אביב – עמותת בוגרי בן שמן | שיבלים 45

פינוי יישובים בעתות חרום בישראל שער שני - סקירה על פינוי ישובים בישראל 2.1 ד״ר עמיחי ברלד

פינוי אזרחים מיישוביהם אינו דבר חדש בהיסטוריה. מאז ומעולם נאלצו אנשים לעזוב את בתיהם בעת מלחמה, מי מרצון, מי בכפייה, בצורה מאורגנת או בצורה פרטית. גם בתולדות הציונות היו לא פונו ילדים ואימהות מתל-חי 18/12/1919 : מעט תקדימים לפינויים שכאלה בעיקר של נשים וילדים – פונו 1936-39 – פינוי יהודים משכונות בית וגן ורחביה בירושלים, בתקופה 1929 וכפר גלעדי, בשנת שכונות בתל-אביב ועוד.... פינוי יישובים לווה תמיד בחילוקי דעות משמעותיים. אין ספק, שליישובי הספר היושבים בגבולות המדינה ישנה חשיבות בקביעת הגבולות וההגנה עליהם, אבל כשמתעורר סיכון בטחוני משמעותי עולה השאלה לפנות יישוב או להילחם ולהישאר ביישוב. על פי תפיסה אחת, פינוי יישוב מעיד על "זמר חולשה ועלול ליצור דמורליזציה. "אין עם אשר נסוג מחפירות חייו" כותב אלתרמן בשירו . יצחק טבנקין וכמה ממפקדי ההגנה וצ.ה.ל )לאחר מכן( היו ממייצגי תפיסה זו. מנגד היו הפלוגות" שטענו, כי פינוי ילדים ונשים יאפשר הגנה טובה יותר של הלוחמים הנותרים, והשאלה הנשאלת האם אוכלוסייה אזרחית צריכה להיות בקו האש. ויותר מכך אם ברור שהיישוב עומד ליפול בידי האויב, מדוע להשאיר את הלוחמים המעטים להתמודדות חסרת סיכוי – עדיף לפנות את היישוב כולו ולהציל את אנשיו כולם... בן גוריון מנהיגו של היישוב נמנע בתחילה מלדון בנושא ולא העלה את הסוגייה הזו בישיבות השונות ( היו 14/5/1948 ) למרות בקשת כמה מגורמי הביטחון. נפילת גוש עציון וכיבוש היישובים בגוש נקודת המפנה ביחס לפינוי יישובים ושינוי במדיניות אי הפינוי. מדיניות אי הפינוי נשענה על העובדה כי המגינים המקומיים יצליחו להחזיק מעמד זמן מה עד הגעת עם פלישת צבאות ערב שוב אי אפשר היה להבטיח 15/5/48 - כוחות לוחמים לתגבורת, אך לאחר ה תגבורת שכזו בשל מחסור בנשק ובכוח אדם לוחם. פינוי ילדים ונשים העלה שאלה נוספת אשר גם היא עוררה ויכוח ביישוב: מיהו ילד? על פי יגאל ידין . ואכן במספר יישובים ) איילת השחר, 13 , מנגד טבנקין גרס כי ילד הוא עד גיל 15 ילד הוא עד גיל אשר לא פונו ושימשו כרצים בין העמדות. 14-15 קיבוץ גשר( נהרגו ילדים בני קיבוצים( פינו את האוכלוסייה 148 קיבוצים )מתוך מספר כולל של 69 במהלך מלחמת העצמאות, . 8,600 הלא לוחמת. סך כל המפונים מהקיבוצים היה 25,000 גם בערים הגדולות פונו תושבים רבים משכונות הגובלות בשכונות ערביות: בירושלים – פונו 5,000 מהאוכלוסייה( ובחיפה פונו 20% )כ- 18,000- איש ) כרבע מהאוכלוסייה(, בתל אביב – פונו כ מהאוכלוסייה(. גם במושבים ובכפרים פונו אלפי תושבים. 10% תושבים ) מתושבי המדינה.... )כדי להבין את 10% בממוצע ארצי פונו במהלך המלחמה למעלה מ- תושבים(..... 800,000 - הפרופורציה – היום היו צריכים להתפנות כ