יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
נגני רחוב משבט הגנאוואה. צילום: שמואל (מומי) בוחבוט - ''זכרונות ממרוקו''
מאת: אלי ביטון* וא ָ או ָ נ ְ א מבני ג ָ אר ָּ ב ְ מ ַּ ב
כל הזכויות שמורות למחבר © 054-4506579 bitoneli1@012.net.il
קזבלנקה ובשאר עריה הגדולות של מרוקו, אם לא ב התחשק לך לצאת לחפש בילוי ובידור, אזי הבידור בא אליך, "חיפש אותך", גירה אותך וגרם לך לצאת מרצון לרחוב ולצפות בפולקלור, כזה המפעיל עצמו מול עיניך, בלי כרטיס בלי אולם. המופעים ממש ברחוב. מגיעה קבוצה של גברים, המונה פחות מעשרה, רובם שחורים, שערם מקורזל, מוצאם מאפריקה ומן הסהרה שמדרום למרוקו. הם לבושים בגדי כותנה לבנים, לראשם כובעים שחורים עגולים, ללא מצחיה ומשובצים בסוג של . בידי 50 ל- 18 חלזונות שטוחים, מיוחדים. גילם נע בין כל אחד מהם שני זוגות כלים, רעשנים ממתכת שגודלם ס"מ. בכל יד הם מחזיקים זוג רעשנים 15 על 30 במידות כאלה, הנראים כשני חצאים של כלי שקערורי, שכאילו היה
"שלם" ונחצה לשני חצאים. השם רעשן כל כך הולם אותם, מפאת הרעש האדיר, אבל הנעים לאזניים.
הנגנים, המופיעים יחפים, מתפצלים לתת קבוצות ומנגנים בהרמוניה מלאה. מספיק שהראשון משנה כיוון ונימה והשאר, מהר מאד, משתלבים במנגינה. כל אחד מוכן לקלוט ורשאי לרמוז על כיוון והשאר מיד נוטים אחריו. כולם מקפצים ומדלגים, כשקסטנייטות הענק בידיהם, ממשיכים להשמיע את הנעימות
*אלי ביטון-סופר, משורר ומרצה. מחבר הספרים: "מסע בזמן במרוקו ובאטלס", "שיחון עברי-מרוקאי" (מע'רבי) ו-"שלוח-הברברים באטלס"
32
2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software