מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 5

בשינויים בשיטת המיסוי וכד'. צעדים מסוג זה יכולים לתת מענה מקיף ולספק פתרופ נות אמיתיים. בנוסף, ישנה חשיבות שדווקא בתקופות משבר, כמו שאנו חווים בתקופה זו, ממשלת ישראל תגדיל את ההשקעה בפפ רויקטים של תשתיות ותראה בהם השקעה ולא הוצאה, כזו שתניב פירות כלכליים בטווח הבינוני והארוך“. "גם העלאת הריבית לאחרונה לא נותנת פתרון אמיתי למחירי הדיור, אלא רק מעמיקה אותו. ובעניין זה, ראול סרוגו, נשיא הקרן ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התבטא מעל כל במה שמדובר בטעות מתמשכת. בבנק ישפ ראל צריכים להבין שמרכיב שכר הדירה מהווה רבע מהמדד, ואנחנו רואים את העלייה המשפ מעותית במחירי השכירות מאז עליית הריבית ואת הקיטון המשמעותי בהתחלות הבנייה. כולם עכשיו יושבים על הגדר ואנחנו רק מחריפ פים את המשבר, כיוון שכאשר החברות הקבלפ ניות וחסרי הדיור ירדו מהגדר, הם ימצאו שוק שבו הביקוש גדול בהרבה מההיצע, ואנחנו שוב נהיה עדים לעליות מחירים". מיליארד שקל 73.8 "המדינה מכניסה 16% בשנה ממיסוי בענף הבנייה והתשתיות, מסך הכנסות המדינה, כמה מזה חוזר לרוכשי הדירות? כמעט כלום. אלו הכנסות שבאו מהפ ענף. בואו נגלגל אותן בחזרה לענף הבנייה והתשתיות, כדי לתת את המשאבים הנדרפ שים לפתרונות". ”גם מבנה המיסוי צריך להשתנות. קח לדופ ינועו 2030 גמה את המיסוי על הבלו. עד שנת בישראל רק מכוניות חשמליות. ברור שהמדיפ נה כבר היום נדרשת לשינוי במבנה המס ולפ פצות על אובדן ההכנסות מהמיסוי על הבלו, ולכן אני סבור שככל שנקדים תרופה למכה, גם בעניין הדיור, כך נוכל לצאת מהמשבר מהר יותר ובצורה נכונה יותר. כדי למתן את הזינוק החד בעליות המחירים בכלל, ואת מחירי הדירות בפרט, הממשלה צריכה לקפ בוע יעדים ממשלתיים חדשים, עם שינוי יסודי ומהותי של מבנה המיסוי הקיים שמהווה את אחד החסמים ביציאה מהמשבר".

כל אחד מהגופים האלו פועל בצורה עצמאית ושונה וחוסר הסטנדרטיזציה הזה מייצר חוסר אפקטיביות וחוסר יציבות בענף". במקומות רבים בעולם, ובעיקר באירופה, קיימת סטנדרטיזציה שמייצרת ענף תשתיות יציב באותן מדינות. במדינות האיחוד האירופי שבהן קיימת סטנדרטיזציה, אנחנו רואים את היתרונות, את היציבות, את האפקטיביות ואת איכות הפרויקטים. בכל בריטניה למשל נהוג NEC - The New Engineering חוזה אחיד ( ) שהבסיס שלו זה שיתוף פעולה בין Contract מזמיני העבודה לבין החברות הקבלניות כבר משלב תכנון הפרויקט, דרך כתיבת המכרז עצמו ועד לביצוע בפועל. כמו-כן, קיים מרכז בוררות אחד באיחוד האירופי אשר מטפל בסכסוכים בין הצדדים. הניסיון מלמד שמנפ גנון זה חוסך מיליארדים רבים למשק האירופ פאי, מקצר את זמני הפרויקטים ומעלה את איכותם". "האתגר שלנו הוא ליצור חוזה אחיד וסטפ נדרטיזציה בענף התשתיות, באופן שמחזק את היציבות של הענף, מקטין את הסיכונים ומייצר פרויקטים יעילים ואיכותיים יותר. הניפ סיון שנצבר בעולם מלמד כי הראיה הנוכפ חית של מיזמי תשתיות רק מזווית של המחיר הזול ביותר, פוגעת הן במזמיני העבודה והן בחברות הקבלניות ובסופו של דבר באיכות הפרויקט". נוכל לסיים עם מסר אופטימי לציבור בנוגע לעתיד הענף? יהלומי מציין כי אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה נצליח לשכנע את הממשלה לאמץ את הפרתונות שאנו מציעים לפפ תרון משבר הדיור והתשתיות באופן שונה השנים האחרונות. "על 20 מההתנהלות ב מנת לפתור את המשבר, נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה. דבר אחד צריך להיות ברור, התנהלות דומה לא תייצר פתרונות אמיתיים. הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות אינם מספ פקים וצריך לתת מענה הרבה יותר רחב בדפ מות הגדלה משמעותית של היצע הקרקעות, באימוץ מודלים מהעולם של דיור בר השגה,

תעודת זהות דוד יהלומי שם: אב לשלושה מצב משפחתי: תואר שני במנהל עסקים השכלה: ) מאוניברסיטת רייכמן MBA ( כדי לפתור בעיות מוטו לחיים: מורכבות ולהוביל שינויים בהצלחה

נדרשת חשיבה מערכתית וחיפוש אחר האינטרסים המשותפים של כל הצדדים

למגדל בבל. לדבריו, ענף התשתיות סובל ממשבר עמוק שהחל בקורונה, שיצר מחסור חמור בחומרי גלם, ושיבוש שרשראות האספ פקה, שהובילו לגל התייקרויות עולמי. על כך, יש להוסיף את האפקט של מלחמת רוסיה אוקראינה ולאחרונה גם את עליות הריבית ביפ שראל. כל אלו יחדיו מטילים עומס אדיר אשר מסכן את יציבות הענף. "צריך להבין שענף התשתיות מאופיין ברפ ווחיות נמוכה של פלוס-מינוס חמישה אחוזים וברווחיות כזאת, כל השפעה חיצונית, שיטות המכרזים, מוסר התשלומים, מחירונים וכדופ מה, מביאים בקלות פרויקטים להפסד. מגדל הבבל, בהקשר הזה, הוא בכך שאין שפה משותפת ואחידה בקרב משרדי הממשלה ומפ זמיני העבודה הגדולים והרשויות המקומיות.

8