יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

יולי-דצמ' 2022

תמוז-כסלו תשפ"ב-תשפ"ג

ת

י

מ

ש

ל

ו

ל

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר ד פ ה

ו ר מ

ו ק

כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו מורשת הגות ואמנות חצי שנתי-יו"ל בינואר וביולי

ד"ר שלום אלדר

ד''ר דוד גדג'

סם בן-שטרית

פרופ' יוסף שטרית

סידני קורקוס

אברהם אביזמר

ד"ר ישראל בן דור

שאול טנג'י

אלי ביטון

עו"ד איתמר אבקסיס

שושנה קרבסי

אלברט מרציאנו

הכותבים: סופרים אנשי רוח ואישים

1 גליון 16

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

אים ומתברכיםעלהפקת גליון עשיר נוסףשל ג כתב-עת זה, המצטרף לקודמיו, ומהווים במה לחקר תרבות. וזאת, במסגרת יעדינו להנחלת

מורשת יהדות מרוקו ותרבותה לכלל הציבור. ובמטרה להפיץ ככל יכולתנו ולהראות את האמת אודות יהדות צפון אפריקה, אמת, אשר לצערנו עדיין נעלמת מספרי הלימוד בבתי הספר. "היבטים רבים בתולדות יהודי מרוקו טרם נחקרו, ואת אלו שנחקרו יש להעמיק ולהרחיב. חיי היהודים בסביבה הברברית ובמרוקו הספרדית ממתינים עדיין למחקר יסודי. שומה על החברה לנהל פעולות הצלה של תיעוד תרבותם של היהודים בסביבה הברברית כל עוד חיים בקרבנו יוצאי אזורים אלה". ואכן, ככל שעוסקים אנו במלאכת קודש זו, מתגלה אט אט עושרה התרבותי של קהילת יהודי מרוקו, אשר היתה הקהילה הגדולה ומהחשובות שבקהילות יהדות ארצות האסלאם, ושימשה לאורך הדורות, כמרכז ליצירת תרבות, ספרות, ושירה עברית ואף הוציאה מקרבה ענקי רוח גדולים בתורה ובחוכמה, אשר קנו להם שם עולמי. יבואו על הברכה תורמי המאמרים לכתב העת, על הירתמותם, ביעדנו זה, להפיץ חינם לכל דורש - תיעוד 'חי ונושם' אודות מורשתנו המפוארה ולהעלות שוב קרנה של יהדות מרוקו כקדם. בשם הפדרציה העולמית, בשם כל מנויי וקוראי כתב העת ובשמי, תודה ויישר כח גדול לתורמי המאמרים הוותיקים (ד"ר חיים סעדון-בהקדמה לספרו-"קהילת ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים - מרוקו")

16 גליון מס' 2022 תמוז-כסלו תשפ"ב-תשפ"ג, יולי-דצמ' עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 : פקס 6257377- 02 טל': maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

והחדשים-שהצטרפו אלינו. ברוכים תהיו. יהי רצון שברכת השם במעשה ידינו. אמן.

אליזבט בראל עורכת

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

נופים ואתרים

הגות

4-5 17

יהדות מרוקו ערכיה והשגיה בישראל מאת סם בן-שטרית (שירת מורשת) כאב השורשים מאת שושנה קרבסי

מהמראות הייחודיות למרוקו והמהוות חלק בלתי נפרד מהנוף ברחבי הממלכה: וא ָ או ָ נ ְ א מבני ג ָ אר ָּ ב ְ מ ַּ ב מאת אלי ביטון הגראב - מוכר המים מאת אלי ביטון

32-33 34-35

דיוקן 6-7

חקר 36-43 44-50

שנים למלכותו של המלך 22 מוחמד א׳ סאדס (השישי) מאת אברהם אביזמר שירתם של רבנים ומשוררים בני משפחת אלבאז מהעיר צפרו שבמרוקו מאת ד"ר שלום אלדר

'מדארבת פסח וסוכה' מאת פרופ' יוסף שטרית כלי הנגינה המאפיינים את המוסיקה במרוקו-חלק ב' מאת אלברט מרציאנו תאריכים חשובים ביהדות מרוקו-חלק א' מאת שאול טנג'י

8-13

52-59

מעגל החיים 14-16

העיתון שעדכן את יהודי מרוקו ב''חדשות על אחינו בארץ ובגולה'' מאת ד"ר דוד גדג' היסטוריה משפחתית מאת עו"ד איתמר אבקסיס מוזיאון "הזיכרון" של הקהילת היהודית במוגדור- אסאוירה בית ד'כירא מאת סידני קורקוס העיר מוגדור (אסואירה) במרוקו והמסעות ממנה ואליה מאת ד"ר ישראל בן דור

שונות 31 17 51

מפעלי הפדרציה העולמית חדשות המדיה של הפדרציה סרטים אודות יהדות מרוקו

18-19

20-23

24-30

3

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הכנסת אורחים וטולרנטיות מרבים שלום בקבלת פנים בחגיגות המימונה בכל שנה

עזרה לזולת מלגות לסטודנטים בכל שנה ללא הבדל דת, גזע ומין

ערבי שיח אינטלקטואלי בנושאים אקטואלים

ימי עיון : תרבותה ותרומתה הרבה של יהדות מרוקו

יהדות מרוקו ערכיה והשגיה בישראל מאת: סם בן שטרית כל הזכויות שמורות למחבר ©

של מדינת ישראל-מר יצחק נבון 5 באופן נמרץ הנשיא ה- בסיום חגיגות המימונה במלון דניאל-הרצליה 1986 בשנת באומרו: "עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותשאל השאלה: מי היו הגורמים, שתרמו לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני כלל החברה הישראלית, ואף הקהו מן הניכור ומן הקיטוב בין אחינו האשכנזים לבין יוצאי קהילות המזרח? אין צל של ספק, קבע הנשיא נבון, שההיסטוריונים יצביעו על חג המימונה, החג של אהבת האדם, כמי שהיה לו חלק ונחלה בתרומות אלה (סוף ציטוט) יהדות ללא חרמות וללא נידויים ההיסטוריון ד"ר שלום בר-אשר שהתמחה בהיסטוריה של יהדות מרוקו קבע: בשלש מאות השנים האחרונות, חכמי צפון-אפריקה, לא הכריזו, חרם או נידוי, על יחיד או על קבוצה, להוציא האיום בחרם על אותם תושבי עיר

נו מעלים על נס את העובדה, שאין לה תקדים א בתולדות עם ישראל. חג המימונה, הפך בתוך שנים מועטות כחג לאומי בישראל. זאת, בניגוד לוויכוחים המרים שהתנהלו שנים עד שחג פורים הוכר כחג 150 בעם ישראל במשך שנה עד להכרזת החנוכה כחג מחגי ישראל. 200 יהודי, וכ- ואלה, חרף הנסים והנפלאות שקרו לאבותינו בימים ההם, ובעטיים אנו חוגגים את חג הפורים וחג החנוכה. תרומתה של המימונה בקירוב הלבבות, בהעמקת ההיכרות בין חלקי העם ובחיזוק אחדותנו הלאומית, כחג של "דלת פתוחה", הכנסת אורחים ומאור פנים. כי, הרי אין דוגמא כמסורת המימונה אצל אף עם ואומה: יהודים פותחים ב"ליל המימונה" את לבותיהם ודלתות בתיהם בפני כל דכפין ללא כל הזמנה מוקדמת. הפוקדים, מסובים לשולחן המשפחה המארחת, טועמים מהתקרובת המסורתית, שרים ומזמרים יחד. היעד: "הכר כדי שתוקיר". ביטא זאת

4

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

באלג'יריה, שסירבו להצטרף למגבית החירום-עליה הכריזה יהדות מרוקו-למען אחינו האשכנזים העניים שנפגעו בפרוגרומים ביהודי קישינב שברוסיה, כשטעמם עמם: "עניי עירך, ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמים". אותם יהודים בעיר באלג'יריה נבהלו מהאיום, חזרו בהם מסירובם והצטרפו למגבית החרום. מצוות העליה לא"י שקולה כנגד כל המצוות הרבנים והמנהיגים היהודיים במרוקו היו המאיצים והדוחפים לקיים את מצוות העליה לא"י. ראויה לציון העובדה: שצפון אפריקה לא הוציאה מקירבה אף רב ואף מנהיג אנטי-ציוני. פסיקותיהם של חכמי מרוקו וצפון-אפריקה בנושא מצוות העליה לא"י, מצביעות יותר מכל על חשיבותה הרבה של מצווה זו בעיניהם. ידועות הפסיקות ההלכתיות הבאות:- "בעל הרוצה לעלות לא"י ואשתו ממאנת (מסרבת), יתן א) לה גט, ישלם את כתובתה ויעלה בגפו לא"י". בעקבות הפסיקה דלעיל, בית דין אחר פסק: "גם אישה ב) החפצה לעלות לא"י ובעלה ממאן, זכאית לקבל גט מבעלה ואת דמי כתובתה, והיא רשאית, יחד עם ילדיה, לעלות לא"י". ועד לפסיקה הבאה: "עני שאין בידיו אמצעים, כדי לממן ג) את נסיעתו לא"י, מתירים לו למכור ספר תורה שבבעלותו, כדי לממן את הוצאות עלייתו לא"י". ובסוגריים ייאמר: רק מי שמתמצא בהוויה הדתית-מיסטית של ספר תורה אצל יהודי מרוקו, יוכל לרדת לעומקם של הדברים. מן המפורסמות שחכמי מרוקו התירו להלל שבת, לצורך ד) עלייה לא"י, אם קיימת סכנה שאי-חילול השבת, יגרום לביטול ההזדמנות לקיים מצוות העלייה. הטולרנטיות שבפסיקתם של חכמי מרוקו חכמי מרוקו וצפון-אפריקה הידועים בלמדנותם, נהגו ופסקו על פי בית הלל. הם חקרו, דרשו וחיפשו כל מוצא, כדי לחוש על ממונם ישראל ועל אי-עינוי דין. וכבר אמר מי שאמר: מרבניהם 2 אצל אחינו האשכנזים, ידועים ומפורסמים המוגדרים כסניגוריהם של ישראל: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב וזוסיה מניפולי. חכמי צפון-אפריקה היו כולם בבחינת לוי יצחק מבריצ'ב וזוסיה מניפולי. הרב שלום משאש זצ"ל בעל "תבואות שמש", אחת היצירות ההלכתיות החשובות שנכתבו בדורנו, אמר: "לצערי, לו חכמי אשכנז היו מלומדים, לא היו פוסקים על כל דבר אסור וטמא. כדי לאמר על דבר כשר, טהור ומותר, צריך להיות מלומד בתורה". יהדות של מתן בסתר יהודי מרוקו נהגו לעשות מעשי צדקה וחסד בסתר ובצנעה. במקרים רבים לא ידע מקבל הצדקה, מי היה זה שהטיב עמו.

יהדות של ערכים משפחתיים כיבוד אב ואם היה מאבני היסוד של התא המשפחתי ביהדות מרוקו. ההסבה, יחד עם כל בני המשפחה לשולחן השבת וחגי ישראל, בשילוב שירה ופיוט איפיינו את יהודי מרוקו בבתיהם פנימה. רבים מבעלי יכולת במרוקו, דאגו שעניים יסובו ויסעדו על שולחנם יחד עם בני ביתם. השגיה המרשמים של יהדות מרוקו בישראל השגיםרביםרשמה יהדותמרוקו בישראל; ייצוגההמרשים א) בכנסת, בממשלה, ברשויות המקומית ובהסתדרות, כמו בזמר, בקולנוע, בתיאטרון, באקדמיה, בספורט, בתעשייה, בכלכלה, וכו'... תרומתם לאורך הדורות לספרות, לשירה, לפיוט, ללשון ב) העברית, לפסיקה ההלכתית ולמחשבת ישראל בכלל. די אם נציין עובדה אחת: מי לנו גדול בחכמה ובמניין כמו הרמב"ם ? הוא שאב חוכמה ודעת מרבני פס וחכמיה, עת שנים בלבד. 14 הגיע לעיר מקורדובה שבספרד בהיותו בן מי היה מאמין, שיום יבוא ונער ממרוקו מהעיירה קסר- ג) שוק (רשידייה היום) יהיה "האליעזר בן-יהודה" החדש המודרני, וימציא בעברית שמות ומונחים לכל מה שעידן האוטומציה, הטכנולוגיה והמדע חידשו לנו, הלא הוא; פרופ' משה בר-אשר (בן-הרוש) נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל. היינו כחולמים אםמשהו היה מנבאשמשורר יליד העיירה ד) "בוזעד" שבמרוקו, עתיד לכהן כיו"ר "אגודת הסופרים והמשוררים" של עם הספר בישראל, והוא המשורר המחונן ארז ביטון. ועד יליד ממרוקו, שעמד שנים רבות מעל בימת העמים ה) (או"ם) הביא את דבר עמו ישראל ברמה וסינגר על מדינת ישראל ותושביה בגאון, הלא הוא, ד"ר יהודה לנקרי-לשעבר שגרירנו באו"ם. ניתן לציין שמות רבים שהגיעו לגדולות ונצורות-לרבות ו) פרופ' שלמה מור-יוסף, רופא נודע המכהן כמנכ"ל בית החולים "הדסה", מוסד ריפואי מן המפורסמים והנודעים בבתי החולים בעולם, ורבים רבים אחרים. "מרכזי אירוח" לעולים החדשים ולהמונים למדינה, מוקמים "מרכזי אירוח" ברחבי הארץ 60 בשנת ה- ולארח בהם אחינו העולים החדשים מחבר העמים, אתיופיה וגלויות אחרות, וכן המוני בית ישראל-שטרם התרגלו לרעיון ש"בליל המימונה" אדם נכנס ומתארח בביתם של יוצאי מרוקו, גם אם לא הכירם מתמול שלשום. "מרכזי האירוח" יתקיימו בשיתוף ראשי ערים ונציגויות של הארגונים יוצאי מרוקו-החברים ב"ועדת התיאום" בכל אחת ואחת מהערים והישובים.

5

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שנים למלכותו של 23 (השישי) המלך מוחמד א׳ סאדס

WWW.MAROCO.CO.IL avizemer10@gmail.com 052-2806317 כל הזכויות שמורות למחבר ©

מאת: אברהם אביזמר *

שנים למלכותו של הוד 23 מלאו 2022 יולי 30 - ב רוממותו מוחמד השישי על הממלכה המג׳רבית. במשך היום ובימים הבאים נערכו פסטיבלים גדולים בכל רחבי מרוקו לציון אירוע חשוב זה. אני, ברשותכם, ומתוך הכירות עמוקה עם הממלכה המג׳רבית מבקש לציין כמה עובדות בקשר למלך הזה: .21.08.1963 נולד ב- 6 מוחמד ה- .1 כאשר היה נסיך ונשאל אם איננו מפחד? הוא השיב: .2 "למדתי מאבא להיות בעל מחשבה, ופעמים רבות ראיתי את אבי חושב ולפעמים לילות שלמים על משהו שהטריד אותו, וכאשר אני רואה אותו מודאג אני מבין שהוא עומד להכריע על משהו גדול. תוך כדי למדתי לקרוא את מחשבותיו ומעולם לא טעיתי"

השכלה גבוהה. הוא בוגר מוסמך מטעם 6 למוחמד ה- .3 , ויש לו תארים נוספים 5 אוניברסיטת רבאט ע"ש מוחמד ה- והם: הוא מקבל תואר מהפקולטה למדעים. 1985 ב- א) מקבל תואר למדעים פוליטיים. 1987 ב- ב) מקבל תואר דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטת 1993 ב- ג) סופיה. מונה ע"י אביו המלך חסן השני לתפקיד בכיר 1994 ב- ד) בצבא המרוקני. עלה 1999 ליולי 23 , ב־ 35 מעט לפני יום הולדתו ה־ .4 6 לשלטון וקיבל את השם מוחמד ה הוא ירש מצב לא יציב: מדינה המתקדמת בחשש אל .5 המודרניות עם אבטלה ואנאלפבתיות גבוהים יחסית, הגירה מואצת של עניים מהכפר לעיר, לשכונות עוני עירוניות יל. ִ וו ְ ידוֹנ ִּ ועלובות המכונות: ב

*מדריך טיולים למרוקו, ספקד ופורטוגל ומחבר הספרים: "מרוקו-ארץ המג׳רב", "מרוקו-המדריך למטייל", "מרוקו-יהדות בצל האיסלאם" (אלבום), "מרוקו-ארץ של ניגודים" (אלבום) ו"מסעותיי במרוקו ארץ המג׳רב" (אלבום), "מסע אל מחוזות הצדיקים במג'רב" (אלבום)

6

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

את האיסלאם הפונדמנטליסטי מבית. דבר שגרם שערערו מעט את השלטון, 2003 לפיגועים של שנת אך הוא טיפל במשבר באופן מיטבי ביותר...

המלך הצעיר האיץ את המגמות הליברליות .6 שהחל אביו להנהיג בשלהי שלטונו. בנאומו הראשון כמלך, הבטיח חנינה . 7 אסירים, יתרה 50,000־ לקרוב ל מזו, הוא העביר מתפקידו את ראש מנגנוני הביטחון, "הקצב באסרי" הידוע לשימצה, שהטיל את חיתתו על מרוקו במשך שנים ארוכות. המלך החדש העמיד את הפיתוח הכלכלי בראש . 8 מעייניו. הוא המשיך את מדיניותו של אביו בכל הקשור לפתיחת השוק לתחרות ולהפרטה של תעשיות לאומיות, של 80 שסבלו משיעורי צמיחה אפסיים מאז שנות ה־ . אך המצב עדיין לא קל: כלכלת המדינה נשענת 20 המאה ה־ בחלקה הגדול על החקלאות, כך ששנת בצורת מדרדרת את הכלכלה, ושיעור האבטלה גובר ומעורר חששות מפני תסיסה חברתית. הוא צלח את ׳אביב העמים הערבי׳ בצורה טובה ביותר .9 תוך שיקול דעת מירבי, ו ויתור, אפילו למראית עין, על חלק מסמכויותיו.

באופן כללי הוא צנוע, ישר והגון .13 העם אוהב אותו מאוד מאוד .14 הוא קורא את נאומיו מן הכתב .15 אירועים ציבוריים 10 הוא משתתף ב .16

בממוצע בשבוע!!! 17 הוא מחלק את זמנו במשך השנה על פני . 17 האזורים (ואוליית) שיש במרוקו שבעתיד הנראה לעין, לדעתי, פאס תשוב בחזרה . 18 להיות הבירה של מרוקו... הוא בנו של המלך חסן השני, ונכדו של מוחמד החמישי .19 3 ונינו של מולאי יוסף... ושהמלך הבא יהיה חסן ה הוא, כמו אבותיו, מחזיק תחתיו שני יועצים יהודים .20 במשרות בכירות בממלכה (אנדריי אזולאי ו סרז׳ בירדוגו).

הוא טוב ליהודים ועם היהודים .21 שני קונגרסים מיוחדים (בעניינים .22 יהודיים) נערכו לראשונה במדינה מוסלמית!!!!! קונגרס בנושא השואה. א) קונגרס בנושא מורשת הרמב״ם. ב) שני אירועים אלה התקיימו באיפרן - באונברסיטה אלאחוואן (האחים) יחסו למדינת ישראל היא מאוד .23 קורקטית, והסכם השלום שנחתם הוא פועל יוצא של ההכרה של ארה״ב

הפגין חדשנות מיוחדת 6 מוחמד ה- .10 בתחום המדיניות החברתית, בפרט נשא 2002 בכל הקשור לזכויות נשים. ב־ י (להם ֹ אנ ָ נ ְּ ה ב ָ מ ְ ל ָ המלך לאישה את ס ילדים חסן וחדיג׳ה), מהנדסת 2 אגב מחשבים, צעד שסימל השלמה עם השקפה מודרנית יותר על תפקיד האישה בחברה המרוקנית. , בהחלטה המהווה ציון־דרך 2004 ב־ .11 של ממש, אימצה הממשלה שינויים

חוקי המשפחה, במטרה ״לתקן את אי־הצדק כלפי נשים, להגן על זכויות הילדים, ולשמור על כבודם של הגברים".

בעמדה של מרוקו בעניין הסהרה הספרדית.

החקיקה החדשה מקנה לנשים הגנה וזכויות חסרות תקדים בכל הקשור לנישואין, לגירושין ולמשמורת על ילדים. איש במרוקו .12 אינו שוכח שמוחמד הוא צאצא ישיר 6 ה של הנביא מוחמד. ע״כ פתיחותו כלפי המערב התקבלה בעין יפה באירופה ובצפון אמריקה, אך במקביל התסיסה

7

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

טקס החינה - ציור מאת ד״ר אלישבע שטרית

מאת: ד"ר שלום אלדר שירתם של רבנים ומשוררים בני משפחת אלבאז מהעיר צפרו שבמרוקו כל הזכויות שמורות למחבר © shaloma7@gmail.com בשני ספרי המחקר 'קול זמרה' (חלקים א' וב'), אשר ראו אור בראש השנה תשפ"ב, נכתב על אודות שירתם של הרבנים והמשוררים בני משפחת אלבאז. בחלק א', ישנה סקירה ומבוא המתבסס על עבודת המחקר לתואר שלישי שהוגש לסנט האוניברסיטה בבר אילן. המבוא דן במרכז השירה הליטורגית שבמרוקו אשר המשיך להתפתח ולצמוח על רקע השירה העברית בספרד ובעקבות השפעת מגורשי ספרד שהגיעו לצפון אפריקה ובמיוחד למרוקו. בסקירה הקצרה שנביא להלן, נספר על אודות שירתם של שלושה מתוך ארבעת המשוררים של רבני משפחת אלבאז, אשר פעלו במאות י"ח-י"ט. שירת רבי יהודה ושירת רבי עמרם בנו, כפי שהיא מופיעה בחלק א' של 'קול זמרה' וכן שירתו של רבי שמואל . המופיעה בחלק ב' של 'קול זמרה'

8

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הפייטן את ערגתו לשיבת ציון ולבניין המקדש. , נמצאו פיוטים לכבוד יחיד וחברה בפיוטים שבמעגל אישים רמי יחש. פיוט מיוחד בכלל מעגל זה הוא הפיוט 'בשלום המלך שאלו' שאותו חיבר ר' יהודה לכבוד המלך שהיה בימיו. בפיוט מאחל הפייטן למלך שנות חיים ושתהיה יראתו על אויביו. מעורבותו של ר' יהודה ורגישותו למתרחש בחיי הקהילה בעיר צפרו ובסביבתה באות לידי ביטוי בפיוט 'ה' יחיד צופה כל', שהוא תחינה לירידת גשמים. הפייטן משמש כמתווך בין הקהילה לבורא: 'הושע עמך הצועקים, דלתי רחמיך דופקים, אל . המשורר מצרף נא תשיבם ריקים, הנותן מטר' לתחינתו את הסיבות שאנו מונים בפרקי הסליחות 'זכור ועשה למען דלים הנאמרים בחודש אלול, ואביונים, ולמען תינוקות של בית רבן הקטנים, וצוה על העננים, להמטיר מטר'. בין פיוטיו נמצא פיוט בעל אופי של שיר דידקטי, המשיא עצות להתנהגות הפרט בחיי האישות שלו בנישואיו, על מנת לא להיקלע למצב המצריך גירושין. וכך נאמר בפיוט: 'חכם יתנהל לאטו / לא יצטרך לכתוב גיטו ושלום יהיה בחילם / לא יטה לארץ מנלם'. במעגל זה, נמצא גם שיר שמחה על מות נבל, מעין פרודיה לקינה והודיה לה', שכתב המשורר על מותו . בשיר זה בשם 1792 של המלך הצורר יזיד בשנת 'אביע רנני היום' אין המשורר מסתיר את שמחתו על מותו של הרשע 'יזיד' ואת שמחת הקהילות היהודיות שנפגעו קשות במהלך שתי שנות מלכותו של 'יזיד המזיד'. גם במילות השיר אין המחבר מסתיר את שמו (באקרוסטיכון) ולא את שמו של המלך צורר היהודים ויש בכך לא מעט תעוזה: נמצאו פיוטים בעיקר חיי אדם במעגל הפיוטים על מסוגת הקינה, כמו למשל הקינה 'לבי למו אב' שבה מקונן ר' יהודה על אורך הגלות ומציין את חורבן 'החריבו ארצי, קרית המקדש והרס החיים הדתיים: משושי, ובית מקדשי, גם תורת משה, חלל ערל טמא'. מן הראוי לציין כי חכמי מרוקו רחשה בלבם אהבה גדולה לה' שנבעה גם מתוך תמימות, בבחינת שלמות ולא רק תום על פי הכתוב: 'תמים תהיה עם 'יהיר שמו יזיד, / פועל רע במזיד, // השקה כוס סף רעל / וזעם ועברה.

שירת ר' יהודה אלבאז ר' יהודה בן ר' משה וג'הרה (לבית אג'ייני) נולד בשנת - 1847 תק"ל לפ"ק ונפטר בט"ו בשבט שנת תר"ז ( ) בגיל ע"ז שנים. ר' יהודה היה מוהל 'בחסד 1770 עליון' ובעיזבונו נמצא פנקס שמות הנימולים שרשם בכתב ידו. לר' יהודה היה בית מדרש שנקרא אחרי כן על שמו ובו היתה ספרייה; הידועה בעושר ספרייה וניתן היה למצוא בה גם ספרים נדירים. ר' יהודה היה אחד מעמודי התווך של ההנהגה היהודית בעיר צפרו ושימש בה כרב ודיין. ר' יהודה היה משורר ומליץ, כתב שירים ובקשות וחיבר גם קינות אחדות על מותם של קרוביו ובתוכם בנו פנחס. קינות נוספות חיבר על מותם של אישים חשובים, קינות לט' באב וקינות על אורך הגלות ושעבוד הגלויות. בשירתו של ר' יהודה נוכל למצוא אותם סוגים אופייניים של מעגלי השירה שסביבם כתבו חכמי מרוקו ופייטניה את שירתם כפי שהתפתחה מן המאה השש עשרה ואילך. להלן נסקור בקצרה את מעגלי שירתו ונושאיהם. כתב ר' יהודה שירים במעגל השנה בפיוטים ש לסיום המסכתות , פיוטים ראש חודש אלול לכבוד ה ת ל מ ו ד י ו ת

'ברכות' ו'סוכה' וכן פיוט לשבת 'זכור', פיוטים , חנוכה לכבוד פסח , פורים . ושמחת תורה בפיוטים אלה מ ב ט א

לרכישה 050-6282791

ד"ר שלום אלדר וספרו 'קול זמרה'

9

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ה' אלוהיך' (דברים י"ח,יג) האמונה בבורא יתברך לצד מצוקות העתים, הרבו והגבירו את העיסוק בגאולה ביצירתם של חכמי מרוקו, וזאת כדי להפיח עידוד ורוח של תקווה לאחרית מבטיחה בקרב בני קהילתם, ולהפיג את תחושת הייאוש שעלולה לשכון בלבותם נוכח צרות הגלות. לא אחת הובילה אותם אותה כוונה של העיסוק בגאולה בימות המשיח, גם לעניין חישובי הקץ, וכך נמצא ביצירתם של חכמים ר' עמרם בר יהודה אלבאז, נולד בשנת תקנ"ט ) כבן 1856 ) ונפטר בכ"ח כסלו שנת תרי"ז ( 1799 (| נ"ח שנים. כאביו אף הוא היה תלמיד חכם גדול. ר' עמרם היה תלמידם של רבותיו הגאונים בעירו, ביניהם ר' ישראל יעקב עוליאל וכן סבו של ר' שאול ישועה אביטבול, בעל שו"ת 'אבני שיש', שהיה המרא דאתרא בעירו צפרו, וכמובן למד גם מאביו 'שהאציל עליו מרוחו מתורתו ויראתו'. התמדתו ושקידתו של ר' עמרם בתורה, בבחינת 'והגית בו יומם ולילה', זיכתה אותו, בפתגם הידוע שנאמר עליו בפטירתו 'משמת בן עזאי בטלו השקדנים'. פרנסי ונכבדי עירו, של ר' עמרם, ראו בו עילוי גדול ובעודנו רך בשנים, בגיל שמונה עשרה או תשע עשרה, בקשו וסמכוהו לדיינות. בבית הדין הוא שימש יחד עם אביו יהודה ועם עמיתו הקשיש (סביו) הר' עמור שאול אביטבול. כמובן מאליו ר' עמרם זכה להרביץ תורה בביתמדרשו של אביו, וניתן בהחלט להכליל ולייחס אליו את רבני צפרו, שבאו אחריו, כתלמידיו ותלמידי תלמידיו. בין המובהקים שבתלמידיו, ראוי לציין את בן אחיו הבכור (ר' שמואל), ר' רפאל משה הנודע בכינויו הרמ"א. כמסורת של אביו ואחיו הגדול, אף הוא שלח ידו במלאכת השיר. שירתו זכתה להיות מקובצת בתוך קובץ הפיוטים 'קול זמרה' שבספר 'שבות יהודה' , לצד שירתו של אביו ר' יהודה. גם הקינות אשר חיבר מובאות בצמוד לאלו של אביו בקובץ הקינות 'קול בכי' שבתוך הספר הנ"ל. עיון בשירתו של המשורר ר' עמרם, מעלה בפנינו דמות של תלמיד חכם ומשורר מחונן, אשר ספג את הרוח הנושבת מצד שירת אביו ר' יהודה וגם מצד שירת אחיו הבכור המשורר ר' שמואל, המבוגר ממנו בתשע שנים. תכני שירתו של ר' עמרם, בדומה לשירת אביו ובני דורו, כוללים את עניין קשיי הגלות, צערם וסבלם של הגולים והרצון לנקמה, גאולה ושיבת ציון, רבים וביניהם ר' יהודה אלבאז. שירת ר' עמרם אלבאז

עם כל המשתמע מכך. בשירי הגאולה באו לידי ביטוי הנושאים: חידוש ההתיישבות בציון, במיוחד בירושלים, וחידוש עבודת המקדש על מרכיביה, שירת הלוויים ועבודת הכוהנים. בפיוטיו נושבת רוח רעננה וייחודיות האופיינית לו. שירת ר' עמרם נכתבה אף היא לצורך שילובה בחיים המסורתיים של בני קהילתו: בבית הכנסת, בשמחות ובאירועיםמזדמנים בחיי הקהילה, בהתאם למסורת מעגלי השיר שכבר ציינו לעיל על-פי מסורת הכתיבה של חכמי מרוקו ופייטניה. כתיבת פיוטים בסגנון ה'קצידה', מציינת חידוש מרענן ומיוחסת למשוררי משפחת אלבאז, כנראה הראשון שעסק בכך היה אביו ר' יהודה וביתר שאת ר' שמואל אחיו. משוררי משפחת אלבאז זכו שחלק משירתם בסוגה ה'קצידית' שולבה בתוך קובץ הפיוטים הידוע 'שיר ידידות'. באופן זה מצאנו ארבע קצידות של ר' עמרם בקובץ זה. נמצאו פיוטי הדרן על סיום במעגל השנה בפיוטיו ש מסכתות כדוגמת פיוטי הסיום שכתבו אביו ואחיו. למסכת יומא, למסכת עירובין, למסכת בבא מציעא ולמסכת סנהדרין. מצאנו פיוטים שכתב בהשפעת במעגל התפילה הקבלה: על י"ג העיקרים ועל עשרת הזיכרונות הנאמרים בתום תפילת שחרית מדי יום ביומו. בפיוטים למעגל השנה, נמצאו שירים לכבוד חג הפורים, חג הפסח, לשביעי של חג הפסח ולימי ספירת העומר. , כתב ר' עמרם פיוטים לכבוד חיי אדם במעגל חתנים. במעגל שירה זה הרבה ר' עמרם לכתוב פיוטים, שבהם יש ביטוי רב לקשיי הגלות ולמצוקות החיים, שאותם חווה יחד עם בני קהילתו ובני עמו. באחד מפיוטיו על קשיי הגלות כתב 'קצידה' שבה משולבים טעמי המקרא (מעטים הפייטנים שכתבו בסגנון זה), כדוגמת הפיוט של ר' שמואל אחיו. בקצידה 'קודר הלכתי על אמה', משתמש הפייטן בטעמי המקרא כפשוטם ומשלבם בתוכן מילות השיר המספר על תלאות הגלות והתעללות הגויים ביהודים. למשל, מתוך מילות הסיום של הפיוט נוכל להקיש גם על תוכנו: 'ארי נוהם ופרץ חיות / הן נלאיתי מן הגעיו"ת / נוהמים ככלב אוכל נבלה בשוק כאשר עשו לי בני / עשו ישמעאל שוטני / לעונשם אין סוף דינם פסוק'.

10

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מאה וארבעה עשר פיוטים, הנושאים את חתימתו. הפיוטים נחלקים לארבעת מעגלי היצירה כדרך שכתבו משוררי צפון אפריקה בדורות קודמים ובדורו של רש"א. החלוקה למעגלי יצירה אלה נעשתה על פי תוכן מרכזי בשיר וייעודו, ובהחלט ייתכן כי ניתן יהיה לשייך שיר כזה או אחר, למעגל שונה ממקומו הנוכחי. בחיבור זה כללנו פ"ב פיוטים (ועוד כ' פיוטי רשות לקדיש, שהובאו בנפרד) מתוך כלל שירתו הנמצאת בידינו, ואלה מובאים בילקוט השירים. חלוקת הפיוטים לסוגות מסייעת להבין את המשורר ומקילה על זיהוי מראות השתייה, שמהם שאב המשורר את הנושאים שהיו לחומר הגלם לפיוטיו ולשירתו. להלן נסקור בקצרה את נושאי הפיוטים שבארבעת המעגלים. - מצאנו פיוטים ל'דפיקת שער' א. במעגל התפילה - שירים אלה מכונים גם בשם 'בקשות'. פיוטים אלה צמחו על רקע אמירת תיקון חצות על פי מנהג הקבלה. מנהג זה של אמירת הפיוטים הפך למסורת, וכך אנו מוצאים בקהילות צפון אפריקה קבוצות של מזמרים ושרים (מעוררי שחר), אשר השכימו קום, וקודם לתפילה פצחו בשירי שבח ובקשה. הדבר בא לידי ביטוי גם בסידורי התפילה נוסח הספרדים, הפותחים בסדרה של פיוטים שכותרתם 'בקשות', ומכאן גם השם 'שירת הבקשות', הנוהג במזרח התיכון ובצפון אפריקה. לצד הרשויות שכתב ר' שמואל לתחנות ליטורגיות בתפילה, מצאנו שירים מיוחדים, שהם בקשות ל'דפיקת שער'. תחנות ליטורגיות שרבי שמואל כתב להם רשויות הן: , המכשירים את הלבבות של פיוטי רשות ל'ה' מלך' פיוטי באי בית הכנסת לקראת התחלת התפילה; : בפיוטים אלה מצאנו שהם נחלקים רשות ל'נשמת' ה המשורר את צרות ֶ נּ ַ ת ְ מצד תוכנם כך: מחד מ הגלות והכמיהה לגאולה. ומאידך מתמקד המשורר בגדולת הבורא ושבחו תוך שילוב י"ג עיקרי האמונה; , שבהם מבטא המשורר פיוטי רשות ל'ואילו פינו' את קשיי הגלות ואת הכמיהה לגאולה לצד ריבוי דברי הלל ושבח לקב"ה: - בפיוטים אלה פיוטי שבחות-רשויות לישתבח נושא הגאולה ומוטיבים של 'האופן' באים לידי ביטוי, לצד דברי שבח וברכה ליוצר המתקשרים לתחנה פיוטי הליטורגית (ישתבח) אותה משרתים הפיוטים;

כבני דורו וקודמיו פייטני המערב, כתב בהשפעת הקבלה שירים אחדים, שניתן להגדירם כשירים דידקטיים ואף הם נכללים במעגל היחיד והחברה. בשירים אלה מבקש הפייטן להסב את תשומת לב האדם היהודי להבל שבחיי העולם הזה ולהזכיר לו את יום המוות ואת שליחותו בעולם החולף. כך למשל בפיוט: 'על רמי קומה' כותב המשורר מה דינו ואחריתו של גבה הלבב: 'מן האדם הזה / חדלו כי במה נחשב / ככופר בדת / ובגויים לא יתחשב תועבה הוא כל גבה לבב / בזוז ושסוי ככלב / צואה עוברת / צרעת ממארת'. בתוך מעגל זה ליחיד וחברה, נמצאו פיוטים אחדים שכתב המשורר על פי 'תרכיב' כפול של שיר ערבי, דהיינו לא רק הלחן הושאל אלא גם מילות השיר בעברית מחקות את המצלול של הביצוע המקורי של השיר בערבית. כך הפיוט 'אב ידי אנא' זהו פיוט קצר בן ארבעה בתים, שבו מובע הרצון לראות בנפילת האויב באמצעות כוח עליון-שייפול בחולי או שתדבק בו מחלה או שתבוא עליו מכה או שיינתן בו מום אשר יגרום למותו. בקינותיו הכלולים במעגל חיי אדם מבכה ר' עמרם את מות יקיריו ואת מותם של אישים נכבדים מחשובי קהילת צפרו. להבדיל מהקינות שמקונן המשורר על מותם של יהודים, אנו מוצאים במקום קינה על מות, המשורר כותב שיר ומפייט על מותו שר וצורר בשם 'יום בוא נפל' בכך מחקה ר' עמרם את אביו, שכתב פיוט דומה על מותו של הצורר יזיד בשם 'אביע רנני היום'. שירת רבי שמואל אלבאז כרך ב' של 'קול זמרה' מתייחס לשירת רבי שמואל והוא מתבסס על עבודת המחקר לתואר שלישי שהוגש לסנט האוניברסיטה בבר אילן. ר' שמואל בן ר' יהודה אלבאז (להלן רש"א), נולד בד' בכסלו בשנת ) בעיר צפרו שבמרוקו, ונפטר על 1790 תק"ן לפ"ק ( פני אביו הזקן (בן ע"ה) בגיל צעיר יחסית (נ"ה שנים) ). הוא נקבר בעיר פאס 1844 בשנת תר"ד לפ"ק ( ועשר שנים לאחר פטירתו הועברו עצמותיו על ידי בניו לקבורה בעירו צפרו, ביום ו' לחודש חשון תרמ"ד. שירתו של רש"א, אשר ליקטנו מכתבי היד וממקורות נוספים מעיזבונו של רש"א, הגיעה לכדי

11

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שוש בחור מעם / השיב להם והודיעם / כי אין להם טעם / לקבל תורתו מה כתיב בה תמה / לא תרצח כל נשמה / אין זה בשמי רומה / לקיים מצותו ומצרים אתם / דברן נא אם ירדתם / .) 3 - 6 כלום נשתעבדתם / עם קהל עדתו' (

- שתי רשויות ל'אהבת רשות לתחנת 'אהבת עולם' עולם' נמצאו במעגל זה, בשירתו של רש"א: הסיום פיוטי בשני הפיוטים רומז לתחנת 'אהבת עולם'; . למעשה בכל ארבעת מעגלי השירים רשות ל'קדיש' שכתב רש"א, נמצאו פיוטים המורים על ייעודם קדיש'; פיוטי רשות ל'מזמור כפיוטי ה'רשות ל . משוררנו ר' שמואל הוא בין המעטים שכתבו לדוד' פיוט לתחנה זו, ולפנינו תרומתו וחידושו של רש"א בכתיבת פיוט לתחנה שהיתה פנויה מפיוטים עד כה. - ככל משורר המחדש פיוטי רשות ל'ובא לציון' ומוסיף את חותמו לשירה, אפשר לראות בפיוט הרשות לתחנה זו חלק מתרומתו של המשורר לסוגה זו, שכן לא ידוע לנו על משורר שכתב לפניו פיוטים לתחנה זו בתפילה. - כמעט כל שירי מעגל השנה, מדרך ב. מעגל השנה הטבע, ניתן לכלול אותם במעגלים האחרים, ובמיוחד במעגל התפילה. כידוע ערכה של השבת גדול מאוד בחיי היהודי והוא רוחש לה כבוד רב, ומצאנו במסכת מגילה יב, ע"ב: 'שבת היה שישראל אוכלין ושותין, מתחילים בדברי תורה ובדברי תושבחות'. פיוטי בשירתו של רש"א במעגל זה, אנו מוצאים: שבת, פיוטי מפטיר לשבת, פיוט לשבת החודש, בשירי השבת של רש"א מצאנו התייחסות לעצם השבת וערכיותה במסורת היהודית, שילוב דברי הלכה הכלולים בשבת, כמו השכר של שומר השבת והעונש של מחללה, והבלטת עונג השבת ומצוות הקידוש וסעודות השבת ועוד. במעגל זה נכללו גם פיוטי 'ויראו עינינו', פיוטי סליחות ופיוטים לימים ומכאן לפיוטים הנוראים, ובתוכם פיוטי תוכחה - במעגל זה, מצאנו פיוט ראש השנה שנועדו ל לראש השנה בשם 'זכות אבות' לרש"א, שנכתב על דרך הפיוט 'עת שערי רצון' לעבאס. : למשל הפיוט פיוטי הרגלים במעגל זה שולבו גם לחג השבועות 'אפיריון עשה לו', אשר ייעדו המשורר לשמש כרשות לקדיש. בפיוט זה מביא המשורר את דברי המדרש בפסיק"ר, המתאר את ההתדיינות בין משה רבנו למלאכים כאשר עלה למרום לקבל את התורה, כמו בפיוטו של ר' פרג'י 'תורה ציווה יקותיאל'. בפיוט 'אפיריון עשה לו' אצל רש"א: 'יחד עשו עצר / מלאכים לפני היוצר / מדין בן המיצר / עמדו לעומתו

- במעגל הפיוטים לחיי אדם יש ג. מעגל חיי אדם כדי ללמד על ההווי של בני צפון אפריקה ואורח חייהם הקהילתי. בילקוט הפיוטים לרש"א נמצאו פיוטים לאירועים שונים המתקשרים למעגל חיי אדם. פיוטים אלה נחלקים לנושאים שונים, בהתאם פיוטים לברית מילה ; פיוטים לאירוע שלשמו נכתבו: . לפדיון הבן ; פיוטים לבר-מצווה ופיוטי חתונה - מעגל זה הוא למעשה, ד. מעגל היחיד והחברה מעגל פתוח העשוי לכלול בתוכו נושאים שונים ומגוונים על פי העניינים שבשירת המשוררים ועל פי נקודת ראותו של החוקר. בשירתו של רש"א שבמעגל זה, חשוב להזכיר ולציין קינות על סוליקה הצדקת: שירים אישיים; שירים שבין אדם לחברו; שירים לדוגמא השיר 'דרי נשיה' היסטוריים וחברתיים: המתייחס לתקופת שלטונו של העריץ 'אליזיד', ושלט במשך 1790 שתפס את המלוכה בשנת למשל שירים מסוג קצידה בפיוטי רש"א: שנתיים. הקצידה 'ווי כי חזקה האמה עלי', יש בה סממנים של השירים בעלי מגמה של תיעוד היסטורי. קצידה יפיפייה זו משלבת במחרוזותיה את טעמי המקרא, באופן שהטעמים משרתים את תוכן השיר, לעתים כהוראתם במקור ולעתים בשינוי. הקצידה פותחת בתיאור הפחד שאחז את היהודים, כאשר פרץ המרד של אבו בכר, המכונה בשיר 'אמה', ואילו המלך מכונה 'גברת', דהיינו, מדובר בשפחה שמרדה בגבירתה (כמו: מרידת הגר שפחת שרה) ופרקה את עולה מעליה. תיאור המרד מתאים לידוע על מרד שבט האמהווס במלך 'מולאי סלימאן'. כך מתאר רש"א את הדברים: 'ווי כי חזקה / האמה עלי משלה ועל פני זרקא / רוק ואותי הבהילה .) 1 - 3 מעליה פרקא / עול גברת הפילה' ( למשל בקצידה 'דלה מבור שירי משיח וגאולה: יגונים', משקף רש"א מציאות שהיתה קיימת בתקופתו בקהילתו, ולמעשה כל מה שדרשו רבי נהוראי, רבי נחמיה ורבנן, במשנה במסכת סנהדרין, כלול בקצידה של רש"א. אם נערוך הקבלה בין דברי

12

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

המשנה לתוכן הקצידה, ייראו פני הדברים כדלהלן: 'ר' נהוראי אומר: דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה, וכלה בחמותה, ופני הדור כפני כלב, ואין הבן מתבייש מאביו' (סנהדרין צז,ע"א). הקצידה של רש"א: 'מנבל אביו בן / בת באמה קמה .) 3 - 4 כלה פניה תלבין / לחמות בכלימה' ( 'ופני הדור ככלב ולא יבושו, שמחה / בם, עזות .) 6 פנים, מצחם חזק מצור' ( למשל הקינה על מעשה שירת צדיקים ושבחם: גבורתה של הנערה סוליקה שייך לקטגוריה זו, של אותם צדיקים שמסרו את נפשם על קידוש ה' ובמעשה אחד הפכו לדמויות נערצות וזכו למעמד זהה לצדיקים. מעשה מסירות הנפש של הנערה סוליקה בת י"ג השנים מהעיר טנג'יר, המגולל בתוכו גם את מסכת התלאות שחוותה עד לרגע שבו קיפחה את חייה בחרב על פי פקודת המלך בשנת הפך לסמל של גבורה וקידוש ה' בתקופה 1834 קשה לקהילה היהודית ברחבי מרוקו. סיפורה האישי של סוליקה תועד בכתב במקורות אחדים ולאחרונה הופיע הסיפור גם על מצבת קבורתה שבבית העלמין הישן שבמרכז העיר פאס. הסיפור, המעורר חלחלה והערצה כאחת, הניע משוררים רבים במרוקו לכתוב קינות לכבודה של דמות מופלאה זו, בין המשוררים האלה נמצא גם משוררנו רש"א, שכתב שתי קינות לכבודה של הצדקת סוליקה. הקינה 'שמך יה קדשה', המגוללת את מסכת גבורתה של הנערה סוליקה, ידועה ביופייה מכל הקינות שנכתבו עליה. קינה זו מגוללת את כל מסכת סיפורה של הנערה סוליקה לאורך כל י"א מחרוזותיה. בקינה זו, שהיא למעשה שיר שבח לדמותה של סוליקה, ניתן לעקוב אחר השתלשלות קורותיה של הנערה סוליקה, כאילו מדובר בכתבה עיתונאית המדווחת ומתעדת 'שמך יה קדשה / את המקרה. הקינה פותחת : , ופתיחה זו, הקובעת את העובדה ) 1 נערה בתולה'( שהנערה סוליקה מסרה את נפשה על קידוש ה', מבשרת את השיא ואת העיקר שבקינה זו. גרעין המעשה מתחיל בטור השני, המציין את הסיבה שהביאה בסופו של דבר למותה של סוליקה: ), והיות ולא 2 'עת לקחתה אשה / רצו בני עולה'( התפתתה לכך, גוללו עליה 'עדות שקר קשה / העידו .) 3 - 4 בכסלה // אמרו כי געלה / בדת תורתך' (

מכאן ואילך מתגלגלים הדברים, היא מובאת אל המלך לדין, והלה מתאהב בה וחושק בה בעצמו, אולם היא משיבה גם את פניו ריקם. רגע השיא בקינה הוא, ללא ספק, המחרוזת המתארת את הוצאתה להורג של סוליקה בחרב, מבלי שפחדה מפני הצפוי לה, וציון נוסף של מסירות הנפש על קידוש ה'. וכך בלשון הקינה: 'בחרו במבטה / להרגה בחרב היא צוארה פשטה / לפני צר האורב לא יראה לא מאסה / מזאבי ערב .) 29 - 32 אספסוף וערב / על קדושת שמך' ( המשורר מבקש לשוות לדמותה של סוליקה מעמד מיוחד הדומה לזה של עשרת הרוגי מלכות, בכך שהוא משתמש בביטוי המאזכר את מדרש האגדה על מותו של ר' עקיבא, שיצאה נשמתו ב'אחד', כיוון שהיה מאריך בתיבה 'אחד' שב'קריאת שמע', וכך .)35 כתב רש"א: 'אז יצאה במהרה / נשמתה באחד' ( הקינה חותמת בטור עצמאי, הלקוח מתוך הפתיחה לתפילת שחרית, המבטא מעין ברכה, ובא לציין שהבקשה לנקמה תתגשם על מנת להיפרע מהאויבים, כדי לקיים מצווה כפולה של קידוש ה' ברבים וגם בבחינת 'יראו שונאינו ויבושו'. ואלו מילות .)45 (' 'ברוך המקדש שמו ברבים הסיום: ; וכן שירים דידקטיים בפיוטיו של רש"א מצאנו גם עקבות ארץ ישראל נמצאו לא מעט שירים ובהם וירושלים. סיכום בשירתם ביטאו הרבנים המשוררים לבית אלבאז, במידה רבה, את השקפת עולמם הרוחנית-הדתית, ואהבתם את הקב"ה מוכחת ותקפה בשירה זו. כמו כן, נוכחנו לראות בשירתם את מעורבותם בחיי קהילתם. מעורבות זו בוטאה היטב בשירתם, והפכה רים המבטאים את הגיגי קהילות ָ בּ ַ ד ְ את המשוררים ל ישראל במרוקו על מצוקותיהן בגלות, ובדרך השיר להתחנן ולהתפלל למען גאולתן בכל עת. עיקר שירתם, כמו אצל יוצרים אחרים לפניהם וגם במידה לאלה שבאו אחריהם, עוסקת בגלות ובגאולה העוברות כחוט השני בכל שיר ושיר. יחד עם זאת, יש בשירתם, כפי שנוכחנו, שירים אשר עוסקים בנושאים נוספים, שנועדו לשרת מטרות נוספות . ומגוונות של המשוררים

13

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בקירוב. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר 1960 הכנסת ספרי תורה חדשים בחנוכת בית כנסת, פאס, מרוקו,

ד"ר דוד גדג'* מאת: העיתון שעדכן את יהודי מרוקו ב''חדשות על אחינו בארץ ובגולה'' כל הזכויות שמורות למחבר ולבלוג "הספרנים" ©

בכל יום שבת, לפני הקריאה בתורה בתפילת שחרית או לאחר תפילת מנחה, קרא שליח הציבור את הידיעות לקהל המתפללים. סרקנו את העיתונים ועכשיו תוכלו לקרוא מהם גם אתם.

שנות העשרים של המאה העשרים היגר לקזבלנקה ב חיים נחמני, יליד העיירה סטאת, כדי לעסוק במסחר. כשהתרחבה הפעילות הציונית והעברית בקזבלנקה, לקח בה נחמני חלק מרכזי. בתחילה השתתף בוועד המארגן של "מגן דוד", האגודה הוותיקה להפצת השפה העברית . בתקופת מלחמת 1919 בקזבלנקה שהוקמה בשנת העולם השנייה הקים אגודה נוספת להפצת העברית נמנה על מייסדיה של 1946 בשם "חובבי השפה". בשנת השתתף בוועידה 1949 "תנועת המזרחי" במרוקו, ובאוגוסט העולמית הראשונה של "המזרחי" שהתקיימה בירושלים.

והוחלט על הוצאת "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה" (בעברית: "חדשות על אחינו בארץ ובגולה") באופן סדיר אחת לשבוע. עד להוצאת העיתון בחסות קק"ל פירסם נחמני את העיתון באופן לא סדיר ובתפוצה מצומצמת. החליפו 1954 לאחר עלייתו של נחמני לישראל באוקטובר בעריכת העיתון הרב מרדכי אלמליח, לימים רבה הספרדי של קריית גת. לאחר עלייתו של הרב אלמליח החליפו יחיאל בוסקילה, מחנך ומשורר עברי, ששימש מנהל המועדון לעברית של אגודת "מגן דוד" בקזבלנקה. במרץ עם קבלת עצמאותה של מרוקו מצרפת וסיום שלטון 1956 הפרוטקטורט עלה בוסקילה לישראל והעיתון נסגר.

בזמן שהותו בישראל נוצר שיתוף פעולה בינו לבין קק"ל,

*ד"ר דוד גדג' - היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם, חבר סגל במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. davidgedg@gmail.com

14

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

העורך השלישי והאחרון - יחיאל בוסקילה

העורך השני - הרב מרדכי אלמליח

המייסד והעורך הראשון - חיים נחמני

לשבועון "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה" קדמו שני עיתונים בערבית-יהודית שיצאו לאור במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים: "אלחוררייא", "החירות", על ידי העורך 1922-1915 שיצא לאור בטנג'יר בין השנים והמדפיס שלמה בניון והעיתון "אור המערב" שיצא לאור על ידי האחים חדידא, 1924-1922 בקזבלנקה בין השנים בעלי דפוס וחנות ספרים. ס"מ. 40 העיתון החדש הודפס בפורמט של דף אחד באורך בראש הגיליון הופיעה כותרת העיתון, כתובת המערכת, תאריך בעברית ובלועזית, שנת ההוצאה, מספר הגיליון, ופרשת השבוע. בתקופה בה ערך נחמני את העיתון הוא הוסיף לכותרת פסוק מתוך ההפטרה של שבת. העיתון כלל אוסף ידיעות חדשותיות קצרות על קורות היהודים במדינת ישראל, במרוקו ובקהילות באירופה ובארצות הברית. כל ידיעה נפתחה בכותרת שכללה את שם העיר בה התרחש האירוע שדווח. הידיעות כללו מידע על פעילותם של ארגונים יהודיים בישראל ובעולם, ההתיישבות במדינת ישראל (בערים, בקיבוצים ובמושבים), התפתחות המשק הכלכלי בישראל, יהדות העולם ויחסי מדינת ישראל עם מדינות אחרות. העיתון דיווח על תרומות של יהודי מרוקו לקק"ל ועל פעילות תרבותית לאומית שהתקיימה בערים השונות במרוקו. העורכים ליקטו את הידיעות מעיתונות ישראלית, עיתונות צרפתית וידיעות שקיבלו מגורמים רשמיים בישראל. העיתון לא הוצע למכירה. עותק אחד נשלח לבתי הכנסת בערים ובכפרים במרוקו. ביום שבת, לפני הקריאה בתורה בתפילת שחרית או לאחר תפילת מנחה, קרא שליח הציבור את הידיעות לקהל המתפללים. נחמני שזר בידיעות

ציטוטים מהספרות המקראית ומהספרות התלמודית והעניק לעיתון גוון של דרשה. כך הפכה פרקטיקה של קריאת חדשות על היהודים במדינת ישראל ובתפוצות – לכאורה פרקטיקה חילונית – לחוויה דתית. הקראת העיתון בבית הכנסת הבליטה את מקומו המרכזי של בית הכנסת במרוקו כמרחב בו התקיימה פעילות ציונית שהכינה את הקהילה לעלייה לישראל. בבתי הכנסת התקיימו שיעורי עברית, פעילות ציונית של תנועות נוער ופעילויות עונג שבת, כל אלה במעטה של פעילות דתית. העיתון פנה למרבית יהודי מרוקו שגרו בערים הגדולות, הבינוניות ובכפריםשלא נחשפו להשכלה הצרפתית. הגברים בקבוצה זו התחנכו במסגרות לימוד מסורתיות שהכינו אותם להשתתפות נאותה בפולחן היהודי בבית הכנסת. חינוך הנשים התקיים בחיק המשפחה בלבד. הערבית היהודית שימשה שפת התרבות של הקבוצה, ומרביתם השתמשו בה כשפה מדוברת ולא ידעו קרוא וכתוב. על כן בחר נחמני בפרקטיקה של הקראת העיתון. בבית הכנסת נחשפו לידיעות בעיקר גברים, אך ישנן עדויות לכך שנשים עמדו בפתח בתי הכנסת והאזינו לשליח ציבור, ושגברים סיפרו לבנות המשפחה את הידיעות בסעודת השבת. העיתון נכתב בערבית-יהודיתמדוברתשל יהודי מרוקו, ולשם דיוק בניב של יהודי צפון מרוקו והמערב הפנימי. העורכים כמעט שלא השתמשו ביסודות ספרותיים או במבנים תחביריים של הערבית הקדומה או הערבית הספרותית. בערבית-היהודית נשזר מרכיב עברי שהובלט באמצעות אותיות מודגשות. המרכיב העברי שימש השלמה לאוצר מילים יהודי ייחודי שלא היה קיים בערבית ושמקורו בתרבות היהודית. נוסף על המרכיב העברי המסורתי שילבו העורכים אוצר מילים עברי חדש שהיה נפוץ בקרב החברה בישראל

15

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

תרגום של ידיעה מתוך העיתון "כבאראת עלא , בסרטון כואננא בארץ ובגולה", שמופיעה (תרגם ד"ר משה כהן): 1952 ושהתפרסמה בדצמבר "קבוצת נוער בחורים ממרוקו, עלו בימים אלו לישראל והקימו קיבוץ משלהם באמצע הנגב וקראו לו צאלים, על שם עץ שגדל במדבר ועושה צל רחב, למרות שהצמח סובל בטבע. הבחורים האלה בחרו להקים את הקיבוץ שלהם יצרו פרנסה ִ במקום קשה ועליו השתלטו ובו י ודברים טובים. דוגמא זו, מראה כמה רב וחזק רצון הבחורים האלה, אשר עלו ממרוקו ורצונם היטיב את ארץ ישראל ְ לעבוד ללא לאות, כדי ל ושתשוב למקורה. והם גורמים לתועלת נוספת, בזה שהם מרימים את קרנם של יהודי מרוקו." "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה", "חדשות על אחינו בארץ ובגולה", נוסד בקזבלנקה באוגוסט . גיליונות העיתון 1956 ויצא לאור עד אפריל 1950 נסרקו והועלו לאתר עיתונות יהודית היסטורית. בקישור הבא. תוכלו לעיין בהם יש ביניכן או ביניכם שזוכרים את העיתון? אליה נחשפה הקהילה היהודית במרוקו לראשונה בעיתון, כמו לדוגמה המלים קיבוץ, בריאות הציבור, חבר, חג העצמאות, חלוץ ועוד. לעתים ציינו העורכים בסוגריים או במרכאות את התרגום בערבית-יהודית למילה העברית החדשה.

להאזנה לקטע ביוטיוב - לחץ על התמונה

16

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אתר אינטרנט של הפדרציה העולמית www.fede-maroc.com חדשות המדיה על פי תגובות שקיבלנו, החומר הרב והמקצועי המתפרסם באמצעי המדיה העומדים לרשותנו, משמש לתיעוד תרבות יהדות מרוקו בספרים, סרטים ובמחקרים רבים.

ים ִ שׁ ָ ר ָ שּׁ ַ ב ה ֵ א ְ כּ ִ ָ ָ ַ ֵ ְ

מאת: שושנה קרבסי ם ָ ד ָ א

יו. ָ שׁ ָ ר ָ ב שׁ ֵ א ְ ת כּ ֶ ד א ַ ע ָ מּוֹ ל ִ א ע ֵ נוֹשׂ ת ֶ מ ֱ א ֶ ים בּ ִ פ ָ יּ ַ דוּת ה ְ ל ַ יּ ַ רוֹנוֹת ה ְ כ ִ ז ים ִ נּ ַ ט ְ ד ק ֶ ס ֶ י ח ֵ ק ֵ ז ְ ב ֶ ם ה ֵ ה

ב ָ ז ָ י כּ ֵ ק ֵ ז ְ ב ֶ א ה ָ מּ ֶ אוֹ שׁ נוּ ֵ פּוּר ִ ת ס ֶ נוּ א ֵ ר ְ פּ ַ ס ְ בּ יר ִ מ ְ כ ַ מּ ַ יוֹן ה ָ סּ ִ נּ ַ בּ ינוּ ֵ תּ ְ ח ַ יק תּ ִ ל ֲ ח ַ ה ְ ל הוּא ַ ב ה ֵ א ְ כּ ַ ת ה ֶ א ים. ִ שׁ ָ ר ָ שּׁ ַ ל ה ֶ שׁ

תר האינטרנט של א הפדרציה העולמית, הינו חלון הראווה לפעילות סניפי הפדרציה בישראל ובתפוצות ובמה לדיאלוג מתמיד עם כלל הציבור.

רוֹן ָ כּ ִ זּ ַ ת ה ַ יּ ִ ה ְ ד דּ ֶ ס ֶ ךְ ח ַ ר ֹ ב ְ י שׁ ָ ד ָ ח ֵ יו מ ָ ע ָ ט ְ ק ִ ר מ ֵ דּ ַ ס ְ רוּת ל ָ שׁ ְ פ ֶ א ָ ס ה ֵ נ ְ ו

באתרנו, כחלק ממחויבותנו העמוקה לנושא, אנו משתדלים להנגיש עבור אלפי הגולשים הנכנסים לאתרנו בכל חודש, ידע רב ככל הניתן אודות חקר המורשת וההווי, המחזקת את תחושת השייכות לשורשנו ותרבותנו העשירה. כל גליונות כתב העת הדיגיטלי, כמו כל השנתונים שהפקנו, מופיעים באתר וניתן לצפות בהם ולהורידם. האתר מחולק לקטגוריות העוסקות בפעילות שוטפת ובקטגוריות העוסקות בחקר קטגוריות "יהדות מרוקו" המורשת. באתר המורכבות מתרומת מאמרים ו"מרוקו" של חברי הפדרציה ואוהדיה. קטגוריות אלו עשירות בתכנים המשמשים לעבודות שורשים ולעבודות מחקר. הן כוללות ידע היסטורי רב אודות יהדות מרוקו מפי היסטוריונים אשר חקרו את תרבות המג'רב, כולל טעימה אודות מקור שם המשפחה, כפרים וערים במרוקו והצעות למסלולי טיול מפי מדריכי טיולים מנוסים ועוד...

ַ יח ִ נּ ַ ה ְ ל ל ַ ן לֹא נוּכ ֵ א כ ֵ לּוּל ִ א ים ִ שׁ ָ ר ָ שּׁ ַ ת ה ַ כ ְ שׁ ֶ ח ֵ מ ַ ע ֵ קּ ַ ב ְ וּל ים. ִ פ ָ נ ֲ ע ַ ן ו ָ ית ֵ ע א ַ ז ֶ גּ

י. ַ ל ָ יטוּ ע ִ בּ ַ ה י ִ ר ְ א פּ ֵ ץ נוֹשׂ ֵ י ע ִ נ ֲ א

ל ַ ל ע ֶ י א ִ תּ ְ ח ַ מ ָ צ ים ִ ק ָ דּ ֻ ה ְ יוּ מ ָ ה ֶ י שׁ ַ שׁ ָ ר ָ שׁ ְ ו ים ִ ב ָ ג ְ ר וּר ָ פ ָ ת ע ַ ח ַ תּ ה ָ ל ְ ע ַ ךְ מ ָ פּ ֻ ה ְ מ ִ ים בּ ִ ח ְ צוֹמ ים. ִ ה ָ ב ְ גּ ַ ל

ית"] ִ קוֹמ ְ בּוֹ מ ְ ר ַ ה ג ָ ט ֶ ר ְ [מתוך "גּ

לרכישת הספר 050-2452800 לאתר של שושנה קרבסי "הבית העתיק בעין כרם"

אנו מצדיעים לפעילינו חברינו ואוהדינו המסייעים בידינו. כולם יעמדו על הברכה!

כל הזכויות שמורות למחברת © shoshkarbasi@gmail.com

בגליון הבא תפורסם כתבה אודות ה חוויה הקסומה ב"בית העתיק בעין כרם"

17

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מאת: עו"ד איתמר אבקסיס היסטוריה משפחתית 050-2119211 itamar.a321@gmail.com ‏ כל הזכויות שמורות למחבר ©

ין אם זה לשם הוצאת אזרחות זרה או לשם הבנת ב "דע מאין באת", ישראלים רבים מחפשים בארצות המוצא מסמכים היסטוריים של אבות אבותיהם. האם הדבר אפשרי? ובמה זה תלוי? אם תגידו לבן משפחת אגיון את המשפט "גילית לי את אמריקה" כנראה שזה יהיה נכון.. במהלך עבודתנו בהוצאת אזרחויות אירופאיות, יוצא לנו לשמוע סיפורים מרתקים, שונים ומשונים, אודות מעללי משפחות מבקשי האזרחות, מקורן ומסעותיהן, והסיפור של בני משפחת אגיון הוא ללא ספק המרתק ביותר. ) הייתה אחת AYLLON משפחת אגיון (במקור אאליון, המשפחות העשירות והמכובדות בספרד, שעל שמם קרויה עיירה בספרד. משפחת אגיון הייתה שותפה במימון המסע של קולומבוס לגילוי אמריקה ובכך לקחה חלק בעיצוב ההיסטוריה המודרנית בת זמננו.

תהליך ההתחקות אחרי מקורות המשפחה ובניית "עץ השורשים" לקח חודשים ארוכים של נבירה בעליות גג עזובות, שיחות עם דודים רחוקים ומרדף אחר כל חלקי מסמך, כל אלה ועוד עוזרים להרכבת הפאזל, ולהבנת הסיפור השלם של המשפחה. גם באמצעות שיטוט באינטרנט אפשר להגיע לכמות אדירה של מידע. אתרים של מוסדות או חברות כמו "בית " יכולים My Heritage התפוצות", "גנזך המדינה" ו" לשפוך אור על ההיסטוריה המשפחתית, מגובה לעיתים גם בתמונות ומסמכים. כמובן שגם יהודי מרוקו יכולים להתהדר באלפי סיפורים מרתקים שהשפיעו על מהלך ההיסטוריה, והמרוץ אחר מסמכים משפחתיים היסטוריים לא פסח גם עליהם.

היום כולם רוצים לדעת מאין באו ולגבות זאת במסמכים 'על כל מקרה'. אם זה הרצון להוציא אזרחות אירופאית או

18

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הגדולות והמודרניות כמו רבאט או קזבלנקה, משרדי ופקידי הממשלה היו כבר בעבר מסודרים ומקצועיים יותר, דבר שמביא לסיכויי הצלחה גבוהים מאוד. בעוד שבמקומות קטנים ומרוחקים, סיכויי ההצלחה במציאת המסמכים פוחתים משמעותית ותלויים בשלל גורמים, אך כמובן הדבר בכל זאת אפשרי. במידה והנבירה באינטרנט, במחסנים ובעליות הגג לא הועילו, תמיד אפשר לרתום את המדע לעזרתנו ולפנות אל מחקר גנאלוגי. גנאלוגיה (בעברית 'חקר יוחסין'), חוקרת את ההקשר הגנטי של קבוצות אנשים. המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. הגנאלוג אוסף ומעבד מידע על קשרי שארים, בין המבקש לאבות אבותיו. על פי קשרים אלו מבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין או עץ משפחתי. עם מספיק רצון, אף תעלומה משפחתית או אילן יוחסין חסר, לא יישארו ללא פתרון. בעידן שבו אנו חיים, הרבה יותר קל להשיג מידע גם אם מדובר בדמויות או אירועים שקרו לפני עשרות או מאות שנים - רק צריך לדעת מתחת לאיזו אבן לחפש.

מרוקאית, או הרצון להתחקות אחר שורשי אבותינו בספרו או ברבאט. תעודות לידה ורישומי נישואים הפכו ל"גביע הקדוש" ברשימת המסמכים המבוקשים ביותר. חיזוק הקשרים עם ממשלת מרוקו והפיכתם לרשמיים במסגרת "הסכמי אברהם" הפכה את תהליך הנפקת המסמכים לאפשרי ונגיש יותר. במקרה בו אדם מעוניין להתחקות אחר המסמכים ומחזיק "" Livret DeFamille ברשותו תעודתלידהמקוריתאו "ספר משפחה", ניתן להוציא תעודת לידה מקורית חדשה ממשרד הפנים במרוקו ולהחתימה בחותמת אפוסטיל אם הדבר נדרש. במידה ואין תעודת לידה מקורית או "ספר משפחה", אפשר לנסות ולהנפיק "תחליף תעודת לידה" מהרבנות המקומית, באזור שבו אותו האדם נולד. הרבנות לקחה על עצמה את ניהול רישומי הלידה בקהילות השונות, ונוכל לנסות ולאתר את אותו האדם. את "תחליף תעודת הלידה" יש לאשר בבית משפט מקומי כדי לאמת את תוקפה וחוקיותה. הצלחת תהליך איתור המסמכים והנפקתם תלויה מאוד באזור הגיאוגרפי שבו אותו אדם נולד או התחתן. בערים

להפקת תעודת ממרוקו איתמר אבקסיס עו"ד 050-2119211

תמונה שהתגלתה במהלך נבירה בארכיון תמונות מרוקאי. בתמונה - סבי הרב ישועה עוליאל זצ"ל בפגישה עם חתן פרס נובל לשלום רנה סמואל קסין (שניהם לוחצים ידיים) בכנס משפטנים יהודים בקזבלנקה.

19

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הריאד המשופץ והתצוגה בבית ד'כירא

מאת: סידני קורקוס מוזיאון "הזיכרון" של הקהילה היהודית במוגאדור-אסאויירה, בית ד'כירא corcos@netvision.net.il כל הזכויות שמורות למחבר ©

רבה לפני כינון היחסים מחדש בין מרוקו לישראל ה והסכמי אברהם, בשקט ובצנעה החל בעיר מוגאדור הנקראת היום אסאויירה, הקמתו של פרויקט יהודי-מוסלמי שקיבל את השם "בית דכירא" או "בית הזיכרון". שנה הגה יועץ מלך מרוקו מר אנדרי אזולאי, 20 עוד לפני כ בן העיר, את הרעיון הנפלא של הגשמת הפרויקט המשלב שלוש מרחבים הכוללים את הקמתו מחדש ושחזור בית כנסת ע"ש עטיה שהוא המרחב הרוחני, הקמת תצוגה על העבר היהודי ודמויות חשובות בהיסטוריה של העיר שהוא המרחב המוזיאלי-תצוגתי והקמת מרכז מחקר שיעסוק ביחסי יהודים ומוסלמים ואף בחוק והמשפט היהודי במרוקו המהווים את המרחב המחקרי לימודי.

נפלה בחלקי הזכות להיות מעורב בפרויקט חשוב זה על פי קריאתו של מר אזולאי שביקש שאהיה חבר בוועדת המדעית וההקמה יחד עם צוות מומחים מאוד מצומצם 2016 של שלושה אנשים, כולם מוסלמים כך שכבר בשנת הרבה לפני כינון היחסים שהיתי במרוקו תקופות ארוכות כשכולם ידעו שאני יהודי וישראלי. ראו מה קרה בעולם הערבי המוסלמי שבמרחב שלנו, לקהילות היהודיות המפוארות שהיו חלק מהנוף, התרבות, העם וההיסטוריה של אותן מדינות ושיחקו בהם תפקיד חשוב ובולט. קהילות שלרב חיו בדו- קיום, בשיתוף פעולה, באחווה ובסולידאריות עם העם שבתוכו הן ישבו, יחסים שנמחקו כליל עם הקמתה של מדינת ישראל. בחלק ממדינות אלו הדבר קרה תוך כדי אלימות נפשעת. לכן

20

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

,ככלל גם אין לעשות אידיאליזציה של החיים היהודיים בארצות ערב והדבר נכון גם בנוגע לצפון אפריקה, בה היו עליות ומורדות, חוקים מפלים, התנכלויות ורציחות ולעתים אפילו פוגרומים כמו אלה שהתרחשו באירופה. זה קרה גם במרוקו ואפילו בעיר מוגאדור עליה אנחנו דנים. אולם במרוקו וגם במוגאדור כשהיה רע ליהודים, לרב גם למוסלמים היה רע. גורלם היה משותף. כשהייתה אנרכיה שלטונית, שנות בצורת ורעב או התקפות מגורמים שמחוץ לעיר, כולם סבלו, יהודים ומוסלמים כאחד. כאשר היו התנפלויות על היהודים במרוקו, הן באו תמיד מטעמו של קאדי או מושל אכזר ופנאטי שפעל על דעת עצמו. לפעמים זה היה סולטאן קיצוני בדעותיו כמו מולאי יזיד ,אך הספיק לשפוך דם 1792 ששלט אמנם רק שנתיים עד רב. כך, היה באירוע החד פעמי שקרה במוגאדור, בזמן עת פשטו 1844 ההתקפה של הצי הצרפתי על העיר בשנת 15 שבטי הסביבה על העיר שבה שלטה האנרכיה, רצחו כ יהודים חטפו נשים יהודיות, בזזו מכל הבא ליד וגרמו להרס רב בעיקר בבתי היהודים ובבתי המסחר של הסוחרים הגדולים. מספר לא ידוע של יהודים מתו ברעב. אבל, גם הנוצרים שהיו בעיר סבלו באותה מידה באירוע זה. כלומר, הפורעים ביהודים במקרה זה ואחרים במרוקו באו תמיד מגורמים שמחוץ לאותה עיר. הסולטאן שלא עבר לסדר היום על התקפה זו העניש את הפורעים וחייבם לשלם פיצויים לנפגעים. יעברו כשנתיים עד שהעיר תתאושש מהטראומה של אותו אירוע. למרות זאת, מוגאדור נחשבה לאחת הערים השקטות במרוקו, בה התקיים דו-קיום בן עדתי ובן דתי בין התושבים היהודים למוסלמים. יתרה מזה, בין בית המלוכה לסוחרי מוגאדור שכונו "סוחרי המלך", היו יחסים של קרבה בשל אינטרסים כלכליים ועסקיים משותפים. לעתים, הייתה בין אחדים מהם לסולטן קרבה אישית וידידות עמוקה כפי שניתן ללמוד מאין ספור מסמכים למשל בין משפ'

יוצאי העיר, המגיעים אליו במיוחד. הרצאות וימי עיון בנושאי סובלות ודו קיום מתקיימים במרכז התרבות. מעל הכל, כל מבקר בעיר מתקבל בה בשמחה ובסבר פנים יפות. לכן, גם אין זה מקרה שמרכז הדוקומנטציה והמחקר שיוקם בקומה העליונה של המוזיאון, יעסוק ביחסי יהודים - מוסלמים.

בית הכנסת כפי שנראה לפני שנעזב

,עזוב מוזנח ומתפורר. 2009 בית הכנסת כפי שמצאתי אותו בשנת

קורקוס לבין בית המלוכה ולרב עם הסולטן עצמו. יחסים אלה הקרינו והשפיעו לטובה על כלל האוכלוסייה. הקמת מוזיאון יהודי דווקא במוגאדור-אסאוירה היא ההמשך של יחסים היסטוריים אלה הן בין המרכיבים השונים של קהילות מוגאדור והן בין השלטון לנתיניו היהודיים. לכן, ההחלטה להקים 'בית זיכרון' לא באה בחלל ריק. מי שיסתובב בעיר ירגיש זאת על כל שעל וצעד. מסעדות נקראות "מסעדת הסובלות" או ה"אחווה", פסטיבלים רבים המתקיימים בעיר הם בהשתתפות יהודים, נוצרים ומוסלמים, ושוררת בהם הרמוניה גמורה. הדבר בולט במיוחד בפסטיבל למוזיקה אנדלוסית בו נוטלים חלק מידי שנה אומנים ישראלים רבים, ומבקרים רבים חלקם

הריאד ההרוס לפני השיפוץ

21

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

כנשיא כבוד. שני בניו נפטרו, צעירים יחסית, ממחלות שונות, מבלי להשאיר צאצאים. עם מותו של מסעוד עטיה ועזיבת המשפחה את העיר, מאחר שהוא תרם את המבנה לקהילה, הפכה קומת המגורים וחלק מהמבנה לבית הדין הרבני של מוגאדור שנה. 40 במשך כ בית הכנסת פעל בקסבה של מוגאדור עד שנות השבעים של המאה העשרים. בין השאר התפללו בו בתחילת המאה העשרים, בעיקר בני משפחת אפריאט אבל גם אחרות. חזן ורב בית הכנסת היה רבי יוסף מלכא שהפליא

2016 ביקור שלי ויועץ המלך אנדרי אזולאי במהלך עבודות ההקמה מחדש, אבן אחר אבן בשנת

אולם יותר מכל 'בית ד'כירא' הוא מרכז ללימוד והעברת מסר הסובלנות בין יהדות לאסלאם ולהפצתו, ואגב כך גם יהווה מרכז ללימודי היהדות והשפה העברית בבתי הספר ברחבי המדינה, דבר שהיה חסר לחלוטין. כמו כן, נחתמו הסכמי שיתופי פעולה עם משרד החינוך והתרבות המקומי, עם אוניברסיטאות שונות. על הפרויקט עצמו: כאמור, המוזיאון או כפי שהוא ייקרא "בית ד'כירא" קם בריאד וסביב בית הכנסת "סלאת עטיה", 1940-( על ידי מסעוד סימון עטיה 1890 שהוקם בשנת ) ואמו מימא (ממשפחת אלקאים), לזכרו של אביו 1865 ). מסעוד סימון פרוספר עטיה 1892-1837( ובעלה סימון בשמו המלא, היה בעצמו סוחר מצליח שבתחילת דרכו במסחר בתה וסחורות 19 עשה הון באמצע המאה ה- נוספות בין מנצ'סטר למוגאדור. מסעוד עטיה היה נשוי לאסתר אפריאט שהיא דודתה של אימי, הזוכרת היטב את בית הכנסת בשנות תפארתו בזמן שפעל בביתם בקומה התחתונה, ואת הריאד (בית המגורים) המפואר שנבנה מאבני גזית מגולפות כיאה לארכיטקטורה הסויירית של התקופה, כאשר משפחת עטיה התגוררה בו. (משפחות יהודיות מ"סוחרי המלך" התגוררו בריאדים דומים שנחשבו בתי 37 ליפים במרוקו). ביתהכנסתהיה המפואר והיפהמבין הכנסת בעיר. ארון הקודש, התיבה והספסלים נבנו ועוצבו מעץ משובח שהובאו במיוחד מאנגליה ותוכננו יחד כהעתק מדויק של בית הכנסת הספרדי פורטוגזי במנצ'סטר על ידי האדריכל האנגלי קאופמן. בקומת הכניסה היה אולם קטן בו התרכזו בדרך כלל בחגים, כל אלה שלא מצאו מקום בבית הכנסת עצמו שהיה צר מלהכיל את כל הבאים. מסעוד עטייה נבחר לשמש כראש הקהילה במואגדור אולם ברבע הראשון של המאה העשרים, ירדה משפחת עטייה מנכסיה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ונפילת הבורסות. מהמשבר הזה, המשפחה לא הצליחה להתאושש, כמו משפחות עשירות רבות במוגאדור. בסוף ימיו הוא שימש

בשירתו היפה והמסולסלת שהפכה לשם דבר בעיר. הרב חזן האחרון שכהן בבית הכנסת היה הרב עמרם קסטיאל - לימים רבה הראשי של העיר טולוז שבצרפת וגם רבי סימון עמר היה אחד החזנים האחרונים שהתפללו בבית כנסת. עם עזיבת היהודים את העיר, נסגר בית הכנסת. הוא נעזב והוזנח ואף נפרץ ורבים מאביזרי ותשמישי הקדושה כולל ספרי התורה - יקרי הערך - נבזזו אולם חלקם ניצל והם שימשו לשחזור וההקמה מחדש . לכן, התחייבה עבודת שיחזור ובינוי מחדש תוך שמירה על אופיו ומראהו של המבנה ושיחזור נאמן שלו. ברוב 2020 גולת הכותרת של הפרויקט הייתה חנוכתו בינואר פאר על ידי המלך מוחמד השישי בטקס מרשים ובלתי נשכח. נוכחותו של המונרך הקנה למקום רשמיות מלכותית וממלכתית ייחודית בעולם המוסלמי, הראויה לציון. המלך

VI הפגישה המרגשת עם המלך מוחמד

22

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו