יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

יולי-ספטמבר 2023

תמוז-אלול תשפ"ג

ת

י

מ

ש

ל

ו

ל

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר ד פ ה

ו ר מ

ו ק

כתב העת הדיגיטלי הרבע שנתי - יו״ל בינואר, אפריל, יולי ואוקטובר יהדות מרוקו מורשת הגות ואמנות

שאול טנג'י

ד''ר גלעד (גילי) חסקין

בלפור חקק

סם בן-שטרית

שושנה קרבסי

עמנואל בן סבו

אברהם אביזמר

שמחה סיאני

דוד יוחאי אסולין

פנינה בן דוד

אשר חליוה ז"ל

1 גליון 19

הכותבים: סופרים אנשי רוח ואישים

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

לקבלת כתב העת בחינם למייל לחצו להרשמה באתר

ימים אלו, הימים שלפני תשעה באב, לא ב לחינם וכאילו מאליו צץ לפנינו מאמר נשכח ששלח אלינו ידידנו אשר חליוה ז"ל לפני מס' : )40-45 (עמ' שנים, במאמרו הוא כתב את זכרונותיו כילד במעברה "לא יכול לשכוח את העוני המרוד, את הפשטות שבפשטות ואת הצניעות הרבה. ולמרות זאת, כל שנותר מתקופת ששררה בין אהבת החינם המעברה הם רגשי געגועים ל . ששררו בחייהם אז" אחדות והאחווה תושבי המעברה, ל ואי אפשר שלא לעשות את ההקבלה : קיבלנו את תשעה באב - = באמצעות שנאת חינם, פילוג חורבן הבית, גלות, האוייבים ניצחו אותנו... קיבלנו את בניית הבית, = ובאמצעות אהבת חינם, אחדות אחווה תקומת ישראל, יישוב הארץ וניצחנו אוייבנו... נקודה למחשבה.... וכדרכנו בקודש, זה המקום לברך את כל חברי הפדרציה העולמית ואוהדיה, המחזקים ידינו להמשיך ולעשות למען מורשתנו הנפלאה. כמו כן, יבואו על הברכה תורמי המאמרים לכתב העת, על הירתמותם, ביעדנו זה, להפיץ חינם לכל דורש תיעוד 'חי ונושם' אודות מורשתנו המפוארה - באהבת חינם - ולהעלות שוב קרנה של יהדות מרוקו-כקדם. בשם הפדרציה העולמית, בשם כל מנויי וקוראי כתב העת ובשמי, תודה ויישר כח גדול לתורמי המאמרים הוותיקים והחדשים-שהצטרפו אלינו. ברוכים תהיו.

19 גליון מס' 2023 תמוז-אלול תשפ"ג, יולי-ספטמבר עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

אליזבט בראל עורכת

בשם ה' נעשה ונצליח.

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 : פקס 6257377- 02 טל': maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הגות

מעגל החיים 16-17

4-5 6-7 38-39

2023 תשפ״ג - שנה שנה וסימנה מאת סם בן שטרית לבין אל-אקצא II בין מסגד חסן מאת סם בן שטרית (שירת מורשת) קצידַת הא ּמהֹות מאת שושנה קרבסי (שירת מורשת) טאג'ין יְהּודי מאת שושנה קרבסי

תשעה באב בעיר הולדתי במרוקו מאת סם בן-שטרית תודעת השואה בבית אבא מאת סם בן-שטרית ממנהגי יהדות מרוקו בארבעת הצומות ובין-המצרים מקורות שונים קסם של לילה באלול מאת דוד יוחאי אסולין צמחי מרפא ו'תרופות סבתא' בקהילת יהודי מרוקו מאת אברהם אביזמר כך מחנכים על סיפור של גבורה מאת בלפור חקק עַל ׂשְפַת ה ַּתְעלה מאת עמנואל בן סבו מספרי המעשיות "אֵיזהּו ּגּבֹור" ו"חֲלֹומֹו ׁשל מלְך מרֹוקֹו" מאת שמחה סיאני סיפור חייו של ילד המעברה פרק עדות אישית מאת אשר חליוה ז''ל

18 19

39 45

20-21 22-29 30-31 32-33 34-36

השיר "גלות" מאת: בלפור חקק

דיוקן 8-9

שני שירים אודות ה'צוף דב"ש' מאת בלפור חקק המלך מּוּולָָלאי אֶֶאל-יָָיאזִִזיד מאת שאול טנג'י

10-13 14-16

רבי יעקב אדרעי מאת אברהם אביזמר

40-45

נופים ואתרים 46-51 52

מרוקו מזווית אישית-חלק ב מאת ד"ר גלעד (גילי) חסקין ביהכ"נ משה נהון-טנג'יר מאת אברהם אביזמר

חקר 54-57 58-59 60-63

האדריכלות במרוקו מאת אלי ביטון יהודי מרוקו-מי הם ומה מקורם מאת אלי ביטון דעות קדומות וחסמי הגירה בסיפורי חיים של יהודי צרפת בישראל מאת פנינה בן דוד

שונות 7

חדשות המדיה של הפדרציה סרטים אודות יהדות מרוקו מפעלי הפדרציה העולמית

37 53

3

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

)2010 (בניני האומה ירושלים בחגיגות עשור לפדרציה חברי ההנהלה מעניקים לסם בן-שטרית-נשיא הפדרציה אלבום מכתבי הוקרה 2023 תשפ"ג -

מאת: סם בן-שטרית שנה שנה וסימנה

בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : כל שנה וסימנה, שבו עומדים כלל האירועים-לרבות חגיגות המימונה ו“יום של כתב עת זה הצגנו 8-13 עיון״ עם אנשי רוח. בגליונות את הסימנים של השנים

, בליווי 2001-2022 תמונות מהאירועים שהתקיימו באותם השנים, דיסקים והזמנות שהופקו... בגליון זה הסימן :2023 שנקבע לשנת "תשמח ישראל!".

.1986 מימין: שמעון פרס, סם בן-שטרית ויצחק שמיר מעל הבמה בגן-סאקר-מימונה באמצע: פסל ברונזה של הרמב״ם, מתנת עיריית טבריה לפדרציה.

4

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שמח ישראל בהשגיה הרבים: בקליטת עליית המוני עולים מארצות מצוקה ומארצות רווחה. תשמח ת ישראל בהשגיה המדעיים והטכנולוגיים, המהווים דוגמת מופת לעולם. תשמח ישראל בהרחבת קשריה הדיפלומטיים- תרבותיים-מסחריים עם ארצות רבות, וביניהם הסכמי- אברהם. תשמח ישראל בהיותה דמוקרטיה למופת, שבה השלטון מתחלף בהצבעה בקלפי. תשמח ישראל, שהפכה את הלשון העברית שהייתה כמעט "מתה" במשך אלפיים שנה, לשפה מדוברת בפי- כל, לרבות המצאת מונחים רפואיים וטכנולוגיים בעברית. (סימן פל"א) ישובים ומושבים חקלאיים לאורכה ולרוחבה 111 תשמח ישראל ביהדות מרוקו שהקימה של המדינה. ישובים אלה, היוו חומות מגן-אנושיות בגבולותיה הצפוניים והדרומיים של ישראל. ועל אף התנכלות המחבלים מלבנון ומסוריה, והפדאיון מעזה ומסתננים ממצרים, איש מתושבי מקומות אלה לא זז ממקומו. הם נעצו את ציפורניהם בטרשי הגליל ובחולות הנגב. ישובים אלה, הפכו כיום לערים פורחות ומשגשגות.

תשמח ישראל בצה"ל, צבא העם, שתמיד הדביר אויביה של ישראל, אם בארצות שכנות ואם מחבלים במרחקים. תשמח ישראל שתמיד הכריזה על נכונותה לשלום עם כל שכניה, ולהתחלק עמם בהשגיה המדעיים והכלכליים. אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי (מברך החתן בערב חתונתו). להקמתה. 75 תשמח ישראל בשנת ה-

פסטיבל הסובלנות באגדיר, סם בן שטרית-נשיא הפדרציה מתראיין עיתונאי טלוויזיה, רדיו והעיתונות הכתובה במרוקו. כל 150- ע״י כ רשתות השידור במרוקו פרסמו הראיון עמו

חלק ממאמרים פרי עטו של נשיא הפדרציה, שהתפרסמו בעיתונות הארצית בש"ז

התוועדות משלחת הפדרציה העולמית עם יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה

5

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שמואל(מומי)בוחבוט -מתוך התערוכה ''זכרונות ממרוקו'' © - קזבלנקה. תמונה באדיבות II מסגד חסן

לבין אל-אקצא II בין מסגד חסן המאמר פורסם במעריב תחת השם "תפילה לשינוי" מאת: סם בן שטרית

סגד אל-אקצא והר הבית, היו, הינם ויהיו מקור מ לחיכוכים בינינו לבין הפלסטינאים, הרואים את עצמם כבעלים על מקום קדוש זה בקזבלנקה, הוא מהגדולים והמפוארים II מסגד חסן שבמסגדים בעולם. מסגד זה, נבנה כשחציו על הים שיובש וחציו על הקרקע. בניגוד למסגד אל-אקצא, אין כל הגבלה לביקור ותפילה לערבים, ליהודים ולנוצרים. התפיסה היא נדיבה ורחבה: בית תפילה נועד לכולם. לכן גם יהודים מתוך חברות מבקרים במסגד בתפילות של שכניהם, מתוך קירבה לזולת ואהבת האדם. מימון בנייתו שנמשכה שמונה שנים הוטלה על כל תושבי מרוקו ללא הבדל דת ואמונה. בימי רמאדאן, מלך מרוקו, בנו , והאירוע משודר II ושרי ממשלתו מתפללים במסגד חסן ברשתות הטלוויזיה במרוקו וביתר כלי התקשורת. באולם

התפילה יכולים להיכנס ולהתפלל שמונים אלף מאמינים. בדרך כלל, זהו אירוע מרשים שיש לו נוכחות בתקשורת וגם מוערך על ידי אנשי תרבות. באחד מביקוריי במסגד זה, היה ישראלי-יהודי לידי, השעה הייתה שעת מנחה. היהודי שם כיפה לראשו והתפלל בשקט. בתום תפילתו ניגש אליו ערבי-מוסלמי ובירך אותו במרוקנית "אללה יקבל סלאתק", אלוקים יקבל תפילתך! זוהי הטולרנטיות במרוקו. ואילו הפלסטינאים ולא מעט ערביי ישראל, הם רואים בעליית יהודים להר-הבית כמטמאים מקום מקודש זה. הם רואים בלעדיות לאמונתם ולתפילה שלהם. וזאת בניגוד למקובל במרוקו. הקריאה "אל-אקצא בסכנה"! לא הפלסטינאים המציאו אותה, אלא ערביי ישראל ובראשם השייח' ראיד צאלאח, המסית והמדיח. ראיד צאלאח ממשיך בכל את המסורת

6

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

של המופתי הירושלמי חג' אמין אל חוסייני, שהיה ראש וראשון למסיתים ולמפלגים בין יהודים למוסלמים.

אתר אינטרנט של הפדרציה העולמית www.fede-maroc.com חדשות המדיה על פי תגובות שקיבלנו, החומר הרב והמקצועי המתפרסם באמצעי המדיה העומדים לרשותנו, משמש לתיעוד תרבות יהדות מרוקו בספרים, סרטים ובמחקרים רבים.

אנשי הוו'קף פעלו במשך שנים, כדי למחוק כל זכר ארכיאולוגי המעיד על בית המקדש. את הפסולת הם זרקו למקומות אשפה, יהודים מאמינים ליקטו מההריסות אי אלו חלקים. יש היום ארכיאולוגים שתפקידם הוא למיין את השפכים מאתרי הר הבית, ויש ממצאים שהתגלו בתוך שפכים אלה. עבדאללה מלך ירדן, שישראל העניקה לו, מתוך כבוד, תפקיד בהר-הבית, הוא הראשון שמותח ביקורת על כל מה שנראה בעיניו הפרת היהודים באל-אקצא. זאת, במקום שהוא יהווה גורם מרגיע ומרסן את הקיצוניים. ישראל מעבירה לו מכסות מים, כדי לרצות אותו, אך הוא מוצא לנכון למצוא חן בעיני הפלסטינאים (אל נשכח הוא נשוי לפלסטינאית). במרוקו נשאלתי לא פעם, מדוע הפלסטינאים-כולל ערביי ישראל-מתנגדים לביקור ולתפילה בהר-הבית, הרי כולנו מונותיאיסטים, מאמינים ומתפללים לאחד אחד? עניתי הכל באשמת משה דיין, שלא קבע סדרים לעליית יהודים, אלא מסר המפתחות של אל-אקצא לאנשי הווקף, וכאן הם כמעט הקובעים בכל המתרחש בהר-הבית. ברגע הכי מכריע, אחרי מלחמת ששת הימים, כשהוו'קף היה בחרדה, וידע שהשליטה עומדת לעבור לריבון החדש –מדינת ישראל, הגיע משה דיין, מסר להם את המפתחות של המקומות הקדושים, ואמר להם שהוא מעביר את המקום לבעלותם, וישראל תכבד את בעלותם על הר הבית. משם התחילה המפולת.

תר האינטרנט של א הפדרציה העולמית, הינו חלון הראווה לפעילות סניפי הפדרציה בישראל ובתפוצות ובמה לדיאלוג מתמיד עם כלל הציבור.

באתרנו, כחלק ממחויבותנו העמוקה לנושא, אנו משתדלים להנגיש עבור אלפי הגולשים הנכנסים לאתרנו בכל חודש, ידע רב ככל הניתן אודות חקר המורשת וההווי, המחזקת את תחושת השייכות לשורשנו ותרבותנו העשירה. כל גליונות כתב העת הדיגיטלי, כמו כל השנתונים שהפקנו, מופיעים באתר וניתן לצפות בהם ולהורידם. האתר מחולק לקטגוריות העוסקות בפעילות שוטפת ובקטגוריות העוסקות בחקר קטגוריות "יהדות מרוקו" המורשת. באתר המורכבות מתרומת מאמרים ו"מרוקו" של חברי הפדרציה ואוהדיה. קטגוריות אלו עשירות בתכנים המשמשים לעבודות שורשים ולעבודות מחקר. הן כוללות ידע היסטורי רב אודות יהדות מרוקו מפי היסטוריונים אשר חקרו את תרבות המג'רב, כולל טעימה אודות מקור שם המשפחה, כפרים וערים במרוקו והצעות למסלולי טיול מפי מדריכי טיולים מנוסים ועוד...

אנו מצדיעים לפעילינו חברינו ואוהדינו המסייעים בידינו. כולם יעמדו על הברכה!

7

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

קבר הרב דוד בן שמעון בהר הזיתים (קרדיט תמונות במאמר-ויקיפדיה)

שני שירים אודות ה'צוף דב"ש' * מאת: בלפור חקק והקים 1854 ה"צוף דבש" הינו כינויו של חכם דוד בן שמעון שעלה ממרוקו ב- עבור יוצאי המאגרב (המערב), השכונה השנייה 1867 את "מחנה ישראל" בשנת ) 2003 מתוך ספר השירים: "זריחה בין הזמנים" ( בתהליך היציאה מן החומות.

צוף דבש בקץ הפלאות צּוף ּדְבָ"ש עֲדַיִן עֹוטֶה ּגְלִימָה הֹוד וְהָדָר לֹו וְהּוא עֹולֶה מ ִּמַעֲבֶה הָאֲדָמָה הִּלָה זֹוהֶרֶת לְמִצְחֹו ה ַּטֹוב וְה ּוא ּבָא ּכְע ֹולֶה מֵא ֹוב.

ס ִּיַע ְּתָא ּד ִׁשְמ ַּיָא ׁשֶל מַלְאֲכֵי ׁשָלֹום וְהּוא ּכְמֹו מְרַחֵף עַל אֲבָנִים מְבַּכֶה מָה ׁש ֶּׂשָרַד מֵאַבְנֵי ה ַּמָקֹום: אֵיְך אֵיְך נ ִׁשְחַק ה ַּקֵץ מ ַּמ ָׁש אֵי ְך אֵי ְך ׁשָקַע ּבֶעָפַר ה ַּדְב ַׁש. ה ִּׁשָאֵר ע ִּמָנּו עַד ּבֹקֶר צּוף ּדְבָ"ש ׁשֶא ַּתָה ע ַּתָה חָכָם ּבֶן ׁשִמְע ֹון ּבֵין אָדָם ּובֵין ׁשָמַיִם ה ִּׁשָאֵר ע ַּמֵנּו ּבַעַל ׁשֵם ּבַעַל סֹוד ּכִי א ַּתָה ּבֹונֶה יְרּו ׁשָלַיִם. הָאֶבֶן ׁשֶה ִּצַב ְּת הִיא מַחֲנֶה הִיא אַתְחַל ְּתָא לַּבָאֹות וְתַעֲמֹד לָנּו עַד ּת ִּקּון הָעֹולָם עַד קֵץ ה ַּפְלָאֹות.

צּוף ּדְבָ"ש לָבּו ׁש ּכְס ּות טְה ֹורִים ּבְיָדֹו מְגִּלָה מֵאֲדֹון ּכָל הַּיְצּורִים וְה ּוא ּבָא אֶל ׁשְכ ּונָת ֹו ׁשֶּנָמֹוגָה לְק ַּבֵץ ה ַּפְזּורִים. אֵיפֹה נָפֹוצּו ּבָנָיו מִ"מַחֲנֵה י ִׂשְרָאֵל", ּומִי יִזְּכֹר ה ַּב ִּצֹות ה ַּמַמְאִירֹות הַּנִרְּפָאֹות ּבְכַּוָנֹות ּגֹואֵל ּוב ַּמַיִם טְהֹורִים. מִי יֵדְַע ּכְאֵבֹו ּב ַּסּופָה וְאֶת הַּי ִּסּורִים. הֵם מְלַּוִים אֹותֹו מְתִיקּות ּבְעֶרֶב ׁשַּבָת

balfourh@gmail.com 050-6283199 *בלפור חקק- סופר ומשורר-לשעבר יו"ר אגודת הסופרים

8

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

פני מזרח בסוף מערב

ה ִּנֵה ּתְפ ִּלַת ׁשַחֲרִית נ ִׁשְמַעַת ּב ִׁשְכּונַת ה ַּמַעֲרָבִים "מַחֲנֵה י ִׂשְרָאֵל". חָכָם צּוף ּדְבַ" ׁש מְהַּלְֵך ע ִּמָנּו ּבְקֹצֶר ר ּוחַ, ּבְרַעַד מַּבִיט ּבְמַחֲנֵהּו, ּבֵיתֹו ׁשֶהָיָה ּתִפְאָרָה מְמַלְמֵל ּתְפִּלָה, מַאֲזִין לִנְעִימֹות " ּבְטֶרֶם ּכָל יְצּור נִקְרָא". רּוח קַּלָה נֹו ׁשֶבֶת, רּוח אֲבִיבִית הָעֶרֶב רַד אּול ּת ִּׁשָאֵר ע ִּמָנּו מֹורֵנּו לִתְפִּלַת עַרְבִית?

עִם ה ַּׁשֶמ ֶׁש הַעֹול ָּה הּוא ּבָא ּכְרָקִיע מֵאִיר לְכֻּלָנּו זֹוהֵר. ּב ִׁשְעַת ּבֹקֶר מֻק ְּדֶמֶת ּגְלִימָתֹו ׁשְלַל ּגְוָנִים ַׁשֶּנ ָׁשְרּו מִן הָאֹפֶק הַהֹולְֵך ּומִת ְּבַהֵר. הּוא עֹולֶה לִקְרָאתֵנּו נֹוגֵע ֹלא נֹוגֵע ּבָרָחֹוק ּוב ַּקָרֹוב אֹור חָד ָׁש מֵצִיף אֶת הָרְחֹוב. הִּנֵהּו ה ַּפֶלִאי ׁשֶּיִחַלְנּו לֹו עַכ ְׁשָו חָכָם צּוף ּדְבַ" ׁש ּבְדּומ ִּיַת ה ַּבֹקֶר ּבְאֹור מּופָז. ׁשָל ֹום עָלֶי ָך, חָכָם ּדָוִיד ּבֶן ׁשִמְע ֹון ׁש ֶּפָנֶיָך נְגֹוהֹות ּוגְלִימָתְָך קֹורֶנֶת הִּלָה רְט ֻּבִים אָנּו מ ִּצִּנַת ה ַּבֹקֶר הַּזֹאת ּכִי ח ִּכִינּו לְָך יָמִים אֲרֻּכִים ּכִי ח ִּכִינּו ּכָל הָאֲפֵלָה.

הּוא הֹולְֵך וְקָרֵב עַד קְצֵה ׁשְכּונַת מַעֲרָב זְהַב הַּדִמְּדּומִים

נֹוׁשֵק ּגְלִימָתֹו ּבֹועֶרֶת. רּוח קְד ֻּׁשָה עֹובֶרֶת ּבָנּו רּוח אַחֶרֶת. לְֵך ל ְׁשָלֹום, חָכָם צּוף ּדְבַ" ׁש ּכִי ּבֵית ְָך יַעֲמֹד ּתָמִיד ּבְאֹור הַּזָהָב ּכִי לְעֹולָם יָאִירּו ּפְנֵי ה ַּמִזְרָח ל ִׁשְכּונַת מַעֲרָב.

מימין: רחוב על שם רבי דוד בן שמעון בירושלים, סמוך לשכונה שהקים. למטה: שלט בית כנסת של ועד העדה המערבית בירושלים-הרובע היהודי ע״ש הצוף דבש (קרדיט תמונה-ועד העדה המערבית). משמאל: הכיתוב על המצבה של ר׳ דוד בן שמעון-הצוף דבש

9

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מאת: שאול טנג'י* (שם רשעים ירקב) המלך מּולָאי אֶל-יָאזִיד chaoult1@gmail.com 052-2492202

לאורך דפי ההיסטורה של יהדות מרוקו עלו ונפלו מלכים רבים, חלקם היו טובים לעמנו וחלקם האכילו את אבותנו מרורים. במאמר זה החלטנו לספר אודות תקופה אפלה ביהדות מרוקו בה מלך אחד הגרועים שבהם אשר היה ידוע באכזריותו, וכדברי המאמר "תקופת מלכותו הייתה הכאובה מכל אשר נגזר על יהודי- (המערכת) מרוקו לשאת".

תק"ן-תקנ"ב) היה אחד 1790-1792 ּולָאי אֶל-יָאזִיד ( מ המלכים האכזריים ביותר, הוא היה כל אכזר שכונה "המזיד" ומאוחר יותר הוסיפו לו את השם "היטלר של מרוקו". למרות מעשי ההוללות והמרידות המרובות שידע מּולָאי 1790- אֶל-יָאזִיד לרוב, לא מנעו ממנו לרשת את כס אביו ( ). לשווא הזהירו יועציו היהודים של השליט הזקן סִידִי 1792

מֹוחְמֶד מפני מינוי אומלל זה, אך דווקא משום כך התחזק הָסּולְטָן החדש בעמדתו האנטי-יהודית הנחושה, ותקופת מלכותו שלמרבה-הרווחה לא ארכה הרבה, הייתה הכאובה מכל אשר נגזר על יהודי-מרוקו לשאת.

אביו-המלך מּולָאי מּוחְמֶד, עשה ניסיון להרחיקו, ובשנת

*שאול טנג'י' - מדריך טיולים, בלשן ומחבר "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" בשבעה כרכים

10

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

, הוא מגלה אותו מחוץ למדינה באמתלה של העליה 1784 לְמֶּכָה, אך העליה לְמֶּכָה הפכה לְמַּכָה - מסע הרפתקאות הוא מגיע לאזור טֶטְוָואן 1790 ומעשי-ביזה. בתחילת שנת ומוצא מקלט בין שבטי הָּבֶרְּבֶרִים, הוא ביקש את עזרת יהודי-טֶטְוָואן במתן כסף, אך הם מיאנו להושיט ידם לו ועל ידי כך הפכו מטרה לחציו.

כי "עני חשוב כמת" (תורה תמימה – בראשית מב/י'). עצה זו מצאה אוזן קשבת אצלו, ובמקום לצוות על טבח קיבוצי פקד לשדוד ולבוז את קהילות היהודים בערים השונות: הרב יוסף מְשָאש זצ"ל רבה של העיר חיפה, מספר בשם סבו שבדרכו לארץ-ישראל, ביקר ּבְאּוגְ'דָה ופגש בקהילה יהודים זקנים "בלי אוזניים". הוא תמה למראה המוזר ושאל לפשר הדבר? תשובת היהודים הייתה: "כשביקר

מיד עלותו לשלטון אחרי מות אביו (המלך ), עלה 1790 מּולָאי מּוחְמֶד בשנת תק"ן לשלטון מּולָאי אל-יָזִיד. מיד בעלותו לכס-המלוכה נשבע להצליח

מּולָאי אל-יָזִיד בְאּוגְ'דָה ביום שבת. תושבי אּוגְ'דָה יצאו לקבל את פניו, וכך נהגו גם היהודים אשר מלבושם לרגל ביקור המלך היה זהה כמעט למלבוש הישמעאלים, מּולָאי אל-יָזִיד שאל

במקום שבו נכשל, כאלפיים שנה לפניו, המן הרשע ראש שריו של אֲחַׁשְוֵרֹוׁש מלך פרס להרוג ולאבד את כל היהודים שבמלכותו, ורק ירידתו מן הבמה עיכבה בעדו. המלך אל יזיד פגע ביהודים במספר ערים ולהלן אחדים מהם:

את המושל: "למה מקבלי-הפנים רחוקים אלה מאלה?" המושל ענהו: "אלה מוסלמים ואלה יהודים" "ואיך תבחין ביניהם, הרי בכך הם מפירים את חוזה תקנות עֹומָר ומתלבשים 12 כמוסלמים, וכדי להבחין בין יהודי למוסלמי כרתו להם תנוך האוזן.

OUJDA בעיר אּוגְ'דָה אחת מתחנותיו הראשונות כמלך הייתה העיר אּוגְ'דָה- אליה הגיע ביום שבת-קודש, יהודיה למרות היום הקדוש, כיתר התושבים, גם הם יצאו לקראתו ומנחה בידם, אך רק ראה את זעומי-נפשו מהעבר, גזר על "פיתרון סופי" – להרוג יהודים שבכל ערי-מלכותו, ומי שיביא לו ראש מְתְקָאלִים (סוג מטבע שהיה נהוג 10 יהודי כרות, יתן לו ש"ט), אך למזלם של היהודים קם כהן מוסלמי והציע לו להמיר פקודתו זו, ובמקומה שיתנו את רכושם מתוך הנימוק

TETOUAN בעיר טֶטְוָואן – ביום שבת לעת ערב, התמלא רחוב היהודים בהמון שודדים, אשר פשטו לכל מקום ולקחו כל אשר מצאו, הפשיטו נשים וגברים מבגדיהם ונשים אף עונו, ובתוך הבהלה הזאת היו גם מקרי רצח. בנוסף לכך, נטלו זהבם ואף את מצרכי-המזון לקחו עד כי השאירו את היהודים בלי מזון ולבוש.

ESSOUIRA-MOGADOR בעיר מֹו ּגָדֹור (אֶסָוִירָה)

Ph. DR בית הקברות היהודי בפאס. -

11

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

גם על יהודי מוגדור נגזר לשאת את שיגעונו הרצחני של נכבדים, 60 מּולָאי אֶל-יָאזִיד, שציווה להתיז את ראשיהם של ובכללם סוחרים יהודים ונוצרים מהעשירים ביותר. FES בפָאס - קהילת פָאס היא שנדונה לסבול יותר מכל מאכזריותו. אחרי שפקד על היהודים לפנות בתיהם ּבָמְּלָאח, הושיב אנשי-מלחמה ששוגרו מְמְקְנָס עם משפחותיהם. 3,000 בו בית-הקברות היהודי נהרס, ומצבותיו שימשו לבניית מסגד במרכז השטח שבו היה לפני-כן הָמְּלָאח. היהודים שגורשו אל מחוץ לעיר, בתנאים של עניות גמורה, מופקרים היו להתעללותם ולנגישותיהם של שכניהם חודש, אף שבמשך תקופה זו 22 החדשים, יסוריהם נמשכו נמצאו בכל זאת מוסלמים שעמד להם אומץ להסתיר את ידידיהם היהודים, או לעזור להם להציל משהו מנכסיהם. כאשר התחילו צריפיהם העלובים לעלות באש, נחלץ מושל פָאס לישועתם ומנע מן הבוזזים להשלים את מלאכתם המרושעת. אפילו אמו של הָסּולְטָן השתדלה בעצמה הרבה למענם. ) ש"ט תקנ"ב-תקפ"ג 1823-1792 חשוב לציין, מּולָאי-סְלִימָאן ( ששלט אחריו, תקף את הסמל המובהק ביותר, הלוא הוא "המסגד" שהוקם בלב הָמ ְּלָאח ופקד להרוס אותו. המעשה הנועז הזה, שלא היה לו תקדים דומה באיסלם, הדהים אפילו את היהודים עצמם. הערת הרב ד"ר מרדכי דאדון שליט"א: * "מעשה נועז" יותר –שקדם, כנראה, למעשה הנ"ל—נעשה

עליהם ללבוש בגדים בצבע ירוק (לצבע הירוק יש משמעות באיסלם, זהו צבע דגלו של מוחמד נביאם. ש"ט). MARRAKECH בעיר מְרָקְא ׁש - אחיו של מּולָאי אֶל-יָאזִיד מּולָאי הִישָאם הכריז על עצמו מלך במָרָאקֶש בה היהודים נחשבו יחסית מאושרים מיתר אחיהם בערים האחרות בזכות מּולָאי הִישָאם. מּולָאי אֶל-יָאזִיד החליט להיפרע מאחיו שהכריז על עצמו 1792 מלך, שם מצור על מָרָאקֶׁש ובחודש פברואר שנת העביר לפי חרב את אלפי הנכבדים שהוזעקו למסגד הגדול על-מנת לחדש את שבועת-אמוניהם כביכול, ואגב כך לא שכח לשים את הָמְּלָאח לבז, אך "לא לעולם חוסן" (משלי כז/כד), בשבוע השני לבואו לְמָרָאקֶש, כאשר הניצחון היה כבר בידו, נפגע אל-יאָזִיד ע"י כדור שירה בו אחד מלוחמי אחיו והוא מת למחרת. אנחת רווחה אדירה נתמלטה מגרונה של הארץ כולה, בני כל הדתות והמעמדות. מספר גזירות נגד היהודים בוטלו עוד בטרם יתמנה אחיו מּולָאי סְלִימָאן לרשת את כס-המלוכה. תוספת משלי עבדתי במועצת פועלי אופקים כרכז 1960-1987 בשנים תרבות וחינוך, בין יתר פעולותי הייתי מזמין את מר זלמן בהרב - מומחה לסיפורי-עם לבתי-הספר. מר זלמן בהרב ) בהוצאת 1968 כתב ספר לא גדול וקראו "מדור-לדור" ( "מפעלי תרבות בע"מ ת"א והעניק לי עותק. עד כמה שזכור . עיינתי בו והינחתיו בספרייתי. 1965 לי זה היה בשנת

ע"י מייסד השושלת השולטת עדיין בערב הסעודית, אִיּבֶן-סָעּוד, שלאחר שכבש את מֶּכָה ומדינה, הוא הורה להרוס את המסגד שהוקם על קבר מוחמד (!!!); וזאת—מטעמים תיאולוגיים, שעיקרם לשרש שרידי אמונות אליליות מסוימות... SEFROU בעיר סְפְרּו את שני הדיינים, רבי שאול ישועה אָּבִיטְּבֹול ורבי שלמה אָּבִיטְּבֹול מהעיר סְפְרּו ציווה להכניס לבית-הסוהר, כי כנראה מושל העיר חָאג' עַּבֶד אֶל-ּכְּבִיר העליל עליהם עלילות שווא, ועל-כן הוטלו עליהם קנסות גבוהים ורק אחרי תשלום הקנס הם שוחררו.

, TANGER שוד ביזה והרג היה ביתר ערים האחרות: טָנְגִ'יר , KSER EL-KEBIR , (אָסִילָה) קְצְר אֶל ּכְּבִיר ASILA אָרְזִילָה ּתָאזא ,RABAT , רָּבָאט LARACHE לְעְרַיְאש (לָארָאש) , וחזיונות של אונס ושוד נמשכו MEKNES ומֶקְנֶס TAZA שבועות על שבועות בכל רחבי-מרוקו. בנוסף הוא ציווה להוציא להורג את כל היועצים היהודים של אביו ואסר

חלק מהכתבות שפורסמו אודות שאול טנג'י ומחקרו

12

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אמר הָסּולְטָן למשרתיו כשהוא כועס ומשתולל: הביאו אלי את סוסי האביר ואת הרובה החדש שלי! אני ארדוף אחרי היהודי הזה ואהרוג אותו ממרחק קטן. הזדרזו נושאי כליו של הָסּולְטָן, הביאו לו את סוסו האביר ואת התחמושת שביקש. הריץ הָסּולְטָן את סוסו אל מול פני היהודי, וכאשר הגיע כמטחווי קשת ממנו, אחז ברובהו, כיוון אותו יפה-יפה, לחץ על ההדק, אך – גם הפעם לא פעל הכדור. היהודי המשיך בנחת בדרכו, כאילו לא בו רצה המלך לירות. כשהוא קורא בקול רם פסוקי-תהלים. עצר הָסּולְטָן אֶל יָאזִיד בעד סוסו, קרא ליהודי וישאלהו: "אמור נא לי, יהודי, מה הדברים שבפיך? ענה לו היהודי ואמר: "יום-יום, בשעה זו נוהג אני ללכת דרך רחוב זה אל משכני שברחוב היהודים, הואיל ואני פנוי ממלאכתי, אני קורא בעל-פה ממה שכתב סָעִידְנָא דָוְוד עְלִיּה סְּלָם (המקובל דוד עליו השלום). הוא בטח לא רצה לומר "המלך דוד" כדי לא לעורר רוגזו של המלך ש"ט.) ואלה הדברים היוצאים מפי". הבין הָסּולְטָן, כי פסוקי-תהלים שאותם אומר היהודי בעת שהלך ברחוב, מנעו בעד הכדורים מלפגוע בגופו ולהמיתו. פקד הָסּולְטָן על היהודי לבוא ביום המחרת לארמונו. כאשר הגיע אל הארמון, ציווה הָסּולְטָן על שר האוצר לשקול על ידו של היהודי בעל התהלים מאה רְיָאלִים זהב (סוג מטבע), וישלחהו לביתו. לזכר שני הנסים שקרו ּבָמ ְּלָאח חוגגים יהודי פָאס יום מסוים בשנה וקוראים לו "פורים דֶלְקֹור" (פורים של כדורים). )1968 ראו: עובדיה ד. קהילת יהודי ספרו זלמן בהרב - מדור-לדור ( בהוצאת "מפעלי תרבות בע"מ ת"א

את תחילת כתיבת "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו , והנה כאשר כתבתי על 2001 וחכמיה" התחלתי בשנת "פורים דְלְקֹור" (פורים של פצצות או כדורים). אותו נהגו היהודים לציין אחרי מותו של מולאי אל יזיד, נזכרתי בסיפור זה שעליו כתב מר זלמן בהרב בספרו, ואמרתי לעצמי, שבהחלט, יש מקום לשלבו בכתבה, והרי היא לפניכם ככתבה וכלשונה: "הָסּולְטָן מולאי אֶל-יָאזִיד, ששלט בְפָאס במקל חובלים היה אכזר גדול ושונא יהודים, במידה שאין למעלה הימנה. הגיעה אכזריותו עד כדי-כך שהעמיד מול הַּגֶיטו היהודי (הָמְּלָאח) שבעיר פָאס תותחים כבדים ופקד על שר צבאו לירות ביהודים ולפוצץ את השכונה בה הם מתגוררים מזה שנים ויובלות. בדרך זו התכוון להיתפטר מהיהודים אחת ולתמיד. התותחים כיוונו לועיהם אל מול בתי היהודים, החיילים ששירתו אותם שמו את הפגזים בבית-הבליעה של הָּבָלִיסְטְרָאֹות. ואך נשמעה הפקודה "אש" והחיילים לחצו על ההדק – הפכו הפגזים שיצאו מלוע התותחים כיוונם, עפו בחזרה אל היורים, והרגו בחיילים הרג רב. לא נחה דעתו של הָסּולְטָן האכזר מולאי אֶל-יָאזִיד, אף כי ראה את חייליו נופלים פגרים מתים, שנאתו את היהודים גברה והלכה. יום אחד ישב הָסּולְטָן בארמונו והשקיף מבעד לחלון אל הרחוב הארוך ּבּוז'ּולּוס דרך המדינה (העיר העתיקה. ש"ט) אל הָמְּלָאח. ראה הָסּולְטָן והנה איש יהודי מהלך ברחוב הארוך והצר, פוסע פסיעות דקות וראשו זקוף. נתרתח הָסּולְטָן: "נא איך יהודי כופר דורך בגאון על אדמת המוסלמים הקדושה, כאילו הייתה שלו ושל אבותיו?". לקח את רובהו, כיוון מול גופו

של היהודי ולחץ על ההדק. למגינת לבו של הצורר לא יצא הכדור מן הקנה. הוציא הָסּולְטָן יָאזִיד את הכדור הפסול ושם חדש במקומו. אך גם זה לא פגע ביהודי.

כרכים מאת 7 "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה"- שאול טנג'י. ובהם, פירוט מדוייק על: א. מועד לידתם ופטירתם, ב. ספרים שכתבו ונושאם, ג. דברים שנאמרו בשבחם ע"י צדיקים אחרים לגדולתם בתורה, ד. פיוטים ושירים שחיברו או חוברו לכבודם וסיפורי נסים אם בחייהם או לאחר פטירתם. עוד בכרכים אודות הישובים והיהודים שגרו בהם ועוד...

שאול טנג'י מציג בפני הנוכחים באסיפה הכללית מתוך שבעת הכרכים 1 של הפדרציה העולמית כרך ב"אנציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" שחיבר בס"ד

13

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

רבי יעקב אדרעי

מאת: אברהם אביזמר* WWW.MAROCO.CO.IL avizemer10@gmail.com

בעיירה 1910 בי יעקב אדרעי נולד בשנת ר "סידי רחאל", בהיותו בן שנתיים איבד את מאור עיניו .רבי יעקב היה חידה פליאה עבור כולם, איך הוא למד? מאיפה דלה את ידיעותיו העמוקות בכל נושא ונושא? אם בתורה ומפרשיה, בתלמוד ופלפוליו, רד"ק ורשב"ג, רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, אידרא רבא ואידרא זוטא וגם ח.נ. ביאליק, שאול טשרניחובסקי ומכמני שפת העברית על כל דקדוקיה ודקויותיה. הוא התגלה כילד קטן נבון ובעל זיכרון אדיר, בשנותיו הראשונות צמוד היה לסבתו "סתי פיחא" שישבה מאחורי פרגוד ולימדה אותו לימד של חכמים. בגיל שמונה לערך בהיותו ישוב באחת הפינות בבית המדרש במתחם המשפחה, נקלעו תלמידי חכמים שלמדו בחברותא בקושיה שלא מצאו לה פתרון , לאחר זמן מה יעקב הקטן מפינתו זרק

ופוסק, וגם בישיבת רבי אברהם אביטבול - מרבניה הגדולים של מראקש שאז גר ולימד בקזבלנקה. הוא למד גם בישיבת כתר תורה. לפרנסתו לימד ילדים וילדות עברית וחומש, בהמשך פתח כיתה ללימוד נערים ונערות תורה, תלמוד ומחשבת ישראל. לאחר מספר שנים בקזבלנקה ובעקבות פנייה מנכבדי העיר סלה, הצמודה לרבאט, ששמעו של הרב והמלמד הצעיר הגיע אליהם, הוא יצא לסלה, כעבור שנתיים ימים כמעט כל יהודי העיר מקטן עד גדול דיברו עברית צחה. הצלחתו הרבה בסלה הביאה בעקבותיה פנייה מנכבדי העיר רבאט, שם עשה עוד כמה שנים בהקניית השפה העברית ותורת ישראל, כאן גם התחבר למורים לעברית שאף הם

להם את התשובה, תחילה חשבו ששומעים הם, בת קול, ושאלו מי מדבר? והוא ענה אני יעקב הבן של פרחה, בוא תתקרב הנה , חקרוהו וראו שהוא מבין ובקי בלימודו. מאז הושיבוהו בניהם והוא למד איתם, הדבר לא נעלם מדודו רבי מאיר שכבר אז היה רב העיירה ולקחו תחת חסותו. רבי מאיר הביאו לרבי חגי פרץ שיצא שמעו כמלמד בקיא בכל תורת ישראל, בתלמוד ועוד. בזכות זיכרונו המופלא מהר מאוד עלה לדרגת מלמד ובהיותו כבן ארבע עשרה שנה מונה לרב, כנויו היה "רבי זרריר" (הרב הצעיר. אביזמר). כבן שבע עשרה נשא לאישה את בתו (פרחה. אביזמר) של רבי מאיר – דודו. בברכת רבי מאיר יצא לעיר הגדולה קזבלנקה.

בקזבלנקה החל ללמוד בישיבתו של רבי דוד דהאן, דיין

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 14 *אברהם אביזמר - מדריך טיולים למרוקו, ספרד ופורטוגל ומחבר הספרים: "מרוקו-ארץ המג׳רב", "מרוקו-המדריך למטייל", "מרוקו יהדות בצל האיסלאם" (אלבום), "מרוקו-ארץ של ניגודים" (אלבום) ו"מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" (אלבום), "מסע אל מחוזות הצדיקים במג'רב" (אלבום) 2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

באו ללמוד מהרב הצעיר שלעתים היה צעיר מילדיהם. רבי יעקב לא רק לימד אלא גם למד מכל רבני רבאט שהיו ידועים כפוסקים ובית הדין ברבאט שימש כבית דין עליון וכערכאה גבוהה לכל יהדות מרוקו. ברבאט היו אז לא מעט רבנים ידועים שעסקו בלימוד התלמוד הגמרא ותורת הקבלה. דברים שדיברו ללבו של רבי יעקב. ברבאט גם הצליח לשכלל את שיטת לימודו, שיטה ייחודית וחדשנית. שיטתו זו הייתה הסברים בשפה פשוטה וקולחת, ועברית צחה ועכשווית. רבי יעקב הטיב למגנט ולהפנט את שומעיו בשפה ברורה ומובנת והכניס תכנים ועניין ככל שהתקדם השיעור, דרישתו מכולם לדבר עברית בלבד תרמה לא מעט להצלחה. הצלחה שעשתה לה כנפיים בכל המאג'רב אחרי כמה שנים ברבאט, רבי יעקב שם פעמיו חזרה לקזבלנקה ובעזרתו של הנדבן הידוע מר ש.ד. לוי הקים עם עוד מורים ורבנים סמינר למורים בשם "מגן דוד" ובו החל במלאכת הכשרת מורים לעברית . סמינר זה היה הגרעין . ECOLE NORMALE HEBRAIQUE לסמינר המפורסם בכל התחנות בחייו רבי יעקב לא פסק מלימודו, הוא אף למד ערבית ספרותית כדי להבין את הקוראן וכתבי הרמב"ם בשפת המקור. רבי יעקב המשיך ופתח כיתה לנערים ונערות ללימוד עברית וגם כאן דרש לדבר אך ורק עברית , בעזרתו שוב של מר ש.ד. לוי שהעמיד לרשותו קומה שלמה בבנין שהיה שייך לו הקים רבי יעקב מועדון לנוער היהודי וקרא לו בשם "ביאליק". הנוער היהודי היה קרוב ללבו של רבי יעקב והוא קיווה על ידי הקמת המועדון למנוע התבוללות, לכן גם קירב את הנערות ולא רק את הנערים מה שלא היה נהוג לפני כן. לערך, הגיע לקזבלנקה מארץ ישראל רבי רפאל 1945 בשנת עבו במטרה לקדם הקמה של בית ספר וישיבה בעיר, “אוצר התורה". רבי רפאל עבו שמע את שמעו של רבי יעקב ופנייתו הראשונה הייתה אליו, והיא לרכז את כל לימודי העברית ב "אוצר התורה", רבי יעקב לא רק ריכז את לימודי העברית אלא לימד בעצמו בכל הכיתות שלאחר תקופת מה הגיע מספרם לעשרים כיתות. רבי יעקב ריכז סביבו מורים נוספים לעברית, לחומש, תלמוד וכלל מחשבת ישראל. הכיתה הגבוהה הייתה גם השלמה לסמינר למורים. רבי יעקב בנוסף לעבודתו ב"אוצר התורה" המשיך ללמד ב "מגן דוד" ובביתו לימד תלמידים שרובם הגדול כבר היו רבנים, דיינים ומורים. לעתים קרובות הם היו יותר מבוגרים ממנו, אך ידענותו המופלאה ושיטתו לפשט קושיות לשפה מובנת לכול הביאה אליו נהירה גדולה לשמוע את לימודיו

ודרשותיו. רבי יעקב מצא דרך גם ללבם של נערות ונשים, והיו גם נערות שלמדו אצלו גם לימודי קודש ולא רק עברית מה שאז בהחלט לא היה נהוג. לערך. אביזמר) 1910 ( 20 רבי יעקב נולד בראשית המאה ה ל ר' ברוך ופרחה אדרעי באחת העיירות על הרי האטלס התיכון מצפון מזרח למרקש "סידי רחאל" – עיירה בה נולד גם אבי ר' מסעוד ז"ל (אביזמר). בגיל שנתיים נמנעה ממנו ראייתו, והוא סובל מדלות שלא תעזוב אותו כל חייו. כמו"כ הוא סבל מבריאות רופפת. ר' יעקב מקדיש את כל כולו ללימוד תורה, ונהיה מהר מאוד מורה בעל שיעור קומה. מגיל צעיר הוא מוכיח ידיעה רחבה מקפת בתורה, ובמיוחד פירושיו את הקבלה (פירוש מיסטי), וכך כאיש לימוד הגמרא והבלשנות בשפה העברית יצא שמו למרחקים גם כבעל ידע רב בתורה וגם בדרשותיו הפילוסופיות... ר' יעקב היה מאבני היסוד להתעוררות השפה העברית במרוקו , ונחשב כמחייה השפה העברית במרוקו, השפעתו לא נעצרה כאן, וחלק את חכמתו וידיעותיו למספר גדול מאוד של תלמידים, במשך כל חייו, ללא לאות כמנהיג ומציל של הנוער היהודי במרוקו... הוא מיקם תמיד את ההוראה לדרגה הגבוהה במעלותיו, הוא שכלל והביא למודרניזציה את השפה העברית, תרבותה ולימודה, כאשר באותו זמן שם דגש על הערך העליון והאוניברסאלי של התורה...

שנה בהותירו אישה 40 רבי יעקב נכבה ללא עת בגיל אלמנה ושבעה ילדים בגיל צעיר מאוד. אך אנשים כמו רבי

יעקב משאירים חותם לעד בלב אלה שהכירוהו, היה, הוא למעשה, בהופעתו הפתאומית והחד פעמית, ובתנאי חיים קשים, הוא הפך לאיש חזון בעל הבנה אלוקית מופלאה... (תרגום כתבה מעיתון יהודי בצרפת “הרבנים של ההיסטוריה". אביזמר)

לרכישת ספרים וטיולים 052-2806317 ' טל

15

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ציור שריפת בית המקדש (ויקיפדיה)

תשעה באב בעיר הולדתי במרוקו מאת: סם בן-שטרית*

לפני כך וכך אלפי שנים, נחרב בית מקדשנו, ירושלים עלתה באש, אנשיה נשחטו והוגלינו מארצנו". בסיום דבריו, הוא קורע את חולצתו ופורץ בבכי מר. בעקבותיו, כלל היהודים פורצים בבכי קורע-לב על חורבן הבית כאילו קרה אך אתמול, וביחד מתחילים לקרוא את הקינה: "איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם-היתה, כאלמנה, רבתי בגויים, שרתי במדינות".

ך נהגו בעיירה תלשינת שבמחוז תפילאלת בתשעה כ באב. מיד, לאחר סעודה מפסקת, כל יהודי העיירה מתכנסים בבית הכנסת, רגליהם יחפות, יושבים על הרצפה ובמרכז הרב של העיירה.

וכך פותח הרב את דבריו: "אחינו בני ישראל שימעו: היום

*סם בן שטרית- מייסד ונשיא "הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו", מורה לתלמוד, לשעבר מייסד ויו"ר תנועת "ביחד" ופעיל חברתי מעפילי הספינה אגוז 22 ישראלי. שימש במספר מקרים כמתווך בין ממשלת ישראל לארמון המלוכה במרוקו, בהם אירוע העלאת עצמות לקבורה בישראל, במסגרת המבצע הסודי "איילת השחר"

16

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

על אף אלפי השנים שעברו, היהודים היו מאמינים בבוא המשיח שיעלה אותם ירושלימה ויפתחו בשיר "וישיר משה את השירה הזאת לאדוני". במרוקו, היהודים תמיד נהגו: אם סיידו או צבעו קירות בתיהם הם היו משאירים פינה חשופה, כדי לזכור את החורבן. חתן בליל חתונתו הוא שובר כוס ברגליו ומברך: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי, אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". במרוקו נהגו היהודים לומר: עולים לירושלים, לגביהם ארץ ישראל היא מעין שכונה בירושלים, ולכן הם תמיד העלו את ירושלים על ראש שמחתם.

רבים נהגו לא רק לצום, אלא גם עשו תענית דיבור ואיש לא הרבה בדברים כמנהג האבלים. המחמירים היו שמים חצץ בנעלי בד שלהם, כדי לענות את נפשותיהם. בקהילות חרדיות אשכנזיות, היום אחדים מהם מתעטפים בשק שעליו ריססו עפר וחגרו חבל למותניהם. מתואר בתלמוד כיצד עלו רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושוע ורבי עקיבא לירושלים. תחילה צפו מהר הצופים על המקדש החרב וקרעו את בגדיהם לאחר מכן עלו להר הבית, וראו שועל יוצא מבית קודשי הקודשים ובכו. הצמים, אחרי תפילת ערבית, איש איש הולך לביתו לשבור את הצום, וכמנהג האבלים הם פותחים באכילת ביצה קשה.

ואז, מתחילה הנחמה: בוא יבוא המשיח צדקנו וישיב עטרה ליושנה ונעלה ירושלימה עיר הקודש והמקדש.

17

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

תודעת השואה בבית אבא

מאת: סם בן שטרית

ייתי בן חמש וחצי. כוחות הברית הכניעו ה את גרמניה ובכך תם ההרג והסבל של יהודי אירופה. זכורה לי השמחה שפרצה בבית אבא בקרב הקהילה היהודית הקטנה וגם בקרב שכנינו הערבים. בעיירה תלשינת לא היה כל כלי תקשורת וכולם ניזונים מאינפורמציה ששמעו מאלה שהגיעו מהערים הגדולות: קזבלנקה, פס או מקנס. אך, לפני כן, גרמניה כבשה את צרפת, הגרמנים הטילו על המרשל פיטאן שליט "וישי", במרוקו, והאחרון פעל למען הגשמת מטרות גרמניה ויעדיה. עקב משטר "וישי" וההגבלות שהוטלו על יהודי מרוקו, גרמניה הכירה בנו כניצולי שואה. תודעת השואה בבית אבא הייתה מאוד קפדנית. כל כלי ופריט : צלחות, כוסות, סירים וכיו"ב נבדקו בשבע עיניים שאינם מתוצרת גרמניה. כי הרי הקפדנו להחרים כל מוצר מגרמניה, שמא חלילה נוצר בגרמניה או כולל מרכיבים גרמניים.

ציור של מאיר שטרית ז״ל - אביו של סם בן שטרית יבדל״א

שירים, שאחד מהם: "ליל יום רביעי, היטלר מתחבא, רצצו את גולגולתו ושמו עליו טונות של עפר שלא יקום לעולם" בכל פעם שהזכירו את שמו של היטלר הוסיפו יימח שמו וזכרו לעד! בעיצומה של המלחמה, שלטון "וישי" ששלט ללא מצרים במרוקו. יום אחד הגיעה השמועה מעיירת מחוז קשר-אשוק (רישאדיה כיום) שכל היהודים בעיירות תלשינת וגורמה, עליהם להגיע לקשר-אשוק וכל אחד יביא עמו מזרון. השמועה אמרה שיחסלו אותם על המזרונים שהביאו. הרב המקומי הורה על יום צום ותפילה, ואנחנו בני הנוער הצטווינו לקרוא ברצף תהילים. יהודי מרוקו דאבה וביכתה את גורלה המר של יהדות אשכנז ואת חורבנה. היהודים התפללו: יהא רצון, כפי שניצלנו מידי המן הרשע שלבסוף נתלה על עץ גבוה, כך נראה וראינו בתבוסת גרמניה הנאצית.

סיפור אחר: לאבא מאיר הייתה מכונת גילוח. הוא הראה אותה בגאווה למורה לצרפתית סרג' מאיר בציינו: ראה נא מכונת גילוח נהדרת זו! המורה סרג': "בוודאי, הגרמנים יימח שמם כל דבר שיוצרים הוא שופרא דשופרא". לשמע הדברים, אבא זרק על הרצפה את מכונת הגילוח, שנשברה לרסיסים. בדיעבד, התברר שהמורה סרג' טעה והטעה, המכונה הינה מתוצרת "פיליפס" ההולנדית. אבא התכונן לטוס לישראל, כדי לבקר את אחותי אסתר ובעלה משה אמויאל בירושלים. הוא רכש כרטיס-טיסה. תוך בירורים, הסתבר לו שהמטוס יעבור בשמי גרמניה, הוא התאכזב קשות וביטל את כרטיס הטיסה לישראל. תודעת השואה הייתה גם בקרב קהילה קטנה זו בעיירה תלשינת. ההודעה על תבוסת גרמניה וניצחון כוחות הברית, גרמה לשמחה רבתי בקרב הקהילה. הנשים בעיירה חיברו

18

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ממנהגי יהדות מרוקו בארבעת הצומות ובין-המצרים

ליקוט ממקורות שונים

) מהשנה לספה"נ, כגון: בתשעה-באב תשכ"ה מלאו 68 ( ). ויש הנוהגים 1965 - 68 = 1897 שנים לחורבן הבית ( 1897 שנים 1895 שנה מספירת הנוצרים (בתשכ"ה - 70 להפחית לחורבן). * בליל תשעה-באב נוהגים לישון על הרצפה וכן נוהגים לשים אבן או אבנים תחת הכר. * בתפילת שחרית מרבים באמירת קינות (בהן מזכירים גם את גירוש ספרד) בעלות מנגינות רבות ושונות. נוהגים לתרגם את הפטרת "אסוף אסיפם" (ירמיה ח). בתרגום זה משולבות אגדות רבות מאגדות החורבן. * הופכים את כיסוי ספר-התורה ומעמידים אותו על גבי ספסל או שולחן, ולא על גבי התיבה הרגילה. * לאחר תפילת שחרית, הנמשכת כארבע וחצי שעות ומסתיימת בערך בשעה אחת עשרה, קוראים את ספר איוב, מתחילתו ועד סופו. בתפילת מנחה שוב יושבים על הספסלים. מפטירים בה ב"שובה ישראל" (הושע יד). * נהגו להיבטל ממלאכה בתשעה-באב ובפורים, כי העובד בהם לא יראה ברכה מעבודתו. הפתגם אומר: "כספי איכה (תשעה-באב) וכספי מי כמוך (פורים, שבשבת זכור קוראים "מי כמוך" לריה"ל) אין בהם סימן ברכה". * הנשים אף הן נהגו במרוקו לשבת אגודות אגודות על הרצפה, ולקרוא קינות בערבית (או שקראו להן), בכו ווהספידו חורבן הבית והגלות המר והנמהר. * חלקם נהגו לאכול דייסת חטים במוצאי צום תשעה-באב וגם במוצאי שאר התעניות. * עקרות הבית נהגו לסייד את הבית, או לפחות חלק ממנו, לכבוד שבת-נחמו.

* נהגו להכריז בשבת שלפני כל צום בבית-הכנסת על הצום, פרט לתשעה-באב, יום-הכיפורים ופורים, וסימנך: אכ"ף עליו פיהו (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקן, ד). * התעניות ביהדות מרוקו הינן בעלות צביון "תענית ציבור" ממש, משום שכל הציבור מתענה בהן. גם ילדים, החל בגיל תשע שנים, מתחרים ביניהם מי יצום כל היום כולו, ואין נוהגים לאכול בבוקר השכם (לפני עלות השחר) של יום הצום. * בתענית ציבור נוהגים להניח תפילין גם בשחרית וגם במנחה. * בשבעה עשר בתמוז מתחילים לקרוא תיקון חצות, בצהרים. בתקופת בין המצרים מקפידים על מנהגי אבלות. בהפטרות של תלתא דפורענותא משנים המנגינה הרגילה, וקוראים אותן בטעמים המיוחדים לשבתות אלה בלבד. בגלל הטעמים המיוחדים נמכרות הפטרות אלה בסכומים גבוהים מן הרגיל. צום תשעה-באב * בכל תשעת הימים נוהגים איסור לגבי אכילת בשר ושתיית יין. תספורת אסורה כל שלושת השבועות. * שבת-חזון נקראת "שבת-איכה". יש נוהגים איסור רחיצה בשבת זו וגם אין אוכלים בה בשר טרי כי אם בשר משומר. * בסעודה המפסקת יושבים על הארץ, ליד פתח הבית. נהגו לאכול תבשיל עדשים, וביצים שלוקות טבולות במעט אפר ומלח, זכר לחורבן וסימן לאבלות. * בבית-הכנסת יושבים על הארץ, על גבי מחצלות. לפני תפילת ערבית אומרים קינות רבות ואחריה קוראים מגילת איכה. החזן מודיע בקול בוכים, כמה שנים עברו מאז חורבן בית קודשנו ותפארתנו. סימן לדבר נתנו: להפחית חיי"ם

19

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מתוך המופע החוויתי והמרתק "סיפור פיוט" שנערך בחריש ע"י אנסמבל דרור

דוד יוחאי אסולין* מאת: קסם של לילה באלול

כמו פייטן מקצועי תפקידו של חודש אלול להכין ולחבר אותנו מחיי החומר אל פסגת הרוח בימים הנוראים. כמו פוליטיקאי משופשף הוא יודע את רזי הרטוריקה מול הלב הסרבן ומוציא לו את נשק יום הדין – הפיוטים. ואת כל זה הוא מקבץ ועל האריזה הוא מצרף פתק שעליו כתוב – "לפתוח בלילה". את יצירתו הוא מכנה – סליחות.

כי יצפנני בסכה" – כתב … לדוד ה אורי ויישעי " המדרש: 'ה אורי' נרמז לראש השנה 'ויישעי' נרמז ליוה"כ ו – 'כי יצפנני בסכה' נרמז לסוכות. ואולי ננסה להוסיף שהמילה הראשונה – 'לדוד' נרמזה לחודש אלול (בין אם התכוון לכך דוד המלך ובין אם לא). דוד, נעים זמירות ישראל, היה קם בחצות לילה להלל

בשירי תשבחות ליוצרו ולהודות לו על משפטיו.

הלילה הוא הזמן לחשבון נפש והתבוננות מתוקף הרוגע הפושה בזמן זה, אפילו הקב"ה נזכר בזמן זה בחורבן הבית ובגלות ישראל ותיקנו לומר בו תיקון חצות. אם נתבונן בשנה כאנלוגיה ליממה הרי שחודש אלול הוא אשמורת הבוקר. עדיין האור לא הפציע

דוד יוחאי אסולין- פייטן, חוקר יהדות צפון אפריקה, חבר ההרכב האנדלוסי ״אנסמבל דרור״ ופעיל חברתי. מהנדס תוכנה * dudyd1@gmail.com 050-2446849 במקצועו.

20

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

וכנגד חשכו של הלילה לאדם ישנה הזדמנות איכותית להביט פנימה. כמו מי שלא ישן לפני מבחן גדול העומד לפניו, אנו ניצבים בחודש אלול ביראה ובזמירות בו זמנית כי בעצם כל מכון הכנה להתמודדות עם מצבי לחץ וציפייה ינחה אותו לחייך ולהישאר אופטימי כי ממילא ." … – "אם אתה דן אותי כמעשיי האדם מזכיר לעצמו שוב ושוב שירחמו עליו אם בבחינת בן לאביו ואם בבחינת עבד, והוא שר, כי הוא מאושר. ספרותיים, אך בעצם מה שבאמת מבדיל אותו זה הקשר החזק לתפילה ולחיי הקודש. מטיב להגדיר ד"ר מאיר בוזגלו (בנו של הפייטן רבי דוד בוזגלו) את מקומו של הפיוט באזור הדמדומים בין קודש לחול ואת ההבדל בין הפייטן לחזן שהאחרון נצמד לכללים נוקשים יותר בעוד שהראשון שוחה בתוך מערבולת תווים, מנגינות וסולמות העוטים טקסטים שונים. הפיוט נבדל משאר סוגי השירה וקישוטים במשקלים ברורים

ה' שמעתי שמעך יראתי ה'. " ה' שמעתי ונרגזתי יום בו תפקדני זחלתי וחלתי יום בו תדנני השפלתי ונבהלתי פן באפך תמעיטני כי גדול יום ה' ה' ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים בחסדי אבות ראשונים אנחנו בטוחים תיכון תפילתנו כריח נחוחים " ה' פעלך בקרב שנים חייהו... (פיוט הנאמר כהקדמה לפני חזרת הש"ץ בראש השנה ויוה"כ)

לפייטן תפקיד מכריע בסלילת התוואי של המילים היוצאות לנו מהפה לתוך ליבנו ומשם לשערי שמיים. וכמו פייטן מקצועי תפקידו של חודש אלול להכין ולחבר אותנו מחיי החומר אל פסגת הרוח בימים הנוראים. כמו פוליטיקאי משופשף הוא יודע את רזי הרטוריקה מול הלב הסרבן ומוציא לו את נשק יום הדין – הפיוטים. ואת כל זה הוא מקבץ ועל האריזה הוא מצרף פתק שעליו כתוב – "לפתוח בלילה". את יצירתו הוא מכנה – סליחות.

21

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

צמחים ותבלינים אלה, ועוד שמנים, רהיטים, כלים ודברים יפים אחרים אפשר להשיג ב: 052-2806317 חדרה - 73 ׳דיאלנה סהרה׳ - רחוב הנשיא

מאת: אברהם אביזמר* צמחי מרפא ו'תרופות סבתא' בקהילת יהודי מרוקו WWW.MAROCO.CO.IL avizemer10@gmail.com

מאמינים ובטוחים ביכולת הצמח לרפא. ולכן, משימתי, עתה, היתה לברר היכן וכיצד, בעצם, החל השימוש בצמחים למטרות רפואיות אצל יהודי מרוקו, שהם עניינינו עתה. גורם ראשון במעלה הוא גורם המציאות. היהודים ישבו בקהילה סגורה, אשר מטבע הדברים היתה זקוקה לשירותים רפואיים. כאשר אלה לא היו בנמצא בצורה מסודרת, כשם שהיו מוסדות החינוך, למשל, נאלצו למצוא פתרון במקורות הקרובים אליהם: התנ"ך-התורה שבכתב, והגמרא והמשנה-התורה שבעל פה וכתבי חכמים. החברה הסובבת אותם-החברה הערבית, המוסלמית ובעיקר הברברית הדוברת תשליחית. כלומר, את יסודות הרפואה העשבונית - הטבעית "למדו" יהודי מרוקו ממקורות כמו התנ"ך, תושב"ע, הקבלה וספרות שיוחסה לרמב"ם. כמו"כ, כאמור, מהחברה הערבית/שלוחית שבתוכה היו מעורים.

הקדמה והסבר: ע"מ לצבור מידע על צמחי מרפא ואופן השימוש בהם, ערכתי ראיונות ופגשתי אנשים, ובהם, מבוגרים וקשישים, יוצאי המגרב בכלל ומרוקו בפרט. בעת איסוף העדויות שאלתי התשובות "היש סיפור מאחורי תרופה זו או אחרת?" שקיבלתי נחלקו במהותן לשתי קבוצות גיל-מבוגרים הקשישים טענו ש"מקור (מרבית) התרופות וקשישים. הן בהתגלות או בחיזיון שחזה אחד מבני המשפחה בעת

בהתגלות הופיע מצוקה. רב או צדיק שאליו הפנתה המשפחה את תחינותיה, הצדיק הורה למשפחה להשתמש בצמח זה או אחר ע"מ להחלים". לעומתם, המבוגרים ענו באופן חד משמעי: ”לא, אין כל סיפור מאחורי התרופות. כך זה!!", בביטחון מלא. וניכר שהם

מדריך טיולים למרוקו, ספרד ופורטוגל ומחבר הספרים: "מרוקו-ארץ המג׳רב", "מרוקו-המדריך * למטייל", "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" (אלבום), "מרוקו-ארץ של ניגודים" (אלבום) ו"מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" (אלבום), "מסע אל מחוזות הצדיקים במג'רב" (אלבום)

לרכישת ספרים וטיולים 052-2806317 ' טל

22

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מיוחד "סודי"-שרק הוא ידע מה כתוב בו. לדבריה נעלמו הכתמים כפי שאמר. תחום "רפואה" זה היה משותף לערבים, לברברים וליהודים, והוא התבטא בכך שערבים הלכו ליהודים ויהודים לערבים/ ברברים. מכאן אנו יכולים להבין גם את פשר קיומם של קברי צדיקים, המקובלים על ערבים ויהודים כאחד.

לפי העדויות הטיפול הרפואי במרוקו בוצע בדרך כלל לפי ההררכיה הבאה: ראשית הוא נלקח אל המיילדת, שהיתה מעין אחות * הקהילה. אם הטיפול שהציעה זו לא הועיל, נלקח החולה לרבנים * המשניים (רבנים צעירים הנמצאים בתחילת דרכם הרבנית).

לאחר שגם הטיפול השני * לא הועיל, נלקח החולה אל... הרב ב– ה' הידיעה. יש לציין שהביקורים אצל הרב לא היו שכיחים והמקרים שהגיעו אליו הוגדרו כקשים. הרב ערך תסקיר ונתן פתרון, בעיקר, על סגולות וקמיעות, תוך שהוא הסתמך, בעיקר, על המקרא והקבלה. בעצם הסתמכותו על הדת היהודית וכתביה, הוא גם "הוגבל" על ידה. היה עליו "להימנע" ממעשי כישוף האסורים בדת היהודית. סייג נוסף שעמד בדרכו הוא מידת יכולתו לשנות את "החלטת האל". הוא יכל להתפלל על חייו של האדם אך לא לשנות את גזירת השמיים.

איסוף העדויות מבנה הראיונות היה, לרוב, שיחה חופשית. בחלק מהראיונות התפתחה השיחה כאשר כל אחד הוסיף פרטים, באופן חופשי. שאלתי: "מה היו עושים במקרים של כאבי בטן, הפרעות בעיכול, כאבי ראש, אוזניים, שיניים וכד', בעיות של סהרוריות, כסיסת ציפורניים, דלקות עיניים, פצעים וכניסה להיריון ושאר מרעין״? למספר שאלות לא קיבלתי תשובות בשל קשיי תקשורת- "בעיות שפה". המרואיינות לא ירדו לסוף כוונותיי.

קמע נגד עין הרע, נועד להגנה על ביתו ובני משפחתו של יוסף בן בקירוב. 1900 ברוריה-מרוקו, תל-אביב, אוסף משפחת גרוס ©

בעיית השפה צצה גם בתרגום 200 בכל אזור במרוקו (ויש שמות הצמחים לעברית. אזורים) נקרא הצמח בשם שונה והיתה בעיה בזיהוי הצמחים. חלק מאמצעי הריפוי כגון: השבה (אלום סוג של מינרל) או הבכור (תערובת שניתן להבעירה במתקן מיוחד) איינם צמחים, אך בשל היותם חומר טבעי (או תוצר של צמח) הכללתי גם אותם. לאחר זיהוי הצמחים, חיפשתי בספרים, אצל מביני עניין ומומחים, ביסוס מדעי לסגולותיהם. לסיכום עיון מדוקדק במקורות הקשורים לרפואה הטבעית/ העממית מגלה שיש לרפואה זו חוקים ועקרונות. באופן כללי, אפשר לומר, שאנו מכירים בשני ענפים עיקריים בתורה זו: א. צמחים המשמשים לריפוי של מחלות מבחינה מאגית. ב. צמחים המשמשים לרפואה. וזאת בשל היותם, עפ"י נסיונם של המשתמשים, בעלי ערך רפואי, כלומר יש להם סגולות מוכחות אמיתיות!

לאחר שגם הטיפול השלישי לא הועיל, נלקח החולה אל... * המקומיים-הערבי והברברי אשר לא "הוגבלו" ע"י הדת. וכך הרפואה הטבעית/ העממית התבטאה (אצלם) באמונות טפלות רבות, ובמעשי כישוף בהתייחסות לכל צמח. הם האמינו כי מחלות נגרמות ע"י שדים – ג'ינים. כך אפשר להסביר מדוע "הוכה" חולה, או שנעשו בו כוויות – פשוט ע"מ "לסלק" את השד מגוף החולה. אישה מרוקנית סיפרה שע"מ להחלים ממחלת האבעבועות למשל – היה צריך לקחת את החולה אל הערבי. שם הצליפו על גבו, תוך מלמול פסוקים מסוימים, עד ש"המחלה יצאה". הוכחות לכך הראתה אחת המרואיינות-צלקות על הגב. מרואיינת נוספת סיפרה שהיא עצמה הלכה אל הערבי לפני זמן לא רב, בישראל. על עורו של בנה הופיעו כתמים בהירים, שלא נמצע להם מרפא ברפואה המודרנית. כיוון שבנה התנגד היא הלכה לבד, ולקחה עימה את תמונת הבן. הערבי הסתכל בתמונה, ובלי שתאמר לו במה המדובר הצביע על הליקוי. אח"כ הוא מסר לה תרופה-מן קמיע

להלן בעמודים הבאים פירוט הממצאים

23

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

תיאור הצמחים (ולא רק!!!), שהיהודים במרוקו השתמשו בהם, וחשיבותם לרפואה הטבעית/ עממית

Majorana syriaca אזוב מצוי - בערבית - זעתר - משפי השפתניים

Alaum, Alum אלום - בערבית – שבה

שיח אפור, גובהו תיאור הצמח: ס"מ או יותר. כולו מכוסה 50 כ- שיער לבן כעין פלומה. העלים ס"מ. -2 1 אליפאסיים, אורכם הפרחים זעירים, לבנים.

אבן מינרלית. מכילה גופרית תיאור: – אשלגן וגופרית - חמרן (אלומיניום). זוהי אבן מלח המוכרת ברפואה הטבעית. האבן בעלת יכולת מוכחת חשיבותו לרפואה הטבעית: לעצירת דם וחיטוי.

חשיבותו לרפואה הטבעית: השמן האתרי הנמצא באזוב מכיל שני מרכיבים עיקריים: טימול, שהוא בעל כושר חיטוי חזק וקרווקרול שהוא בכל הריח הארומטי המעורר.

Allium cepa בצל הגינה - בערבית - בסל - משפי השושניים

צמח דו-שנתי בעל תיאור הצמח: ס"מ. העלים 12 בצל, בקוטר עד חלולים גליליים, או משוטחים, מרוכזים בבסיסי הצמח. צבעם ירוק כהה. הפרחים לבנים-ירקרקים צפופים ומרובים. מסודרים בתפרחת כדורית הנשאת על עמוד תפרחת נבוב ונפוח ס"מ). 120 בחלקו התחתון (הגובה עד הפרחים נישאים על עוקצים, הזרעים קטנים, שחורים ומשולשים.

Trigonella foenum- Graecum גרגרנית יוונית - בערבית - חילבה - משפ' הפרפרניים

צמח חד-שנתי זקוף, תיאור הצמח: ס"מ. העלים תלתניים, 60 גובהו עד ירוקים בהירים. הפרחים פרפרניים, בודדים או בזוגות, לבנים - צהבהבים. הפירות - בתוך תרמילים ארוכים ומעוקמים פחוסים, מחודדים בקצותיהם. הזרעים צהובים - חומים,

מכיל אנזים הנקרא חשיבותו לרפואה הטבעית: "אילצין". אנזים זו קוטל חרקים, ומכאן ההשפעות הפיזיולוגיות. בטיפול חיצוני מניחים בצל על פצעים מוגלתיים והוא מזרז פתיחתם וסילוק המוגלה. הבצל משמש אף לטיפול פנימי. הוא ידוע כמנקה כלי נשימה ומקל בעת הצטננות. יש לו השפעה על לחץ דם ומערכת הדם בכלל. כמו"כ, הבצל מזרז פעולות הכליות. הבצל בעל תכונה של הגברת התאווה המינית אצל שני המינים.

ס"מ. 4 מאורכים וקשים, גודלם כ- ניתן להפיק ממנו סטרואיד חשיבותו לרפואה הטבעית: – חומר המופרש אצל האדם מבלוטת המין ומיותרת המוח. הוא מהווה גורם משמעותי בקבוצת תרופות נפוצה ביותר (כיום), בשימוש הרפואי המודרני. מפיקים ממנו קורטיזון והורמוני מין. הקורטיזון יעיל כנגד דלקת פרקים, בהורמוני המין. עוד משתמשים בו ע"מ ליצור גלולות נגד היריון.

Pimpinella anisum כמנן האניס - בערבית - יאניסון – משפ' הסוככיים

Lawsonia alba כופר לבן - בערבית - חנה (חלה, נדה והדלקת הנר) - משפ' הכפריים

צמח חד-שנתי גבוה תיאור הצמח: ומסועף. העלים דמויי נוצה, מנוצים פעמיים. התפרחת בעלת סוכך דליל והפרחים לבנים - ורדרדים. הפרי – דו-זרעון, הזרעים חומים - אפרפרים ומכוסים זיפים. תה חשיבותו לרפואה הטבעית: עשוי מהזרעים משכך כאבי-בטן ומעורר תיאבון. הוא מרגיע עוויתות, משכך שיעול ומחזק את הגוף.

שיח או עץ תיאור הצמח: קטן, משיר עלים. פרחיו קטנים, ערוכים במכבדים, צבעם לבן או צהבהב וריחם טוב. הפרי - ענבה יבשה.

מייבש אזורים פטרייתיים, חשיבותו לרפואה הטבעית: כמו כפות הרגליים ובין אצבעות הידיים והרגליים. מחזק וצובע שיער וציפורניים.

24

2023 : תמוז- אלול, יולי-ספטמבר 19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

Mentha piperita נענה חריפה - בערבית - נענה (פליו) - משפ' השפתניים

Cuminun cyminum כמון תרבותי - בערבית - כמון - משפ' הסוככיים

צמח חד-שנתי, תיאור הצמח: נמוך, מסועף מאוד, העלים גזורים לאונות צרות וארוכות, בעלי צבע ירוק כהה. העלים התחתונים בעלי עוקצים ארוכים, בעוד שהעלים העליונים כמעט יושבים. הפרחים קטנים, לבנים - וורודים, מסודרים

צמח רב-שנתי, זוחל, תיאור הצמח: בעל שלוחות על פני הקרקע ומתחתיה. ס"מ. הגבעולים מרובעים, 80 גובהו עד מסועפים בחלקם העליון. משוננים, מעוגלים ומאורכים, צבעם ירוק עד ירוק-אדמדם. צבע הפרחים אדמדם סגלגל, והם מסודרים בקבוצות בחיקי העלים.

בסוככים דלילים. הזרעים צהובים - חומים, ומכוסי זיפים. תה מהזרעים משכך כאבי חשיבותו לרפואה הטבעית: בטן ומעורר תיאבון. הוא מרגיע עוויתות, משכך שיעול ומחזק את הגוף.

השמן האתרי המופק מעלי חשיבותו לרפואה הטבעית: הנענה מורכב, בעיקר, ממנטול. חומר זה מכיל מינרלים רבים ונחשב כצמח מעורר. יעיל נגד הפרעות עיכול, וכן משמש כתרופה למכלות פסיכוסומטיות, כאבי ראש, מיגרנה, דלקת-עצבים ושאר הפרעות עצבים. כמו"כ שתיה של תה חלוט בנענע מגביר זיעה ומצנן את הגוף.

Crocus sativus כרכום הגינה – בערבית - זעפרן - משפ' האירוסים

צמח בעל פקעת, תיאור הצמח: שהיא גבעול, ושאחדים מפרקיו התעבו. הפקעת החדשה צומחת תמיד בראש הפקעת הישנה. עמוד הצמח מסתיים בפרק קיצון אחד, הפורח בראשית החורף. העלים מופיעים בעת הפריחה, אך ממשיכים להתפתח במשך החורף. הם צרים, וניכרים ע"י קו בהיר העובר

Citrus limon לימון (או הדר לימון) - בערבית: לים או חמד. משפ' הפיגמיים

עץ ירוק-עד, קוצני. תיאור הצמח: עליו מבריקים ובעלי נקודות בולטות. הפרי מאורך או אליפסי, בעל פטמה בקצהו. צבעו צהוב בהיר, הוא בנוי פלחים - פלחים וטעמו חמוץ.

באמצעם. הפרח צבעו אדום צהוב. טוב לשימוש בעת מחזור חשיבותו לרפואה הטבעית: - חודשי אצל נשים, הוא מונע כאבי ראש בתקופה זו. כמו"כ הוא מעורר צירי לידה, והשתמשו בו גם להפלה מלאכותית. בנוסף, שימש במגוון רחב של שימושים. Petroselinum crispum פטרוסלינון מסולסל - בערבית - בקדוניס - משפ' הסוככיים עשב דו– שנתי. תיאור הצמח: בשנה הראשונה מתפתחת - 30 שושנת- עלים ארוכי עוקץ ( ס"מ), צבעם ירוק כהה ושולי 50 אונות העלה מסולסלים. בשנה השניה מופיע עמוד פריחה ס"מ גובה) הנושא סוכך 50 (עד מורכב. הפרחים צהבהבים ומרובים. הפרי דו- זרעון, הזרעים פחוסים. העלים והזרעים מזרזים חשיבותו לרפואה הטבעית: העיכול ומעוררים תיאבון. כמו"כ הם מעוררים הפרשת שתן ומנקים כבד וכליות ואבנים מכיס המרה. משרה של הזרעים ממיתה כינים.

הפרי עשיר ביותר בויטמין חשיבותו לרפואה הטבעית: , בנוסף למינרלים נוספים. לכן הוא יעיל להורדת חום C ולהקלת הצטננות. כמו"כ הוא מקל על כאבי – ראש וכאבי שיגרון שונים.

Ruta chalepensis פיגם מצוי – בערבית - פיג'אן או רותה - משפי הפיגמיים

שיח ירוק – עד. גבוה תיאור הצמח: מ'). העלים מורכבים, נגדיים, 1 (עד בעלי אונות בצורת כף יד. צבעם ירוק - אפרפר. הפרחים ירוקים- צהבהבים, ס"מ, מסודרים בסוככים. 2-1 גודלם

בעלים נמצא גליקוניד חשיבותו לרפואה הטבעית: הנקרא רוטין. התה המוכן מהעלים ממריץ את זרימת הדם ומחזק את כלי הדם, מרגיע את העצבים ומעורר הפרשת שתן. יש המייבשים את הצמח ושמים בארונות ע"מ להוציא את הלחות. אחרים מאמינים שהרותה "מוציאה" עין הרע מן הבית, מהעסק, מהאדם ומבני הזוג!!!

25

2023 תמוז- אלול, יולי-ספטמבר :19 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו