יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

סאר. ֿ מנא נכּסאר; / אלמרדעאת יציחו: לחליב אתכ ֿ . אלכּבאר יקולו: פ 29 טיר ולמצות הליךּ סבייאני. ֿ ר יבכּיוו בקוות תעסאר; / לפ ֿ אדרארי ג הגדולים אומרים: פינו נשבר המיניקות צועקות: החלב נגמר. =[ והילדים רק בוכים מעצירות; המצות אסון הן לקטנים.] דלני? ֿ . וכּיף יא פסח תזי תעאיירני, / וואנא על לעייאד רבי פ 30 אסיר ולהיבא לייא יוואתיני; / ונאס כּלהום קלבהום מהני. איך אתה פסח מעז להשמיץ אותי, שעה שמעל החגים האל הרים אותי? =[ היופי והיוקרה יאים לי; וכולם רחב ליבם.] וואכּי אלכּול קלבהום יטיבו; / קוות לפירות ליא יזיבו. ֿ . אלפ 31 י סאעא תסיבו, / סווא מן קרבאני סווא מן בעדאני. ֿ סיך פ ֿ ודי כ הפירות היבשים סועדים את לבו של כל אחד; את מרבית הפרות אליי מביאים. =[ וכל מה שחסר לך מיד אתה מוצא אותו, אם מקרוב או מרחוק.] יר מעמרא, / ולכּתיר באקי מרמי עלא ברא; ֿ אזין אלכּול בלכ ֿ . אלמכ 32 לסאני. ֿ יהום חתא פ ֿ אע פ ֿ סיר ותזיב באטל בלא ביע ובלא סרא; / מא תדפ כל המחסנים מלאים כל טוב, ומוצרים נשארים ברובם בחוץ; =[ לך וקח חינם בלא משא ומתן; אינך משלם עליהם פרוטה.] י אסוכה מא יחסמסי אלחביב מן לחביב: / אדאר מעמרא בזראע אוו בזביב. ֿ . פ 33 יהא חתא חסמאני. ֿ מן זא יאכּול בעיד וקריב, / ואלא פ בחג הסוכות אין איש מתבייש בחברו: הבית מלא בגרעינים או בצימוקים. =[ כל מי שבא מרחוק או מקרוב מוזמן לאכול, בלא שתשרה עליו כל בושה.] אכּייא. ֿ . אדאר מעמרא בסראב ובמאחיא*, / וקוות מן לגּאווז וכּתורית לפ 34 ראני. ֿ פ ֿ לסו דינהום יום אלג ֿ ונאס כּלהום קלובהא מהנייא; / כ הבית מלא ביין ובמאחיה, בשפע אגוזים ומיני פרות יבשים. =[ וכולם הלב שלהם רחב, הם פרעו את חובם ביום כיפור.] *מאחיא: משקה אלכוהולי שיהודי מרוקו ייצרו אותו מזיקוק תאנים, תמרים, רמונים, חלות שעווה או דובדבנים. יר כּאן אנא אוו האד בן למסתאק? ֿ ר בלחאק: / אמא כ ֿ . לילאה יא לזוואד מא תסהדו ג 35 רוז ותקול: אח! עייאוו סנאני! ֿ טבאק, / תכ ֿ יפא פ ֿ ול ותזבר האדיךּ רג ֿ תדכ אני משביעה אתכם, הו אנשי החסד, העידו נא ואמרו אמת: מי טוב יותר? האם אני או בן מורעב זה? =[ אתה נכנס ומוצא מצה זאת בקערה, וכשאתה יוצא אתה אומר: רפו השיניים שלי.] . אלוואקת די פסח מחסור ויאבס, / ורקאק מחסובין על דרארי מעביס; 36 ייאר הווא בכּתורית אדייאני. ֿ רחאן ולקלב מעכּיס / ומג ֿ לוזאהּ פ בפסח הכול עצור ויבש, והמצות נחשבות מזיקות לילדים; =[ הפנים צוהלים אך הלב עצוב, מצער גודל החובות.] דאר —/ אלכּרמוס ולעינב וספרזיל ונווא ותמאר. ֿ סוכה כּולסי טאייב ונעמאן וכ ֿ . פ 37 אסראב ומאחיא כּיף למא כּא ינהמאר / תאכּול ותסרוב בלא חסמאני. בסוכות הכול בשל, רענן וירוק — תאנים, ענבים, חבושים, אגוזים ותמרים. =[ היין והמאחיה כמים נשפכים; אתה אוכל ושותה בלא בושה.]

בעין מן זמאן לזמאן. ֿ ראסאת מכ ֿ . יזיינוני בקוות אטרונז ורמאן, / אלפ 38 רחאני. ֿ יר אנאס קלובהא פ ֿ אלקלוב ולוזוהּ כּיפ לברהמאן; / בכּתורית לכ מייפים אותי בשפע אתרוגים ורימונים, המצעים נשמרים לעת זאת. =[ הלבבות והפנים זוהרים כאבן האודם; מרוב שפע לב האנשים שמח.]

42

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו