יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

יל כסף מידידו היהודי כדי להעמיד צבא ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ למוּל ה (אנשי-דת, ָ מ ָ ל ִ עו ָ אס, מקום שם המליכו אותו ה ָ פ ְ ולצאת ל .1672 לאפריל 16 או חכמי ההלכה) ב- – אין ענן מעיב על האידיליה 1672 עדיין אנו עומדים בשנת יל והיהודים. סופרי הקורות הנוצריים ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ בין מוּל ן נחוש ָ ט ְ סוּל ָ מאותה תקופה לא שכחו לציין עד כמה היה ה בעמדתו להגן על נתיניו היהודים. יל לא הקל ראש בביטחונם של נתיניו בלי ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ מוּל הבדל דת ואמונה – גם אם לשם כך היה עליו להעניש בלי רחם את בנו כפי שאנו לומדים מ"דברי-הימים של אס: "באחת הפעמים ראה שיירה של יהודים ושלל כל ָ פ אשר להם עד שהניחם ערומים. אחד השרים סיפר על כך קופות 2 יל, שלח ויביאו את בנו לפניו; מילאו ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ למוּל ברזל ועופרת ויתלו קופה אחת בצווארו וקופה אחת ברגליו וישליכוהו ברהטים בשקתות המים ותכך ומיד נחנק ומת". היהודים הדגישו את תקיפותו ואת רגשי-הצדק שלו, ורחשו יל בהיותו ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ לו חיבה יתרה. יחד עם זאת מוּל מוסלמי אדוק לא היה מוכן לפשרות ביחס לחוקות הד'מים (בני-החסות). הוא שמר על חוקה זו בקפידה, אך גם ביושר. בספרי הזכרונות מצויין: "כאשר יהודי היה מהלך ברחובות, תמיד עינו פקוחה שמא יבואו להתעמר בו, ובמקרה זה יל. קריאה זו, אם תבוא בעוד ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ ייקוב בשמו של מוּל מועד, תחולל נפלאות, שכן הערבים מתייראים ממלכם עד כדי-כך שדי בהשמעת שמו בלבד לעכבם מלהכות והזרוע המורמת מקפחת את כוחה ומייבשת כביכול".

יועציו היהודים מילאו תפקיד נכבד בחצר המלוכה, אבל הורחקו מכל כהונה רשמית. בנימוס ניסה לשכנעם לקבל עליהם את דת האיסלאם. אפשר לסכם ולומר: היו אלה ימי חסד ורווחה ליהודי-מרוקו. יל מסובלנותו המסורתית ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ מעולם לא סטה מוּל של האיסלאם כלפי עמי-הכתב. [הכוונה לעמי הספר המאמינים באלקים , יהודים ונוצרים. ש"ט] שנה, נסתיימה בחטף 30 תקופת החסד שנמשכה כמעט יל, שהלך שבי אחרי ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ למרבה הצער, כאשר מוּל חלומות הגדולהשלו, למלחמה יקרה נגד הטורקיםשבאלג'יר רוששה את אוצר המלכות, והמלך הטיל מס על כל תושבי ארצו. נטל המסים הכבד פגע קודם כל מטעמי נוחות גלויים לעיין, בציבור היהודי שהיה בחלקו עשיר. היהודים ניסו לפייס את המלך ע"י מנחות ואף בשוחד אך ללא הועיל. גם אם רשאים היו לחשוב שנפגעו יותר מזולתם, לא היו היהודים היחידים שנפגעו מן השואות הכספית שבאה על הארץ. גם המוסלמים זכו למנת נגישות משלהם, והתיאולוג .1684 י כתב על כך ב- ִ ל-יוּס ֶ ן א ָ ס ָ המוסלמי ח

(עד כאן חלק א')

חלק ב' 17 יפורסם בגליון

שמואל(מומי)בוחבוט © - * פנטזיה

59

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

Made with FlippingBook Digital Publishing Software