אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 45

אגודת בוגרים וידידים של כפר הנוער בן-שמן

שיבלים ידיעון אגודת הבוגרים והידידים של כפר הנוער בן-שמן 2024 שבט תשפ״ד פברואר 45 חוברת מס׳

פסיפס תמונות מחיי הכפר

מיצגים של חנוכיות ברוח התקופה

מתכוננים למסיבת פורים

סגן אלוף העולם בריצת מרתון מארו טאפרו, בוגר הכפר

קבוצת רוכבי האופניים של הכפר שבה ארצה לאחר שהשתתפה ברכיבה משותפת בגרמניה

תוכן העניינים

צבי ארז

דבר המערכת שער ראשון - כפר הנוער בן שמן במלחמת חרבות ברזל

3

4 7 9

ד"ר אילנה טישלר

סקירה על ההתמודדות ופעילות הכפר במלחמה תמיכה והתנדבות בוגרים לכפר בתקופה זו

1.1 1.2 1.3

עמרי מרון

לזכרם של בוגרים נרצחי הטבח: דולב סויסה ואשתו הודיה ז"ל

פסקל ארזואן

11 14

נסיה בועז המשפחה

עדיאל )עדי( טויטו ז"ל

לזכרו של בוגר הכפר, חלל צה”ל – סרן איתי יהושע ז"ל

1.4 שער שני - פינוי ישובים בעתות חרום בישראל

16 18 19 21 23 24 26 28 29 31 32 34 35 36 38 41 43

ד"ר עמיחי ברלד

סקירה על פינוי ישובים בישראל רקע לפינוי הכפר במלחמת תש"ח

2.1 2.2

צבי ארז

חנה משה ג'קמן

רשמי חניכים בזמן פינוי הכפר במלחמת תש"ח

2.3 שער שלישי - כפר הנוער בן שמן ועליית הנוער

שנה להיווסדה 90 עליית הנוער חגגה בכפר

3.1 3.2

כרזה – כפר הנוער בן שמן ועליית הנוער שלובים זה בזה

חנה משה ג'קמן

סיפור הקבוצה הראשונה של עליית הנוער

3.3 שער רביעי - מהנעשה בכפר כיום

ד"ר אילנה טישלר

עד המלחמה 2023 סקירת הפעילות בכפר בשנת

4.1

דני בר

חוגג יובל 73 כנס מחזור 4.2 שער חמישי – ממרכז התיעוד ע"ש ריכרד לוינזון

. וכפר הנוער בבן שמן F . I . C . E ארגון

ד"ר עמיחי ברלד

5.1 5.2 5.3

משפחת סיבהי-סיבי

14.12.1947 סיפור הרדיו בשיירה לבן שמן זרקור על בית חרושת לשמן חדיד-עתיד ארכיון כפר הנוער בן שמן בספרייה הלאומית

צבי ארז

5.4 שער שישי - זיכרונות מבן שמן

אלי עמיר

זיכרונות מבן שמן

6.1

יעל נעמן – יעקבי

ילדות במלחמת העצמאות

6.2 שער שביעי - לזכרם

יובל שקד

לזכרה של יהודית שקד לזכרו של נח שקלאר לזכרו של יוחנן מיינרט 7.3 שער שמיני- מהנעשה בעמותה 7.1 7.2

חנה משה ג'קמן המשפחה וחברים

47

צבי ארז

2023 סקירת פעילות העמותה בשנת כריכה אחורית פנימית 4.6.46 צילום תוכנית חגיגת "הבאת הביכורים"- ה' סיון תש"ו כריכה אחורית חיצונית שנה לעליית הנוער 90 פסיפס תמונות מאירוע

כבכול שנה, לקראת יציאתה של חוברת חדשה תכננו כי הנושא המרכזי יהיה: דת- דתיות- רליגיוזיות במערכת החינוך כהדהוד לשיח הלוהט שהתקיים במדינה בנושא "הדתה". באוקטובר טרף את כל הקלפים בכל מקום במדינה לנוכח התקפת המרצחים 7 אלא שה והטבח שנעשה בתושבים וחיילים ע"י מחבלי חמאס ביישובי עוטף עזה. אסון שלא ידענו כמוהו במדינה. במתקפה זו נרצחו גם שלושה מבוגרי הכפר. משפחת בן שמן משתתפת בצערם העמוק של משפחות הנרצחים בטבח בוגרי הכפר, עדיאל טויטו, דולב סויסה ואשתו הודיה, ושל בוגר הכפר חלל צה"ל סרן איתי הושע, זיכרונם לברכה. הבאנו בחוברת דברים לזכרם. במצב החדש בחרנו להציג כנושא מרכזי את התמודדות הכפר במלחמת חרבות ברזל. ד"ר אילנה טישלר, מנהלת הכפר, מתארת בהרחבה את התמודדות הכפר בתקופה קשה ומורכבת מאד זאת. במיוחד בתקופה זו, הכפר הוכיח בעשייתו האדירה למען המפונים את הרוח הבן שמנית ואת ערך הערבות ההדדית. מקור גאווה גדול לכולנו. יש לציין את ההירתמות והנתינה האדירה של כל הצוות לביצוע המשימות הלא שגרתיות. החניכים היו שותפים וסייעו למשימות הכפר ולקחו חלק בפעולות התנדבות בכפר ומחוצה לו. בוגרי הכפר לדורותיהם התגייסו לתמוך בכפר במשימות השוטפות לקח 1968 ובפעילויות הפוגה למפונים ולילדי הכפר. עמרי מרון , בוגר הכפר מחזור על עצמו לארגן חלק בפעילות ההתנדבות של בוגרים ומתאר את פעילותו. הקדשנו שער לנושא פינוי יישובים בזמן חרום. המלחמה שפרצה הביאה עימה פינוי נרחב של תושבים למקומות רבים בארץ. העיסוק בפינוי והשלכותיו הזכירה לנו גם ימים אחרים בתולדות מדינת ישראל שבה פונו תושבים מבתיהם בעת חירום. ד"ר עמיחי ברלד הציג סקירה כללית על פינוי ישובים בישראל. לא יכולנו שלא להיזכר בפינוי ילדי בן שמן במלחמת תש"ח אשר פונו לאחר המתקפה של לוחמים. הבאנו בחוברת 13 הלגיון הירדני על שיירת האספקה לבן שמן שבה נהרגו זו את הרשמים של ילדי בן שמן המפונים מתוך עיתוני הילדים של הימים ההם הנמצאים בארכיון, ואת חוויותיהם של ילדים בעיניהם הבוגרות. שנה להיווסדה בכפר הנוער בן שמן במסגרת חגיגת הבאת 90 עליית הנוער ציינה הביכורים תשפ"ג. הכפר נבחר לארח את הטקס לציין כי קבוצת הנוער הראשונה של עליית הנוער היגיעה לכפר הנוער בן שמן. דת- דתיות- רליגיוזיות במערכת החינוך התמודדות הכפר במלחמת חרבות ברזל. פינוי יישובים בזמן חרום שנה להיווסדה בכפר הנוער בן שמן

ממרכז התיעוד )פיצ"ה( . F . I . C . E ד"ר עמיחי ברלד מציג את הקשר המיוחד בין כפר הנוער בן שמן לבין ארגון העולמי. אנו מברכים את ד"ר אילנה טישלר, מנהלת הכפר, על מינויה לחברה בוועד המנהל . F . I . C . E האירופאי של ארגון לוחמים. שני עובדי 13 נפלו 14.12.1947 בהתקפת הלגיון הירדני על השיירה לבן שמן ביום הכפר היו אמורים להצטרף לשיירה. תחילה הם לא נמצאו בין ההרוגים או בין הפצועים והיה חשש כבד לגורלם. ילדיהם מביאים לידיעתנו את האירוע: • משפחת סיבהי-סיבי, מספרת על אביהם, שלום, במאמר סיפור הרדיו בשיירה. • יעל נעמן-יעקבי, מספרת על אביה, קונרד, בכתבה על ילדות במלחמת העצמאות. על אדמות בית עריף - אדמות בן שמן. היה 1906 בית חרושת לשמן חדיד-עתיד הוקם בשנת זה ניסיון ראשון לתיעוש מודרני של הארץ. . צבי ארז העלה זרקור על קורותיו. במדור זיכרונות מבן שמן העלו זיכרונות: אלי עמיר-אלברוט הוא חבר נאמן של עמותת "אביב" מאז הקמתה. התחנך בכפר בין השנים . 14 עד גיל 7 , מגיל 1936-43 3 יעל נעמן-יעקבי. אביה, קונרד יעקבי, היה מנהל האחזקה בכפר. התחנכה בכפר במשך שנים עד לפינוי הילדים במלחמת העצמאות. יעל מתארת בהרחבה בכתבתה את הפינוי. במדור לזכרם, אנו מעלים את זכרם של בוגרי הכפר יהודית שקד ויוחנן מיינרט ושל המורה והמחנך נח שקלאר יובל, בנה של יהודית שקד, מתאר בהרחבה את קורותיה. תשומת ליבכם לדברים שנשאה . 13.09.2019 יהודית בפני החניכים כאשר התארחה בכפר בקבלת שבת ביום שנים. ריכז את חברת הילדים. 17 נח שקלאר. מורה ומחנך במשך . חנה משה ג'קמן מתארת את תקציר חייו על פי ספרו "לפני המבול ואחריו". 105 נפטר בגיל יוחנן מיינרט. יוחנן היה בוגר גאה ומסור של הכפר. המורשת והמסורת של הכפר היו שזורים בחייו. היה חבר עמותת "אביב" מאז היווסדה. יוחנן שימש דוגמה ומופת של בוגר בן שמן. כפרי נוער שהציגו את עשייתם החקלאית המתקדמת, ונערך טקס מרשים 24 בטקס התארחו , העלה את רשמיו מהאירוע. 1955 בהשתתפות שר החינוך. אורי אופיר, בוגר הכפר מחזור חנה משה-ג'קמן מעלה את סיפורה של הקבוצה הראשונה הזו של התהוות מפעל עליית הנוער. זיכרונות מבן שמן לזכרם

קריאה מהנה צבי ארז עורך

052-4282062 , מיכל גורן 054-7750850 , חנה ג׳קמן 054-4952808 ד״ר עמיחי ברלד

03-9646426 . עיצוב והדפסה: דפוס השלום ראשון לציון טל

כפר הנוער בן שמן במלחמת חרבות הברזל שער ראשון -

סקירה על התמודדות ופעילות הכפר בתקופה זו 1.1 ד"ר אילנה טישלר – מנהלת הכפר

מבצע "חרבות ברזל" מצא את כפר הנוער מופתע כמו את כל מדינת ישראל. לצערנו, התנהלות משרדי הממשלה מאלצת אותנו להיות יצירתיים, עצמאיים ומקצועיים. ניסיון ימי הקורונה הבהיר לנו שבשעת מצוקה, אנחנו נדרשים להתמודד עם המצב בעיקר באמצעות צוות הכפר. באוקטובר, התחלנו להחזיר חניכים לכפר. במקומות בהם היה ירי, שלחנו מוניות להחזיר את 8 כבר ב החניכים, ובאחרים ההורים הביאו אותם לכפר. בן שמן הוא בית גם בעת מלחמה. שעות עבודה 700 , בחישוב פשוט נעלמו לנו מהמצבת 8 אנשי צוות בצו 18 בשבועיים הראשונים גויסו בפנימייה. העדר הצוות יצר עומס כמעט בלתי אפשרי על אלה שלא גויסו, 600 בביה"ס ו- 100 שבועיות: ולא אפשר להם לעשות הפוגה. גם אם מישהו מהצוות איבד שניים שלושה מחבריו בחזית או במסיבה הארורה, הצורך בשטח לא אפשר לתת לו זמן לכאוב או לעצור, הילדים כאן, וכולם נדרשים לטיפול. דולב סויסה, איתי יהושע, ועדיאל טויטו, בוגרי כפר, נהרגו בשבת השחורה. הלוויות, שבעה, תמיכה, כאב, כפר בשוק, מדינה בשוק, ילדים בחרדה, צוות במצוקה. מציאות מאד מורכבת. כשהגענו לבקר בשבעה, פגשנו את בוגרי הכפר, חברי הקבוצה של הנופל/נופלת, עוזרים, תומכים ומביאים את בן שמן למשפחה האבלה, מרגש במיוחד. כיתת הכוננות של הכפר בשיתוף עם כרם בן שמן, מובילה את הביטחון, השמירה, המקלטים המאובזרים לתפארת ובעיקר תגבור האבטחה על הכפר בכל שעות היממה. נוספו סיורי לילה החל . ראש המועצה דאג לצייד אותנו בנשקים ארוכים , בהדרכה למתנדבים ובכל 06:00 ועד 18:00 מהשעה מה שנדרש בעת חירום.

האזעקות, הו האזעקות... המסך הכתום המבהיל... אזעקה בבן שמן. עקב קרבת הכפר לשדה התעופה, מיירטים רבים ממוקמים סמוך לכפר, ואנו שומעים את הפיצוצים של המיירטים גם לערים רבות אחרות. תהליך לא פשוט להסביר לחניכים, מתי הבום הוא מיירוט, ומתי מקלטים 12 התקפה על האזור שלנו. כל סירנה מקפיצה את כולם. בכפר, כולם צריכים להכיר את הכול: לאן להגיע מהחוג, לאן להגיע ממרכז הלמידה, לאן להגיע מהמטבח ולא רק מקבוצת האם שאת המקלט שלה החניך מכיר. מיומנויות יומיומיות פשוטות משנות צורה. לא מתקלחים בשעות עגולות, לא מתרחקים מעל טווח מסוים, לא עושים פעולות רבות משתתפים... הרבה מגבלות ברוח השעה.

נציגות משפחות המפונים מודות למנהלת הכפר

הפנימייה, חסרה צוות רב. חלק ממדריכי העבר שלא התחילו את שנת הלימודים באוניברסיטה, חזרו למלא מקום, השכבה הבוגרת, קיבלה על עצמה תפקידים רבים בכפר, ואנו עושים ככל יכולתנו . הפנימייה עברה לתפקוד בזמן מלחמה. הקפדה על הגעה למקלטים בזמן, טיפול בחרדות של חניכים לגבי משפחותיהם בדרום, קשיים רגשיים, צוות חסר, ועדיין פנימייה היא בית. אין אפשרות לא להיות בקבוצה, אין אפשרות לדלג על ארוחה, חשוב לעזור בשיעורי הבית או לקיים את חוג האופניים, והכל על הקצה. קבלות השבת עוסקות בנושאי המלחמה, הנופלים, הכאב, הבוגרים. ערבים של שירה ושמחה הפכו להיות שקטים, עצובים, שפה דוממת שאין צורך להסביר אותה. בשולחן השבת משאירים מקום

60 משפחתונים מאשקלון, 5 לחטופים, ומתפללים לחזרתם במהירה! לצד חזרת חניכי הפנימייה, קלטנו בנות סמינר 55 אנשי משפחות עם מוגבלויות ממשרד הרווחה, מכינה קדם צבאית מכפר נוער בדרום, אורחים בכפר. בנוסף, הכפר פתח את שעריו לבוגרים בעלי 240 דתי מהדרום, חיילים ועוד. מעל משפחות שלא פונו רשמית על ידי המדינה, עד כמה שהתאפשר. נפשות 3-6 , מצוקת המפונים אינה ניתנת להסבר. אנשים שבהתראה קצרה, ארזו מזוודה ופונו מבתיהם בחדר פנימייה, טלוויזיה אחת לכולם, אין פרטיות, אין עבודה, אין מקרר פרטי שאפשר לגשת אליו בכל שעה, ילדים עם מוגבלויות שלא מכירים את הסביבה החדשה. יפה ומזמינה ככל שתהיה סביבת כפר שבועות עד לחזרתם לאשקלון ו/או 7 הנוער בן שמן, האורחים במצוקה של ממש. חלקם שהו בכפר למלון חלופי. מפגש יום יומי איתם חשף אותנו למצוקות הצפון והדרום, להתעלמות המדינה מאזורים שלמים לאורך שנים, למחסור במקלטים ובאמצעי מיגון, לקשיים כלכליים, לתסכולים אישיים רבים , וזאת לצד הערכה רבה להיערכות הכפר. כשבוע לאחר הגעתם החלו המתנדבים לתאם עבורם לוח זמנים יומי, שבו היו פעילויות עם מתנדבים מכל הארץ, פינוקים של מתנדבים )פיצות וכו'(, וכל מה שניתן כדי להעסיק אותם ככל שאפשר. מדי יום שלחנו ל"אחים לנשק" רשימות של ציוד נדרש: בגדי חורף שלא הביאו אתם, נעליים לילדה שהגיעה לכפר עם סנדלים ופתאום ירד גשם, מזון תינוקות מיוחד ועוד. חניכים בחדר נעלמה. 3 חניכי הכפר הצטמצמו בפחות בתים בכדי לפנות חדרים לאורחים. הנוחות של החניכים שלנו התגייסו להיות עורף תומך ומזמין עבור מאות האורחים בכפר. תלמידים 140 ביה"ס, נערך פעם נוספת לקלוט את התלמידים בזמן משבר. המקלט ערוך להכיל רק ואנשי צוות, ופיקוד העורף מתדרך מדי יום לגבי ההגבלות. המלחמה החלה ללא לימודים בביה"ס, לאחר מכן נערכנו למשמרת בוקר, משמרת אחה"צ ומשמרת בזום. ארבעה מורים גויסו, חלק מהמורות לא יכלו לחזור מכיוון שבני הזוג שלהן גויסו, והנהלת בית הספר במשחק ג'אגלינג גאוני, עשתה ככל האפשר בכדי ליצור מצב דמוי שיגרה. להביא כל שכבה לשבוע, שבועיים, להחליף בין הכיתות, לשנות מערכות שעות ולוודא שכל תלמיד מקבל את המיטב לו הוא נדרש, כשחזרנו להיות אזור "ירוק" הוכנסו כל התלמידים לביה"ס. ימי מלחמה, אנחנו עדיין עם מערכות שעות 100 קל לכתוב, קשה מאד לבצע, אבל זו המציאות. לאחר שעות שבועיות חסרות של צוותים במילואים, ילדים מוטרדים ומודאגים מהמצב, ובית 100 משתנות, ספר שעושה ככל יכולתו ללמד, להכיל, לחבק ולאפשר לכולם ללמוד כנדרש. , ונעזרים במכינה ובש"ש להשלמת המשמרות. החליבה 8 במשק החקלאי אנו חסרים ברפתן שגויס בצו לא יכולה להמתין, גם לא קטיף החסה. את חנוכה ציינו לאור חנוכיות בצו השעה, חנוכיות של טנקים, של תקווה, של חושך ואור, של טילים, של צבא, אחדות, ועצבות רבה. הדאגה לנעדרים ולחטופים, לצד ביטול אירוע הדלקת הנרות של הבוגרים.

״ - מיצג בתחרות חנוכיות תשפ״ד אל האור החושך מן ״

פעילות והתנדבות החניכים בעת המלחמה ההתנדבות בכפר חצתה מגזרים, גילאים ומטלות שונות. מדינת ישראל כולה שינתה סטאטוס לישות מתנדבת. חניכי הכפר התנדבו בפעילויות רבות ומגוונות בכפר ומחוצה לו, בהתאם לשכבות הגיל השונות . בימי המלחמה הראשונים פתחנו בכפר קייטנה לילדי עובדים, כדי שהאימהות/אבות, יוכלו להגיע לפנימייה בימים שבהם מערכת החינוך עדיין לא פעלה. חניכי הכפר יחד עם חניכי מכינה התנדבו להפעיל את הילדים הצעירים בשעות

להיות בן שמני זה לתת מהלב

הבוקר, המועצה העמידה לרשותנו את גן המועצה שלא פעל, וכך נתנו מענה לצוות ההדרכה בכפר. בשבוע השני למלחמה קלטנו בכפר מאות מפונים ממשפחות עם מוגבלויות, חניכי הכפר התגייסו לעשות להם הפעלות שונות, שמרטפות לילדים, שילוב בחוגי הכפר כגון: רכיבה על אופניים, כדורסל וכל שניתן כדי לתת לאורחים הרגשה של בית. בוגרי הכפר התגייסו להביא לכפר מפעילים שונים: ספר, מניקוריסטית, מסז'יסטים, מטפלים שונים שעם חניכי הכפר עשו פעילויות מרוכזות למשפחות המתארחות בכפר. החניכים התגייסו למאמץ גם בוויתור אישי על חדריהם בפנימייה. כדי להגיע למצב שבו אנו מארחים מאות אנשים לצד חניכים שלנו צמצמנו מבנים, חניכים התארחו במבנים חלופיים ולעיתים גם במספר גדול יותר בתוך החדרים, ובכך אפשרו לכפר לארח תוך הבנה והכלה למצב הקשה יותר של המפונים. חשוב לציין, זה לא פשוט לקחת חניך פנימייה, להוציא אותו מחדרו המקושט, מארונו הפרטי, מהתמונה של המשפחה על הקיר, או כמו שאמר אחד החניכים: "אני מרגיש שגם אנחנו "מפונים", אבל נעשה זאת באהבה". חניכי התיכון משכבות יא' ו-י'ב' יצאו להתנדב בחקלאות באזור השרון. משרד החינוך לא אישר לצאת לעוטף עזה, אך, לצערנו, גם חקלאים רבים באזור השרון נשארו ללא פועלים, ושמחו מאד לעזרה. הילדים הפיקו חולצות שעליהם הדפיסו, "להיות בן שמני, זה לתת מהלב" חניכי חברת הילדים יצאו למתקן אדם, לעזור בהכנת ארוחת ערב לחיילים שהגיעו מדי יום לבסיס בדרכם לדרום. הם הכינו את הסלטים, הגישו ארוחה, ערכו וניקו, ומאד נהנו בממשק עם החיילים. בהוראת משרד החינוך, נתבקשנו להשאיר מדריך לילה ער בכל קבוצה בכפר, ובמקרה של אזעקה יוכל המדריך להעיר את החניכים ולקחתם למקלט. בכנות, בקשה קצת מנותקת מהשטח, במציאות בה מחצית מהמדריכים שלנו מגויסים, כמו רוב צעירי ישראל. רכז החטיבה העליונה בפנימייה שוחח עם חניכי י"ב', ואלה התנדבו למשמרות לילה בכל קבוצות הפנימייה, כך שיהיה חניך ער בכל קבוצה. וכך אחת לשבועיים כל חניך בוגר נשאר ער כל הלילה, כדי להשגיח על החניכים הצעירים. למזלנו, נדרשנו )בחצות( נשמעה אזעקה 00.05 בדצמבר בשעה 31 להתנסות בזה פעם אחת בלבד, כשבלילה של והערנו את החניכים כדי לרדת למקלטים. בנוסף, שלחו החניכים מכתבים לחיילים בחזית, מכתבים מרגשים למשפחות החטופים, והתנדבו במשמרות שונות במשק החקלאי כנדרש.

תמיכה והתנדבות בוגרים לכפר בתקופה זו 1.2

בוגרי כפר הנוער בן שמן לדורותיהם התגייסו לתמוך במשימה. עזרה בחדר האוכל ובמטבח, בחממה ההידרופונית, בפעילויות הפוגה למפונים ולילדי הכפר, ובכל מה בוגרי כפר התנדבו ועדיין מתנדבים לעזור. לצד בוגרי הכפר, 200 שנדרש. מעל קיבלנו ליווי צמוד מ"אחים לנשק", שדאגו לצרכים רבים ובלתי נגמרים של המפונים, מטרנה, שמיכות, בגדי חורף, לולים, עגלות ועוד.

, לקח על עצמו לארגן חלק בפעילות ההתנדבות 1968 עמרי מרון , בוגר הכפר מחזור של בוגרים. בכתבה זו הוא מתאר את פעילותו.

בוגרים יקרים, מיד לאחר השבת השחורה, כאשר החלו לפנות את הישובים בעוטף עזה, פנתה אליי ד"ר אילנה טישלר, מנהלת הכפר, לבדוק אפשרות של גיוס מתנדבים לטובת עבודה בחדר האוכל ובמטבח. הכפר ארח מאות מפונים משדרות, אשקלון וקריית שמונה, נאלץ לצמצם מקומות בפנימייה ושלח איש, 500 תלמידים הביתה על מנת לשכן את המפונים במקומם. כמות הסועדים בחדר האוכל הגיע לכ- תוספת שדרשה כוח אדם נוסף, על מנת להשתלט על הכנת ועל הגשת כמויות המזון למספר כה גדול של סועדים, כמו כן תואמו משמרות עם מנהלת חדר האוכל, לודה זקופניוק. , שחלקם מיד נענו. 1968 לקחתי על עצמי את האתגר, ופניתי לקבוצת הבוגרים של המחזור שלי פרסמתי באמצעות עמותת ״אביב״ גם לבוגרים מהמחזורים השונים והייתה הענות גדולה. בנוסף, פניתי לחברים שלי מהישוב )נווה מונוסון( וחברים אחרים והקמתי קבוצת וואטסאפ לצורך ארגון המשמרות השונות. המתנדבים נדרשו למלא שלוש משמרות ביום: בוקר, צהרים וערב , בעיקר צהרים וערב, בכל שעות. ההיענות הייתה נפלאה. בוגרים התנדבו והביאו איתם חברים וחברות. חילקנו את 3 פעם כ- העבודה כך שהבנים עבדו בשטיפת הכלים ובמטבח, והבנות עבדו בחדר האוכל בהגשה ובניקיונות. מתנדבים בכל משמרת. כל המתנדבים היביעו סיפוק 4-6 שיבצנו את הפונים על פי בקשתם ודאגנו ל רב מהעבודה ונרשמו בכל פעם למשמרות נוספות בהמשך.

מתנדבים במטבח ובחדר אוכל

לאחר שחלק גדול מהמפונים עזבו את הכפר, כמות הסועדים ירדה והכפר חזר לפעילות מלאה. התלמידים חזרו לכפר ולפעילות הרגילה, לימודים ועבודה, ירד גם הצורך להתנדבות במטבח ובחדר האוכל, ונותר רק . 12-14 הצורך לסייע בהגשה בחדר האוכל בין השעות מאחר והמתנדבים רצו להמשיך לסייע אילנה הפנתה אותי לארז רחמים, מנהל החממה ההידרופונית של הכפר, הנמצאת מאחורי בית הספר התיכון. בחממה מגדלים על מים, עלים ירוקים )חסה, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, קייל ועוד( שאותם משווקים החוצה, שקלים לשקית. העבודה נעשית 5 וגם מוכרים כל יום רביעי בצהרים בחצר הפנימית לעובדים ואורחים תמורת על גבי שולחנות, כך שאין צורך להתכופף, ב אנחנו קוטפים את הירק, מורידים את השורשים ואורזים בשקיות והשנייה בצהרים בין 10-12 לשיווק. בכל המשמרות שמתקיימות בימים שני עד רביעי, האחת בבוקר בין מתנדבים. גם כאן יש היענות יפה של בוגרים וחברים, ואפילו הצטרפו כמתנדבים גם 2-4 נדרשים 14-16 .80-89 דיירים מ"אחוזת ראשונים", דיור מוגן מראשון לציון, שמגיעים ועובדים כמו כולם למרות גילם המתנדבים גם הם יכולים לקנות לעצמם שקיות של הירק במקום. תיאום המשמרות נעשה דרכי, וכולם מוזמנים לסייע לכפר, שנתן לנו לא מעט במהלך שהותנו בו לפני שנים רבות. חיפשתי משימות ואתגרים נוספים, וכעת הוצע לנו להתנדב גם במרכז הלמידה של בית הספר לחטיבת הביניים. התיאום נעשה עם תמיר סטאר ממרכז הלמידה. בבית הספר איינשטיין בכפר הנוער בן שמן, מבקשים עזרה של מתנדבים לתרגול תלמידים במרכז הלמידה . מחפשים מתרגלים במקצועות 15:00-18:00 לכיתות ז', ח' ו-ט'. המרכז פתוח בימים א, ב ו-ד בשעות מתמטיקה, אנגלית ובמקצועות רבי מלל )עברית, ספרות, תנ"ך ולשון(. התרגול נעשה בכיתות קטנות של עד תלמידים. התלמידים מגיעים עם שיעורי בית, או שניתנות להם משימות במרכז עצמו. 7 3 לאלה מאתנו, בוגרי הכפר, שמעוניינים להתנדב ולסייע בכפר , אשמח אם תיצרו איתי קשר. כעת יש לנו משימות, ובוודאי בקרוב נקבל משימות נוספות. ההתנדבות באה לסייע לכפר, בנוסף לעובדים המועסקים. ללא עזרה זו יאלץ הכפר לעבוד בחסר ו/או לגייס כספים נוספים לצורך העסקת עובדים בשכר, דבר שבימים אלה הוא קשה מאוד. מקווה שכולנו מרגישים את הצורך להתנדב למען כפר הנוער בן שמן, בו בילינו שנים רבות בנעורינו ואשר הוסיף רבות למהלך המשך חיינו. הסיפוק בהתנדבות הוא עצום ומהנה. לרשות תודות לד"ר אילנה טישלר מנכ"לית הכפר אשר מוכנה לספוג את הדרישות שלנו להתנדב, ואשר מסייעת לנו בכל המתבקש, ולכל המתנדבים היקרים הרבים. המשיכו להתנדב, לשמור על קשר עם הכפר ולחוות חוויות רבות גם בגילנו הבוגר.

עמרי מרון

מתנדבים בחממה ובמיון בגדים למפונים

לזכרם של בוגרים נרצחי הטבח 1.3 לזכרו של דולב סויסה פסקל ארזואן

ע"י מחבלים סמוך לביתם בשדרות, 2023 באוקטובר 7- דולב סויסה ואשתו הודיה ז"ל נרצחו ב שהיו עדות לרצח הוריהן. אירוע זה התרחש 3- ו 7 והותירו שתי בנות קטנות, רומי וליה, בגיל במהלך הקרבות על השליטה בעיר שדרות במסגרת מתקפת פתע על ישראל, המחבלים רצחו אזרחים וחיילים. 40- בעיר כ

בניסיון להציל את חייהם, התפצלו דולב והודיה כשכל אחד לוקח איתו את אחת הבנות. המחבלים ירו בדולב ופצעו אותו אנושות והוא מת מפצעיו. הילדה שהייתה עמו לא נפגעה, וברחה אל אמה ואחותה. הודיה הכניסה את הילדות למושב האחורי של הרכב וכיסתה אותן. אזרח ושוטר ניסו לעזור להודיה להימלט, אך שלושתם נרצחו. הבנות לא נפגעו ונותרו יתומות מאב ואם.

כותב חברו של דולב . דו-לב בדיוק כמו השם שלך לב ועוד לב

בדיעבד, הכרנו עוד לפני שהגעתי לכפר, הסיפורים של אחי הגדול יהודה שלמד עם אופיר אחיך, תמיד העלו את השם סויסה משדרות, ואז בשנת כיתה ח' ,אני מגיע לכפר ופוגש אותך . 2003 נשמה גדולה עם ברק בעיניים וכוח, כמה כוח היה לך! כוח יכול להתפרש להרבה כיוונים. אצלך זה התבסס על ערכיך, בעיקר, על הכוח לשמור על הערכים שלך מבית, ערכים של כבוד ואחווה, כבוד לסביבה, כבוד לאנשים הנמצאים וחיים איתך וכבוד למשפחה, אוי.. כמה שכיבדת ואהבת את המשפחה . הסיפורים על אחיך, קרול, שנמצא בארץ רחוקה, על אופיר, שגם היה מגיע לבקר אותנו, ועל הנשמה הגדולה והאהבה לאחותך אורטל. אני בוחר לכתוב עליך ולתאר אותך דרך כמה סיפורים.

עם מתן ביטון. לעולם לא אשכח את השבת הזו. 15 אתה החבר הראשון שהלכתי אליו הביתה לשבת בגיל הגענו אליך ועשית לי הכרות עם אמא, אליאנה , "אמא את יודעת שאח שלו למד עם אופיר בשכבה?" שתי נשיקות וחיבוק גדול , ישר תחושה של בית והבנה מאיפה קיבלת את הערכים האלה. הבהרת לנו ש"יום חמישי היום״, אז, לפני שיורדים למטה להכיר את החברים מהשכונה, מנקים את כל הבית, צריך לעזור בבית, אמא עוד חוזרת לעבודה היום". כזה היית והערצתי אותך על כך. קבוצות, שביט וסיון . 2 המעבר מהקבוצות גיל, שובל ועוז לשכבה של 2004 באותה שנה, סוף אנחנו היינו בקבוצת סיון, על שם סיון וידר ז"ל * שגם היא נרצחה על ידי בני העוולה בחג הפסח בפיגוע במלון )ראה הערת המערכת( . 2002 פארק בשנת

סיון הייתה בשכבה עם האחים שלנו, בקבוצות דולב וגלבוע . אני זוכר שבאחת שיחות הקבוצה הראשונות היינו צריכים להחליט על שם לקבוצה, שם שימשיך איתנו עד סיום הלימודים. זרקנו מלא רעיונות של ילדים ,ואז אסנת לוינסון, שהייתה אם הבית שלנו, הציעה את השם סיון וציינה את הקשר שלי ושלך, הסתכלת עליי וידענו שלא משנה מה יקרה, ככה יקראו לנו: "קבוצת סיון " וכך היה. בשנה הזו, הייתה גם הפריצה שלך בכפר. הכישרון והאהבה הגדולה שלך למוסיקה באו לידי ביטוי. כמה שהיית כשרוני. לעד תיזכר כדי-גיי הטוב ביותר שידע כפר הנוער בן שמן . היפ הופ, רגאיי ודנסהול רמיקסים שלא היינו מבינים איך חשבת עליהם כבר בגיל יחסית צעיר. תפסת עמדת קבע בדיסקו של שישי, והיית גורם לכולנו להתנועע ובעיקר, מרחיב לנו את הלב. כמובן, שהדבקת אותנו בזה ולימדת אותנו, חבריך הקרובים, את רזי "המקצוע" , נתינה כבר אמרנו ? כזה היית, חי על ערכי אחווה ורעות !! אסיים בסיפור שבעיניי עשה את כל ההבדל. אחד השיעורים הכי טובים שקיבלתי בחיים והרי מי אם לא אתה האחראי לכך. בסוף כיתה י, החלטת לעזוב את הכפר ולחזור ללמוד בשדרות. מילדים כבר הפכנו לנערים מתבגרים ואתה באת לבקר אותנו כמה חודשים אחרי שעזבת. לפני שנסעת כינסת את החברה הקרובים והטפת לנו, כמו אח גדול שמנסה לחנך את אחיו הקטנים, לא אהבת שלפעמים אנחנו מקללים אחד את השני, אפילו אם זה בצחוק. ממש התביישנו והורדנו מבט, ידענו שאתה צודק. ביקשת שנעריך את החברות הזאת כך היה למעשה, ושם בא השינוי הכי גדול שלנו, מחבורת ילדים בפנימייה, הפכנו לאחים עד היום. !!!! אצלי, לערך החברות נחקקו המילים שלך. עם השנים החיים לקחו אותנו למקומות שונים. תמיד שמרנו על קשר, לפעמים יותר לפעמים פחות, אירועים משפחתיים מפגשים בשדרות . כשהתחתנת עם בחירת ליבך, הודיה ז"ל הי"ד, ראינו את האהבה בעיניים שלכם. בנית משפחה מהממת עם שתי ילדות מדהימות , רומי וליה, שלימים, הצילו אחת את השנייה, אך אתכם רצחו המחבלים והשאירו אותן יתומות ואת משפחתך וכל אהוביך, אבלים וכואבים. לעד נזכור אותך אח אהוב שלנו, אותך ואת הודיה ז"ל . "שלווה עמוקה מעיניך ניבטת שמתבונן אני בתמונתך החיוך שנסוך על פניך מזכיר לי את הטוב שבך". אוהב אותך, חבר שלך, פסקל ארזואן

* הערת המערכת במלון "פארק" 27.03.2002 סיון וידר ז"ל נרצחה בערב ליל הסדר תשס"ב בני 30 בנתניה. מחבל מתאבד נכנס ופוצץ עצמו במרכז חדר האוכל ורצח אדם ופצע עשרות. בין הנרצחים גם אביה, זאביק, וגיסה לעתיד, רס"ל אבי בקרמן. שנים. בוגרת שנת 4 סיון נפלה בעת שירותה כחיילת. סיון התחנכה בבן שמן . משפחתה יחד עם הכפר הנציחו את זכרה ע"י הקמת גן בריכות נוי 2000 בגן הזואולוגי "הברכות של סיון" .

לזכרה של עדיאל )עדי( טויטו

קבוצת שחר-סופה, 2010 עדיאל )עדי( טויטו ז"ל – בוגרת שנת בטבח שביצע ארגון המחבלים חמאס 2023 באוקטובר 7 נרצחה ביום במסיבת טבע " נובה" ליד קיבוץ רעים. פעולה זו בוצע ע"י חמאס אזרחים 364 כחלק מהתקפת פתע על ישראל. בטבח אכזרי זה נרצחו נחטפו ע"י המחבלים לרצועת עזה. 40 ונפצעו מאות אחרים. מלבדם

המחנכת נסיה בועז מספרת על עדי טויטו - כך קראו, קראנו לה כולם. רגע לפני שנפרדו ממנה בכפר בסוף כיתה ט', "הכריחה" אותי, פצצת האנרגיה הזו, להיות המחנכת שלה. זה התברר כאחד ה"פרויקטים" היותר מורכבים ויפים שלקחתי על עצמי.

שנים..)מהצמודים יותר שהיו לי..( עד היום בו נקטפה מאתנו, 16 .. והקשר בינינו ארך 16 עדי, הייתה בת נרצחה בידי החמאס, בני העוולה.

עדידוש שלי, אהבה את החיים ולא נתנה לשום דבר לחמוק ממנה. ראתה את הכל ואת כולם.

שנים בהן התחנכה אצלי בגיל ההתבגרות ועשתה דרך, לא פשוטה, מפותלת ולעיתים קשה, בעיקר 3 אחרי למורים חח, סיימה את התיכון, כנגד כל הסיכויים עם תעודת בגרות מלאה.

עדי הייתה חכמה ורגישה מאד ועל אף הקושי "לשבת" סיימה בכבוד ובהצלחה. מרגע שסיימה, עשתה הכל כדי למצות ולהצליח להגשים את עצמה ואת כל חלומותיה. אחרי שירות משמעותי בצבא יצאה לטייל בעולם ודייקה לעצמה את תשוקותיה. אז מעבר להנאה בטיולים ומסיבות, החלה להתמקצע בבישול והפכה להיות שפית פרטית לאירועים. עשתה זאת במקצוענות ואהבה גדולה. עדידוש הייתה ההפתעה שלי.. וכך בתוך הקורונה נכנסתי 55 היינו כל כך קרובות ואוהבות שביום הולדתי ה הבייתה ועדי הפיקה אירוע משפחתי לכבודי ... ללקק את האצבעות ולחמם את לבי. היא הייתה משהו מיוחד עם לב ענק, ראתה ועזרה לכל חלש ונזקק.. הכל בצניעות ומתוך רצון לתת. היא הייתה בשיא פריחתה.

שיחתנו האחרונה, שבוע קודם הייתה הדרישה שלה שאבטיח לה שביום כשאחזור מדובאי נדבר.. ונקבע לאותו שבוע.. 7.10.23 שאגיע להיות אורחת כבוד במסעדה של חיים כהן בהרצליה, בה התחילה לעבוד: "בואי, שחיים יכיר אותך ויראה מי הדמות שהשפיעה כל כך על חיי". היא חסרה לי כל כך!! אני מתגעגעת אליה!!

נסיה בועז, המחנכת הנצחית שלה

2010 תמונה מספר המחזור של קבוצת שקד אלמוג עדי יושבת מימין דברים שכתבו חברות על עדי בספר המחזור: עדי טויטו – אם לוויכוח איתה תכנס, יש סיכוי שקצת תתבאס את הצדק היא תרדוף והיא זו שצודקת בסוף מעיין אלימלך כתבה: כשהיא נכנסת לכיתה, כולם ישמעו בקולה. מוזיקה "שחורה" אצלה מובילה נופר דנינו כתבה: אצלה זה ידוע בכל סוף שבוע נמצאת באירוע ... קבוע!! על רעיונות לאופנה, איפור ותכשיטים כולם איתה מתייעצים חברה טובה שומרת סוד ועושה הרבה כבוד

. אני זוכר את המפגש הראשון עם עדיאל. 2007 עדיאל הגיעה למוזיאתר בשנת נערה עם מרץ והרבה אנרגיות, נחושה וממוקדת מטרה. כבר אז הבחנתי שיש לה קתימב"ה : קול, תנועה, ידע מבט, בטחון, הופעה. בעצם כל מה שצריך כדי להנהיג ולעמוד מול קבוצה הרגשתי שעדיאל יכולה ומסוגלת לנהל את המוזיאתר. גם חניכי המוזיאתר זיהו את היכולות שלה ובחרו בה להיות מנהלת המוזיאתר. אני משוכנע שבמסיבה ברעים כאשר המרצחים השפלים הגיעו היא לא נכנעה עד אשר כדורי המרצחים שמו קץ לחייה. יהיה זכרה ברוך ! נזכור אותה לעד. שוקי שוקרון

מבט על המוזיאתר

דברי פרידה שכתבה עדי טויטו לשוקי שוקרון בסיום לימודיה בכפר

לזכרו של סרן איתי יהושע 1.4

, בן לדורית ושוקי, אח לתומר וגיא, בן זוג לדפני 36 איתי ז"ל בן . יליד מושב חדיד, סיים בית ספר יסודי בכפר 3- ואב להיילי בת ה הנוער בן שמן, גר ברעננה. נהרג בקיבוץ בארי, לאחר שהתייצב בהתנדבות ללחימה. במהלך לחימה מול חוליות מחבלים 2023 באוקטובר 7 נפל ביום שפשטו על יישובי העוטף. אמא של איתי נפרדת:

.מדריך אלי 1977-81 שמי דורית יהושע )בן ארבון( למדתי בכפר הנוער בן שמן בקבוצת "רעים" בין השנים בנאי, אם בית שושנה רמתי ז"ל , ירושלמית במקור. עבדתי בצאן ולאחר מכן הייתי סדרנית עבודה. כפר הנוער בן שמן היה כבית שני עבורנו , נתן לנו עצמאות, ביטחון, חברים לחיים. נישאתי לשוקי )יהושע( - אנו גרים במושב חדיד. 1983 את שוקי הכרתי בכפר הנוער דרך חבר , ובמאי (. שלושת הבנים למדו ופרחו בכפר הנוער בן שמן 31 ( , גיא ) 36 (, איתי ) 39 נולדו לנו שלושה בנים : תומר ) (. עליזה בת און לקחה חלק נכבד בחינוכם של 1999 מכיתה א' -ו' ) איתי סיים ביה"ס היסודי בשנת שלושת ילדיי , אנו מודים לה ולמערכת החינוך בכפר. בחטיבה ובתיכון למדו בשוהם . איתי הבן האמצעי - תמיד עם חיוך נצחי, טוב לב, תלמיד שאפתן ומצטיין, אהב לעזור לכולם, שקט, צנוע אהוב על כולם, אהב בעלי חיים. בתיכון למד ביוטכנולוגיה וחלם להיות רופא. איתי התגייס לעורב גולני לשירות משמעותי. במהלך השירות עבר קורס מ"כים וקורס חובשים. לאחר ובעוד מספר 36 שחרורו איתי המשיך בשירות מילואים פעיל ביחידה לאבטחת אישים , בחפ"ק אוגדה תפקידים שלא נוכל לפרט. 10 איתי שהה בביתו ברעננה עם דפני אשתו ובתו היילי בת השנתיים ו- 7.10.23 בשבת השחורה ב- .( 16.1.24 שנים ב- 3 חודשים. )היילי חגגה כאשר התחילו אזעקות ברחבי המדינה דפני, אשתו, יצאה מהבית לעבודה בבוקר, ואיתי קיבל הודעה . איתי היה הראשון שהגיב, כך סיפרו החברים, ביקש מסבתא 8 שזקוקים למתנדבים עוד לפני שיצאו צווי דליה להגיע ולשמור על היילי המתוקה . .36 חבר אסף אותו, ומיד נסעו להתחייל בצפון, ומשם נסעו לדרום לאבטח את מפקד אוגדה היגיעו 19:00 הם לחמו מהבוקר החל מנתיב העשרה, צומת סעד, צומת כרמיה, כפר עזה, לקראת השעה לבארי. הם לחמו בעוז ובגבורה מול מאות מחבלים במהלך היום, הרגו מחבלים וחילצו משפחות מן התופת במהלך כל היום בזירות השונות ובקיבוץ בארי . איתי נהרג בהיתקלות מול קבוצת מחבלים שהסתגרה באחד המבנים הצמודים 21:00 בסביבות השעה היה במותו. איתי היה בן אהוב, אח דואג, בעל מדהים לדפני ואבא למופת להיילי 36 לגן "אמנון ותמר". בן המתוקה. לאיתי היו מעגלים של חברים מהצפון עד הדרום, היה חבר פעיל בקבוצות של מגדלי בעלי חיים ותרנגולות בישראל בפייסבוק.

איתי חסר לכולנו , חלום רע שרוצים להתעורר ממנו. תודה שאפשרתם לנו להנציח את איתי הי"ד שלנו.

דברי פרידה של אשתו דפני איתי – עניו, צנוע, אוהב לעזור בשקט וענווה, אהב לטפל בבעלי חיים, אהב לעשות ספורט, לטייל, אבא ובעל מדהים לדפני היקרה. איתי אהוב על כולם, גילינו מעגלים של חברים 3 מדהים להיילי המתוקה בת מהצפון ועד הדרום, נלחם בעוז ובגבורה מהבוקר מנתיב העשרה ובעוד מספר ישובים בעוטף , הרגו מאות מחבלים לצד מפקד . במוצאי שבת בקיבוץ בארי נהרג בסמוך לגן "אמנון ותמר" לאחר שהציל משפחות רבות. 36 אוגדה איתי היה לוחם בעורב גולני, ביחידה המטכ"לית לאבטחת אישים, לוחם בחפ"ק מפקד האוגדה בקרב האחרון שלו. בכל אלו, הוא תמיד היה ראשון להתנדב, להסתער, בעל רוח לחימה וחתירה למגע, תמיד עם חיוך גדול ולב שכולו טוב. לכולם הוא היה הלוחם ההרואי שמת למען המולדת, לי ולהיילי הקטנה הוא היה בעל ואבא. בעלי האהוב, טוב הלב, עם הנתינה האינסופית, ואבא שטותניק, דואג, ואוהב, עם החיוך הנצחי שתמיד נמצא שם בשביל כולם. אין יום שעובר שהמשפחה, החברים והיחידה שלך לא חושבים עליך, על מה שנתת והקרבת בשבילנו ובשביל כל עם ישראל. בלכתך השארת תהום עצומה בחיים שלנו, ולעולם נודה לך ונזכור אותך.

פינוי יישובים בעתות חרום בישראל שער שני - סקירה על פינוי ישובים בישראל 2.1 ד״ר עמיחי ברלד

פינוי אזרחים מיישוביהם אינו דבר חדש בהיסטוריה. מאז ומעולם נאלצו אנשים לעזוב את בתיהם בעת מלחמה, מי מרצון, מי בכפייה, בצורה מאורגנת או בצורה פרטית. גם בתולדות הציונות היו לא פונו ילדים ואימהות מתל-חי 18/12/1919 : מעט תקדימים לפינויים שכאלה בעיקר של נשים וילדים – פונו 1936-39 – פינוי יהודים משכונות בית וגן ורחביה בירושלים, בתקופה 1929 וכפר גלעדי, בשנת שכונות בתל-אביב ועוד.... פינוי יישובים לווה תמיד בחילוקי דעות משמעותיים. אין ספק, שליישובי הספר היושבים בגבולות המדינה ישנה חשיבות בקביעת הגבולות וההגנה עליהם, אבל כשמתעורר סיכון בטחוני משמעותי עולה השאלה לפנות יישוב או להילחם ולהישאר ביישוב. על פי תפיסה אחת, פינוי יישוב מעיד על "זמר חולשה ועלול ליצור דמורליזציה. "אין עם אשר נסוג מחפירות חייו" כותב אלתרמן בשירו . יצחק טבנקין וכמה ממפקדי ההגנה וצ.ה.ל )לאחר מכן( היו ממייצגי תפיסה זו. מנגד היו הפלוגות" שטענו, כי פינוי ילדים ונשים יאפשר הגנה טובה יותר של הלוחמים הנותרים, והשאלה הנשאלת האם אוכלוסייה אזרחית צריכה להיות בקו האש. ויותר מכך אם ברור שהיישוב עומד ליפול בידי האויב, מדוע להשאיר את הלוחמים המעטים להתמודדות חסרת סיכוי – עדיף לפנות את היישוב כולו ולהציל את אנשיו כולם... בן גוריון מנהיגו של היישוב נמנע בתחילה מלדון בנושא ולא העלה את הסוגייה הזו בישיבות השונות ( היו 14/5/1948 ) למרות בקשת כמה מגורמי הביטחון. נפילת גוש עציון וכיבוש היישובים בגוש נקודת המפנה ביחס לפינוי יישובים ושינוי במדיניות אי הפינוי. מדיניות אי הפינוי נשענה על העובדה כי המגינים המקומיים יצליחו להחזיק מעמד זמן מה עד הגעת עם פלישת צבאות ערב שוב אי אפשר היה להבטיח 15/5/48 - כוחות לוחמים לתגבורת, אך לאחר ה תגבורת שכזו בשל מחסור בנשק ובכוח אדם לוחם. פינוי ילדים ונשים העלה שאלה נוספת אשר גם היא עוררה ויכוח ביישוב: מיהו ילד? על פי יגאל ידין . ואכן במספר יישובים ) איילת השחר, 13 , מנגד טבנקין גרס כי ילד הוא עד גיל 15 ילד הוא עד גיל אשר לא פונו ושימשו כרצים בין העמדות. 14-15 קיבוץ גשר( נהרגו ילדים בני קיבוצים( פינו את האוכלוסייה 148 קיבוצים )מתוך מספר כולל של 69 במהלך מלחמת העצמאות, . 8,600 הלא לוחמת. סך כל המפונים מהקיבוצים היה 25,000 גם בערים הגדולות פונו תושבים רבים משכונות הגובלות בשכונות ערביות: בירושלים – פונו 5,000 מהאוכלוסייה( ובחיפה פונו 20% )כ- 18,000- איש ) כרבע מהאוכלוסייה(, בתל אביב – פונו כ מהאוכלוסייה(. גם במושבים ובכפרים פונו אלפי תושבים. 10% תושבים ) מתושבי המדינה.... )כדי להבין את 10% בממוצע ארצי פונו במהלך המלחמה למעלה מ- תושבים(..... 800,000 - הפרופורציה – היום היו צריכים להתפנות כ

להלן מספר דוגמאות בולטות: שתי שכונות בצפון ירושלים פונו מיד לאחר הכרזת המדינה: עטרות ונווה יעקב. .(19/5/1948 ) היישובים צמח, שער הגולן ומסדה פונו , נכבשו בחזרה על ידי כוחותינו ופונו שוב "כל אנשי פונו בית הערבה, קליה וצפון ים המלח והועברו לסדום. בן גוריון כותב ביומנו: 20/5/1948 30 ילד ו- 20 איש בתוכם 700 בית הערבה והצפון עברו לסדום , לקחו איתם כל הנשק. יש בסדום זקנים הורי פועלים..." 100 נשים – יש להוציאם. ישנם גם פינוי נשים וילדים היו בכל יישובי צפון הנגב – כפר דרום, נגבה, נירים, יד מרדכי, אשר חלקם נכבשו על ידי המצרים, אך חלקם )נגבה ויד מרדכי( עמדו בגבורה מול הכוחות המצריים. גם בצפון פונו ישובים: אילון, חניתה, ואפילו במרכז הארץ: בארות יצחק, גזר ועוד... כאמור, תושבים רבים פונו גם בערים הגדולות, אך בעוד שהקיבוצים וחלק מהמושבים פונו בצורה מאורגנת , רבים מתושבי הערים התפנו בכוחות עצמם באופן פרטי ללא מעורבות המוסדות... 248 אזרחים וחיילים נרצחו, 1,144 – – יום שחור, התקפה מתוכננת של מחבלי החמאס 7/10/2023 נחטפו לעזה, אלפים נפצעו - מלחמה חדשה. ממשלת ישראל החליטה על פינויים של יישובים רבים. מאז מלחמת העצמאות לא פונו יישובים עקב מלחמה – היקף התושבים הישראלים שנאלצו 19/10/23 על פי פרסום של המכון הישראלי לדמוקרטיה מיום איש. 330,000 - לעזוב את בתיהם נאמד ב כ מספר זה כולל את כל אותם התושבים שהתפנו בצורה מאורגנת, וכן את אלפי האזרחים שהתפנו מרצון באופן פרטי. יש לציין כי המספרים הרשמיים נמוכים בהרבה. על פי מרכז המחקר והמידע של 62,000 נפש מהם 12,000– הכנסת פונו על ידי המדינה בשתי הזירות ) הצפונית והדרומית( כ בגזרה הצפונית.

פינוי ילדי קיבוצי הדרום במלחמת העצמאות

הרקע לפינוי בן שמן במלחמת תש"ח 2.2 צבי ארז

החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות 1947 ביום כ"ט בנובמבר בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. בתוכנית החלוקה לא נכללה בן שמן במדינה היהודית. הערבים דחו לחלוטין את התוכנית ופתחו במעשיי איבה נגד היישוב היהודי, בין היתר ע"י התקפות של כנופיות על הדרכים. בן שמן היה ישוב יהודי בודד בלב אוכלוסייה ערבית שחי בשלום עם שכניו. במצב שנוצר הפך למטרה לתקיפה ולכיבוש. בן שמן נכנסה למצור חלקי, ההגעה אליה התאפשרה רק בשיירות אספקה אותן ליוו , 1947 דצמבר 14 הגיעו שלוש שיירות לבן שמן. השיירה השלישית, ב- 1947 לוחמים. בחודש דצמבר הותקפה ע"י הלגיון הערבי. בקרב הקשה נהרגו שלושה עשר לוחמים. בן שמן נחשבה כמאחז צבאי אסטרטגי שאין לפנותו, אך בעקבות התקפה זו על השיירה הוחלט על והתושבים המבוגרים. 16 פינוי כל תלמידי המוסד מתחת לגיל , מעבר זה 1948 בשיירות הבאות אותן ליוו גם הצבא הבריטי, התחיל פינוי הילדים והמבוגרים בתחילת . הפינוי היה למחנה צבאי בריטי ליד כפר ויתקין שעמד להתפנות 1948 נמשך בחודשים פברואר-מרס עם עזיבת הבריטים את הארץ. הפינוי התנהל בצורה מסודרת בזכות הצבא הבריטי שדאג לארגון העברה. פינוי הילדים היה קשה כיוון שרובם היו שרידי השואה, והעקירה מהפינה החמה בבן שמן הייתה קשה עבורם. הם הובאו למחנה צבאי, מחנה שהזכיר את זוועות העבר, אך במהרה ובעזרת צוות מחנכים שבא עמם מבן שמן, הסתגלו למקום החדש. ילדי בית הספר הועברו למחנה "עין התכלת" ליד נתניה ושהו בו כשנה. למרות קשיים רבים, התפתח כפר הנוער, ובמהרה הוקם יישוב חדש שזכה לשם "בן שמן ב'", ולימים נקרא "נעורים". הושקעו מאמצים לקיים את מסורת החיים בכל הנוגע ללימודים, עבודה וחיי חברה. תם פרק בן שמן ב'. 1953 החלה חזרה הדרגתית של כפר הנוער לבן שמן המקורית, וב- 1951 בשנת ימים עד 99 היה במצור מלא במשך 1948 במהלך תקופה זו, היה בן שמן תפוס על ידי הצבא, מאפריל שימש המקום כמחנה קליטה ומעבר לנוער עולה. 1949-50 . בשנים 1948 לשחרור ביולי 1948 בינואר 27 קטע ממכתבו של ד"ר להמן. נשלח מארה"ב ב עם עזיבתנו את בן שמן אנו מאבדים איזה דבר יפה מאד שהתפתח באופן אורגני, כמו שנה, לעזוב את המקום, נמצא רק אז את הכוחות 22 שמתפתח יצור חי. אם עלינו היום, לאחר הדרושים להתחיל מחדש, אם ימשוך אותנו רעיון גדול חדש... במקום להקים באיזה מקום בארץ העתקה של בן שמן הישנה, עלינו להתחיל בבניינו של משהו מקורי על אף כל הסכנות הקשורות בזה. אחרת יעמוד תמיד העבר כצל מאחורינו.

אריה סימון מתדרך את החניכים לפני הפינוי מהכפר

רשמי חניכים בזמן פינוי הכפר במלחמת תש"ח 2.3

להלן קטעים שכתבה איה להמן בספרה "חזון ומורשת" על תחושת החניכים בעת הפינוי מבן שמן בהיותה חניכה ....זכורה לי התכונה, ההתרגשות ותחושת הלא-נודע שאפפה אותנו לקראת העזיבה. ....המצור, המתח, והמחשבה על עזיבת הכפר העיבו על האווירה. ... חששנו "מהלא-נודע"... יום בפברואר, יום העזיבה, היה יום סגריר ... קבוצות, קבוצות הצטופפו בכניסה לכפר, מחכים 14 לאוטובוסים המוגנים שעמדו להסיענו. הנחנו שאנו עוזבים את המקום לתמיד. הרגשה קשה! ...חיינו השתנו לחלוטין, ויידענו שחיים חדשים נכונו לנו . . יעל העבירה לנו 11 להלן קטע של יעל נעמן- יעקבי המתארת את הפינוי שלה מהכפר בהיותה בת כתבה על ילדותה במלחמת העצמאות. הכתבה מופיעה בחוברת זו בשער זיכרונות מבן שמן. .........אני רוצה להוסיף עוד כמה מילים על הפינוי של הילדים ה-"בנשמניים". אחרי ההתקפה (, הבריטים העניקו לבן שמן סיוע בליווי שיירות האספקה 1947 הרצחנית על השיירה בחנוכה )סוף לכפר. למיטב ידיעתי, זה היה המקום היחיד בארץ בו סייעו הבריטים ליהודים. כללית, הבריטים שמרו על "ניטרליות", אבל בפועל סייעו לערבים. אותן שיירות, שהביאו אספקה לכפר, הובילו את , עליתי לאוטובוס שהיה חלק משיירה כזו. בראש 1948 הילדים ובני הנוער אל מחוץ לכפר. בפברואר השיירה נסע משוריין בריטי, וכך גם בסופה, אך בתוך האוטובוס נכחו צעירות )פלמחניקיות?( ללא מדים, עם רימונים מוסתרים בתוך חולצותיהן. הן התערבבו בין נוסעי האוטובוס, כדי לא להיחשף לחיילי הצבא הבריטי שליוו את השיירה. הכביש היחיד שהוביל אז לבן שמן עבר דרך העיר הערבית לוד העוינת. כשחלפנו ברחובות העיר, נתכו עלינו אבנים, אך הן נבלמו בתריסי החלונות של האוטובוס המשוריין. ... ועוד פרט, לא שייך, אבל בעצם כן שייך. סבתי גרה באותה תקופה בירושלים, שהייתה נתונה במצור. היא פונתה באחת ההפוגות בדרך בורמה, וקיבלה מקלט אצל אבי בבן שמן, בסניף נעורים. כך יצא שהפליטים מבן שמן, נתנו מקלט לפליטה מירושלים. קטעים מתוך כתבה של רות דרסלר על הפנוי – הופיעה בחוברת שיבלים, תשרי תשס"ט . היה עלינו לארוז את מעט החפצים 14.2.1948- יום הפינוי של הקבוצה שלי, קבוצה ד' ילדים, נקבע ל שלנו.... אנו עומדים עם מטלטלינו ונדמינו לפליטים. לרבים מאיתנו היה מראה נורא.

הוא העלה זיכרון אותו רצו לשכוח. ההבדל היה שבמקום רכבת, עמד משוריין והחיילים היו אחינו, אך תחושת הנטישה ושלעולם לא תחזור להיות מה שהיה – הייתה קשה. ... הסתכלתי בפעם האחרונה על הכפר היפיפה והאהוב שלנו ונשבעתי בליבי שיום יבוא ואני אשוב אליו, אם לא כחניכה, אז לפחות כבת המבקרת את הבית בו גדלה והייתה מאושרת.

החניכים פורקים את הציוד בהגיעם למחנה צבאי ליד נתניה

להלן קטעים על רשמי החניכים על הפינוי מהכפר מתוך עיתונות הילדים של אותם הימים.

ליקטה את הקטעים חנה משה ג׳קמן

כפר הנוער בן שמן ועליית הנוער שער שלישי - שנה להיווסדה 90 עליית הנוער חגגה בכפר 3.1

שנה 90 עליית הנוער חגגה בכפר, במסגרת טקס בחג השבועות, להיווסדה. קבוצת הנוער הראשונה של עליית הנוער היגיעה לכפר הנוער בן 90 , ולכן נבחר כפר הנוער לארח את טקס ה- 1932 שמן בדצמבר בכפר הנוער בן שמן. כפרי נוער שהציגו את עשייתם החקלאית 24 בטקס התארחו המתקדמת, ונערך טקס מרשים בהשתתפות שר החינוך. גם בעידן הנוכחי החקלאות היא תחום לימוד מושך בקרב אלפי בני נוער בזכות תוכנית לימוד חדשנית וחווייתית הכולל בחינות יחידות לימוד בחקלאות ובמדעים. התלמידים 5-10 בגרות של לומדים חקלאות מעשית מתקדמת במקצוע מוגבר לבגרות.

רשמים מהאירוע בחצר הפנימית הציגו תלמידים מכפרי נוער שונים בארץ תערוכה של חדשנות חקלאית, החל מאקלום קקאו לראשונה בישראל ועד גידול אלמוג לתעשייה רפואית, וכן תוצרת חקלאית שהם מעבדים - דבש, שמן זית, יין, גבינות ועוד. כל כפר נוער הדגיש את הייחודיות האופיינית לו. היו מי שתלמידיו מתמחים בגידול סוסים או בגידול כלבים, הדבורים לא נשכחו, וגם גידול אצות וספוגים ימיים, היקב ועצירת השמן, ואפילו הפעלת רחפנים לניטור מצב הגידולים ולריסוס ודישון מהאוויר. החינוך למחקר ולחדשנות מרשים מאד.

ומשהחל הטקס העין לא שבעה מראות, התלמידים הציגו את ענפי המשק העיקריים, ואף מיקומו של חדר האוכל לא נפקד. וההופעות במחול ובזמר הרנינו את הלב. היו ברכות ואיחולים לעובדים אהובים שהשנה יפרשו לגמלאות, וכמדי שנה המשפחות שהתברכו בתינוקות השנה עלו איתם לבמה. במסגרת הבאת הביכורים התקיים טקס ביכורים בצמדים של בוגרי עליית הנוער הוותיקים שלמדו בכפר בן שמן ותלמידים צעירים שעובדים כיום באותו ענף משק שבו עבד הבוגר. בין המברכים היו , כאשר 1948 שנים, בשנת 75 בוגרים שהוותיק מביניהם, יוחנן מיינרט, סיים את לימודיו בבן שמן לפני הוא ובני המחזור שלו השתתפו בהגנה על בן שמן הנצורה עד לשחרור במבצע "דני". כשהירח וכוכב מלווה הפציעו מעל הבמה, הוסיפו נופך קסום לאירוע. 71 כדי להמחיש שמסורת טקס הבאת הביכורים נשמרת, מצורפת תמונה מתהלוכת הביכורים לפני , כשאני בן החמש עשרה נוהג בטרקטור שאליו רתום הקומביין. 1952 שנים, בשנת 1955 אורי אופיר בוגר מחזור

1952 אורי אופיר נוהג בטרקטור בטקס הביכורים בשנת

מברך בטקס הביכורים 1948 יוחנן מיינרט בוגר

סיפור הקבוצה הראשונה של עליית הנוער 3.2 חנה משה ג'קמן

הכינוס החגיגי של עליית הנוער לרגל יובל התשעים נערך בכפר הנוער בן שמן במסגרת חגיגת הביכורים. לקראת ציון אירוע זה מצאנו לנכון לאתר את משפחותיהם של חברי הקבוצה הראשונה שהגיעה לבן שמן ולהזמינם לטקס. קבוצה ראשונה זו הגיעה לארץ בשלב התהוות המפעל החשוב הזה, "עליית הנוער". כיצד נולד הרעיון ? רחה פריאר, הוגה ומייסדת רעיון מפעל עליית הנוער, נולדה וחיה בגרמניה, חוותה כבר מילדותה את האנטישמיות. בספר שהוציאה לימים המתאר את סיפור הקמתה של עליית הנוער

, עוד לפני עליית 1932 בשם "ישרש", מספרת פריאר כיצד כבר בשנת הנאצים לשלטון, כשניצני אנטישמיות החלו להפציע בגרמניה, פנו צעירים יהודים ל"לשכת העבודה של הקהילה היהודית בברלין", כי זרקו אותם ממקומות עבודה ולימוד בשל יהדותם. הם באו אליה כמוצא אחרון. עד אז מצאו להם פתרונות בתוך הקהילה, בכל מיני עבודות. אבל בגלל שמקרים כאלה הלכו והתרבו, פריאר הבינה שצריך לשנות גישה. מדהים שהיא זיהתה את התהליך כבר אז, בשלב כל כך מוקדם, כאשר שש שנים אחר כך, בליל הבדולח, היו עדיין רבים שלא זיהו או סירבו להאמין למה שקורה סביבם.

רחה פריאר

פריאר הגתה את הרעיון להעלות נוער יהודי מגרמניה לארץ ישראל, להפנותם להכשרה בחיי לימודים ועבודה וקליטה בקיבוצים. בהקדמה לספר "אודים מן האש", שפורסם על ידי הוועדה לעליית הנוער באנגליה, כתבה: "אני מודעת לכך שתנועת "עלית הנוער" צמחה מתוך עובדות שקרו לי בעבר, והגורל הכין אותי במשך שנים רבות לאתגר שציפה לי". היא פנתה למוסדות ציוניים, אך הרעיון שלה לא התקבל. קרן האור היחידה באה מד"ר זיגפריד להמן, מייסד ומנהל כפר הנוער בן שמן. הוא בא לברלין, נפגש עם הנערים, והודיע לרחה פריאר כי הוא סרטיפיקטים שנועדו לנערים שיתחנכו בבן שמן. פריאר מיהרה לפעול. היא צרפה 12 מעמיד לרשותה נערים מקניגסברג, ושלחה אותם ארצה, לבן שמן, 5 לששת הנערים שפנו אליה בתחילה עוד נערה ו- נתן הקסטר, מאיר . ברשותנו שמותיהם של ששת הנערים הראשונים שפנו אליה: 1932 באוקטובר נורנברגר, ישעיהו לובלסקי, צבי שנל, משה הרלס, דוד שוורץ. הנערים, שנקראו בארץ בשם קבוצת "אלומות", התחנכו שנתיים בבן שמן. כשיצאו משם לשנת הכשרה בדגניה, הצטרפו אליהם רבים מחבריהם ללימודים. כך הפכה הקבוצה לגרעין גדול שמנה איש, אך הרכבו השתנה מדי פעם. בעוד הגרעין ממתין להקצאת קרקע להתיישבות, עסקו 80 בשיאו 1940 חבריו ב"כיבוש העבודה העברית" בזיכרון יעקב, וחיו שם בתנאים קשים כחמש שנים. רק בסוף עלו לקרקע ברמת פורייה, והקימו את קיבוץ "אלומות" על אדמה פרטית.

קראנו שבני הקבוצה נקראו "אלומות" והיו הגרעין לקיבוץ שהוקם מעל הכנרת ופנינו אליהם בבקשת עזרה לאתר את בני משפחותיהם של המייסדים יוצאי בן שמן. אבל לא ידעו לעזור לנו. הופנינו לחולדה ולרמת אפעל ואז היגיע טלפון מ"אלומות" מחברה ותיקה מאד ששמעה את השיחה והפנתה אותנו לקיבוץ גבע. וכך נוצר קשר עם דניאל הקסטר, בנו של נתן הקסטר שהיה בקבוצת הראשונים וגם היחיד שהצלחנו לאתר. שמחנו מאוד, נפגשנו, לשמחתנו, בחגיגת הביכורים בכפר. דניאל סיפר על אביו, וגם השאיר בארכיון את דפי זיכרונותיו.

וגדל בברלין, גרמניה, בשנים 1916 "נתן נולד בשנת הסוערות של מלחמת-העולם הראשונה ואחריה. הוא חווה בילדותו ובנערותו את המאבקים הפוליטיים שהביאו את עליית הנאצים לשלטון ולהרס המערכת התרבותית הקיימת באירופה ובעולם, וכמובן את יהדות אירופה. כחבר בתנועת-נוער השמדת על-ידי רחה 16 יהודית-ציונית וכתלמיד, נבחר בהיותו בן פריאר, מייסדת עליית הנוער, לקבוצה הניסיונית הראשונה לכפר-הנוער 1932 נערים, אשר נשלחו בדצמבר 12 של

נתן ונחמה הקסטר

בן-שמן, כחודש לפני עליית היטלר כשהכתובת כבר הייתה על הקיר. בבן-שמן התפתחה הנטייה שלו לפעילות למען הציבור, הן בתחום הביטחון, והן ברמה של היוזמה בתחום המשק החקלאי ובקשר החזק שלו למוסיקה. כזוג, להכשרה. 1934 בבן-שמן הכיר את נחמה, לבית עטרני, בת-נהלל. הם הגיעו לגבע, בשנת נחמה רעייתו של נתן בת נהלל היגיעה לבן שמן עם אחותה אסתר עטרני-טל שהייתה לימים מפקחת על לימודי המוסיקה של משרד החינוך".

100 דניאל בנו של נתן עם דודתו אסתר בת ה-

מהנעשה בכפר כיום שער רביעי -

– עד המלחמה 2023 סקירה וסיכום הפעילות בכפר בשנת 4.1 ד"ר אילנה טישלר אנו שמחים לבשר כי משרד התרבות והספורט החליט להקים בכפר הנוער בן שמן מועדון ספורט רב ענפי. משמעותו של הקמת מועדון ספורט מעין זה, היא הכרה בתוכניות הספורט המקצועניות בכפר כגון: אתלטיקה קלה ואופניים היום, וטניס שולחן וכדורסל בעתיד. ברשימת החלומות של הכפר בעתיד גם בריכת שחייה אולימפית. הכרת משרד התרבות והספורט מלווה גם בתמיכה כלכלית לארבע השנים הקרובות. מארו טאפרו, בוגר הכפר, זכה בתואר סגן אליפות העולם במרתון, במינכן, ובמקביל זכתה קבוצת האצנים, הנם בוגרי כפר הנוער בן שמן 6 האתלטיקה של ישראל במקום הראשון. שישה מתוך השנה הרחבנו את מעגלי ההתנדבות בכפר, וארחנו בנוסף לבנק דיסקונט שמגיע מדי שנה להתנדב בכפר בשיתוף עם עמותת "הזנק", ביום המעשים הטובים אירחנו את "קרן אריסון", שהתנדבו מתנדבים מחברת 100 בנוכחותה האישית של שרי אריסון בכפר, ובנוסף היה יום התנדבות של מעל "אסטרהזניקה" ששיפצו, צבעו ובנו אביזרים שונים לכפר. מכינת "אדרת" הקימה בשיתוף עם הפנימייה פעילות בסגנון תנועת נוער בכפר, ואחת לשבוע, נערכת פעילות משותפת בין חניכי הכפר לבין חניכי מכינת אדרת. בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים ומשרד מורשת בירושלים, קיבלנו הקצאה לשלב נוסף לשיפוץ הרפת ההיסטורית. כרגע, עקב המצב והמלחמה, כל התקציבים מוקפאים. בשנת הלימודים תשפ"ג השתתפה אילנה מנהלת הכפר בתוכנית חינוכית של "דרך כפר", בה הכירה את תפישת העולם המושתתת על דרכו של ד"ר זיגפריד להמן ואריה סימון. במסדרת התוכנית, ביקרה אילנה בכפר הנוער "אגהוזו שלום" ברואנדה. בשנת הלימודים תשפ"ד, החלה תכנית "דרך כפר" בבן שמן, לצוות ההנהלה והפורום המרחב של הכפר.

אסטרהזניקה )חברת תרופות( בהתנדבות בכפר

אבי שרר מנהל החינוך הפנימייתי, סיים את תפקידו בסוף שנת הלימודים תשפ"ג, ויצא לפנסיה. אנו מודים לאבי על עשרות שנים של חינוך בכפר, במשק החקלאי, בפנימייה ובביה"ס. נוי כהן משה, שהייתה רכזת חטיבת הביניים בפנימייה, נבחרה להחליף את אבי שרר, ואנו מאחלים לה הצלחה רבה בתפקידה החדש.

המועצה לישראל יפה העניקה פעם נוספת לכפר הנוער כוכבי יופי, אנו גאים לשתף, שהכפר קיבל דגל 5 בן שמן יופי מיוחד, שבדרך כלל מוענק לאחר חמש שנים, ואנו מושלם שהעניקה הועדה 100 קיבלנו אותו בזכות הציון לבן שמן. בחודש יוני, זכינו לביקור ייחודי של מר מייקל שטיינהרט, מייסד קרן שטיינהרט. הקרן תומכת בתוכנית תלמ"א בכפר הנוער בן שמן. בתוכנית הקיץ, רכשה קרן שטיינהרט עבור בן שמן תנור קרמיקה ועמדות אובניים והוקמה בכפר סדנא לקרמיקה בהובלת פרופ' פיליפ רנצר. 8 כנס לבוגרי 24.08.2023 רכזת הבוגרים ערכה ביום המחזורים האחרונים בבן שמן. זו השנה השלישית שמפעל הפיס בשיתוף הכפר ותרומות בוגרי הכפר, מעניקים מלגות לבוגרי כפר הנוער בן שמן. חניכים מלגות, ואנו גאים שמדי 17 בשנת תשפ"ג קיבלו שנה מספר החניכים הפונים לאקדמיה בעידוד כפר הנוער ובוגריו הולך ועולה. מנהלת הכפר ד"ר אילנה טישלר, מונתה להיות חברה העולמי, העוסק FICE בוועד המנהל האירופאי של ארגון מדינות מהעולם. 156 בהשמה חוץ ביתית, בשיתוף

נטיעת הכרם החדש

חוגג יובל 73 - מחזור 4.2 דני בר

שנה לסיום לימודיו. היה זה רק טבעי שהאירוע 50 של הכפר 1973 חגג מחזור 2023 באוקטובר 4 = ב יתקיים בכפר, במקום בו גדלו, צמחו, ועוצבה אישיותם של רבים מבוגריו. שנה מאז נפרדו דרכיהם, ותוך זמן קצר, והרבה 50 למתבונן מהצד היה נדמה לרגע שלא חלפו להן טפיחות על השכם, נשרו להם הזמן והמרחק, והאווירה הפכה לקרובה וחמימה כאילו הייתה זו עוד שיחת קבוצה. הכנס התחיל בסקירה מרשימה של מנהלת הכפר, ד"ר אילנה טישלר, נמשך בסיור בכפר בליווי שלה ושל שוקי שוקרון מנהל המוזיאתר, האיש והאגדה, שעושה רבות כדי לשמר את מורשת הכפר בעזרת צוות המתנדבים המסור שלו. הסיור עורר התפעלות רבה ואף גאווה בשל המקום בו נמצא הכפר והישגיו הרבים. במהלך הכנס ניתנה במה לבוגרים שכל אחד בדרכו הגיע להישגים מרשימים, כך דוד וזאנה שהפך למגדל תפו"א מהגדולים והמובילים בארץ, וכך פרופסור מנחם אלימלך, הצנוע והעניו, מרצה באוניברסיטה היוקרתית של ייל בארצות הברית ומומחה בעל שם עולמי בתחום התפלת המים, שהגיע לביקור בן יום אחד בלבד כדי להשתתף בכנס. ויש כמובן עוד רבים וטובים שראויים להערכה רבה ולגאווה על פועלם. תודה לכפר על האירוח המכובד ועל היחס החם, למנהלת הכפר, למשה, סגנה, לשיראל ולכל הצוות הנהדר שתרם רבות להצלחת האירוע. להתראות בכנס הבא!

ממרכז התיעוד ע״ש ריכרד לוינזון שער חמישי -

וכפר הנוער בן שמן F.I.C.E. ארגון 5.1 ד"ר עמיחי ברלד

בחודש ספטמבר האחרון התקיים בבלגרד קונגרס של ארגון פיצ"ה הבינלאומי. למפגש הזה היגיעו 2015 משלחות מכל העולם. מנהלת הכפר, ד"ר אילנה טישלר, השתתפה גם היא שכן משנת משמשת אילנה כמזכ"לית פיצ"ה ישראל, ועתה נבחרה כחברה בוועד המנהל של הארגון האירופאי. כל הכבוד! מהו אותו ארגון, ומהו הקשר המיוחד ו"ההיסטורי" לבן שמן? Federation International des Com- )פיצ"ה( הם ראשי תיבות מהשפה הצרפתית F.I.C.E בחסות אונסק"ו 1948 ( - ארגון בינלאומי לקהיליות ילדים אשר הוקם ב munautes d'Enfantsph ויוניצ"ף בשוויץ. לאחר מלחמת העולם השנייה נוצר צורך בשיתוף פעולה כדי לתמוך במחנכים ובארגונים אשר טיפלו בילדים ונוער בסיכון , ובכאלה שהיו פליטים ו"עזובים". הארגון הוקם תחילה באירופה, אך עד מדינות. 156 מהרה התפשט גם לאפריקה ולצפון אמריקה. כיום חברות בארגון החזון של פיצ"ה כפי שמופיע באתר האינטרנט של הארגון: "יצירת רשתות ברחבי העולם כדי לתמוך בפעולות ובכל העובדים עם ילדים בסיכון, ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים וצעירים בטיפול חוץ ביתי. כל הפעילויות מכוונות לכבד את האישיות, האינטרסים והצרכים של הילד או הצעיר." 2007 , 1978 , 1958 מפגשי הארגון נערכים בדרך כלל פעמיים בשנה. בארץ נערכו קונגרסים בשנים .2012 בארכיון הכפר שמורים מסמכים המלמדים על הקשר של הארגון עם בן שמן. , ארבע שנים בלבד לאחר הקמת הארגון, הוענקה מדליית כבוד ותעודת הוקרה לד"ר 1952 בשנת להמן על פעילותו בכפר הנוער בן שמן. שר החינוך והתרבות, בן ציון דינור, שלח לד"ר להמן ברכה .1952 אוקטובר 6 לזכייתו במדליית הכבוד ב- . ד"ר להמן השתתף 4/4 - 31/3 : התקיימה ועידת הארגון בירושלים בין התאריכים 1958 בשנת באולם וויז באוניברסיטה 20:00 בוועידה זאת ובדיונים שנערכו .טקס פתיחת הועידה נערך בשעה העברית בירושלים. הטקס נפתח בנגינת תזמורת ומקהלת בן שמן. אחד מימי הועידה הוקדש לביקור בבן שמן. הנציגים הגיעו לבן שמן לסיור ולימוד, ולפגישה עם לד"ר להמן. הוא הזמין חלק מהם להשתתף בחגיגת ליל הסדר שנערכה בכפר למחרת. הנציגים סיפרו כי האווירה החינוכית של הכפר השאירה עליהם רושם עז.

באותה עת ד"ר להמן היה חולה מאד, הוא נפטר חודשיים לאחר מכן. על המפגש של ד"ר להמן עם נציגי הארגון באותו היום כותבת בתו, איה להמן, בספרה "חזון ומורשת" ומתארת את חולשתו הפיזית של להמן, אך יחד עם זאת מציינת איה את כושרו הרטורי ויכולתו להרשים את הנוכחים בדבריו למרות מחלתו הקשה. בהדסה נעורים, והופתעו 1978 בארגון בישראל ידעו כי הכנס הראשון שנערך בארץ התקיים בשנת )על פי מסמכים 1958 מאד לגלות על ידנו כי הוועידה הראשונה בישראל נערכה בירושלים בשנת שחשפנו מארכיון הכפר(, ועל כך הודו לנו מאד. פיצ'ה ישראל חנך בכנס לוגו חדש שעוצב במיוחד ע"י חניכי כפר הנוער בן שמן. שנים לאחר אותו ביקור בבן שמן, נבחרה מנהלת הכפר כחברה בוועד המנהל של הארגון 65 עתה האירופאי. אכן כדבריה: " בן שמן מיוצגת בגאווה גם בליגה הבינלאומית".

קטע מתוכנית ימי העיון 1958 של הועידה העולמית

לוגו של אירגון פיצ'ה ישראל

14.12.1947- סיפור הרדיו בשיירה לבן שמן ב 5.2

14.12.1947 השיירה יצאה מפתח תקווה בתאריך לוחמים 40 מכוניות ובהן 7 בשעות הצהריים וכללה ושבעה נהגים. כמו כן היו אמורים להצטרף שני תושבי בן שמן שאחד מהם היה אבינו שלום סיבהי )סיבי(. השיירה נועדה להביא לוחמים, אספקה וציוד אישי של לוחמים לבן שמן הנצורה. על אחת המכוניות שעליה היה צריך להיות אבינו, הועמס מכשיר רדיו חדש ויקר תוצרת , אשר נקנה כמתנה His Masters Voice 5010 אנגליה לאמנו במלאת שנתיים לנישואיהם.

הסימון מצביע על מסלול כניסת הקליע לרדיו

כאשר התקרבה השיירה לבית נבאלה פתחו עליה הירדנים באש, הלוחמים השיבו אש, והאנגלים אשר חשבו שהשיירה יורה עליהם, הצטרפו גם הם לירי על השיירה. חמישה משבעת כלי הרכב נחלצו המשיכו והיגיעו לבן שמן. שני רכבים נתקעו על הכביש, באחד מהם אמור היה להיות אבינו עם הרדיו. מהם. שניים שעשו עצמם מתים 13 פצועים, הרגו 15 הירדנים התקרבו לרכבים התקועים בהם היו ניצלו. כלי הרכב נלקחו לבסיס האנגלי. אבי לא נמצא בין הניצולים ולא בין ההרוגים, והדאגה לגורלו הייתה ימים הובאו שני הרכבים לבן שמן שם נמצא הרדיו עם סימני דם עליו וכן סימן פגיעה 4 גדולה. לאחר מכדור שחדר ושבר חלקית את לוח התחנות, ויצא מצד השני. אבל הרדיו לא נפגע והמשיך לשדר .1967 שנה, עד מלחמת ששת הימים, בשנת 20 בביתנו בראשון לציון עוד חמישה ימים לאחר התקרית, הגיע אבינו ,שלום, לבן שמן והשמחה הייתה גדולה. התברר, שנמסרה לו שעת יציאה שגויה של השיירה והוא איחר את היציאה. אחר כך נעצר ע"י האנגלים אשר חשדו שהרדיו אמור היה לשמש כתחנת שידור. הרדיו נשמר בידינו כמזכרת. החלטנו לקיים את האזכרה היום להורינו , שלום ויונה סיבהי)סיבי( ,כאן בבן שמן, מקום בו החלו את , ובו נולד ילדם הראשון ארנון, לסגור מעגל, ולתרום את 1945-1948 חייהם המשותפים בין השנים הרדיו למוזיאון בן שמן. 13.07.2023 משפחת סיבהי )סיבי( - ראשון לציון

ליד מקום האסון בצומת בית נחמיה הוקם גל עד, זיכרון לחללי השיירה לבן שמן ולוח הסבר על קורות השיירה