יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
הכנסת אורחים וטולרנטיות מרבים שלום בקבלת פנים בחגיגות המימונה בכל שנה
עזרה לזולת מלגות לסטודנטים בכל שנה ללא הבדל דת, גזע ומין
ערבי שיח אינטלקטואלי בנושאים אקטואלים
ימי עיון : תרבותה ותרומתה הרבה של יהדות מרוקו
יהדות מרוקו ערכיה והשגיה בישראל מאת: סם בן שטרית כל הזכויות שמורות למחבר ©
של מדינת ישראל-מר יצחק נבון 5 באופן נמרץ הנשיא ה- בסיום חגיגות המימונה במלון דניאל-הרצליה 1986 בשנת באומרו: "עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותשאל השאלה: מי היו הגורמים, שתרמו לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני כלל החברה הישראלית, ואף הקהו מן הניכור ומן הקיטוב בין אחינו האשכנזים לבין יוצאי קהילות המזרח? אין צל של ספק, קבע הנשיא נבון, שההיסטוריונים יצביעו על חג המימונה, החג של אהבת האדם, כמי שהיה לו חלק ונחלה בתרומות אלה (סוף ציטוט) יהדות ללא חרמות וללא נידויים ההיסטוריון ד"ר שלום בר-אשר שהתמחה בהיסטוריה של יהדות מרוקו קבע: בשלש מאות השנים האחרונות, חכמי צפון-אפריקה, לא הכריזו, חרם או נידוי, על יחיד או על קבוצה, להוציא האיום בחרם על אותם תושבי עיר
נו מעלים על נס את העובדה, שאין לה תקדים א בתולדות עם ישראל. חג המימונה, הפך בתוך שנים מועטות כחג לאומי בישראל. זאת, בניגוד לוויכוחים המרים שהתנהלו שנים עד שחג פורים הוכר כחג 150 בעם ישראל במשך שנה עד להכרזת החנוכה כחג מחגי ישראל. 200 יהודי, וכ- ואלה, חרף הנסים והנפלאות שקרו לאבותינו בימים ההם, ובעטיים אנו חוגגים את חג הפורים וחג החנוכה. תרומתה של המימונה בקירוב הלבבות, בהעמקת ההיכרות בין חלקי העם ובחיזוק אחדותנו הלאומית, כחג של "דלת פתוחה", הכנסת אורחים ומאור פנים. כי, הרי אין דוגמא כמסורת המימונה אצל אף עם ואומה: יהודים פותחים ב"ליל המימונה" את לבותיהם ודלתות בתיהם בפני כל דכפין ללא כל הזמנה מוקדמת. הפוקדים, מסובים לשולחן המשפחה המארחת, טועמים מהתקרובת המסורתית, שרים ומזמרים יחד. היעד: "הכר כדי שתוקיר". ביטא זאת
4
2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software