יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

-רכ"ז 1467 אח לא שם קץ לפרעות. בשנה ָ ל ְ מ ָ ריכוז היהודים בּ זו התנפלו בריונים מוסתים על תושבי המלאח בפס עד כדי-כך שבפני התושבים עמדה הברירה בין בריחה להתאסלמות. תוצאות המאורע היו חקיקה מפלה. בשוך הפרעות, התעוררה בעיית האנוסים, "המוסלמים החדשים" היו רשאים לחזור ליהדות, בתנאי שיקבלו עליהם את הגבלות "תנאי עומר" [ראו לעיל על תקנות עומר]. זוהי כנראה תופעה יוצאת מן הכלל. - (רל"א) 1471 ה) נלקחו בשבי. ָ יל ִ ס ָ ה (א ָ יל ִ ז ְ ר ָ א ְ יהודים שישבו בּ " - צו Edicto de Granada הפקודה (ספרדית " , 1492 במרץ 31 גרנדה) הוכרזה בכל ערי ספרד ב על ידי כרוז מטעם בית המלוכה הספרדי. היהודים אולצו לעזוב את ספרד בתום ארבעה חודשים, אלא אם יסכימו להתנצר. על היהודים המגורשים נאסר לקחת דברי ערך כמו זהב, כסף ותכשיטים. המגורשים יצאו מספרד בשני גלים: הגל הראשון יהודים 70.000 ) ובו הגיעו כ- 1492 הביא בשנת רנ"ב ( פנו למרוקו. 40.000 לצפון-אפריקה, מהם כ- פליטי ספרד נמלטו לפורטוגל. 120.000 באותה שנה ) למרוקו, כ- 1493 הגל השני הביא שוב בשנת רנ"ג ( יהודים, דרכם לא הייתה סוגה בשושנים, תלאות 60.000 רבות היו בדרכם, כי ההפלגה הייתה נוראה, מה גם שלא היו מספיק כלי שייט חלקם נאלצו לחצות את הים בדוגיות ואסדות רעועות, הסירות העלובות נקלעו לסערות ים עזות והפכו כקליפות אגוז זעירות, התרוממו למרומי הגלים, וירדו לתהומות ים על יושביהן. אס נוצרו חיכוכים בינם לבין ֶ פ ְּ עם התיישבות המגורשים היהודים תושבי המקום, על רקע מנהגים דתיים ובעיקר בגלל נפיחת הריאה. עם הזמן המגורשים השתלבו בקהילה אס, יורשיהם של שושלת ָ אטּ ָ י-ו ִ נ ְ קיבלו בּ 1492 1496- בשנים ) פתח את דלתות 1472-1505( יך ִ ל-שׁ ֶ ד א ֶ מ ְ ין, וּמוֹח ִ ר ְ י-מ ִ נ ְ בּ ממלכתו לרווחה למגורשי ספרד ופורטוגל. הם התרכזו תחילה בפאס, אך עד מהרה התפשטו בכל הערים הגדולות, ותוך זמן קצר הגיעו רבים מגולים אלה לעמדות-מפתח ונטלו לידיהם את הנהגתן הרוחנית והגשמית של הקהילות ותרמו תרומה רבה להתפתחותה. (רנ"ב-רנ"ו) 1492 - 1496 - (רנ"ב ) גירוש ספרד 1492 איזבלה מקסטיליה ופרדיננד מאראגון

''Ismael zniber-''Salé Cité Corsaire נמל סאלי. מאת

ים. הוא ִ אס ָ ואט ָ ו ָ ה ְ ים ו ִ יפ ִ ר ָ שׁ ָ המלכודת שטומנים לו יריביו ה היה כל כך משוכנע מהאיגרת שקיבל מאנשי השריפים, ולא שמע לעצת יועצו, ואף נזף בו. כראות אחד מהנוכחים את ארוּן, ניצל את ההזדמנות ומיהר לדקור ָ המלך כועס על ה אותו בחרב לעיני המלך. הארון נפל מתבוסס בדמו, והמלך אס. בהגיעו לעיר יצאו לקראתו ההמונים בהעמידם ָ פ ְ שב ל פנים כאילו הם יוצאים להקביל פניו, אך כשהתקרב אליהם הרגוהו. בעקבות הפרעות ביהודי-פאס, פרעו גם ביהודי ערים אחרות. עד כאן תמצית המקור של הסופר הערבי. - (קצ"ח) 1438 בעקבות אי יציבות השלטון והמתיחות ששררה בין השושלות השונות, רבי אבנר ישראל הצרפתי כותב באגרת "יחס פאס": "בימי קדם גרו היהודים בפאס אל באלי (העיר העתיקה) מעורבים בערבים, הם גורשו משם בשנת ) והתיישבו במלאח, סיבת הגירוש המר הייתה 1438 קצ"ח ( ההאשמה שהאשימו רותם, כי נתנו יין בקערה שבמסגד, כתוצאה מעלילה זו נהרגו הרבה יהודים, או נאלצו להמיר את דתם. כנראה, שבעקבות פרעות אלה והדומים להן, העבירו השלטונות אותם לרובע מיוחד "המלאח) שהיה קרוב לארמון המלך וניתן לשמור עליו ע"י משמר הארמון במטרה לשמור על בטחונם".

56

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו