הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ינואר-יוני 2021

טבת-סיון תשפ"א תש

ת

י

מ

ש

ל

ל

ו

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר

ו ק ו ר מ

ד פ ה

יהדות מרוקו מורשת הגות ואמנות

כתב העת הדיגיטלי

דו שנתי-יו"ל בינואר וביולי

סם בן-שטרית

ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר

שאול טנג'י

הרצל חקק

יעקב (אבויה) אלפסי

פרופ' אהרון ממן

בלפור חקק

אלברט מרציאנו

אברהם אביזמר

אחמד שריקי

הרצל קדוש

דוד אנקווה

גליון 13

הכותבים: סופרים אנשי רוח ואישים

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

"כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"

(הרב קוק)

חרף תקוותינו ותפילותינו, גליון נוסף יוצא לאור בצל הקורונה. אט אט חודרת ההבנה, שאחד מהנזקים הקשים של הקורונה ותקופתה הינה פגיעה נפשית - אף למי שלא חלה בה. נעים בין תקווה לתעתוע, בין סגר להגבלות... ומתגעגעים לשגרה הברוכה. מנסים להמשיך כרגיל, למשוך יום ועוד יום, חודש ועוד חודש בתקווה ש... אך צל המגפה מעיב, עומד באוויר, מסרב להתפוגג, כמו ענן עב המפריע לראות את השמש, מסתיר את קרן אור התקווה. ומכיוון ש"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", שינסנו מותנינו, התקנו עינינו מהגרף האדום המאיים והחלטנו להניס את הענן - להדליק את האור.

13 ' גליון מס 2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

ואכן, כל הכותבים נרתמו בשמחה, ובחדוות היצירה אף נותרו מאמרים מרתקים רבים לגליון הבא.

מרשה לעצמי להודות, בשם הפדרציה ובשם כל מנויי וקוראי כתב העת, לתורמי המאמרים הוותיקים והחדשים-שהצטרפו אלינו, שהרי בלעדיהם כל הקסם הזה לא היה קורה.

בתקווה ובתפילה לבשורות טובות בקרוב. אמן.

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 : פקס 02-6257377 :' טל maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

אליזבט בראל עורכת

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מעגל החיים 22-27

הגות

4-5

שנה שנה וסימנה: 2021 תשפ"א מאת פרופ' אהרון ממן בשבחי יהדות מרוקו מאת סם בן-שטרית המרוקאים החדשים-פתיח

בחזרה למרוקו - חלק ג' מאת יעקב (אבויה) אלפסי היינו כּוּר ההיתוךְ, היינו מעבּרה מאת הרצל ובלפור חקק נדלה ברשת האשה במרוקו בעת החדשה מאת ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר מספרי המעשיות: בטח בה' ואל תחשוש מעשיות שעברו מאב לבן מהספר "תפוח ההריון" - סיפורי עם מפי יהודי מרוקו מאת יששכר בן עמי ז"ל

28-31

6-7 8

32-34

המרוקאים החדשים קובעים את סדר היום מאת הרצל ובלפור חקק הסדרה "המרוקאים החדשים" ערבוב בין פולקלור לערכים" מאת סם בן-שטרית תגובות

9-10

35-37

11-12

12-13

חקר 50-55

דיוקן 14-17

מולאי איסמעיל-סודות מההיסטוריה מלך השמש - אלף לילה ולילה מאת הרצל קדוש המוסיקה במרוקו-חלק ה מאת אלברט מרציאנו

אן שליט"א ָ אמ ָ רבי יהושע מ זצוק"ל מאת שאול טנג'י מוסלמי מוגרבי החי בישראל מאת אחמד שריקי

56-58

18-20

שונות 59 21 34

נופים ואתרים 38-43 44-49

סרטים אודות יהדות מרוקו מפעלי הפדרציה העולמית חדשות המדיה של הפדרציה

דבדו-עיר הכהנים מאת אברהם אביזמר יומן מסע: דיסקברי טיול עולמי למרוקו מאת דוד אנקווה

3

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

)2010 (בניני האומה ירושלים בחגיגות עשור לפדרציה חברי ההנהלה מעניקים לסם בן-שטרית-נשיא הפדרציה אלבום מכתבי הוקרה 2021 - תשפ"א

מאת: פרופ' אהרון ממן כל הזכויות שמורות למחבר © שנה שנה וסימנה

בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : כל שנה וסימנה, שבו עומדים כלל האירועים-לרבות חגיגות המימונה ו“יום של כתב עת זה הצגנו את 8-12 עיון״ עם אנשי רוח. בגליונות

הסימנים של השנים , בליווי 2001-2020 תמונות מהאירועים שהתקיימו באותם השנים, דיסקים והזמנות שהופקו... בגליון זה הסימן 2021 שנקבע לשנת

. באמצע: פסל ברונזה של הרמב״ם, מתנת 1986 מימין: שמעון פרס, סם בן-שטרית ויצחק שמיר מעל הבמה בגן-סאקר-מימונה עיריית טבריה לפדרציה.

4

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

פרופ' אהרן ממן-חתן פרס ישראל

ביטוי זה מקורו בברכת השבח 'ברוך שאמר' שאומרים בתפילת שחרית יום יום. שם הוא לשון שבח לבורא, שברא את העולם באמירה ('ויאמר א-לוהים יהי אור – ויהי אור'). בריאת העולם נקראת בלשון חכמים גם 'מעשה בראשית' ('המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית' – ברכת היוצר). 'ברוך אומר ועושה' אינו ר ֵ רוּךְ גּוֹז ָּ ם', ולאחריו – 'ב ָ עוֹל ָ ה ה ָ י ָ ה ְ ר ו ַ מ ָ א ׁ ֶ רוּךְ ש ָּ אפוא אלא תמצית מה שנאמר לפניו בפתח אותה ברכה, 'ב ם' והוא מכוון לאותו עניין: 'ברוך הבורא שאמר 'עשרה מאמרות', ומכוח אמירתו – עשה, שבכוח דיבורו ֵּ י ַ ק ְ וּמ ברא את העולם'. שבח זה נזכר גם בברכות שלאחר ההפטרה: 'ברוך... הא-ל הנאמן, האומר ועושה, מדבר ומקיים' וכו'. בסיכום: 'ברוך ה' האומר ועושה'. כפי שקרה פעמים רבות, המוני בית ישראל גיוונו ביטויים מן המקורות להוראות חדשות וכך עבר ביטוי זה לשמש בפי הבריות לציין שבחו של אדם שאומר ועושה, שמדבר ומקיים. 'ברוך האדם האומר ועושה, המבטיח ועומד בהבטחתו'. עניין עמידת האדם בדיבורו העסיק מאוד את חז"ל והם ייחדו לכך מסכת שלמה, מסכת 'נדרים'. העיקרון שם הוא שאדם חייב לקיים את דיבורו. גם דיבור לא זהיר העשוי להישמע 'סתמי' עשוי לחייב את אומרו כאילו אמר כנדר. לאחר בירור כל ההתבטאויות האפשריות העשויות לצאת מפיו של אדם ולהישמע כנדר רע ָ פּ ֶ ם'. ובלשון חכמים: 'מי ש ֵ לּ ַ שׁ ְ לֹא ת ְ דּ ר ו ִ תּ ֶ שּׁ ִ ר מ ֹ דּ ִ ר לֹא־ת ֶ שׁ ֲ מחייב, סיכמו בנוסח קוהלת (ה, ד): 'ט ב א לגה הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו' (בבא מציעא ד, ב). ַ מאנשי דור המבול ומדור הפּ

דבר זה כל כך מושרש במחשבה היהודית עד כדי כך ששגרת הלשון היא לומר 'בלי נדר' על כל דיבור העשוי להישמע הבטחה. היקפו של 'ברוך אומר ועושה' פרוש על פני כל החיים, בעל פה ובכתב. כל מה שסובב את חיינו הם מעשים ודיבורים, בעל פה ובכתב. כל מילה מחייבת. לפעמים גם 'ללא מילים' יכול להיות אמירה, שעליה נאמר 'שתיקה כהודאה'. 'ברוך אומר ועושה' הוא מוטו חשוב בחיים הפרטיים ובחיים הציבוריים, והדיבור והמעשה עצמם תלויים בדבר יותר עמוק, המחשבה, כמאמר ר' שלמה הלוי אלקבץ ב'לכה דודי': 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

מפעילות סניף הפדרציה בתפוצות-הסכם שיתוף פעולה רשמי בין קהילת אסדאקה לבין הסניף ההולנדי

מאמרים פרי עטו של נשיא הפדרציה, שהתפרסמו בעיתונות הארצית בש"ז

מפגשים בצל הקורונה.. משלחת הפדרציה בהתוועדות עם ח"כ חילי טרופר-שר התרבות והספורט

5

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

2007- ראשי ארגונים וראשי הפדרציה העולמית בהתוועדות עם הנשיא שמעון פרס. יושבים: רוברט אסרף, הנשיא פרס וסם בן-שטרית

תחת השם "בסיס קליטה" 23.7.20 המאמר פורסם ב"מעריב" ב כל הזכויות שמורות למחבר © מאת: סם בן שטרית-נשיא הפדרציה העולמית בשבחי יהדות מרוקו

וב, השד העדתי פורץ מהבקבוק. ושוב הגזענות ש ושנאת אחים מעצימות. חוליגן אחד מהפגנת הדגלים השחורים, ברחוב בלפור הטיח לעיני עם ועדה כלפי העיתונאי -ד"ר אבישי בן-חיים בצעקה "מרוקאי זבל"! אמנון דנקנר במאמרו: "אין לי אחים, אין לי אחיות" כינה בני עדות המזרח "בבונים הנושכים בצווארו". אחד הרואה עצמו כסופר בשם אלי עמיר כינה את יוצאי מרוקו "חוטבי עצים ושואבי מים" ועד יאיר גרבוז על "מנשקי מזוזות וקברים". יכול אני להמשיך ולצטט מפורסמים שהטיחו בנו שפע של מרעין בישין. האמנם יש בזה שמץ וגרעין של אמת? לא ולא!, אביא כאן קצת מהשגיה של יהדות מרוקו ותרומתה לחברה ולמדינה. היא רשמה פרקים מפוארים בתולדות עמנו השב , משדר סדרת כתבות 13 למולדתו. החל מהשבוע, ערוץ מאת ד"ר אבישי בן חיים, תחת הכותרת "המרוקאים החדשים", ובמסגרתה יחשוף את פניה היפות של יהדות זו והתערותה בארץ. קפיצה נחשונית עשתה יהדות מרוקו בישראל בעשורים האחרונים. ייצוגה בממשלה, בכנסת, ברשויות המקומיות, הינה מעבר לגודלה הפרופורציונאלי באוכלוסיה, וגדולה

שבעתיים מייצוגן של קהילות אחרות.

ותחילה, הבה נברר מי היו הגורמים, ומה היו הנסיבות שהביאונו לשינוי גדול וחיובי זה? בד בבד, חל שיפור ניכר בדימויה של יהדות זו בעיני עצמה ובעיני החברה. הציבור התוודע אליה כיהדות של ערכים, בעלת מידות נאות של הכנסת אורחים ומאור פנים. רבים מגדולי מחשבת ישראל הם בניה של יהדות זו. היא תרמה רבות בתקומת העם יישובים ומושבים חקלאיים לאורכה 111 והמדינה, הקימה ולרוחבה של המדינה. יישובים, שהיוו חומות מגן אנושיות לגבולות הצפוניים ממחבלים מלבנון ומסוריה, והדרומיים מפני הפדאיון מסיני ומסתננים ממצרים. המעברות שבהן שוכנו העולים הפכו לערים גדולות ומשגשגות. השינוי בדימויה מעצים על רקע העובדה, שאך לפני עשורים, בניה היו היוזמים של תנועות המחאה, החל מ"ואדי סאליב", המשך ב"פנתרים השחורים" ותנועת "האוהלים". תנועות, אשר לא פעם הביעו את מחאתן בצורה אגרסיבית, הגם שהיה צדק לנושאי המחאה: חינוך, דיור, תעסוקה וכיו"ב.

לפני שנים אחדות המשפטן אמנון זכרוני, הקדיש אחת

6

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מתוכניותיו הטלוויזיוניות לדון בנושא: יהדות מרוקו אז והיום". כחבר פאנל המתדיינים, הפנה אלי זכרוני את השאלה: "מה גרם לשינוי העצום של אז והיום במעמדה של יהדות מרוקו"? השיבותי בציטטה של הסופר שאמר: "האדם הוא רק מתלמד, והסבל הוא מורהו, Alfred de Musset ואיש לא יכיר את עצמו כל זמן שלא סבל". יהדות מרוקו הקדימה סופר זה באימרה (תרגום מערבית): "אלוהי, אל תייסר אותנו, אבל אל תמנע מאתנו ייסורים, כי כל ייסורים מוסיפים דעת". הבחנו שבעיית הבעיות של יהדות מרוקו נעוצה בכך: שהציבור הרחב איננו מכיר אותה מקרוב וטרם התוודע לעברה ולתרומתה למדינה. חיפשנו ומצאנו פלטפורמה, שבמסגרתה תינתן לציבור הרחב הזדמנות נאותה להכירה מבפנים. פנים אל פנים. וכך, טיפחנו ועודדנו את הנחלתו של מפעל "הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו". מפעל, שאין לו אח ורע בתולדות העמים של "ליל המימונה" המסורתי. לילה, שבו יהדות מרוקו פותחת את לבה ודלת ביתה בפני כל דכפין, כדי להסב עמה לשולחן התקרובת המסורתית, לשיר ולזמר יחד, לספר איש לרעהו על בית אביו ועל מינהגיו ולהעמיק את ההיכרות ביניהם. כך מאות אלפי ישראליים, התארחו שנה שנה בבתים של יוצאי מרוקו בארבעת העשורים, נוצרו קשרים אמיצים בין האורחים והמתארחים. פלטפורמה זו, חשפה את יהודי מרוקו לעיני כל, כך שאינם עוד בלתי מוכרים ובלתי ידועים. גם המתארחים גמלו למארחיהם בביקורים בבתיהם. על מנת לסבר את האוזן, אידרש לדוגמא אחת מני אלף לקשרי האחווה מיכאל אסולין ז"ל, בנם של שאול ומוניק, 1985 והידידות. כאשר נהרג ב הגעתי לנחמם בביתם שבשכונת בית הכרם בירושלים. והנה, אני מבחין בין המנחמים בידידי משה לנדאו-לשעבר נשיא בית המשפט העליון. שאלתיו: רבי משה, "מה עושה כהן בבית הקברות?" אתה "אשם" השיבני, אתה "שידכת" את משפחתי למשפחת אסולין ב"לילות המימונה", ולגבינו מיכאל ז"ל היה כאחד מבנינו וגם אנו אבלים על מותו.

יהדות מרוקו, רשאית להתברך בהשגיה, ולהביט בבטחה על עתידה בארץ. חברי ואנכי מוצאים סיפוק רב בעובדה, שכיום יותר ויותר עסקנים

מקרב יהדות מרוקו ונבחריה, מטיפים להתגייסות עצמית, ואף לסייע לזולתם, ובעיקר לאחינו העולים החדשים, כדי ללמדם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ.

7

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

סקירה אודות הסדרה המרוקאים החדשים

בחדשות הערב 13 פרקים בערוץ 4- הסדרה "המרוקאים החדשים, בהפקת ד"ר אבישי בן-חיים שודרה ב . הציפייה הייתה לפרקים במסגרתם תודגש תרומתם של יוצאי מרוקו במאבקם 20.7.2020 החל מיום שני לעלייה לארץ, בניית הארץ ויישובה, ייצוגה המרשים בממשלה, בכנסת, ברשויות המקומיות וכו'. בפועל הסידרה לא תאמה ציפיות אלו ועסקה בנושאים אחרים אשר עוררו תגובות מעורבות. להלן סקירתם של הרצל ובלפור חקק אודות הסידרה ומאמרו של מר סם בן שטרית-נשיא הפדרציה.

סם בן-שטרית: "תראה את הייצוג שלה בכנסת ובממשלה-מחצית מראשי הערים הם יוצאי מרוקו. גם מלכות היופי ודוגמניות, רובן 2 ככולן..." מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים" פרק

ש � העולים ממרוקו היו יותר מ 25 עד 15 ד"ר עמוס נוי: "בגילאי כילים מאותה שכבת גיל שקלטה אותם. חד וחלק." 3 מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים" פרק

8

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

המרוקאים החדשים קובעים את סדר היום מאת: הרצל ובלפור חקק

כל הזכויות שמורות למחברים ©

סדרה של ד"ר אבישי בן חיים על 'המרוקאים החדשים' ה הציבה לעצמה אתגר גדול: האם אפשר לסכם תהליכים חברתיים בלי להיגרר לסטריאוטיפים, בלי לגלוש להכללות? הכול חוזר ומתחיל מן השנים המעצבות בחיינו: שנות העלייה הראשונות היו שנים קשות למדינת ישראל. מאות אלפי עולים, אתגר לא קל. והיו גם גלים בדרך. בשנים שלאחר מלחמת העצמאות חוותה המדינה גלי עלייה גדולים מארצות המזרח, בתוכם העלייה ממרוקו. העלייה מארצות צפון אפריקה עוררה אז שאלות קליטה, ויהדות מרוקו כקהילה הגדולה מבין קהילות אלה הייתה במוקד סדר היום. "ראשונים תמיד אנחנו" – כך אנו שרים, והנהגת הקהילה ידעה לתת קריאת כיוון להתמודדות. גם במישור הציבורי, גם התרבותי. 1951- עקב פרעות במרוקו, היו גלי עלייה ממרוקו בין שנים 1967 . בשנים שלאחר מכן עזבו את מרוקו עד שנת 1948 יהודים. רובם עלו לישראל, אך צריך לזכור, שחלק 250.000 נדדו לאירופה ולמדינות צפון אמריקה. האם ניתן באמצעות קטעי תיעוד וראיונות לעת מצוא להגיע למסקנות סופיות, כשמדובר בתהליכים מורכבים, באוכלוסייה שצלחה מכשולים לאין ספור, התנגדויות, אתגרים – ויכלה להם? הסדרה התיעודית של אבישי בן חיים יצאה לבדוק מה קרה למרוקאים משנות הקליטה הקשות עד ימינו. כולנו זוכרים את העיסוק במרוקאים בשאלות של פער תרבותי, של אפליה ושל מחאות על מצבם. הסרטים מציגים את המרוקאים כקהילה ציונית ואוהבת ישראל, שמדינת ישראל עוררה בה התרגשות והייתה המניע לעלייה זו. לא נשכחאתהאסון של ספינתהמעפילים "אגוז", עולים ממרוקו, שניסו להגיע לארץ מחוף אל-חוסיימה וטבעו בדרכם לארץ. האזכרה כל שנה לחללי 'אגוז' מעידה, שיש מי שיודע לתת כבוד לעבר, לגיבורי האומה.

והוצגו בראשית קליטתם כמעמסה על שירותי הרווחה. אך התברר במהלך שנות המדינה, שהעולים ממרוקו התגברו על הקשיים בדרכם אל ההשתלבות בחיי המדינה. בן חיים נעזר בסרטי תיעוד לאורך שנים. מרגש היה לצפות במשברים, שעברו העולים מארצות צפון אפריקה: זה רואי, והלב יצא לכל אותם ששרדו את ֶ נראה כמאבק ה תקופת המעברות ותנאי המחיה הקשים בארץ בשנותיה הראשונות. במקום לעסוק בזוטות, בסימנים חיצוניים, במופלטה – ראוי היה להתמקד בהישגים של הקהילה: נבחרת של אישי ציבור, גיבורי תרבות, ערים ועיירות בשורה הראשונה של השירות הציבורי. הפדרציה ידעה תמיד לסמן את כיוון האור. חבל, שלאהציגו אתדרכהשל הפדרציה - בנשיאותו של סם בן שטרית - לרומם את הישגם של אלה שעברו את תקופת המעברות, וראויה הפדרציה לכבוד על הדרך שכיבדה את האלפים שניצחו את המשברים של אז: "מדליון המעברות" היה אות כבוד בלתי נשכח. היהדות תמיד ידעה לומר 'יש זיכרון לראשונים'. אם לא נדע לתת כבוד לאלה שעשו, לאלה שהם המודל – מי ייתן כבוד לדור שלנו? המרוקאים הקימו מושבים מצליחים, אך היו גם מי שהורגלו במרוקו בחיים עירוניים ועברו עם הזמן לערים הגדולות.

קובי אוז: "המרוקאים הם חיל החלוץ של המזרחיות, ובגלל זה הם משכו הכי הרבה אש" מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים"

העולים ממרוקו היו במוקד תשומת הלב עם עלייתם לארץ,

9

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הסרטים מתעדים את הנחישות של המרוקאים החדשים לעבור לקדמת הבמה בתחומי ניהול רבים: גם בחברות מובילות במשק, גם בשדרת הפיקוד בצה"ל וגם בתחומי הפוליטיקה, התרבות והתקשורת. עם השנים פיתחו המרוקאים 'גאוות יחידה' שאומרת: "אין כמו המרוקאים", וחיזוק הקהילתיות הפנימית, ברוח "דיאלנה". קובי אוז מגדיר אותם "האוונגרד של המזרחים". לא פלא ששלוש נשים מרוקאיות הדליקו משואות ביום עצמאות: מרים פרץ, מארי נחמיאס, ריינה אביטבול. גם בתחום הבישול התברר, שהם הטביעו חותם, ואבי לוי ממסעדת "המוציא" (המנצח של מאסטר שף) הפך לבון טון בעולם הקולינרי הישראלי. בתחום הרוחני, הקרינו רבני מרוקו גישהשל אחווה וקרבה, ובעיני רבים הם סמל של יהדות מתונה. הסרט מציג את ההשפעה, שהייתה לפסק ההלכה בעניין הזום בליל הסדר, והשפעתו על הציבור הישראלי. גם במדע הם הניבו הישגים. יש גם הבחנה ברורה: מתברר שיהודי מרוקו, שנדדו לאירופה ולא עמדו במחסומים שהיו למרוקאים שעלו לארץ השיגו שלושה פרסי נובל בתחום המדעים. המוביליות של המרוקאים באירופה הייתה גדולה יותר. העיסוק המודגש של הסדרה בצדדים פולקלוריים ובמאכלים היה מופרז. ראינו כיצד ניתן לשנות דגשים: פעילות נמרצת של הפדרציה מתוך ראייה תרבותית מקיפה יותר, הפכה את המימונה מחג עדתי לחג לאומי. חבל שכיוון זה לא הובלט דיו בסדרה של בן חיים. אל נשכח, שהדרך שמדגישה עדתיות ומאבק למען היעזרות במדינה, התייחסות לעדתיות כאמצעי לחיזוק הקהילה – הדרך הזו לא באה לכבד את הקהילה המרוקאית. מי שעקב אחרי ההישגים של הקהילה, היא ידעה לזכות בכבוד ולהוכיח את תרומתה הכבירה להצלחותיה של החברה הישראלית. ציונים מבחוץ – אין צורך בהם, לא בבית ספרנו. ראינו, כיצד סם בן שטרית מציב כיוון ממלכתי שיש פרסם סם בן שטרית 1979 בנובמבר 27 בו חזון: ב

העיתונות המרוקאית מתגאה בכמות השרים יוצאי מרוקו בממשלת ישראל מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים"

מאמר שהוכיח שהמסלול של ההצלחה אינו באמצעות הסתייעות בקהילה להשגת משאבים חומריים, קבלת הישגים מן המדינה. הכיוון של הפדרציה היה שונה – הפניית המשאבים לעיצוב הדרך – לא בקבלת הטבות – אלא בחיזוק הקהילה, בפנייה לכולם להתמודד בחברה התחרותית. לא להציג את הקהילה כמבקשת סעד או מטילה אצבע מאשימה. ההיסטוריה לימדה, שזה מה שהזניק את המרוקאים החדשים – בכל מסלולי החיים – תרבות, פוליטיקה, השפעה על דרכה של מדינה ישראל. משפטי סיכום: בפוליטיקה המוניציפלית, מציגה הסדרה התיעודית, שמחצית מראשית הערים הם יוצאי מרוקו. המרוקאים החדשים הם אסרטיביים יותר, אינם מתנצלים, מכירים בערכם. הם נחושים לתפוס את מעמדם הראוי בחברה הישראלית. מי שמתעסק במופלטה – חיפש לעצמו...כיסא מפלט. המרוקאים בתושייתם ובמכוונות שלהם הצליחו גם בפוליטיקה הלאומית, והמציאות מוכיחה, שהם עושים זאת בכל התחומים. חיל חלוץ למען המשימות הלאומיות: באולימפיאדה הזו של הישגים בתחום התרומה לציבור, לחברה ולתרבות – היה ראוי להציג את מדליית הזהב שאומרת הכול.

ד"ר עמוס נוי-חוקר תרבות: "יהדות מרוקו הוציאה מתוכה יותר חתני פרס נובל, באופן יחסי לגודלה, מאשר ישראל או האשכנזים בישראל". מתוך הסדרה "המרוקאים החדשים"

ד"ר אבישי בן-חיים נכח ותיעד פעילות הפדרציה לצורך הכנת הסדרה. שהתקיימו ברמלה 2019- התמונה מתוך אירועי "יום יהדות מרוקו" ב

10

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הסדרה "המרוקאים החדשים" ערבוב בין פולקלור לערכים

מאת: סם בן שטרית-נשיא הפדרציה העולמית

כל הזכויות שמורות ©

א כך קיוויתי ופיללתי את תכני הסדרה "המרוקאים ל 13 החדשים", ששודרה בשלושה ימים רצופים, בערוץ מאת העיתונאי ד"ר אבישי בן חיים. בניגוד לבן חיים, מעולם לא השתמשתי בכתב, בע"פ, בהרצאות, בפרסומים ומודעות לעיתונים במושג "עדה" שמשמעותה כת -מיעוט מבוטל. וכבר נאמר: "ותצא אש ותשרוף את קורח ואת עדתו". יהדות מרוקו היא יהדותשל ערכים ומורשת ולא פולקלור! אעיד על עצמי: כשראשי המדינה ב"חגיגות המימונה" חבשו תרבושים לראשיהם והתעטפו בכפתנים, אני מעולם לא שמתי עלי פריטי לבוש אלה, כי הם מייצגים פולקלור. ב"ליל המימונה-תרבחו ותסעדו" ציינתי, שאורחים ומארחים מסבים לשולחן התקרובת המסורתית, לא הזכרתי אפילו ברמז מופלטה "קוסקוס" ועוד... ראיתי בלילה הזה פלטפורמה נאותה, שבמסגרתה יהדות מרוקו מארחת את כלל קהילות ישראל, כדי להכיר מקרוב את יהדות מרוקו וערכיה. הפצרתי באורחים ובמארחים לספר איש איש על מסורת אבותיו, כשהמטרה להעמיקאתההיכרות וקירובהלבבות. וכבר אמר הנשיא יצחק נבון: "עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל, ותשאל השאלה: מי היו הגורמים ששינו את דימויה של יהדות מרוקו, הקהו את הקיטוב בעם וקירבו לבבות בין הקהילות? אין ספק , ענה יצחק נבון: "יציינו את חג המימונה, היוזמים והמארגנים ערב מסורתי זה, כמי שחוללו השינוי המבורך".

מה קוויתי לראות בסדרה של בן חיים? יישובים ומושבים חקלאיים, שהקימה 111 הצגתם של יהודות זו לאורכה ולרוחבהשלהמדינה, כשבצפון הארץ ובדרומה, הם היוו חומות מגן אנושיות נגד מחבלים מלבנון ומסוריה, ונגד הפדאיון מעזה ומסתננים ממצרים. ציפיתי לראות "מכת אש" של עשרות אנשי רוח ומדענים מיוצאי מרוקו, קצינים בכירים בצה"ל והמשטרה, החל מהרמטכ"ל רב-אלוף גדי אזנקוט ועד יוחנן דנינו מפכ"ל המשטרה. לציין את הייצוג הרב של יהדות מרוקו בממשלה ובכנסת מעל ומעבר לכמותה הפרופורציונאלית באוכלוסיה, וגדול ייצוגה שבעתיים מול קהילה אחרת. כמחצית מראשי ערים ומועצות, הינם יוצאי מרוקו. הייתי מראה שורה ארוכה של אלפי ספרים שחיברו סופרים ומשוררים מיוצאי קהילתנו. ומעל לכל הייתי מראה שורה ארוכה של רבנים בצפון

אפריקה, שפסקו עפ"י בית הלל. יהדות זו לא הוציאה מקרבה אפילו אנטי ציוני אחד ועוד... הרביתי לכתוב ולציין כל אלה עוד בכהני כיו"ר הוועד הציבורי לחגיגות המימונה, כמייסד וכיו"ר "תנועת ביחד" וכיום מייסד ונשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.

11

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

יישר כח כתבת את המציאות היום יומית ואין יהדותמרוקו זקוקה להצטדק מעשיה מעידים על תרומתה לחברה ולמדינת היהודים תודה סם על פנייתך. אבי שלוש חבר נשיאות הפדרציה העולמית

חלק מהתגובות שהתקבלו בעקבות הסדרה והמאמרים

ר אבישי בן חיים-עורך הסדרה " תגובת ד לא הבנתי הטענה יקירי.

שלום סם יקירנו אני מאוד מזדהה עם השגותיך לגבי סדרת הכתבות. עוד אוסיף, שד"ר בן חיים מנסה בכל כוחו ובבמה

בסדרה הדגשתי שוב ושוב "שימור המרוקאיות הוא לא דווקא בשביל האתני שבה, אלא יותר בשביל הערכי שבה. בשביל ההצעה שיש לה לניהול סובלני של חיים משותפים בעולם מודרני במדינה יהודית ישראלית בסביבה ים תיכונית. וכן: "המרוקאיות מתיימרת איפוא לאתגר גם את העולם הרבני. עם יהדות שאיננה רק יהדות מאכילה, אלא יהדות מכילה עם בשורה דתית מתונה מחבקת שלא לומר מנשקת" וכן: "אני חושב שהמבט העקום שעולי מרוקו זכו לו בבואם בכל העליות של המרוקאים, מי שיצא נפסד זה פחות המרוקאים זה יותר ישראל, מי שאכל אותה מזה זו החברה הישראלית, בעיקר בקטע של היהדות בעיקר בקטע של הפספוס הגדולה, של האפשרות להכניס פה את התפיסה של הרבנים המרוקאים לגבי מה זה להיות יהודי במאה העשרים אבישי: יהדות מתונה ומתוקה." וזה רק מהפרק הראשון.... מה רע בזה? למה להיות מושפעים מהאנטי מרוקאים ולחפש את הרע? ד"ר אבישי בן חיים-כתב ופרשן חדשות לענייני חרדים. 10 ערוץ

שניתנה לו להחדיר לנו אתהתזה עליה ביסס את הדוקטורט שלו.

הוא מנסה לפלג את העם בתפיסת עולמו ולחלק את העם לשניים לישראל הראשונה ואת המרוקאים לתייג כישראל השנייה. לא מקבל את דעתו שכל יוצאי מרוקו מזוהים עם צד אחד, ומתעלם מהמונים הנמצאים ימינה יותר מהליכוד ושמאלה מהליכוד. אני זועם על כוונתו להחזיר אותנו עשרות שנים אחורה, ולקומם אותנו על אחינו האשכנזים, הוא לא ציין דבר אחד שבמהלך השנים. עשרות אלפי יוצאי מרוקו נשאו עם נשים וגברים מכל העדות בישראל ויצרו אינטגרציה תרבותית במדינה וישראל אחרת שלא קיימת בתזה של ד"ר בן חיים. אני מי שאני וגאה במה שאני, ושלא ינסה לתקוע טריז ביני לבין אחיי מכל מוצא ומדינה בעולם. הוא לא הזכיר כפי שכתבת את העובדה שהעולים ממרוקו היו החלוצים השניים של מדינת ישראל ויישבו את כל ערי הספר ומושבי הגבול, ובמספרים גדולים, יותר מהחלוצים הראשונים. בעיניי הם היו החלוצים האמיתיים. ד"ר אבישי אתה לא מייצג אותי ואת משפחתי המורחבת בדעותיך ואני לא חובר לתזה שלך שאתה מנסה בכל דרך לסלף את אמת לטובת התזה. מאיר דותן יו"ר סניף הפדרציה בטבריה סם ידיד יקר לצערי לא ראיתי הסדרה למעט פרק אחד , קראתי בעיון רב את ההתייחסותשלך , למסורת העוצמתיתשל יהדות מרוקו , וכך היא ראויה שתכתב. יש הרבה מה להציג ולפרסם על אנשי הרוח שצמחו מקהילה זו. עניין הפולקלור והמטעמים המיוחדים הינם כבר מזמן חלק מקהילת ישראל, היא הוטמעה בחברה עקב טעמם המובחר. המשך להפיץ עמדתך זו, היא היא הנכונה והמכבדת.

סם יקירי צדקת מאוד בדבריך.אני מכיר היטב את אבישי בן חיים.אמנם הוא מתהדר בתואר ד"ר, אך יש בו שטחיות מסוימת ואין הוא יורד לשורשם של דברים.הוא לא רואה תהליכי עומק.חבל מאוד! הרב א. בן דהן לשעבר ס/שר הבטחון

ממש לא אהבתי לא את התוכנית ולא את התכנים בלשון המעטה,למרות שהיו לו כוונות טובות הרי הוא חטא לרעיון מתחילתו, החל מבחירת השם של הסדרה בשם טמונה הנחה שהמרוקאים הישנים היו שונים מהחדשים ולא היא. הדמויות שהופיעו רואיינו לא בהקשר לתוכן

מאד אהבתי את דברי חברינו האחים חקק, כתגובה על הסדרה . אכן הביעו את חשיבותה ותרומתה של יהדות זו בהתפתחות המדינה. גבריאלה בר-זכאי מזכ"לית הפדרציה העולמית

המתיימר, אלא דקלמו תשובות של ראשון טלוויזיוני ולא בהקשר לנושא הסדרה. בתוכנית ובדברי הקישור ערבב בין מזרחיים ,פולקלור , מנהגים ודת חבל. פספס בענק! ניצב (בדימוס) ז'אק דדון

12

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

יישר כוחך ידידי סם נשיא הפדרציה העולמית על שני המכתבים המדברים בעד עצמם שכתבת לראש הממשלה ולמפיק את הסדרה "המרוקאים החדשים" מר בן חיים , אומנם אני לא ראיתי את הסדרה אבל מתוך תגובתך במכתב ששלחת לבן חיים הבנתי את תוכן הסדרה שכרגיל מתיחסים רק לפולקלור, תגובתך המוחצת והברורה היטב היתה במקום ואינה משתמעת לשני פנים ועל כך חזק ואמץ וברכות, הרב אברהם עמר ס/ נשיא איחוד עולמי של יהודי אמריקה

מר סם בן שטרית-נשיא הפדרציה העולמית בנוגע לסדרה "המרוקאים החדשים", סדרה מגעילה, חוטאת לאמת. נמאס כבר מ"אכלו לי, שתו לי". יוצאי מרוקו מחזיקים בעמדות בכירות בכל וגם אני קיוויתי וצפיתי לרמה אחרת וזווית שונה מזו שהוצגה, כפי שהבעת באופן צח וברור. יותר ערכים שורשים עמוקים ומוצקים. אילו היינו דבקים בהם חיינו היו הרבה יותר נעימים טובים מאחדים מאוחדים ומיוחדים. במיוחד בעת הזאת. לא אאריך. *מאריך טרחא אני הקטן בצלאל צרפתי חבר הועד להנצחת מעפילי אגוז צודק ומדייק, ממש אכזבה רבה. כבוד נשיא הפדרציה כל מה שכתבת שקיווית שיופיע ויתנו עליו דגש, אכן כן לזה ציפינו וייחלנו כולנו. כנראה הציפיות היו גבוהות מדי כי אני מעריך ומוקיר את ד"ר בן חיים.

סם ידידי, אתה ופרופ' ממן הייתם צריכים לבנות את הסידרה, הסדרה לא כבדה את העדה המפוארת. ד"ר יצחק אוחיון יו"ר סניף הפדרציה במעלות

תחומי החיים – תרבות, כלכלה, פוליטיקה וכו', בזכות מי שהם ללא קשר למוצאם, סדרות כאלה מוסיפים קיטור בעם והלוואי ולא היו באים לעולם. בברכה, יוסף דהן נשיא ויו"ר-אלדן תחבורה בע"מ

תודה לך על תגובה אמיצה! וצריך לדרוש מערוץ הטלויזיה ומדר׳ בן חיים להוסיף פרק ״העשרה״ לפי רוח הדברים שלך יישר כוח סם היקר! יעקב אגוזי חבר נשיאות הפדרציה

יישר כוח סם על מאמרך! פרופ' שמעון שטרית לשעבר שר בכיר

נבצר ממני לראות את הסדרה. מכל מקום, הדברים נכונים ובמקומם.

יישר כוח! אל"מ (מיל') דוד אפרתי משפטן

לסם היקר ברכות. מאמר קצר תמציתי.

יישר כח! אלי ארצי לשעבר מנכ"ל משרד הקליטה

סם היקר, זה נכון לגמרי.. מרוקאים זה לא רק "מופלטה".. מסכימה איתך שהיה

מקום לתת דגש על כך כי המימונה הפכה לחג לאומי והראיה צריכה להיות רחבה יותר בכלל. בברכה, אליס גל יו"ר סניף הפדרציה בכפר סבא

לסם היקר ברכות. מאמר קצר תמציתי. יישר כח! כל הכבוד! (סא"ל במיל') אביעד בן יצחק מומחה לחקר שורשי המשפחה

13

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מרן הגאון רבי יהושע מאמאן זצוק"ל-זקן רבני מרוקו. בכנס בני תורה יוצאי מרוקו (יוטיוב-הועלה ע''י הרב אברהם אסולין)

מאת שאול טנג'י מדריך טיולים, בלשן ומחבר "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" בשבעה כרכים כל הזכויות שמורות למחבר © אן שליט"א זצוק"ל ָ אמ ָ רבי יהושע מ

בתקופה זאת, הוסמך כשוחט מובהק, כמוהל מומחה, כספרא רבה (כסופר גדול), כרב וכדיין. בד בבד עם לימודיו האישיים, דאג לתרום מחלקו לחברה, שלא על-מנת לקבל שכר, בארגון שיעורים, תמידין כסדרן לנוער ולמבוגרים, בתלמוד, בהלכה, באגדה, ובמוסר, עד לכדי יסוד ישיבת ערב בביתו, וכן במסירת דרשות בשבתות ובמועדים בבית-הכנסת, אשר שבו את הקהל את שומעיו ואשר הוציאו לו מוניטין של דרשן ומגיד מוסרי מובהק ושל נואם מזהיר, כל זאת מתוך הקרבה נדירה ועל אף ניהול אורח-חיים צנוע ואף דחוק. עת למד אצל הרב 14-17 מעניין לעניין כי בהיותו בגיל הגדול דוד עטר זצ"ל כאמור לעיל, נהג רבו לאסוף את כל תלמידיו אליו הביתה בשעות הלילה, ישנו אצלו משמונה בערב עד שתיים לפנות בוקר, שעה בה היה מעיר אותם ולומד אתם גמרא עד אור הבוקר. וכך, במסירות נפש עילאית למדו מדי לילה בלילה,

בי יהושעשליט"אהואבנו וממשיך דרכו שלהמלאך ר ) SEFROU רוּ ( ְ פ ֶ רפאל עמרם זצ"ל. נולד בעיר ס .)1918 בשנת התרע"ח ( משחר ילדותו, התבלט הרב הגדול יהושע שליט"א בכישרונות מזהירים, והצטיין בהבנה חדה, בהתמדה ובשקידה עצומה. לאחר לימודיו היסודיים בתלמוד תורה "אם-הבנים" עבר לישיבה בראשותו של הרב ר זצ"ל, שם למד ָ טּ ְ הגדול התלמודי כמוהר"ר דוד ע שלש שנים, ומשם המשיך את לימודיו הגבוהים בישיבה בגדולה בראשות מר אביו זצ"ל, בה צלל בים התלמוד, בארבעה טורים ונושאי כליהם, בסוד העיבור וכו', בשקידה רבה יומם ולילה משם משך שתים עשרה שנה, כבר בגיל ח"י יצא שמעו בכל העיר, כאשר נשא ונתן בענייני הלכה ופסיקה עם דייני העיר.

14

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אחרי שש שנות כהונה בעיר אספי, בשנת תשי"ג ) נתמנה לדיין וסגן הרב הראשי בעיר הבירה 1953( .) RABAT אט ( ָ בּ ָ ר השפעתו הרוחנית מעבר לתפקידו המקצועי דבר אשר הוציא לו שם של פוסק מעולה הלן בעומקה של הלכה. בשבתו בדין, אירגן בכל מקום אליו הגיע שיעורי תורה הן לציבור הרחב והן לאברכים ותלמידי-חכמים, היה מעורה בחיים הציבוריים של קהילתו ודאג לענייני: כשרות, מקוואות טהרה, בעיות יתומים וכו', שימש כמפקח על מוסדות החינוך היהודי היסודיים והעל יסודיים. גם בתחום זה זכה להצלחה ניכרת עד אשר הוצע לו לכהן כמפקח כללי לענייני החינוך היהודי בכל מרוקו, ומאחר ולא רצה לנתק את עצמו מעולם הרבנות דחה את ההצעה. ) זכה למינוי הבכיר של רב ראשי 1964 בשנת תשכ"ד ( אשׁ עד לשנת ֶ ק ָ ר ָ מ ְ וראש אב בית-דין לערעורים בּ ). בשנה זו עלה ארצה. 1968 תשכ"ח ( רודף צדקה וחסד ביתו היה בית ועד לחכמים, פתוח לרווחה לבני-תורה, ולכל נזקק. היה רודף אחרי מעשי צדקה וחסד באונו ובממונו לכל נזקק עד כדי-כך שבשכונתו כינוהו: "מלך מלכי הנדיבים".. צדקותו מעבר לגדולתו בתורה, וצידקותו התמימה והטהורה, תפילתו המחשמלת את סובביו וחודרת ממש אל שערי שמים. ורבים הם המבקשים את ברכתו ותפילתו. ומכל עבר ניגשים אליו לקבל ברכה. עלייתו ארצה ) זכה לעלות ולשכון כבוד בארצנו 1968 בשנת תשכ"ח ( הקדושה. עמדו על גדולתו בתורה והוצע לו ע"י הרב הראשי דאז הרב יצחק נסים זצ"ל תפקיד של דיין בבית-הדין המיוחד לגיטין. תגובתו המיידית: "בנפשנו נביא לחמנו" ודחה את ההצעה. על-מנת להבין חריפות התגובה, מציין בנו הרב ד"ר רפאל עמרם מאמאן שליט"א מחבר הספא "עם ר"ם": "בעשרים ושתיים שנות כהונתו כדיין במרוקו הצליח תמיד להשכין שלום בין הזוגות שהתדיינו אצלו ואף גט לא יצא מתחת ידו, מלבד מקרה אחד בו על אף מאמציו לא עלה בידו הדבר, וסידר גט לאישה. אך למרות זאת, גם לאחר מתן הגט לא שקטה נפשו והמשיך במאמציו עד אשר

כמובן חוץ מהלימוד שלמדו בשעות היום. בני דורו, נוער כמבוגרים יכולים ללמוד מכאן מה המשמעות האמיתית של "ממיתים עצמם על לימוד תורה". כך גם רבי יהושע הנהיג לימים ם תלמידיו אשר אסף אל ביתו, כדי לישון אצלו עד לשתים לפנות בוקר, שעה בה היה מעיר אותם ולומד אתם עד אור הבוקר. הבחינות לדיינות על-מנת לשבר את האוזן, ראוי לציין הדרך בה עבר את הבחינות לדיינות. באותם הימים, החוק במרוקו הגביל את קבלת הכושר לדיינות וכמובן את המינוי בגיל מינימלי אשר עמד על שלשים שנה. בהיותו בן עשרים ושמונה, בשנת השתים-עשרה ללימודיו בישיבה ,) RABAT אט ( ָ בּ ָ הגבוהה הנ"ל, נסע לעיר הבירה ר על-מנת לברר בבית-הדין הגדול פרטים על המועדים והדרישות לדיינות אליהן כשלשים נבחנים. בראיון אישי עם סגן הרב הראשי למרוקו דאז, הרב הגדול שאול אבן-דנאן זצ"ל, עמד על כישוריו המיוחדים והציע לו לגשת למבחנים המתקיימים בימים אלו תוך הבטחה כי אם הצלחתו תהיה מצויינת, יוותרו לו על השנתיים החסרות לו לגיל השלשים ויקבל את המינוי. ללא כל הכנה מיוחדת, ניגש לבחינות אותן עבר בהצטיינות, בהשיגו את המקום הראשון מבין כל הנבחנים. די לציין, כי במבחן בפסיקה הילכתית לו הקדישו הבוחנים שמונה שעות, רבי יהושע סיים את בחינתו תוך שעה )1946 ומחצה. וכך בגיל עשרים ושמונה בשנת תש"ו ( י ִ פ ְ ס ָ מונה הגאון יהושע שליט"א לרב ודיין בעיר א ). בעיר זו יצא שמעו לפניו והגיע עד לעיר SAFI ( שׁ. באותה תקופה שהה ֶ אק ָ ר ָ התלמוד המפורסמת מ ן זצ"ל אשר היה ידוע כרב ָ ה ָ שׁ הרב שלמה ד ֶ אק ָ ר ָ מ ְ בּ י. וביקש להכיר ִ פ ְ ס ָ תלמודי מובהק. הוא ביקר בעיר א את הרב הצעיר שזה עתה נתמנה לדיין העיר, ואכן הוא ביקר אצל הרב יהושע והחל ללמוד אתו סוגיא בגמרא. בתום הלימוד, קם רבי שלמה שהיה מבוגר יותר מהרב יהושע, טפח על שכמו ואמר לו: "ראוי אתה להתמנות ה, ואכן לימים הוצעה לרבי ָ ק ְ נ ָ ל ְ בּ ָ ז ָ כדיין בעיר הגדולה ק יהושע משרה של דיין בקזבלנקה, אך הוא העדיף אט. ָ בּ ָ להתמנות כסגן ראש אב בית-דין בעיר הבירה ר דיין אלמנות ואבי יתומים י, באופן יוצא מגדר הרגיל ִ פ ְ ס ָ כל עוד רבי יהושע היה בא עמד לימין יתומים ואלמנות כדי להסדיר ענייניהם ומחסורם, היה להם לאב לכל דבר. עד כדי-כך שבעיר אט מינוהו ראש ועידת היתומים. יש לציין ָ בּ ָ הבירה ר שבכל קהילה בה שירת במרוקו בכלל בכל עיר השאיר את רישומו בנושא זה. הוא הצליח להטביע את חותמו בהצלחה רבה ובדרכי נועם.

15

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הצליח אחרי שלשה חודשים להחזיר את הזוג לחיים משותפים. אין פלא' כי לאחר הצלחה מזהירה בתחום הגיטין, יגיב כפי שהגיב להצעה הנ"ל". לרבי יהושע הוצע תפקיד אחר לשמש כרבה הספרדי של העיר נהריה. יש לציין שלמשרה זו נבחר פה אחד' אך תוך שאיפה לחזור בבוא היום לעולם הדיינות. לצערנו נקלע מור אבי רבי יהושע שליט"א לסכסוך פנימי בין שני הרבנים הראשיים דאז בעניין מינוי דיינים, דבר אשר עיכב את מינויו לדיין, ואף קטע קריירה מזהירה בתחום זה בשנותיו היפות והוא בן חמישים ושלש שנה, אך בכל זאת קיבל את הדין, ביודעו שזהו אחד המחירים שעליו לשלם בדרכו למימוש חלומו הציוני הנכסף בעלותו ארצה. ) נתמנה לדיין בבית-הדין 1979( ואמנם בשנת תשל"ט האזורי בבאר-שבע. הוא אירגן שיעורי תורה, בהם השתתפו אך תלמידים חילוניים אותם טיפח במיוחד עד שחזרו לעבודת ה'. שנים מספר לאחר מכן זכה למינוי הבכיר ביותר בתחום הדיינות עת מונה לחבר בית-הדין העליון לערעורים בירושלים עד לפרישתו לגימלאות". חיבוריו במשך כל שנות פעילותו המקצועית והציבורית, רבי יהושע לא הסתפק בעשיה גרידא, הוא עשה ימים כלילות בשקידה לעבד יצירותיו הספרותיות ולהפיץ מעייניו החוצה. ספרים אלה מגלה הרב יהושעשליט"א כישרון מופלא בפסיקה ההילכתית תוך ניתוח מעמיק, סברא ישרה, וחשיבה פורה ויצירתית ויצורתו הופכות

למעיין מים חיים אשר כל צמא ישתוקק לרוות ממנו את צימאונו: (הודפס בג'ירבאא - 28 – חיבר בגיל "יד-חרוצים" )1948 טוניסיה בשנת תשו"ב ( – פירושים וחידושי תנ"ך. "מצפה יהושע" – ניצוצי אורות, אמרות מהאגדות "ניצוצי אור" ) 1970- (הודפס בירושלים בשנת השת"ל (מצויינים החלקים שני וששי) – פסקי "עמק יהושע" הלכות ותשובות על ארבעת חלקי הש"ע. – על הלכות הסובבות על הלכות "שבט סופרים" הנוגעות לספורי שטרות. – ציוני הלכות וקיצור פסקי-דינים. "שער יהושע" – על השושלת המשפחתית. "תפארת בנים אבותם" דרושים ונושאי דרושים לנפטרים "... רואים שלפנינו גאון בתורה, המתחקה על שורשי המקורות והיסודות שבכלל הלכה בה הוא דן... בהבנה רבה בבהירות ובעמקות נפלאה, בכל ההיקף ממקורות התלמוד והראשונים ועד האחרונים ואחרוני אחרונים, עושר רב של ידיעות ושל מקורות... בסיגנון עשיר ומיוחד, פיוטי ומליצי מלווה בענות חן ואצילות... והוא אחד מגדולי הרבנים החשובים שעלו לארצנו ממדינת מרוקו... וראוי המחבר שליט"א להכרה ולהוקרה" דרכו של המחבר שליט"א כדרכם של גדולי רבני הספרדים, שאינם נשענים על בינתם, ואינם סומכים על פלפולים בש"ס ובראשונים, לפסוק הלכה למעשה אלא לומדים חיפוש מחיפוש בספרי אחרונים, ואחרוני אחרונים לאחר העיון. ספרים המצטיינים במשא ומתן של הלכה, להכין ולהורות, לשעה ולדורות, בבקיאות רבה ובהבנה ישרה. הובאו בפנינו חיבורים חשובים ויקרים, הראויים לעלות על שלחן מלכים, בהלכה. יצירותיו הספרותיות של הדיין המצוין הרב הגאון יהושע מאמאן שליט"א המבורך בבקיאותו הרבה כישרונו המיוחד לפתור בעיות סבוכות בצורה בהירה מתגלים בחיבוריו. ראוי הוא המחבר שליט"א להכרה ולהוקרה. יזכה המחבר להפיץ מעיינותיו חוצה, בין בהלכה ובין האגדה מאז שפרש לגימלאות נותן רבי יהושע שיעור קבוע בן שעתיים מדי יום ביומו בכולל שליד ביתו. מנהלי כולל ביקשו לשלם לו שכר על שיעוריו אך הוא סירב בתוקף בטענה: "וכי אמיר זהב בנחות?". מנימוקי ועדת השופטים לקבלת הפרסים לחיבוריו

הרב יהושע מאמאן (צילום:אריאל ממן. ויקיפדיה)

רבי יהושע זצ"ל נלב"ע ב-כ"ו חודש טבת תשע"ח

16

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בשיבה טובה והוא בן מאה שנה. יהי זכר צדיק וקדוש לברכה אמן.

פלא, וכי מצבה השתפר לאין ערוך. ואכן לאחר מספר ימים חזרה הילדה לאיתנה ולביתה בריאה ושלמה. : בזכות תפילתו של רבי יהושדע יהודי צרפתי 4 סיפור מצא שידוך באחד מביקוריו של רבי יהושע בצרפת אצל אחת מבנותיו, נהרו אליו בני הקהילה על-מנת לקבל את ברכתו. אחד המבקרים היה בחור רווק, די מבוגר, אשר ניסה פעמים רבות להשתדך והדבר לא עלה יפה. אשר על כן, ביקש מכבוד הרב ברכה למצוא שידוך הגון וראוי במהרה, מאחר והשנים חולפות מבלי שהוא מצליח להקים בית נאמן בישראל. רבי יהושע בראותו את צערו של הבחור ושל אימו שליוותה אותו, שפך את צקון לחשו בפני בורא עולם, בירך את הבחור לשידוך ראוי והגון, והבטיחו כי בע"ה תוך שנה יזכה לבוא בברית נישואין, ואכן, כשנה לאחר מכן, זכה לעמוד תחת חופתו, בירושלים כשהרב יהושע עורך את להם את החופה וקידושין. אכן "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים" (חתם סופר, מ. פסחים נ"ו/א') : חולה לב במצב קשה שיצא מכלל סכנה בזכות 5 סיפור תפילת רבי יהושע אחיה של אחת מכלותיו של רבי יהושע, המתגורר בצרפת לקה בלבו, ובעקבות כך נאלץ לעבור שני צינטורים. אך לצערנו מצבו הבריאותי החמיר, והרופאים נאלצו לערוך לו ניתוח לב פתוח כאשר הם מודיעים למשפחה כי מצבו קשה ביותר וכי הסיכויים לצאת בשלום מניתוח זה הינם קלושים. מגולת צרפת, התקשרו לרבי יהושע וביקשו ממנו לברך את החולה ולערוך לו פדיון נפש. הרב יהושע ערך לחולה פדיון נפש ברגשי דמעה ובירך אותו מעומק לבו

ממעשי הנסים : הגילוי בחלום של מקומו של אביו בגן-העדן 1 סיפור בהיות הגר"י (הגאון רבי יהושע) מאמאן שליט"א בגיל ין, ִ סוּל ָ כ"ח שנים בערך, חלם את ידידו רבי שמעון א אשר נפטר צעיר לימים ואשר היה ידוע בחסידותו, בתפקיד של שוער בגן-עדן. וכך, בחלומו, לוקח אותו רבי שמעון זצ"ל לביקור בגן-עד, מצביע על מקום החכמים הצדיקים, ומתקדם אתו עד למקום השכינה. כאן הוא הרים מפה שכיסתה את המקום, עד שנתגלה עמוד אש עולה, ואז הודיע לו כי בעוד חודשיים יבקר כאן אדם ממשפת מאמאן והצביע על מקומו. ואכן, ראו פלא, חודשיים ממש לאחר מכן, נפטר מר אביו של הגר"י מאמאן שליט"א המלאך רפאל עמרם זצ"ל. בעלייתו ארצה נקלע רבי יהושע לסכסוך פנימי בין שני הרבנים הראשיים דאז בעניין מינוי דיינים דבר אשר עיכב מינויו לדיין בשנים יקרות. והנה בתום השבעה לפטירתה של מרת אמו הצדקת אסטיריליא ז"ל, חולם אותה בחלומו, כשהיא יושבת על מצבת קברה. פנה אליה בנה ושאלה: "איך הכל עבר ואיך את לחשה?". השיבה לו: "ברוך ה' הכל עבר בשלום ומרגישה טוב, חוץ מכאב קל בצוואר". לפתע קמה הרבנית על רגליה, וענן כיסה את שניהם. מיד לקחה כובע דרבנן משובץ באבנים טובות, חבשה אותו על ראשו ונעלמה. וראו זה פלא, מספר ימים לאחר-מכן, ללא כל הכנה מוקדמת, מקבל רבי יהושע הודעה על דבר מינויו כדיין וזומן לשר לענייני דתות ע"מ לבדוק אתו באיזה בית דין לשבצו. וכך מונה כדיין בבאר-שבע. : הילדה שיצאה מסכנת מוות בזכות תפילתו של 3 סיפור רבי יהושע אחייניתו בת השש של אחד מחתניו של רבי יהושע נפצעה קשה כאשר מישהו קפץ ממרפסת הבית ונפל עליה ומעך את ביטנה. מספר איברים פנימיים נפגעו קשה, עד כדי כך שבבית-החולים "שערי צדק" בירושלים, איבחנו שטף דם פנימי חמור והפנו אותה לבית-החולים "הדסה" להמשך טיפול. בדרך לבית החולים, מתוך האמבולנס, התקשר חתנו של רבי יהושע וביקשו לברך את הילדה ולערוך לה פדיון-נפש בשל מצבה הקשה. ואכן כך נעשה. וראו זה פלא! עד הגיעה לבית-החולים "הדסה" ערכו לה בדיקות וצילומים ובישרו למשפחה כי שטף הדם נעלם באורח : חלומה של הגר"י שהתגשם ורבי יהושע התמנה 2 סיפור לדיין

לרפואה שלמה. וראו זה פלא! מספר שעות לאחר מכן, התקשרו מצרפת להודיע שמצב החולה השתפר באופן משמעותי, אף לתדהמת הרופאים שטיפלו בו. ואכן ב"ה זכה לחזור לאיתנו הבריאותי, ושב לביתו בריא ושלם, שש ושמח.

"איש אשר רוח בו" אודות הרב יהושע מאמאן. (חולק לבאים) חודש 11- הספר יצא לרגל אזכרת ה

תקציר מהספר עם ר"מ מאת הרב ד"ר רפאל ממן

17

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אחמד שריקי עם ילדים מקומיים בכפר בהרי האטלס

מדריך וסוכן נסיעות למרוקו מאת אחמד שריקי 052-3701807 : טל chrigui1966@gmail.com כל הזכויות שמורות למחבר © מוסלמי מוגרבי החי בישראל אחמד שריקי הוא מוסלמי מוגרבי החי בישראל. התוודענו לסיפורו במקרה, באמצעות הסופר יעקב (אבויה) אלפסי-אשר רבים מאמרים וסיפוריו פורסמו בגליונות שונים של כתב עת זה. סיפור התוודעותו של אחמד ליהודים והחלטתו להקים את ביתו לצידם, מלמד אותנו בזעיר אנפין-על הקשר ההדוק של היהודים בארץ המגרב עם שכניהם המוסלמים, אשר רכשו כבוד והערכה זה לזה, ועל האפשרויות הגלומות בדו קיום פורה וחם, וכדבריו (המערכת) בסיום המאמר "...ובזכות ישראל הפכתי למרוקאי יותר משהייתי בעבר".

בירושלים, הבנתי, שאני קרוב מאד לחברה הישראלית המפוארת על גווניה התרבותיים והדתיים. , אך קדם לכך רקע 1999 החלטתי לגור בישראל בשנת רוחני עמוק מאת שמו ה' יתברך. כאשר הייתי בגיל מּוּר ליד ֶ ז ַ בא C.T.M שמונה, שיחקתי בתחנת האוטובוס העיר העתיקה מול שער סיד אל מכפי. ראיתי אישה יס משי לראשה. ִ ב ָ מבוגרת, לבושה בשמלה ארוכה ושׁ היא ניגשה אלי, דיברה במוגרבית מוזרה ואמרה לי:

מּוּר ֶ ז ַ שה לתאר את החיים מתגלגלים מן העיר א ק 80– במרוקו השוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי כ נקה והגעה למדינת ישראל ''הארץ ַ בּל ַ ז ַ ק"מ דרומית מק הקדושה''.

יש מי שחושב, שיש מרחק פוליטי וגיאוגרפי רב בין מולדתי – המגרב לבין מדינת ישראל. אך משדרכו רגליי

18

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בוא ילדי, עזור לי וקח את הסל הזה לסידי אל חכם. לקחתי את הסל ונכנסנו בין סמטאות העיר העתיקה אח, שם קברו של הצדיק סידי ָ ל ְ עד שהגענו אל המ אל חכם. היה חושך בתוך המתחם וזה הפחיד אותי. סיפרתי לאמי היא נתנה לי דירהאם ורצתי הביתה. את אשר אירע, היא שמחה ואמרה לי: זה שעזרת לאישה יהודייה ולהגיע לצדיק היהודי העתיק ובברכתו של צדיק זה תחול עליי ואין לך מה זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שנכנסתי לחשוש. לרובע היהודי – המלאח. התקבלתי ללימודים באוניברסיטת חסן 1988 בשנת השני באל ג'דידה, שם סיימתי את לימודי תואר , נסעתי 1990 לביולוגיה וגיאולוגיה. לאחר מכן בשנת לשוויץ ללמוד חקלאות ולימודי רפתות (גידול צאן, פרות חלב). סיימתי עם דיפלומה "טכנולוגית רפת" . , פגשתי צעיר, שהתמחה בגידולי ירקות 1994 בשנת וסיפר שיש לו חבר, מהנדס חקלאות ישראלי טוניסאי במקור, אשר מחפש דירה להשכרה ומטרתו לסייע לשיתוף פעולה בין ישראל לבין מרוקו. הדבר נראה לי מוזר על רקע המאבק בין ישראל לפלסטינים. אכן נקה. ַ בּל ַ ז ַ קישרתי בין הישראלי לבין משכיר דירה בק הישראלי נהג לבקר אותי לעתים קרובות בחווה המשפחתית שניהלתי ב''דוכּאלה'' (מחוז במרוקו). כשביקר אותי לא הסכים לאכול, היה דתי ורצה לשתות רק תה או קפה. במהלך שהותו אצלי דברנו על שיחות השלום בין ישראל לבין הפלסטינים ועל העתיד, אך הוא היה פסימי. למרות זאת אמר לי: למה לא תבוא לבקר בישראל. השבתי שאני לא רוצה לחיות במקום של מאבקים ומלחמות. הוא ענה: אתה טועה, אתה קרבן של התעמולה בעיתונות הערבית.

משפחה יהודית מטוניס החיה בצרפת שבאה לבקר במרוקו והגיעו לאלג'דידה. הצעתי להם שבדרך יבקרו מּוּר במתחם הצדיק היהודי רבי ברהאם מוּל ניס ֶ ז ַ בא זצ"ל – רבי אברהם בעל הנס, אליו נוהרים יהודים רבים מכל העולם, ועולים אליו לרגל לקבל ברכה. התנדבתי מּוּר. הגענו ֶ ז ַ ללותם, ביקרנו במתחם הצדיק וסיירנו בא לאל ג'דידה, בקרנו באתריה ולסיום הלכנו לחוף הים. אב המשפחה דוד עמאר הודה לי מאד על הסיוע והסיור בעיר ואף נתן לי שטר של חמשים דירהאם, אני סירבתי בתוקף לקבלו כי ביצעתי את הסיור בשמחה. פרצה בצורת במשך שלוש שנים רצופות 1995 בשנת במרוקו ורבים מן הצאן ומן הבקר מתו. כאן נפלה ההחלטה בלבי לחפש מקום אחר לחיות בו. גמלה בלבי ההחלטה לנסות לחיות בישראל, מדינה מתקדמת ובעלת תרבות עתיקה. למעשה, הגעתי למשרד הקישור הישראלי שהיה אז ברבאט, בקשתי וקיבלתי ויזה לישראל, חזרתי שמח וטוב לב לביתי. למשפחתי סיפרתי שאני נוסע לאגאדיר ולא לישראל. באותו זמן חשבתי גם לנסות ולהשתקע במדינות אחרות מלבד ישראל. נסעתי לקהיר במצרים ושהיתי שם שבוע 1999 בשנת ימים. בסוף אותו שבוע הגעתי לשגרירות אוסטרליה כדי לקבל אשרה, אך שם סרבו לאשר לי כי הייתי רווק. ניצלתי את הזמן לביקור באתרים שונים בקאהיר, בסוף הסיור קניתי כרטיס אוטובוס לתל-אביב. נסענו דרך מעבר רפיח, ישבה לידי תיירת צעירה מקנדה ששכנעה אותי לבקר בירושלים. התפעלתי מקבלת הפנים החמה במעבר הגבול לישראל לעומת המעבר המצרי. בישראל הסתובבתי מעט בתל-אביב ואחר כך נסעתי לירושלים, ביקרתי ברחובותיה, במסגד אל-אקצה, כנסיית הקבר. כאן בירושלים התארחתי אצל בחור שיש לו הוסטל

נקה נערה שהייתה ַ בּל ַ ז ַ באחד הימים פגשתי בק עם הוריה בביקור במרוקו. בשיחה הסתבר לי, שזו

ללינה ללילה והוא סיפר לי שהוא מוגרבי ושיש אפילו דרכון מרוקאי בידו, הופתעתי

עם שמעון פרס ז"ל

עם אחת מהקבוצת שהדרכתי בטיול למרוקו

19

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בחג המימונה נפגשתי עם נגן ממרוקו 2000 בשנת בלהקה של הזמרת ריימונד. הוא הציע לי להינשא לישראלית בכדי להישאר באופן קבוע וחוקי בישראל. בתחילה היססתי, אך הנגן חסן המשיך והציע לי להכיר את אחות אשתו, מוסלמית ישראלית מהצפון. אכן הגעתי לנצרת והכרתי את הבחורה ממשפחה מכובדת. לאחר כחודשיים התחתנו בנצרת. לאחר שלוש שנים נולדו לנו שלוש בנות: מרים, ח'דיג'ה ותג'וויד. קיבלתי אזרחות ישראלית והחלטתי ללמוד באוניברסיטת חיפה להיות מדריך טיולים בחו"ל ובמיוחד למרוקו. ליוויתי את משפחת קדוש ממגדל העמק 2008 בשנת למרוקו, כאשר זו הייתה הנסיעה הראשונה שלי כמדריך תיירים למרוקו. אחר-כך הדרכתי את משפחת אבוחצירא ומויאל מירושלים, משפחת בן חיים,,,, הדרכתי גם קבוצת קהילות שרות עם יוסי אוחנה מירושלים. מסע למרוקו עם קהילת יהודי צפרו לפסטיבל הדובדבנים וכמו כן עם יואב לימור שדרן בטלוויזיה ומשפחתו . אני חי חיים מלאים עם אחיי היהודים ממרוקו, אכן, , ועל כך אני מודה שיש להם חלק נכבד במהלך חיי להם מקרב לב. אני עובד כיום בחברת הייטק במגדל העמק ומברך את אללה ואת משפחתי: שריפה ובנותיי. כן אני חייב להודות לצדיק רבי ברהאם מוּל ניסשמקום מּוּר, שהוא הסיבה המרכזית לשינוי בחיי ֶ ז ַ קבורתו בא ולבואי לארץ הקודש. ובזכות ישראל הפכתי למרוקאי יותר משהייתי בעבר.

לגלות שיש מוגרבים בעיר העתיקה בירושלים, שהגיעו לכאן לפני הרבה שנים לעלייה לרגל החג', או כאלה, שהגיעו עם צבאות סלאח א-דין בקרבות הצלבנים ונשארו בירושלים. מירושלים נסעתי לבקר בחיפה, שם גרים בהרמוניה ערבים ויהודים בשכנות, והתפעלתי מנופיה המדהימים ומהים. לאחר מכן ביקרתי באשדוד ונקלעתי למבנה יפה הדומה לבניין מאמוניה במרקש. נהג המונית שהסיע אותי, לקח אותי ללון בביתו באשדוד ואפילו אירח אותי בכבוד רב עם ארוחת בוקר. הופתעתי, שאדם זר שלא הכרתי לפני כן מאפשר לי להתארח בביתו. הסתבר לי שהוא עשה זאת מכיוון שאשתו זה הוכיח לי שאין הבדל בין הדתות מרוקאית במקור. והאנושיות המצויה בכל דת ולא כפי שכותבים . אירוח זה לימד העיתונים על מה שקורה בישראל אותי את כיבוד האדם שביהדות. בביקורי במאמוניה באשדוד, קיבלתי הצעה לנהל את אולם ה''החינה'' מהמנהלת זיווה כהן והסכמתי. ליד האולם, היה משרד משותף למרוקו ולישראל לענייני מסחר, כשבראשו עמד מר שאול בן-שמחון ז''ל, שהיה לימים ידיד קרוב שלי. באותה תקופה הגיעה משלחת מּוּר. את ֶ ז ַ של אנשי מסחר ממרוקו וביניהם ראש העיר א ומאחד מהם ראש עיר אזמור שמעתי חלקם הכרתי דבר שלא אשכח. הוא אמר: ''האנשים האלה – היינו היהודים, בנו ופיתחו את הארץ הזאת, על-כן בעת ההיא הכרתי גם את היא באמת מגיעה להם''. שמעון פרס ז''ל ויש לי אתו אף תמונה משותפת. נפטר המלך חסן השני ז"ל 1999 בתקופה זו בשנת ישראל לימדה והרגשנו כאן עצב עמוק מאוד בארץ. אותי להיות מוגרבי זה שאוהב את מולדתו ואת , כפי שיהודי מרוקו אוהבים את ישראל ואף את מלכו המלכים מוחמד החמישי וחסן השני ז''ל ואת מוחמד שיבדל לחיים בריאים וארוכים ב"ה. 6 ה- , חזרתי למרוקו עם מות אחי, 1999 בסוף שנה זו מּוּר לאל-ג'דידה ֶ ז ַ הצעתי לאחיי להעביר את הוריי מא כדי שלא ישקעו בצער על מות אחי וכדי להחליף אווירה ומכאן הורי עברו לאל ג'דידה. לאחר מכן חזרתי לישראל והתחלתי לעבוד במסעדה מרוקאית בירושלים שהגישה רק אוכל מרוקאי מוגש בטאג'ין. כאן שוב נפגשתי עם שמעון פרס, שהכיר אותי ושמח לראות אותי. כמו-כן נפגשתי עם שר החוץ דאז דוד לוי ונהגנו להתבדח במרוקאית. למסעדה זו הגיעו משלחות של דיפלומטים מכל העולם: ז'ק שיראק נשיא צרפת לשעבר, שר החוץ הגרמני, הדלאי למה, וגם אהוד ברק.

שלחתי לאחמד המאמר לאישור ובתגובה שלח תמונה זו ורשם: "כרגע בדובאי.. מתכנן את הטיול הבא לישראלים"... יש למה לחכות... כל שנותר הוא לקוות ולהתפלל שהמגיפה תסתיים ונחזור לשגרה

20

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מפעלים היסטוריים אירועים ופעולות "קרן מלגות לסטודנטים" לכלל תלמידי קהילות ישראל מרחבי מדינת ישראל. "ספר הזהב ליהדות מרוקו" מפעל הרשמה והנצחה שיופקד למשמרת עולם במשכן נשיאי ישראל בירושלים. "מדליון המעברה" ותעודת הוקרה שוכני 200,000- הצדעה לסבלם ולתרומתם של כ המעברות. הכתרת "דמויות מופת בעם היהודי" הרב ישראל 2003- הוכתר רה"מ אריאל שרון. ב 2002- ב ח"כ 2005- ח"כ שמעון פרס. ב 2004- מאיר לאו. ב מר נוחי 2009- בנק הפועלים וב 2007- לימור לבנת. ב האחים : ג'ו, רפאל ואבי נקש. 2010- דנקנר. ב הרב אברהם 2014- הרב משה דאדון-לונדון. ב 2013- ב עמר-ניו יורק. חגיגות המימונה המרכזיות והמקומיות חג של "הדלת הפתוחה" ואירוח אלפי משפחות עולים בבתיהם של יוצאי מרוקו. מעפילי "אגוז" 44- אזכרה ממלכתית ל ליד קברותיהם בהר-הרצל ואזכרות מקומיות ברחבי הארץ-לרבות בבתי ספר. "יום יהדות מרוקו" שנתי מתן ביטוי לעושרה הרוחני והתרבותי בשירה, זמר, האומנות לסוגיה והספרות העניפה. "רבי שיח" ו"שבתות עיון" דיונים בהשתתפות אנשי רוח בנושאים ערכיים ואלה העומדים על סדר יומינו. "טיפוח קשרים עם מרוקו" עידוד ביקורים הדדיים וקיום קונגרסים לדיון בנושאים ערכיים ומשותפים. קשר עם יהדות התפוצות הרחבת רשת סניפי הפדרציה בכל מדינה ועיר, שיש בה

2001- תשס"א "ערכים ומורשה" 2002- תשס"ב "יובל לעלייה מצפון אפריקה" 2003- תשס"ג "לחיי העם הזה!" 2004- תשס"ד "...ומבשרך לא תתעלם" 2005- תשס"ה שנה לפטירת הרמב"ם" 800" 2006- תשס"ו "כל אדם עולם" 2007- תשס"ז "וענווים ירשו ארץ" 2008- תשס"ח שנה למדינת ישראל 60 "שרתי לך ארצי" - 2009- תשס"ט (דברים, ל'-י"ט) "...ובחרתם בחיים..." 2010- תש"ע "עשור לפדרציה העולמית" 2011- תשע"א (דברים, י'-י"ט) "...ואהבתם את הגר..." 2012- תשע"ב (תהילים קכ"ח ב') "יגיע כפיך כי תאכל" 2013- תשע"ג "שנת בר-מצווה לפדרציה" 2014- תשע"ד (ויקרא י"ט, ל"ב) "והדרת פני זקן" 2015- תשע"ה (דברים טז’ כ’) ״צדק צדק תרדוף" 2016- תשע"ו (ישעיהו סב-א) ה" ֶׁ ש ֱ ח ֶ יוֹן לֹא א ִ ן צ ַ ע ַ מ ְ "ל 2017- תשע"ז (משפטים כ"ז-ז') ״מדבר שקר תרחק!" 2018- תשע"ח (משלי י''ח-כ"ב) ״מצא אשה מצא טוב" 2019- תשע"ט (מדברי חז"ל) ״גדולה מלאכה שמכבדת בעליה" 2020- תש"פ שנה לעלייה ההמונית ממרוקו" 60" שנה לפדרציה העולמית" 20" ו 2021- תשפ"א ״ברוך אומר ועושה" בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : שנה שנה וסימנה: "קרן מלגות" לסטודנטים מעוטי-הכנסה מכלל קהילות ישראל הנחלת מורשת יהדות מרוקו, בישראל ובתפוצות, כחלק ממורשת עמנו הדגשת חלקה ותרומתה של יהדות זו בתקומת העם והמדינה טיפוח ושמירת אחדות עם ישראל ושלמותו סיוע לעולים החדשים ולהנחיל להם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ הפדרציה העולמית: מייסדים וסניפים 1.1.2001- הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, הוקמה ב על ידי נבחרי עם ואנשי רוח; פרופסורים, חוקרים, סופרים, עיתונאים, משפטנים ואנשי ציבור.בפדרציה העולמית, התאגדו עשרות ארגונים, תנועות ומועצות קהילתיות בתפוצות. בישראל מרמת 70 סניפים. מתוכם 101 הפדרציה מונה כיום סניפים בפזורה: ממרוקו 31- הגולן בצפון ועד אילת בדרום, ו שבצפון אפריקה, המשך באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, ועד בלם שבאמזונס (ברזיל). מטרות על

ריכוז של יוצאי מרוקו וטיפוח קשרים תרבותיים-מורשתיים עם הקהילות. "פסטיבל מורשת יהדות מרוקו" עידוד מפגני תרבות, תערוכות ותצוגות.

"מדליון המעברה" הצדעה ליוצאי המעברות!

21

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מּוּר ֶ מתחם הצדיק רבי אברהם מול נס באַז חלק ג'

כל הזכויות שמורות © יעקב (אבויה) אלפסי מאת: בחזרה למרוקו

אח" ָ ל ְ (המשכו של "מסמטאות המ ה", העתיד לצאת לאור ָ ק ְ נ ַ ל ְ בּ ַ ז ַ ק ְ דוֹר ל ַ ין מוֹג ֵ "בחזרה למרוקו"-פרק מהספר "בּ , אשר סיפורי עם קצרים מתוכו פורסמו בגליונות קודמים של כתב עת זה). 2002 משנת מּוּר שבמרוקו. עבודת שדה ֶ ז ַ ה" מכיל לקט מובחר מפיהם של יהודי קהילת א ָ ק ְ נ ַ ל ְ בּ ַ ז ַ ק ְ דוֹר ל ַ ין מוֹג ֵ הספר "בּ רחבת היקף המתפרשת על כארבעה עשורים, הכוללת שיחות עם מסרנים יהודים ושכניהם הערבים. מּוּר. ככל שהתרבו העדויות, כך ֶ ז ַ העדויות כוללות תיאורים היסטוריים ופולקלוריסטים מחיי קהילת א התרחבה לה היריעה לכלל חיבור של ממש החשוב להביאו לידיעת הציבור. אין ספק שהשילוב של מסרנים יהודים וערבים הדיף ניחוחות עבר של קהילה מפוארת שכונתה בפי יוצאיה "ירושלים הקטנה". העדויות בספר הינם פרי פרויקט אישי שהחל חודשים מספר לפני פטירתו של אבי בסוף שנות . לב לבו של הפרויקט כולל אוסף פתגמים, מעגל החיים, מחזור השנה, מנהגים עממיים, 70- ה מנהגי ריפוי עממיים ועוד. מּוּר אך שופך אור גם על עולמה העשיר ֶ ז ַ הספר אמנם משרטט את דמותה של קהילת יהודי א והססגוני של קהילת יהודי מרוקו-הקהילה הגדולה ביותר בארצות האסלאם שעלתה לישראל. העדויות בעיקר מפי זקני העיירה ופרנסיה, אותם איתרתי במקום מושבם בארץ. ככל שהתאספו מּוּר. ֶ ז ַ יע, מגדולי הנהרות במרוקו, הסמוך לא ִ אבּ ָ ר ְ העדויות הן זרמו כשפע המים הזורמים בנהר אוּם א 4- כדי להתאים את הפרק "בחזרה למרוקו" לכתב עת זה אשר משמש לו כאכסניא, הוא חולק ל . להלן חלק ג'. 12- ו 11 גליונות ומוגש בליווי תמונות. חלק א' ו-ב' פורסמו בגליונות

22

2021 : טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני 13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

לרכישת הספר 058-6250878 ' טל תוך כדי שתיית התה עם מארחותיי, מגירת הזיכרונות נפתחה שוב ונזכרתי בסיפורים ששמעתי אודות פוגרומים, חטיפת נערה יהודייה והתאסלמותה של נערה אחרת. לפי 1896 ידיעה משנת התנפלו מוסלמים על הרובע היהודי מּוּר- פצעו, שדדו ֶ ז ַ בא ונהגו באלימות כלפי נשים וילדים, ונערה נחטפה. 14 יהודייה בת יהודי המקום כתבו נג'יר, וביקשו ַ לחכם בט א" - מגש ָ י ֶ נ ֶ ה על גבי "צ ָ שׁ ְ י ַ ה הגישה ע ָ יבּ ִ את תה השׁ מרוקאי מנחושת המעוטר בציורים חרוטים ובעל שלוש אד" - קומקום לתה ַ ר ְ א" היה מונח "בּ ָ י ֶ נ ֶ רגליות. על ה"צ ומסביבו שלוש כוסות זכוכית מוזהבות ובצד מונח נייר מקופל בצבע כחול ובתוכו גושי סוכר קטנים שנותרו אר". ָ כּ ְ ס ְ ד ְ בּ ְ ל ְ מגוש סוכר שצורתו קונוס הנקרא "ק נדהמתי לשמוע מפיהן את בקיאותן בשושלת משפחתי, מידי פעם נתכסו עיניהן בדוק של דמעות. התרגשתי במיוחד כאשר סיפרו אודות אמי ואחותי שנותרו בעיירה לאחר עלייתי ארצה וכל מה שעבר עליהן בתקופת (הסיפור המלא אודות אמי ואחותי, מלחמת ששת הימים. זקנים ומוגבלים שנפסלו לעלייה, יפורסם בפרק "העלייה מּוּר" באחד מכתבי העת הדיגיטלים הבאים). ֵ ז ַ מא העלנו זיכרונות העבר על החיים המשותפים בין יהודים ומוסלמים וציינו את חילופי המאכלים בחג הפסח אק" – חג המצות ָ ק ְ ר ְ יד א ִ שהמוסלמים קראו לו "ע ה. שעה ארוכה העלינו חוויות ָ ימוּנ ִ וכמובן את חג המ ס שבזכותו עדיין באים ֶ נ ֶ אודות הצדיק ר' אברהם מוּל א עוֹת העוזרים ָ אח ומותירים בידם מ ָ ל ְ מבקרים יהודים למ להם להתמודד עם חייהם הקשים, וזאת מכיוון שרובם מחוסרי פרנסה. דּוּק" שעמד בפינת החדר. ְ נ ְ תוך כדי השיחה, צדה עיני "צ דּוּק" ְ נ ְ דּוּק" (ארגז עץ) דומה לזה היה לאמי. ה"צ ְ נ ְ "צ מים ָ בבית היהודי ליווה את הכלה עוד בהיותה עוּלת י ה שקיבלה הילדה ָ י ְ דוּנ ְ אל בית בעלה, ובו נשמרה הנ מהוריה. כפי ששמרה אמי חפצים, בגדים יקרי ערך, רקמות על מפות ועוד עבור אחותי- כאשר המפתח דּוּק" היה תלוי תדיר על צווארה. ְ נ ְ למנעול ה"צ

אח ָ ל ְ המפגש עם המ -המשך מגליון קודם

יק" ִ ה בּ ָ בּ ְ ח ְ ר ְ ה הזמינה אותי להיכנס בברכה "מ ָ שׁ ְ י ַ ע ועשתה לי סיור מודרך בתוך הבית. הכניסה לבית הובילה אר". זו היתה דירה בת ָ ד ְ ט א ְ וס ְ היישר לטרקלין הבית – "ו שתי קומות המכילה שישה חדרים, שני מטבחים, חצר מרכזית פנימית, שירותים ובאר לאגירת מים. הבית שמצאתי לא היה כפי שזכרתי, ניכר שפגעי הזמן לא פסחו עליו. הבית לא תוחזק, היו מחיצות רבות העשויות קרשים, אף החלוקה הפנימית היתה שונה מזו שהכרתי. במסגרת הסיור טיפסתי בגרם המדרגות אל הדיוטה העליונה, שם היה חדרי, כיום מתגוררת בו משתכנת י. בהיכנסי לחדרה ראיתי קשישה ִ דוּד ַ חדשה בשם ח ת רגליים, שהיתה ישובה בלבו של החדר על גבי ֶ ל ֶ כּ ֻ שׂ ְ מ נוֹן של ָ ק ַ שטיח הפרוס על הרצפה ועליו מונח ספר "ה אר" – תנור חימר ַ מ ְ ז ְ מ ְ ל ַ הרפואה". בסמוך אליה עישן "א ובו גחלים, עליהם גימרה מיני שרפים שפיטמו את ה ישב נער מבוהל ָ ח ְ כ ִ החלל בריח חריף של קטורת, ולנ מה. בירכתי אותה לשלום והיא ענתה לי בסימנים שלא אדבר. נטלה מטפחת בד והשליכה לתוכה זרעים ר ָ בּ ַ ח, שרף שקד וזרעים של שׁ ַ צ ֶ שחורים מרוסקים של ק לבן, הוסיפה קמח, צררה הכל לפקעת והעבירה אותה שבע פעמים סביב ראשו כדי לגרש ממנו שדים ומרעין בישין שהתרגשו עליו. לבסוף היא נתנה את הצרור בידי הילד וצוותה עליו שלפני לכתו לישון יניח את הצרור מתחת לראשו במשך שלושה לילות וביום הרביעי ישוב אליה עם הצרור בידו. לאחר ששילחה את הילד לביתו, סיפרה לי שהילד תקוף שדים והוסיפה שכאשר יחזור אליה לאחר ארבעה ימים, תיטול מהילד את צרורו המכושף, תתיר אותו ותנפה את הקמח שבצרור לתוך קערה. לאחר מכן היא תיטול את הגוש הגבישי מתוך הצרור ותטילו לתוך האש. לאחר מכן היא תניח בתוך הקערה את הקמח ושאר החומרים שבצרור בתוספת ה ושבעה גרגרים של שעורה, תקיף ָ נ ֶ שמן זית, עלי ח את ראש החולה, תוך שתקרא בשמות הקדושים מּוּר: הקדוש היהודי ר' אברהם מוּל ֶ ז ַ המקומיים של א ה ָ שׁ ְ י ַ א ע ַ אל ַ ב ול ְ י ַ ע ְ ס והקדושים המוסלמיים מוּלאי בּוּשׁ ֶ נ ֶ א א. בסיום הטקס תשחרר את החולה לביתו ָ י ִ ר ְ ח ַ בּ ְ ל ַ א בצירוף מרשם לרקוח קטורת ולהבעירה באש. לאחר שסיימה לספר אודות הילד תקוף השדים, התיישבתי י שקיבלו אותי ִ דוּד ַ עם שתי מארחותיי בחדרה של ח ה ָ יבּ ִ בחמימות והזמינו אותי באווירה המבושמת בתה שׁ נפלא. שילוב השניים ערפל את חושי וחדר לכל נימי זיכרונותיי.

23

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו