני המונדיאל בדוחא שבקטאר. אנדרטת המונדיאל משקפת את הזילזול וחוסר איכפתיות לחיי אדם כאשר העדיפות ניפ תנה תמיד לעמידה בעלויות ובלוחות זמנים, כאשר את רוב העבודות ביצעו מהגרי עבודה חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות "המינהל ינקוט בגישה במשרד העבודה: של חוסר סובלנות ואכיפה ע"י עיצומים כספיים וסגירת אתרי בנייה"

15

חומה בירושלים, שהסתיימה גם היא, במותו , יצחק אהרון הורביץ ז"ל. 55 של פועל כבן מפקחי מינהל הבטיחות שבמשרד העבופ דה נתקלים מדי יום בהפרת בטיחות חמופ רה. לדברי חזי שוורצמן, ראש מנהל הבטיפ חות במשרד העבודה, "המינהל נוקט וינקוט בגישה של חוסר סובלנות ואכיפה בחומרה על-ידי צווי בטיחות, עיצומים כספיים, סגירת אתרי בנייה ומחלקות במפעלים. אנו קוראים לכל המנהלים במשק הישראלי לתת דגש על נושאי בטיחות העובדים בסדר היום של כל חברת בנייה, מפעל או משק חקלאי". נפגעים 50 - מגדלים 100 לכל 100 ממחקר של הלמ"ס עולה כי על כל נפגעים. 50- מגדלים שנבנים יש כ בשל רצף התאונות הקטלניות באתרי הבפ קיימה ועדת העבודה והרווחה 22.3- נייה, ב של הכנסת דיון חירום בנושא, במהלכו אמר יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התופ רה): "נראה שבאופן יחסי יש יותר הרוגים בתאונות העבודה מאשר בתאונות הדרכים. חיי אדם הפכו להפקר ולכן חובה עלינו להגפ ביר את הפיקוח, את האכיפה ואת האחריות כדי להציל נפשות". ח"כ אייכלר קרא בין היתר לחייב עובדים בהכשרת הבטיחות, דרש ממשרד העבודה להסדיר בתוך חודש את תקנות הבטיחות בעבודה, ולבחון מפקחים שאינם בהכרח מהנדסים כדי להתגבר על המחסור בפיקוח. לפני כחודש נערך הכנס השנתי של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, במהלכו הכריז שר העבודה, יואב בן צור, כי המשרד "מקדם רפורמה דרמטית שתשנה את התרבות בישראל בבטיחות העופ בדים באתרי בנייה". אין כניסה ללא הכשרה ח"כ לשעבר, אייל בן ראובן, ראש מטה הבפ טיחות בקרן לעידוד ענף הבניה, קורא לתקן תקנה מחייבת שתאסור כניסת עובד לאתר בנייה לפני שעבר הכשרה בנושא בטיחות,

depositphotos : צילום

תוכנית הכוכבים מטרת תוכנית הכוכבים היא לרתום את חברות הבנייה, גדולות וקטנות, לכדי תרבות ארגונית המקדמת את עקרונות הבטיחות והמצוינות של כל חברה. התוכנית מבוצעת על-ידי חברת 'צומת בטיחות' בהובלת מטה הבטיפ חות בענף הבנייה ובשיתוף הקרן לעיפ דוד ופיתוח ענף הבניה, התאחדות בוני הארץ ו'קרן מנוף' של הביטוח הלאומי. חברות בנייה שעוברות את התהליך 1- מקבלות דירוג באמצעות כוכבים (מ- ) לפי רמת מערך ניהול הבטיחות שהן 5 מיישמות. מעין "כוכבי מישלן" - או סוג של תו תקן - של ניהול בטיחות. 150 תוכנית הכוכבים היום כוללת חברות עם 93 חברות בנייה, מתוכן חברות הגיעו לכוכב 43 כוכב ראשון, י � חברות השיגו את הכוכב השל 15 , שני חברות הגיעו לכוכב רביעי ומספר 9 שי, דומה של חברות הגיע לכוכב החמישי.

ולחייב מנופאי לעבור הכשרת במכשיר-הדפ מיה (סימולטור) אחת לשנה, במסגרת תכנית 'הכוכבים' לעידוד הבטיחות בעבודה. הרוגים 10 "מתחילת השנה אנו מונים בתאונות בענף הבנייה. זה הרבה, הרבה יותר מדי! אני קורא למנהלי חברות הבנייה, למפ נהלי הפרויקטים, למנהלי העבודה באתרים: הקפידו על תדריך בוקר לפני תחילת ‰ העבודה. הימנעו מלהטיל על העובדים ביצוע של ‰ עבודות מסוכנות ובאופן כללי נסו לצפות ולפ זהות אירועים המהווים סיכון. כמו-כן, ודאו עם העובדים שהם מביפ נים היטב את המוטל עליהם וכל אחד מהם מצויד ברתמה וקסדה. אנו במטה הבטיחות מקדישים שעות רבות לפיתוח תוכניות חדשות המותאמות לדרוש בשטח – תוכנית לקבלנים קטנים, לקבלני משנה, למנהלי עבודה ולשילוב טכפ נולוגיות בטיחות באתרים. אנו פועלים כל הזמן להרחיב ולהעמיק את תוכנית כוכבי הבטיחות שהוכחה כתוכנית המשמעותית והמשפיעה כיום בענף".

16

לא מוותרים על אקדמיה בבנייה עובדים 200 לאחר שנרשמה הצלחה מעל המשוער בשלב הפיילוט של הכשרה והשמה של מעל - השמה 2023 , האקדמיה למקצועות הבנייה ממשיכה בכל הכח בתוכנית יומרנית לשנת 2022- ב ראש מכון ריפמן ויועץ בכיר לאקדמיה חגי רזניק, עובדים כל שנה / 1,000- ל ת וכנית העבודה של האקדמיה למקצועות הבנייה מיסודה של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה אושרה וכבר נמצאת בביצוע. 2023 לשנת בשבועות הקרובים צפויות להפפ להלן רשימת הקורסים בהם השתתפו קבוצות גדולות של עובדים בטיחות בבניה ובניה הנדסית. יוזמות הקרן לעידוד

תח כיתות נוספות שבסופן ישולפ בו עשרות תלמידים בענף הבנייה. תוכנית העבודה שמה גם יעד יומרני להפ שלים עד שנת העבודה הקרובה את המיזפ מים המשותפים עם משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה ולהגדיל את נפח השנתי עובדים בכל שנה. 1,000 הכולל השמה ל- מאמץ זה בא לטפל במחסור בכוח האדם הקשה בענף הבניין, ופעולתה של האקדמיה מסייעת בכך נמרצות. את הפרויקט יזמו ראול סרוגו נשיא התאפ חדות בוני הארץ, יצחק מויאל יו"ר הספ תדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות וערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. אין ספק כי הפרויקט הוא חברתי כשהוא מחזיר אנשים למעגל העבודה, אך מן הצד השני גם מאפשר תמך מקצועי אמיתי לענף ועל כך התודה לראול, איציק, ערן ודוד העופ מדים בראש. הקורסים שמציעה האקדמיה לבנייה מהווים פריצת דרך בענף הבנייה ובקפ רב אוכלוסיות חדשות שעד עכשיו לא

מנהלי עבודה חדשים

31

עבודה בגובה

302

עוזר בטיחות למנהל עבודה

39

חגי רזניק

3

אתתים

היו מעורבות במשק הישראלי. כך השפ תלבו בקורסים חניכים וחניכות מהחבפ רה החרדית, אנשי הפזורה הבדואית, עולים חדשים וחיילים משוחררים שחיפ פשו דריסת רגל ראשונית בענף הבנייה. הקורסים השונים באקדמיה כוללים הכפ שרה בתחום השיפוצים והבניין, בית חכם, אינסטלציה והתמחות בגבס. בשלב הבא יתווספו קורסים נוספים בדגש על המקצועות הרטובים: כשילפ דאים, מנהלי פרויקטים ומנהלי עבודה. הקורסים מועברים על-ידי גורמי מקצוע מהענף וכוללים שיעורים פרונטליים בימים מלאים, כולל התנסות עבודה בשטח.

76 76 29

עזרה ראשונה

מלגזה

בונה פיגומים מקצועי מנהלי עבודה תשתיות טפיחות באתרי תשתיות בטיחות באתרי תשתיות

4

12 12

17

מסכמים את 202 2 פחות הרוגים ועדיין הרבה יותר מדי עובדים 50 : סיכום השנה החולפת אמור להדיר שינה מעיננו בענף הבנייה, ואולם נתוני 23 נהרגו בתאונות עבודה, מהם מצביעים על ירידה עקבית ביחס לשנים קודמות 2022 / ?2023 בזכות הגברת האכיפה והפיקוח. מה צופנת לנו רנית נחום-הלוי

50 עובדים נהרגו בתאונות עבופ - כך עולה 2022 דה במהלך מדו"ח פעילות מינהל הבטיפ חות של זרוע העבודה. מדובר על נתון קשה, אך, על-פי הנתונים בדו"ח, נרשמה יריפ דה ביחס למספר ההרוגים בשנים קודמות. עובדים, ואילו 56 נהרגו 2021 כך למשל ב- . 84 מספר ההרוגים נסק ל- 2019 ב זרוע העבודה במינהל הבטיחות מקיים ביפ קורות שוטפות באתרי בנייה, מתחמי תעשייה 20 הוא קיים מעל 2022 ובענף החקלאות. ב אלף ביקורות כדי לבחון את סוגיית השמירה על הבטיחות בעבודה. פעילות זו בוצעה בשיפ תוף עם גורמים נוספים, בהם המשטרה והרפ שויות המקומיות. מדובר על גידול במספר ו � ביחס לשנה ק 3.4% הביקורות בשיעור של ביקורות. 19,482 דמת, שכן אז בוצעו צווי הפסקת עבודה 1,227 נרשמו 2022 ב- צווי בטיחות - 2,596- בשל ליקויים שהתגלו, ו ירידה ביחס לשנה שעברה, אז נרשמו כמעט י � צווי בט 3,700 צווי הפסקת עבודה וכ- 1,600 חות. על-פי המינהל, הדבר מצביע על שיפור בשמירה על הבטיחות באתרים השונים. כאמור, הדו"ח מצביע על ירידה עקבית ומתמשכת במספר תאונות העבודה הקטלפ ניות, לצד ירידה במספר התאונות הלא קטפ . 2022 ל- 2016 לניות המדווחות, בין השנים גם בענף הנדל"ן נרשמה מגמת שיפור, ולדפ ברי מינהל הבטיחות, הדבר בא לידי ביטוי גם במיקומה הבינלאומי של ישראל לעומת מדיפ נות האיחוד האירופי.

מועסקים 100,000- שיעור תאונות העבודה הקטלניות ל

מועסקים 100,000- מספר תאונות העבודה ל

18

2023 נתונים: דו"ח פעילות מנהל הבטיחות בזרוע העבודה ינואר

ענף הבנייה מוביל במס' ההרוגים שיעור ההרוגים הכללי 2022 בשנת 100 על כל 1.14 בתאונות עבודה עמד על אלף עובדים. מדובר על ירידה עקבית ביחס לשנים קודמות, ונמוך משמעותית ביחס לנפ מ � - אז ה 2019 תון השיא בשנים האחרונות ב - אלף עובדים. 100 על כל 1.97 ספר עמד על כמו כן חלה גם ירידה במספר הנפגעים על ,2016 ב- 12.52- אלף מועסקים - מ 100 כל . 2020 ב- 10.97- ל ענף הבנייה מחייב התייחסות מיוחדת, משום שהוא מוביל במספר ההרוגים 23 בתאונות עבודה. בשנה שעברה נהרגו עובדים בענף זה, ירידה משמעותית ביחס עובדים. נתון זה מגיע 40 – אז נהרגו 2019 ל דווקא על רקע העלייה המשמעותית במספר התחלות הבנייה, ביחס לשנים קודמות. אלף עובדים, מספר ההרוגים 100 על כל , ירידה 7.6 על 2022 בענף הבנייה עמד ב נ � הרוגים ש 10.5 משמעותית ביחס לנתון של רשם בשנה שעברה, ושיאים שנרשמו בשנים – אז מספר ההרוגים על 2019 ו- 2016 ,2013 .12.6 אלף עובדים עמד על 100 כל גם מול האיחוד האירופי, המצב השתפר. ו � הר 25.97 מלטה מובילה את הטבלה עם אלף עובדים, בקפריסין הנתון 100 גים על כל , בבולגריה 15.24 , באירלנד 24.03 עומד על . אך יש לאן 13.9 ואילו בקרואטיה 15.22 לשאוף, שכן בתחתית הטבלה עומדות פינלד .)0.67( ) והולנד 2.11( ), לוקסמבורג 2.21( 2023 התחלה רעה של התחילה רע מאד מבחינת 2023 ואולם, תאונות עבודה באתרי בנייה. בתוך פחות פועלים, מה 10 חודשים נהרגו כבר 3 מ שמצביע שוב על עלייה משמעותית בשיעור ההרוגים. הנפילה מגובה היא הסיבה 2022 גם ב- הרוגים, 20 המרכזית לתאונות קטלניות, עם נ � ה 2020 מכלל ההרוגים. בשנת 40% שהם מכלל ההרוגים 57% פילה מגובה היוותה בתאונות עבודה.

עלייה בפעילות האכיפה: עיצומים כספיים ופתיחת תיקים פליליים

דו"ח פעילות מינהל הבטיחות של משרד העבודה עולה כי במהלך השנה עיצומים כספיים 740 שעברה, הוטלו מיליון שקלים! 23 בסך כולל של כ בנוסף, השנה תושק פונקציה חדשה במינהל במסגרתו ארבעה ממוני עיצוק מים מחוזיים יעסקו במשרה מלאה בתק חום העיצומים. ק � נרשמת עלייה ע 2022 החל משנת בית בפעולות הפיקוח והאכיפה אותן מוק ביל מינהל הבטיחות, ובמספר שיתופי הפעולה שלו עם רגולטורים. כמו-כן חלה עלייה של עשרות אחוזים במספר תיקי החקירה הפליליים המנוהלים על ידי המינהל. במסגרת זו, פועלים היום במק חוזות השונים חוקרים ומפקחים שכפוק פים לראש תחום חקירות במטה המינהל וכן פועלים גם חוקרי המינהל במסגרת של המשטרה. 433 יחידת פל"ס בלהב המינהל מציין כי יחידת החקירות מקיימת שיתוף פעולה מלא עם יחידת י � , במסגרתה בוצעו חק 433 פלס בלהב רות בנוגע לפרשיות זיוף בסוגיות של מנופאים, מדריכי גובה ונחקרו תאונות רבות בהן עורבו מומחים חיצוניים. יחיק דת החקירות גם מקיימת קשר שותף עם רשם הקבלנים שמקבל דיווח ממנה על מנת להפעיל סנקציות על קבלנים.

במסגרת יישום המדיניות להגברת האכיפה, ביצע מינהל הבטיחות בשנה שעברה מבצעי אכיפה רבים במיקוד על ליקויי בטיחות שמסכנים חיי עובדים. רוב אותם מבצעים התקיימו בענף הבנייה, ובהם שולבו הרשויות המקומיות, המשק טרה וגורמי אכיפה נוספים. כמו כן בוצעו פעילויות במסגרת מיגור פשיעה בדרום עם פרקליטות, המשטרה, רשויות גביה ואכיפה ועוד. לצד הביקורת, המינהל גם מקיים פעוק לה מונעת באמצעות קידום חוקים ותק קנות בתחומי הבטיחות, ובהם 'תקנות אחריות בעלי תפקידים באתרי בנייה', כיזמים, מנהלי פרויקטים וקבלני משנה. עם זאת, חוסר היציבות הפוליטית, תקע חלק מהחקיקה הזו. לאחר מספר אירועים קטלניים שגבו חייהם של עובדים, הוציא מינהל הבטיק חות בתחילת השנה מסמכי הנחיות ודק גשים מקצועיים לשטח. המסמכים כללו דגשים בתחומי בטיחות לעגורן טעינה עצמית, דגשים להתקנה, תפעול ושיק מוש במעליות בנייה, מדריך לביצוע עבוק דה חמה, הוראות בנוגע לכיוון שסתוק מים בעגורנים להעמסה עצמית, ופרסום טיוטת נוהל להצבת עגורני צריך במצב קיצון.

2019-2022 השוואת מספר הרוגים לפי ענפים

2023 נתונים: דו"ח פעילות מנהל הבטיחות בזרוע העבודה ינואר

19

תאונות עבודה – כמה זה עולה לנו?

המוסד לבטיחות וגיהות מוסר כי תחלואה תעסוקתית ותאונות עבודה הנוצרים 2022 מאי שמירה על הנחיות הבטיחות, הם סכנה ממשית למשק הישראלי. בשנת מיליארד שקלים עבור גמלאות לנפגעי עבודה 7- הביטוח הלאומי שילם למעלה מ

מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות וגיהות

ת

הבניה בשיתוף עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ. עבודת השטח של מדריכי הבטיחות באתרי הבנייה מתבצעת למול מנהלי העבופ דה בחניכה לזיהוי סיכונים ודרכים להתמופ דד מולם באתר הבנייה. המנהלים מקבלים

- לתת למנהל לעצור לרגע את העובדים לתת להם הנחייה לזיהוי סיכון, להתמודדות עם סיפ כון, לחשיבה על סיכון ולהחזיר אותם להמפ שך עבודה. פסק הזמן הביא לעצירת הרצף והתחלה מחודשת של העבודה עם חשיבה

אונות עבודה הן נושא מאתפ גר ביותר לאוכלוסייה העובדת בכלל ובאתרי הבנייה בפרט. ו � עלה מספר הפ 2021 בשנת

11,735- נים לשיקום בביטוח הלאומי והגיע ל מהם הם נפגעי עבודה, לעומת 1,106 איש, כ- . 2020 נפגעים בשנת 10,577 הביטוח הלאומי שילם למעלה 2022 בשנת ו � מיליון שקלים עבור גמלאות לנפגעי עב 7 מ - ימי פגיעה 3,008,116 דה וסה"כ שילם עבור של עובדים בישראל. כמובן, פציעות כתוצאה מתאונות עבודה מהוות מקור לדאגה לנפגפ עים ולמשפחותיהם. מלבד המּוגבלּות והנזפ קים הגופניים שנגרמים, יש גם אילוצים פסיפ כולוגיים וכלכליים לא פשוטים. כשאנו מביטים על ענף הבנייה אנו מבפ חינים כי התחלות הבנייה נמצאות במגמת ועד היום, ולעומת זאת 2017 עלייה משנת מספר מקבלי דמי הפגיעה נמצא במגמת יריפ , ואז שוב עלייה עד 2017 ועד 2015 דה משנת , ובשנים שלאחר מכן שוב ירידה. 2019 ירידה זו הינה תוצאה של עבודה משותפת של המוסד לבטיחות ולגיהות יחד עם מטה הבטיחות שהקימה הקרן לעידוד ופיתוח ענף

ממדריכי המוסד יכולת מקצועית לראות את האתר בצורה נוספ פת שאותה הרבה פעמים הם לא רואים ביום יום. מדריך המוסד לגיהות המגיע לאתר מבצע יחד עם מנהל העפ בודה "פסק זמן" לזיהוי סיכונים ומתן הנחיות לעובדים כיצד למפ זער אותם. "פסק זמן" שמבצע המדריך של המוס"ל עם מנהל

טובה יותר על הסיכונים במשיפ מה. בכדור-סל זה עובד שנים, הגיע הרגע שגם באתרי הבנייה "פסק זמן" יהיה חלק משגרת מנהל העבודה, בהתאם להתפ נהלות ולסיכונים שמזהה המנהל למול התנהגות העובדים בדיוק כמו המאמן. כמי שעומד בראש המוס"ל, אני יכול לומר לכם בוודאות

מיקי וינקלר

העבודה נועד לחנוך אותו להמשיך בדרך זו יום יום באתר יחד עם העובדים הנכנסים לאתר. האם "פסק זמן" מסייע? אנו יכולים ללמוד מצפיה במשחקי כדורסל מה קורה במגרש מיד לאחר פסק זמן, המאמן נותן הוראות, השחקנים עוצרים לרגע ואח"כ חוזרים למפ גרש עם כוחות שמשנים את מהלך המשחק. בדיוק לזה מיועד "פסק הזמן" באתר הבנייה

ששינוי תרבות הבטיחות באתרי הבנייה מתפ חיל ונגמר בהחלטת הקבלן המעוניין לדאוג לבריאות של העובדים ולאתר שלו. לצד עשפ רות אלפי אתרי בנייה בהם ביקרנו, ששמים את הבטיחות בראש, לצערי נתקלנו בלא מעט מקרים של הפקרות העובדים, כאלו שנפ גמרו גם בפציעות קשות ומקרי מוות קשים. י � ביצענו בשיתוף הקרן לע 2022 בשנת פעילויות באתרי בנייה ברחבי 10,104 דוד כ

צילום: באדיבות המוסד לבטיחות ולגיהות

20

depositphotos : צילום נתונים: המוסד לבטיחות ולגיהות

הארץ הכוללת אבחון סיכונים וחניכת מנהפ לים למזעור הסיכונים וקידום הבטיחות באפ תרים. הליקויים המרכזיים כוללים אתרי בנייה שאינם מגודרים, דרכי גישה שאינן בטיחופ תיות, אי שימוש בציוד מיגון אישי, היעדר גיפ דור וסגירת פתחים. תאונת עבודה - סכנה ציבורית המעסיקים צריכים להפנים, אי שמירה על הנחיות הבטיחות באתרי הבנייה לא פופ געת רק בבריאותו של העובד הבודד, אלא ברווחים של היזם/קבלן, בפריון, בכלכלת ישראל ובסופו של דבר בכיס של כולנו שרופ צים לרכוש לעצמנו דירה חדשה. על המנהפ לים לזהות את הסיכונים והמפגעים, לעצור ל"פסק זמן" ולפעול ביחד עם העובדים למפ זעור הסיכונים והסרת המפגעים באתר. אנפ חנו מעמידים את עצמנו לידי המנהלים ללא עלות, בשביל למנוע את הפצוע או ההרוג

עלות באבחוני סיכונים ובחניכת מנהלים והדרכתם. מניעת הפגיעה ועצירת התאונה הבאה בידיים שלנו ורק ככה נוכל להציל חיים ולחזור בריאים ושלמים הביתה אל המשפחה.

הבא בתאונת העבודה. נמשיך בכל הכוח ונגביר 2023 גם בשנת את פעילותינו לקדם את הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, נמשיך לסייע ללא

מקבלי דמי פגיעה לעומת התחלות בנייה בישראל

21

מצטיינים 2022 כמדי שנה מקיימות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ את טקס העובד המצטיין. הכירו את העובדים המהווים דוגמא ומופת לעובדי הענף והתעשייה ה ענקת פרס העובד המצטיין מעלה על נס שורה של עובדים איכותיים במגוון רחב של מקצועות בענפי

רכשה ידע ויכולות רבים בתחומי הענף השופ נים, הן בביצוע בשטח, בעבודה מול קבלנים וספקים ובניהול פרויקטים מול יזמים חיצוניים ומפקחים. מ � "חנין בולטת באיכות ו מנימוקי הבוחרים: קצועיות עבודתה, תמיד מעודכנת בחידושים הקיימים בתחומה בחברה ומביאה אותם לידי ביטוי בביצוע עבודתה". ת � שנים במערך הייצור, ב 24 סומיה עובדת פקידים שונים. היא מקפידה על הכללים ולא מתפשרת על איכות. לאחרונה הפכה לאחפ ראית מחלקת חזיתות. "המקצועיות שלה בולטת מנימוקי הבוחרים: ומביאה לשיפור איכות המוצר, מהווה דוגמא אישית בהקפדה על כל דבר. מייעלת תהליכי עבודה וכך חוסכת בשירות". אחראית מחלקת סומיה חמד, | חזיתות בחברת "רגבה בע"מ"

כהן, "עברו עלינו שנים מאתגרות מאד, החל ממשבר הקורונה ועד ימים אלה, ומכאן חשיפ בות הטק - להוקיר וליצור מוקדי השפעה של עובדים איכותיים שממשיכים לעבוד ללא דופי, תוך שמירה על כללי הבטיחות באתרים השונים. עובדים אלה שנבחרו השנה, מהווים דוגמא ומופת עבור עובדי הענף והתעשייה ובעלי השפעה חיובית על הסביבה בה הם פועלים". להלן רשימת העובדים המצטיינים שנבחרו: מנהלת צוות שירות דליה נאמן, | פרויקטים בקבוצת נגב דליה מנהלת צוות שירות פרוייקטים ב״קבוצת שנה. 20 נגב״ ועובדת בקבוצה מזה כ ד � "לאורך כל שנות עבו מנימוקי הבוחרים: תה ועד היום, דליה מפגינה חריצות ומסירות הראויה לשבח. כל משימה מתבצעת על הצד הטוב ביותר".

הבנייה והתעשיות הנלוות. הטקס השנה התקיים באולמי 'אחוזה' במופ דיעין בנוכחות בכירים בענף הבנייה ובהם: ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ונשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל; אורי רובין, יו"ר ועדת השיפוט הארפ צית העליונה לבחירת עובדים מצטיינים בענף הבניין והתעשיות; משה בן זקן, המנכ"ל היוצא של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל; יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתפ עשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל. באירוע השתתפו עוד השרה מירי רגב (אז ח"כ מטעם הליכוד), בכיפ רים מחברות הבניה, ראשי ההסתדרות, יו"ר ועדים כולל מנהלי עבודה ומנופאים, ומזכירי איגוד מקצועי בענף הבניין והתעשיות הנלוות. מ"מ מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבפ ניה, הנרי כהן מציין כי דווקא בימים אלה, חשוב להדגיש את פועלם של אלו שנמצאים מאחורי הקלעים אבל דואגים להתניע בהצפ לחה את הענף. "העבודה בענף הבנייה והתפ עשיות הנלוות קשה ומאתגרת מאד", מסביר

עוזר בטיחות בחברת מאהר נאזל, לי-רן ייזום וההשקעות בבנייה

מהנדסת חנין סלאמה, | ביצוע בחברת בסט בנייה

ו � שנה בחברה ובעל תע 30 מאהר עובד מעל דת עוזר בטיחות. בתקופת עבודתו השתלב בכל סוגי העבודות בענף, במיוחד בכל הקפ

חנין עובדת בחברה מזה כשש שנים בתפקיד מהנדסת ביצוע / רכזת פרויקטים. במהלך עבודתה, הוכיחה יושרה, אמינות וחריצות. היא

22

Charisma Pixel צילומים:

שור לגמרים, משלב השלד ועד לשלב מסירת הדירות. "מאהר מגלה לאורך מנימוקי הבוחרים: השנים הרבות יחסי אנוש כעובד החברה ומפ טעמה. מאהר מקבל ומדריך את העובדים, ופועל לפי כללי העבודה הנהוגים בחברה והוראות הבטיחות". שנים, מפעיל עגורן 4 דוד עובד בחברה כבר בבטיחות. 10 מתוך 10 צריח מדורג ברמת 1,000 "דוד בודק הכל גם מנימוקי הבוחרים: פעמים עד שיהיה בטוח. בחור מצוין אפס תקפ לות. בן אדם זהב, חברותי אהוב עוזר תמיד, אין אחד שלא אוהב אותו". מנהל עבודה ובטיחות יוסף אלעוברה, | בחברת א.ת אלעוברה תשתיות 2001 שנים. בשנת 13 יוסף עובד בחברה מזה סיים את לימודיו כהנדסאי בניין ומנהל עבודה ומאז הוא מנהל עבודה ופרויקטים. "יוסף עובד ביד קשה מנימוקי הבוחרים: על ניהול הבטיחות. ניסיונו הרב ויכולתו לעפ בוד בצורה יעילה, מקצועית ואחראית מאוד. מפעיל עגורן דוד בלאושטיין, | צריח בחברת מ.א קוגן

מקפיד על בטיחות הנדרשת וניכר גם ביחסי אנוש נעימים".

ראש צוות עובדים קו שופינג, | בחברת בר ים ביצוע ובנייה קו הינו בעל יכולות רבות ומקצועי מאוד ומשפ מש כראש קבוצה בפרויקט בו הוא עובד. ו � "קו מאוד נאמן לעב מנימוקי הבוחרים: דתו, נעים הליכות ומהווה אוזן קשבת לכל העובדים תחתיו באתר. במיוחד ניכר כי קו מהווה מוקד לידע ומקצועיות לכל העובדים באתר, יציב מאוד בהליכותיו ומנהל מסור לעובדיו".

מנהל עבודה בחברת אפגד יוסי בן אבי, | חברה לעבודות הנדסה ובניין נ � שנים, מתוכם מעל ש 6 יוסי עובד בענף כ - תיים באפגד. בתקופת עבודתו השתלב כמפ נהל עבודה לעבודות גמרים בפרויקט ״עיר היין״ והמשיך לפרויקט ״אגמים״ באשקלון. "מהיום הראשון בחברה, מנימוקי הבוחרים: גילה חריצות ומקצועיות רבה. לומד ומיישם טכנולוגיות חדשות בבניין, בעל יחסי אנוש מצויינים. האכפתיות ו”הראש הגדול” שמפגין בכל השלבים בעבודתו, מקדמים את החברה ותורמים להתפתחות האישית שלו". טייח בחברת היוצקים חסן אבו עמר, | חסן הוא עובד ותיק בחברה. בהגדרתו הוא טייח, אך בעל ידע מאוד נרחב במקצועות שבתחום הבנייה. במהלך השנים, היה אחראי למסירת עבודות גמר בחברה ועשה זאת לשפ ביעות רצון החברה. ק � "עובד מסור, חרוץ, מ מנימוקי הבוחרים: צועי ואמין".

אחראי מחלקת נהגים מוטי בנץ, | ונהג משאית בחברת אבן וסיד מקבוצת רדימיקס מוצרי בטון

מוטי עובד ב״תעשית אבן וסיד״ החל מהפ מ � . מוטי התחיל לעבוד ב 1991 ראשון למאי חצבה כנהג צמ"ה וכיום אחראי על סיפ דור העבודה של נהגי הצמ"ה במחצבה. ה � "מוטי מקפיד תמיד ל מנימוקי הבוחרים: גיע לעבודה, שומר על סביבת עבודה בטוחה ומסודרת ובעל חוש הומור מיוחד שהופך את העבודה עמו למשעשעת ונעימה".

אחראי מחלקת תיאום חי ששון אוזן, | ורישוי בחברת בוני הדרור בניה והשקעות

23

שנים. במסגרת תפקידו 5 חי עובד בחברה אחראי על מחלקת תיאום ורישוי בחברה, איש הקשר לדיירים קיימים בפרויקטים של התחדפ שות עירונית ומשמש כגורם בוחן לנהלי הבטיפ חות באתר. "חי עובד מצטיין, כל כולו מנימוקי הבוחרים: רתום לצרכי החברה בשעות לא שעות, עבודה מרובה מול גורמים שונים ובעיקר תשומת הלב שלו, לצרכי לקוחות החברה וספקיה, בכדי לאפשר עבודה רציפה ובטוחה". חשמלאי ואחזקת מבנים שלום חבשוש, | במשטרת ישראל שלום משרת כעב"צ במשטרת ישראל מזה הוא משרת במחוז 2014 שנים. משנת 13 כ ירושלים בתפקיד חשמלאי, בדרגת מנהל . 4 עבודה "שלום עובד מקצועי מנימוקי הבוחרים: מאוד ומסור, התורם רבות להצלחת יחידת הבינוי המחוזית ועמידתה ביעדים. פעיל מאוד חברתית, ערכי ולויאלי לארגון. בעל רמה אנופ שית גבוהה, אכפתיות, ואחריות". ב � שנים בענף ה 9 אסף בעל ניסיון של כ - נייה ומועסק כמנהל עבודה בקבוצת דניה, פ � ועד היום. כיום הוא ממלא ת 2020 משנת " View קיד של מנהל עבודה בפרויקט ״סביון בירושלים. "איש מקצוע נדיר, בעל מנימוקי הבוחרים: ידע רחב בענף, נושא הסדר והארגון באתר מהווה ״נר לרגליו״, ובהתאם מקפיד על הבטיפ חות באתר ללא פשרות". מנהל עבודה אסף סגל, | בחברת דניה סיבוס

Charisma Pixel צילומים:

ק � "איתי מנהל עבודה מ מנימוקי הבוחרים: צוען, שולט ברזי המקצוע, יסודי ויורד לפרטים, ומתבלט גם בשל יחסי האנוש המצוינים שמפ תאפיין בהם".

לקופסא" בצורה יצירתית, מקפיד על יחסי אנוש מעולים, מקפיד על בטיחות, מקדם חדפ שנות, יצירתי וחונך את הדור הבא של המהנדפ סים ומנהלי העבודה". ב � ממונה בטיחות מוסמך בח איתי זמיר | , רת דונה חברה להנדסה ובניין איתי מהנדס תעשיה וניהול בהכשרתו, ממונה בטיחות מוסמך ובעל הסמכות רבות ומגוונות בתחום הבנייה. עובד בחברת ״דונה הנדפ שנים, ובין היתר הוביל את 4 סה ובניין״ מזה התהליך של הטמעת 'תוכנית כוכבי הבטיחות' אתרי קצה). 30 בכלל אתרי החברה (על ו � "איתי ניחן בתמהיל יכ מנימוקי הבוחרים: לות ייחודי, הכולל התנהלות מקצועית ועפ ניינית, יוזמה ורצון עז להיות מעורב בעל יחסי אנוש מעולים והובלה לפתרונות יצירתיים". 6 אמיר מנהל עבודה בעל ותק בענף של שנים. שולט על האתר ועל כל הקבלנים הנמפ צאים בו באסרטיביות ועם גישה לבבית וחיוך. אמיר מקפיד הקפדה מנימוקי הבוחרים: יתרה על בטיחות הפועלים: לא פעם הפסיק עבודה של פועלים ואף שלח מנופאי הביפ תה כאשר זה עשה פעולה שסיכנה פועלים באתר". מנהל עבודה בחברת אמיר מוחה, | דונה חברה להנדסה ובניין

מנהל עבודה רונן אלפסי, | בחברת דניה סיבוס

שנה בענף הבנייה, 22 רונן בעל ניסיון של כ במהלכם לקח חלק בביצוע פרויקטים רבים מועסק כמנהל עבודה 2019 ומגוונים, ומשנת ב"קבוצת דניה", כאשר כיום אחראי על ביפ צוע העבודות בפרויקט ״תחנת רכבת חדרה מזרח״ באגף התשתיות של החברה. מ � "רונן מנהל משכמו ו מנימוקי הבוחרים: עלה, מפגין רצינות, התמדה, מקצועיות רבה ואחריות אישית ומקצועית לכל הנעשה באתר. בעל יחסי אנוש מצוינים ומהווה מקור השראה לכלל הצוות". אבנר הוא דור שני בסולל בונה. החל כמנהל עבודה בפרויקט באוניברסיטה העברית בהר הצופים ואח"כ עבר לעבוד ב״סולל בונה״ באפ פריקה ועסק שם בבניית דירות ובהקמת "מלון הילטון" בקמרון. כיום הוא מנהל את הפרויקט של "קמפוס בצלאל" בירושלים. "אבנר תמיד חושב "מחוץ מנימוקי הבוחרים: מנהל פרויקטים אבנר אביטן, | בחברת שיכון ובינוי סולל ובונה

מנהל עבודה איתי סגמן, | בחברת דניה סיבוס

איתי מועסק כמנהל עבודה בקבוצת דניה ועד היום, בשנים אלו הוביל 2016 משנת פרויקטים רבים בתחום הבנייה למגורים, וכיום מנהל עבודה בפרויקט ״גינדי בית בפארק״ שנמצא באור יהודה.

24

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online