יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
כנשיא כבוד. שני בניו נפטרו, צעירים יחסית, ממחלות שונות, מבלי להשאיר צאצאים. עם מותו של מסעוד עטיה ועזיבת המשפחה את העיר, מאחר שהוא תרם את המבנה לקהילה, הפכה קומת המגורים וחלק מהמבנה לבית הדין הרבני של מוגאדור שנה. 40 במשך כ בית הכנסת פעל בקסבה של מוגאדור עד שנות השבעים של המאה העשרים. בין השאר התפללו בו בתחילת המאה העשרים, בעיקר בני משפחת אפריאט אבל גם אחרות. חזן ורב בית הכנסת היה רבי יוסף מלכא שהפליא
2016 ביקור שלי ויועץ המלך אנדרי אזולאי במהלך עבודות ההקמה מחדש, אבן אחר אבן בשנת
אולם יותר מכל 'בית ד'כירא' הוא מרכז ללימוד והעברת מסר הסובלנות בין יהדות לאסלאם ולהפצתו, ואגב כך גם יהווה מרכז ללימודי היהדות והשפה העברית בבתי הספר ברחבי המדינה, דבר שהיה חסר לחלוטין. כמו כן, נחתמו הסכמי שיתופי פעולה עם משרד החינוך והתרבות המקומי, עם אוניברסיטאות שונות. על הפרויקט עצמו: כאמור, המוזיאון או כפי שהוא ייקרא "בית ד'כירא" קם בריאד וסביב בית הכנסת "סלאת עטיה", 1940-( על ידי מסעוד סימון עטיה 1890 שהוקם בשנת ) ואמו מימא (ממשפחת אלקאים), לזכרו של אביו 1865 ). מסעוד סימון פרוספר עטיה 1892-1837( ובעלה סימון בשמו המלא, היה בעצמו סוחר מצליח שבתחילת דרכו במסחר בתה וסחורות 19 עשה הון באמצע המאה ה- נוספות בין מנצ'סטר למוגאדור. מסעוד עטיה היה נשוי לאסתר אפריאט שהיא דודתה של אימי, הזוכרת היטב את בית הכנסת בשנות תפארתו בזמן שפעל בביתם בקומה התחתונה, ואת הריאד (בית המגורים) המפואר שנבנה מאבני גזית מגולפות כיאה לארכיטקטורה הסויירית של התקופה, כאשר משפחת עטיה התגוררה בו. (משפחות יהודיות מ"סוחרי המלך" התגוררו בריאדים דומים שנחשבו בתי 37 ליפים במרוקו). ביתהכנסתהיה המפואר והיפהמבין הכנסת בעיר. ארון הקודש, התיבה והספסלים נבנו ועוצבו מעץ משובח שהובאו במיוחד מאנגליה ותוכננו יחד כהעתק מדויק של בית הכנסת הספרדי פורטוגזי במנצ'סטר על ידי האדריכל האנגלי קאופמן. בקומת הכניסה היה אולם קטן בו התרכזו בדרך כלל בחגים, כל אלה שלא מצאו מקום בבית הכנסת עצמו שהיה צר מלהכיל את כל הבאים. מסעוד עטייה נבחר לשמש כראש הקהילה במואגדור אולם ברבע הראשון של המאה העשרים, ירדה משפחת עטייה מנכסיה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ונפילת הבורסות. מהמשבר הזה, המשפחה לא הצליחה להתאושש, כמו משפחות עשירות רבות במוגאדור. בסוף ימיו הוא שימש
בשירתו היפה והמסולסלת שהפכה לשם דבר בעיר. הרב חזן האחרון שכהן בבית הכנסת היה הרב עמרם קסטיאל - לימים רבה הראשי של העיר טולוז שבצרפת וגם רבי סימון עמר היה אחד החזנים האחרונים שהתפללו בבית כנסת. עם עזיבת היהודים את העיר, נסגר בית הכנסת. הוא נעזב והוזנח ואף נפרץ ורבים מאביזרי ותשמישי הקדושה כולל ספרי התורה - יקרי הערך - נבזזו אולם חלקם ניצל והם שימשו לשחזור וההקמה מחדש . לכן, התחייבה עבודת שיחזור ובינוי מחדש תוך שמירה על אופיו ומראהו של המבנה ושיחזור נאמן שלו. ברוב 2020 גולת הכותרת של הפרויקט הייתה חנוכתו בינואר פאר על ידי המלך מוחמד השישי בטקס מרשים ובלתי נשכח. נוכחותו של המונרך הקנה למקום רשמיות מלכותית וממלכתית ייחודית בעולם המוסלמי, הראויה לציון. המלך
VI הפגישה המרגשת עם המלך מוחמד
22
2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software