הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אבל בני משפחת מרציאנו באו מנתיסדלת שהיא קצבת אל מחזן ואנו מן הקהל שביליה. ובית כנסת הוא שביליה במבוי היהודים סמוכה מצד דרום לבית שמואל בן נאים ומצד מערב לחצר בני שמעון הכהן סקלי ומצד צפון סמוכה לרשות הרבים. אז הייתה בנויה על אויר וכאשר חזרנו מן כפר דאר משעאל בפקודת המלך הקימו עלינו שנאת הגויים אשר לא הרשו לנו לבנות בית כנסת חדש. אז קמו בני שמואל בן נאים ואמרו לקהל אזרו כח להיות אנשים עם בית כנסת, קומו לבנות בית כנסת, אם היא בנויה על אויר נבנה אותה על קרקע הנה קרקע לבנייתה והוא הקדש. אז עמדו על עומדם ארבעה מראשי קהל דאר בן משעאל שלמה בן יצחק מרציאנו והרב מרדכי אחי, הרב שלמה בן שמעון כהן סקלי והרב משה בן שלמה מרציאנו והרב דוד בן דוד מרציאנו והוציאו עליה לפוקחי אומות העולם (כוהני דת מוסלמים) ונבנית שבח לאל בשנת תנ״ז וכו׳ ועוד ראיה ברורה שהייתה הקדש מצאנו שטר מכירה של בית בני בן נאים וחתום החכם כמוהר״ר יוסף בן משאש בשנת שס׳׳ט. לפי מכתב זה יצאו יהודי דבדו את קהילתם סביב שנות ש"ן, והתיישבו בדאר בן משעאל, הם נשארו שם קרוב למאה שנה עד לת״ן. סלושץ הניח שמצב בטחוני רעוע גרם ליציאת יהודים מדבדו, מאה שנה אחרי כן, מלך מרוקו מולאי איסמאעיל שביסס שלטונו במזרח מרוקו ביקש מיהודי דאר בן משאעל לחזור לדבדו. המכתב הוא שער ראשי לידיעת קורות יהודי דבדו. . כפר דאר בן משעאל 1 יש שכתבו שבן משעאל היה יהודי שעלה לגדולה ולעשירות ונהפך שליט במחוז תאזה. היה ממשפחת כהן סקלי שעזבו את דבדו והתיישבו בכפר הנקרא על שמו. שמו הפרטי היה אהרן - יש מוסיפים שבן משעאל הטיל חיתתו על אזורים נרחבים ודרש מהמוסלמים בפאס לשלוח לו מדי שנה בשנה מתנה חשובה. בימים ההם מולאי אלרשיד למד בפאס. אלרשיד החליט לנקום חרפת הישמעאלים. וכך התגלגלו הדברים: אנשי פאס שלחו את המתנה השנתית לבן משעאל, ארבעים כספות שהכילו ממון רב, ואלרשיד עצמו שהתחפש לאישה מוסלמית. וכשהשליט היהודי אהרן בן משעאל הביא את המתנות לארמונו התגבר עליו אלרשיד, הרגו וכבש את הארמון. תמורת מעשהו הנועז הכתירוהו בני עמו מלך פאס. יש שכתב שאהרן בן משעאל לא שלט ולא משל על מוסלמים אבל היה עשיר מופלג. אלרשיד זמם את רצח בן משעאל לזכות ברכושו העצום, וכן היה, אלרשיד רצח את בן משעאל וירש את ממונו הרב. היה מי שכתב שארמון

נותרו על תילם. האחד של אולאד אלהרהאר, מבנה רבוע שתקרתו נתמכת על-ידי שני עמודים. תיבת הש"ץ עדיין נמצאת בו. שני הנותרים היו סגורים, האחד של אולאד שלמה והשני של אולאד סבאן. ביקרנו ב"דאר סבאן", שבחצרו, כך מספרים המקומיים, היה קדוש יהודי שיהודים וערבים היו נשבעים בשמו. משם ל"דאר בן חידא" שעזב את ביתו באמצע שנות השמונים. חאג'ה מרים הזקנה סיפרה לי שסמוך לדבדו ליד החורש שר היער), =( " היה קדוש יהודי שקראו לו "קאד אל גאבה שערבים מקדשים אותו עד היום ויהודים היו משתטחים על קברו ומדליקים נרות. היא מספרת על מוסלמית אחת שקיבלה שיתוק ברגליה. בלילה היא חלמה שרק הצדיק היהודי יביא לה מזור. כשהתעוררה בבקר ביקשה שיסיעו אותה לקדוש. בני משפחתה הובילו אותה לצדיק ואת החזרה לביתה עשתה כבר על רגליה. היהודי האחרון שנשאר לקזבלנקה, שם 1995 בדבדו היה "מאיר דאישו" שעזב ב עסק בריפוי עממי ובכתיבת קמיעות. ראוי לציין שבדבדו לא היה מלאח יהודי והיהודים גרו בקרב האוכלוסייה הערבית, בשכנות טובה ובדו-קיום מרשים המעורר עד היום ערגה אצל שני העמים" )מתוך האתר של נסים קריספיל(. נקודת מבט ארבעה מאורעות קרו בדבדו או בקרבתה, והשאירו רושם רב בחיי הקהילה: . פרשת כפר דאר בן משעאל. 1 לפי אליהו מרציאנו, 'דבדו - עיר הכוהנים', "קרוב למאה שנה מאז שאבותינו עזבו את דבדו, אבא שלי ז״ל שהיה צעיר יצא אתם, והתיישב בדאר משעאל, והתפלל תמיד בבית והקהל בביתו מתפלל שם בבית כנסת. ואחי הגדול הרב יהודה כהן היה מלמד בבית כנסת שלנו בדאר משעאל. אחריו אחיו הקטן ממנו הרב משה הכהן ואחריו אחיו מורי ורבי הרב שלמה הכהן נ״ע לימדו בביהכ"נ. ובשנת ת״ן חזרנו בפקודת ירום הודו) לדובדו יע״א. מאז שחזרנו ואנחנו =( המלך יר״ה בביהכ"נ מתפללים ומלמדים י״ג או י״ד שנה, ומלמדים בני משפחת מרציאנו אבות ובנים ובני בנים. היום אפילו את שם משפחתנו אין לבית כנסת וחכמים אמרו מעליו בקודש ואין מורידין והם עושים ההיפך מה שהורו לנו חכמים. הרב משה אחי הוא שליח צבור אך הם אומרים יש בידנו שטר חתום מרב יהודה אחי נ״י ובו כתוב שביהכ"נ שייך מחציתו למשפחת מרציאנו ומחציתו שייך למשפחת בן נאים - כעת אספר לכבודכם קורות בית כנסת זה: אבותינו ספרו לנו שבבית כנסת זה היו קדמונינו מתפללים, בזמן ההוא דבדו הייתה מלאה יהודים. . ביקור דה פרקו. 2 . מרד בוחמארה. 3 . הרג יהודי ג׳ראדה. 4

41

2021 טבת-סיון תשפ"א, ינואר-יוני :13 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו