יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
י) ִ ר ְ בּ ְ י (או גוֹמ ִ ר ְ בּ ְ ימ ִ ג הגימברי, הוא כלי נגינה מלבני מרוקאי בעל שלושה מיתרים, משמש בדרך כלל מוסיקאים גנאווניים, השולטים ברפרטואר של שירים ומקצבים רוחניים-אסלאמיים-אפריקאים עשירים ועתיקים המשמשים לתפילה ולריפוי. כיום, מוסיקת הגנאוואן באפריקה, חיה ותוססת. היא מהווה מורשת שמורה היטב, המשלבת שירה פולחנית עם מוסיקה וריקודים מסורתיים. המוסיקה מבוצעת בלילות קהילתיים בהם החגיגה, ם. בקרב הקהילה ֶ לּ ָ המוקדשת לתפילה ולריפוי, מונחית על ידי מנהיג וחזן רוחני המכונה מוּע השחורה, המתגוררת במדבריות הסהרה, הנגינה במסגרת הסטמבאלי, מובילה בהדרגה לאובדן חושים. למרות שנשים רבות יותר כיום, מגלות נוכחות שולית בתוך הקולקטיב המוסיקלי הזה, הנגנים הגנאוואנים והרקדנים בפרט, שמורים בעיקר לגברים. זה כולל גם את נגני הגימברי.
גוף הגימברי מלבני, צר ומכוסה בעור גמלים, שממנו בולט צוואר עץ עגול עם שלושה מיתרי מעי עיזים, המחוברים בחוטיני בד. לוח מתכת, אליו
מחוברות טבעות קטנות, המונח מתחת לגשר, מפיק צליל מיוחד וייחודי בעת הפריטה. תוך כדי נגינה, הנגן יכול לתופף מקצבים שונים על גבי עורו של הכלי, כך שניתן להתייחס לגימברי כאל כלי מיתרים וכלי הקשה כאחד. נהוג לנגן בגומברי במסגרת הסטאמבאלי - מוסיקה דתית המובילה לאובדן חושים בקרב הקהילה השחורה המתגוררת במדבריות הסהרה. אבּ ָ בּ ָ ר
הרבאב הוא כלי מיתר המנוגן עם קשת מאד קמורה ששערותיה עשויות משערות זנב סוסים. הכלי היה מאד מקובל בקרב שבטי הבדואים אולם, בהדרגה, הפך לכלי בעל מעמד משמעותי בהרכבים התזמורתיים המזרחיים בתחום האתני ובתחום הפולקלור.
לעיתים קרובות נוהג הזמר/מלחין/משורר עצמו ללוות את זמרתו או את קריאתו בנגינה בכלי. הכלי עשוי עץ ובחלקו התחתון תיבת התהודה מכוסה בעור עיזים. לרבאב שני מיתרים המכוונים, ברוב המקרים, על
הצלילים סול-רה. מנעדו נמוך, יחסית. הרבאב המקובל במוזיקה האנדלוסית המרוקאית שונה מאוד מהדגמים האחרים של צפון אפריקה והמזרח התיכון; הגוף שלו
הרבה יותר קצר. אין להתבלבל עם הרבאב המשמש במוסיקה הברברית.
47
2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software