אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 45

לזכרם שער שביעי – לזכרה של יהודית שקד ז"ל 7.1 יובל שקד

אסונות רבים פקדו את יהודית שקד בחייה הארוכים. הוריה ואחיה נרצחו בשואה. בעלה הראשון נפל במלחמת העצמאות ובתם, שנולדה לאחר שנהרג, מתה בגיל שנה וחצי. למרות זאת היא לא שקעה באבל, הקימה עוד משפחה, עסקה בחינוך, ואהבה במיוחד את השפה העברית, אף שלא הייתה שפת אמה. (, עיירה קטנה במורביה, Raihrad ברייהרד ) 1924 יהודית נולדה ב- בת - (. שמה זדנה )זדנקה( סטיאסני Brno צ'כוסלובקיה, סמוך לברנו )

לאירמה וליעקב, ואחות לאוטו, שהיה מבוגר ממנה בשלוש שנים. בנעוריה, הייתה חברה ב"מכבי , בעקבות כיבוש צ'כיה על ידי גרמניה הנאצית, חולצה עם קבוצה קטנה של 1939 הצעיר". ב בני-נוער יהודים מצ'כוסלובקיה, על ידי "עליית הנוער", ושהתה כשנה וחצי אצל משפחת איכרים , אחרי כניסת הנאצים לדנמרק, זכתה 1941 בדנמרק. שם עסקה בחקלאות ובעבודות הבית. בשנת בסרטיפיקט. מסעה לארץ-ישראל דרך שוודיה, פינלנד, רוסיה, תורכיה וסוריה בסירות, ברכבות הגיעה הקבוצה לראש הנקרה, ומשם הובאה 1941 ובאונייה ארך כשלושה שבועות. בשלהי מרס לכפר הנוער בן-שמן. במסע לארץ-ישראל הכירה יהודית את יצחק )איציק( בריק, שהיה לימים בעלה הראשון. יהודית חשה תמיד אשמה כבדה על כך שהשנים הכי טובות שלה כנערה, השנים בבן-שמן, היו השנים הקשות ביותר בחיי הוריה ואחיה, בלי שידעה על כך דבר. מהמשפחה הגרעינית נותרה רק היא בחיים לאחר השואה. בבן-שמן למדה יהודית בעיקר עברית, לימודים כלליים ולימודי חקלאות. עיקר החינוך היה לקראת הקמת קיבוץ. , יצאה יהודית עם קבוצתה, שנקראה "חוג הדנים" )על שם דנמרק(, לחוות הכשרה 1943 במרס בכפר-החורש. שם התאחדה הקבוצה עם קבוצות אחרות מדגניה, כפר-המכבי ונווה-איתן. עלו על הקרקע 1945 במרס 13 עברה הקבוצה לחווה חקלאית בחדרה. ב- 1944 בתחילת שנת כקבוצת הדסה-גזר )במקום ששוכן בו היום קיבוץ גזר(. גזר הייתה ישוב יהודי בודד בין ישובים ערביים על הציר שבין תל-אביב לירושלים. עם פרוץ מלחמת תקפו את הקיבוץ חיילי 1948 ביוני 10 העצמאות פונו מן הקיבוץ הילדים המעטים והאימהות. ב הלגיון הירדני. באותה עת היו בו כמה עשרות חברים. החברים ניסו להגן על הקיבוץ. ברשותם היה אך מעט נשק, ותגבורת שהובטחה לא הגיעה. הקרב ארך ארבע שעות, ובסופו נכבש קיבוץ גזר, מחברי הקבוצה. אחד מהם היה איציק, בעלה של 19 ממגיני גזר נהרגו, ביניהם 28 נבזז והושחת. יהודית. יהודית עצמה הייתה בין הנופלים בשבי. יחד עם הנשים האחרות שנשבו, היא הובאה למשטרת רמלה-לוד. הן שוחררו כעבור יום הישר לבן-שמן הנצורה, וחולצו משם בטיסות. האחות של הקיבוץ שהייתה שבויה אף היא, ידעה שיהודית בהריון וסייעה לה להיות בין הראשונות שהוטסו. יהודית הוטסה לשדה-דב והגיעה לרמת השרון, שם שהו ילדי הקיבוץ. אז גם גילתה את נפילתו של איציק בקרב. סיפר לה על כך שלמה, לימים בעלה השני. 1949 גזר נכבשה חזרה כעבור יום. חברי גזר הנותרים שבו לקיבוץ והחליטו להחיות אותו. בינואר נולדה ליהודית בת, עדנה )עדנה’לה(. היא מתה בגיל שנה וחצי מדלקת קרום המוח.