יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

עולת-ימים כדי לבוא על מקומה של הבתולה שהובטחה מחייליו בכדים ובארגזים שאמורים 40 לאותו אהרן והסתיר היו להכיל מתנות. משחדרה חבורת הלוחמים להרמון, שחטו את העריץ ואת עושי-דברו, וכך זכה מולאי רשיד באוצרותיהם המופלגים – וכך גם מצאה ידו לגייס חיל-צבא אס. ָ ולכבוש את פ שום היסטוריון רציני אינו נותן אמון כלשהו בבדיה הזאת. מובן שלא לחינם בדו אותה ומסורה מדור לדור. את רציחתו של אהרן אבן-משעל – שלאמיתו של דבר לא היה "שליט" היה אלא רק סוחר עשיר. בזכרונם של היהודים לא נשאר כל זכר למאורע זה. אדרבא יד כמי ִ שׁ ָ אי ר ָ אס מוצג מוּל ָ בדברי הימים של קהילת פ אח בביתו של ָ לּ ְ מ ָ "שאוהב מאד את בני-ישראל". דווקא בּ ן החדש ָ ט ְ סוּל ָ אנוֹ, עתיד היה ה ָ ס ְ אנ ָ ראש הקהילה יהודה מ אס. יחסיו המצוינים של מוּלאי ָ פ ְ לבלות את לילו הראשון בּ יד עם היהודים נעשו אגדיים עד כדי-כך שזיכו אותו ִ שׁ ָ ר בכינוי "מלך היהודים". מולאי רשיד ראה חובת-כבוד לעצמו לשמור על חייהם ורכושם של היהודים. בדברי הימים של קהילת פס מסופר א בה ישב ָ וי ְ או ָ יד בא לעיר ז ִ שׁ ָ אי ר ָ עוד: "כאשר הלך מוּל אג' ונלחם עמו, לכדו והכניעו עד עפר ולא הרגו ָ ל-ח ֶ מוחמד א א ָ וי ְ או ָ אס חי. הוא נשבע שלא יצא מדלתי העיר ז ָ פ ְ והביאו ל עד שיחריבה וינתץ בתיה וחוצותיה ותישאר שוממה. הוא היגלה והרג ברברים מתומכי מוחמד אל-חאג', על היהודים ימים לעזוב את העיר, הם ובניהם, נשיהם 3 ציווה ונתן להם וטפיהם וכל אשר להם... והיו אנשים עשירים רובם ככולם. בתיהם היו מלאים כל טוב מכלי כסף וכלי זהב ורוב תבואות חטים ושיעורים ופולים ועדשים אין מספר ויין ושמן ודבש וחמאה אין שיעור, והניחו הכל מלבד מה שיכלו לקחת אס וחלקם ָ פ ְ א חלקם ל ָ וי ְ או ָ בעיקר זהב וכסף ובאו כל קהל ז רוּ". ְ פ ְ ס ְ ל שׁ ֶ אק ָ ר ָ הוא השלים את כיבושה של מרוקו בהשתלטו על מ שנה 42 שנים מת מיתה טראגית בגיל 3 . כעבור 1669 ב- ה במטעי התמרים. ָ י ִ ז ָ ט ְ נ ָ , תוך כדי *פ 1672 באפריל 9 - ב- היהודים ביכו את מותו. *זהו מין סוג דהירה על סוסים כאשר הרוכבים בהגיעם לנקודה מסוימת עוזבים את המשוכות ויורים מרובים עתיקים המשמעים קול חזק. ש.ט. (תל"ב-תפ"ז) ימי מלכותו של 1672 - 1727 יל ֶ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ מוּל יד ומושל ִ שׁ ָ אי ר ָ מוּל ְ יל הוא אחיו החורג ל ִ ע ָ מ ְ יס ִ אי-א ָ מוּל ס. הוא הקדים כל הטוענים לכתר ותפס את ָ נ ְ ק ְ העיר מ השלטון פחות משבוע אחרי מות אחיו. הוא הצליח הודות ן. מיד לווה ָ ר ְ ימ ִ לאיש סודו, סוחר יהודי עשיר בשם יוסף מ

ברורה, סימן ש"ג, ס"ק, פ"ו). כמה מן היהודים ומן החכמים נתייסרו ביסורין קשים , כולנו היינו בצרה גדולה, כי לא יכולנו לעמוד במה שנדרש. בהיותנו טרודים לקבץ את הכסף, כי גם חג הסוכות היה בפתח, ולא יכולנו לקיימו כהלכתו". – שצ"ו-תכ"ד. ימי מלכותו של 1636-1664 יךְ ִ ל-שׁ ֶ ד א ֶ מ ְ מוֹח מדומה היה כי כוחו גדול די הצורך לבוא לעזרתם של תושבי אס שביקשו את התערבותו. וכך אנו למדים מדברי הימים ָ פ של פאס: "בחודש חשוון שנת איך נשבר פטי"ש (אוקטובר יך והביא עמו מחנה גדול, עד ִ ל-שׁ ֶ ד א ֶ מ ְ אי מוֹח ָ ) בא מוּל 1638 שאמרו שמעולם לא יצא מלך מהמלכים כמוהו והביא עמו גם יהודים. אך כאשר הפתיעה אותו עוצמתה של התקפת יך לסגת, וכך ִ ל-שׁ ֶ ד א ֶ מ ְ י מוֹח ִ יד ִ הנגד מצד אויביו, נאלץ ס אס, באין מגן לה מאכזריותו הפראית ָ הופקרה קהילת פ אג'. וכך אנו מוצאים עוד ָ ל-ח ֶ ד א ֶ מ ְ ה מוֹח ָ וי ְ או ָ ז ָ של ראש ה אס: "בעוונותינו הרבים ָ כתוב בדברי הימים של קהילת פ ) נסגרו כל בתי-כנסיות 1646 בשנת והארץ הייתה תה"ו ( אג', ָ ל-ח ֶ ד א ֶ מ ְ י מוֹח ִ א ס ָ וי ְ או ָ ונחתמו, במאמר הקדוש של ז נסגרו יום ד' י"א לאלול, ויצאו ביום א' ט"ו לאלול, נכנסו האויבים בבית-קודשנו ותפארתנו, טימאו את היכל קודשנו, וי נקם את ִ או ָ ל ָ ע ָ ושמו בית-הכנסת שלנו לעיים". המנהיג ה נקמתו כעבור שנים אחדות. (ת-ת"מ) 1680-1640 א. ָ וי ְ או ָ אז ְ ואן ו ָ ו ְ ט ֶ ס, ט ֶ גזירות על יהודי פ (תכ"ד-תל"ב) – מלכותו של 1664-1672 יד ִ שׁ ָ אי ר ָ מוּל יד הנחשב למייסדה האמיתי של ִ ש ָ אי ר ָ אחיו הצעיר, מוּל וית הוא שהמשיך במפעלו והשלים אותו. ִ או ָ ל ָ ע ָ השושלת ה מעולם לא הייתהשושלתשהתגאתה כל כך ביחסיה הטובים וית. יש אגדה מעניינת על ִ או ָ ל ָ ע ָ עם היהודים, כשושלת ה שליט יהודי האומרת: "האגדה שאובה אולי מסיפורי אלף לילה ולילה, הגורסת שהמעשה אשר בעקבותיו נוסדה TAZA ה ָ אז ָ השושלת היה רציחת "מלך יהודי" של העיר ט אהרן בן-משעל ש"מלך" כביכול על המבצר הזה החולש על הגישה לאלג'יריה. לפי האגדה היה אותו אבן-משעל עריץ תאב-בצע שלא ידע שובעה, והיה מפיל אימתו על נתיניו המוסלמים, מנחילם השפלות ועלבונות בלתי נסבלים, ופעם אחת בשנה בחג השבועות חייב אותם לצרף בתולה מוסלמית צעירה להרמונו הגדוש. הניצחון הנחשב ביותר המיוחס למולאי רשיד, היה כביכול דווקא מעשה הרצח שפטר אותו מעונשו של "השליט . כדי להשיג את מטרתו, חיבל TAZA ה ָ אז ָ היהודי" של ט הסולטן כביכול בתחבולה לא תיאמן: הוא התחפש לנערה

58

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו