יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

מפת העיר מוגדור (אסואירה)

לסיוע לנזקקים בעיר ובראשה עמדו משה מונטיפיורי והברון אנתוני רוטשילד. המועצה אספה תרומות ופעלה לטובת היהודים במרוקו. לראשונה, בעקבות המלחמה הזאת, התערבו יהודי אירופה למען אחיהם במרוקו. מונטיפיורי כתב בשם המועצה לסולטאן מרוקו וביקש שייתן ליהודים פירמאן שיבטיח את בטחונם וזכויותיהם בדומה לפירמאן שהוציא הסולטאן העות'מאני בשנת . באותו פרמאן, שהוצא לאחר עלילת הדם בדמשק 1840 בהשתדלותו של משה מונטיפיורי, הטעים הסולטאן העות'מאני כי אין כל בסיס לעלילת דם נגד יהודים וכמו כן נאמר בו כי הזכויות שהוענקו לכל נתיני הסולטאן ניתנות גם ליהודים 1839 בפקודה בכתב ידו משנת וכי הוא מבטיח את בטחונם וטובתם של היהודים בממלכתו. פנייתו של מונטיפיורי נעשתה בתיאום עם ממשלת בריטניה. הסולטאן השיב שהיהודים מוגנים בכל האמצעים והחוק מגן עליהם ועל רכושם בדומה להגנה הניתנת למוסלמים וכי המהומות שהתרחשו פגעו גם באחרים. סגן קונסול אנגליה במוגדור חילק ליהודים בעיר אורז ובגדים שנשלחו על ידי מונטיפיורי. התחוללה מלחמה בין ספרד למרוקו 1860-1859 בשנים בתיטואן. כמאתיים ועשרים יהודים ברחו ממוגדור בגלל למרות שמוגדור 1844 הזיכרון של הרעשת העיר בשנת לא הותקפה. בפעם הראשונה סייעו ליהודים במרוקו קהילות מרוחקות גם מחוץ לאירופה. ועד שלוחי הקהילות, שמונטיפיורי עמד בראשו וארגונים יהודיים

היהודים באסואירה נהנו מהגנתה של אחת המדינות האירופיות. כך לדוגמה, אברהם קורקוס היה סגן קונסול של ארה"ב. אפילו נציגות של האימפריה האוסטרו־ הונגרית הייתה באסואירה. שני דורות ממשפחת אלמליח, הרב הראשי יוסף אלמליח ובנו ראובן, שהחליף אותו, ייצגו את האימפריה כסוכנים קונסולריים וחיברו יחד את כישרונותיהם כרבנים וסוחרים עם התפקיד הדיפלומטי. יהודים מאסואירה, שחיפשו אזרחות זרה, הפליגו לאלג'יר ואוראן וחזרו עם דרכון צרפתי. מאות יהודים מאסואירה קיבלו את האזרחות האנגלית. אולם עם העושר והקשרים, סבלו היהודים בעיר מעת לעת, הקהילה כמעט ונהרסה וניצלה רק בזכות מעורבותם של יהודים מאנגליה, כפי שיתואר להלן. פרצה מלחמה בין צרפת למרוקו עקב 1844 בשנת תמיכתה של מרוקו בעבד אל־קאדר, מנהיג המאבק נגד הצרפתים לעצמאות אלג'יריה. אוניות מלחמה צרפתיות הפגיזו את הערים טנג'יר ומוגדור. לאחר כמה שעות הפגזה על תותחי החוף במוגדור, נהרגו כרבע 500-־ מחיילי הסולטן שהיו אמורים להגן על העיר (כ ) ושלוש חמישיות מהם נשבו. השאר ברחו עם 400 אנשי הממשל המקומי. ההפגזות פגעו במלאח. בני השבטים באזור פרצו לעיר, בזזו את רכוש היהודים ורצחו רבים מהם וביניהם רבי חיים פינטו. כחמישים יהודים נהרגו, כארבעת אלפים הפכו לפליטים ורבים סבלו מרעב. בעקבות האירועים, הוקמה בלונדון מועצה

27

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

Made with FlippingBook Digital Publishing Software