יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
,ככלל גם אין לעשות אידיאליזציה של החיים היהודיים בארצות ערב והדבר נכון גם בנוגע לצפון אפריקה, בה היו עליות ומורדות, חוקים מפלים, התנכלויות ורציחות ולעתים אפילו פוגרומים כמו אלה שהתרחשו באירופה. זה קרה גם במרוקו ואפילו בעיר מוגאדור עליה אנחנו דנים. אולם במרוקו וגם במוגאדור כשהיה רע ליהודים, לרב גם למוסלמים היה רע. גורלם היה משותף. כשהייתה אנרכיה שלטונית, שנות בצורת ורעב או התקפות מגורמים שמחוץ לעיר, כולם סבלו, יהודים ומוסלמים כאחד. כאשר היו התנפלויות על היהודים במרוקו, הן באו תמיד מטעמו של קאדי או מושל אכזר ופנאטי שפעל על דעת עצמו. לפעמים זה היה סולטאן קיצוני בדעותיו כמו מולאי יזיד ,אך הספיק לשפוך דם 1792 ששלט אמנם רק שנתיים עד רב. כך, היה באירוע החד פעמי שקרה במוגאדור, בזמן עת פשטו 1844 ההתקפה של הצי הצרפתי על העיר בשנת 15 שבטי הסביבה על העיר שבה שלטה האנרכיה, רצחו כ יהודים חטפו נשים יהודיות, בזזו מכל הבא ליד וגרמו להרס רב בעיקר בבתי היהודים ובבתי המסחר של הסוחרים הגדולים. מספר לא ידוע של יהודים מתו ברעב. אבל, גם הנוצרים שהיו בעיר סבלו באותה מידה באירוע זה. כלומר, הפורעים ביהודים במקרה זה ואחרים במרוקו באו תמיד מגורמים שמחוץ לאותה עיר. הסולטאן שלא עבר לסדר היום על התקפה זו העניש את הפורעים וחייבם לשלם פיצויים לנפגעים. יעברו כשנתיים עד שהעיר תתאושש מהטראומה של אותו אירוע. למרות זאת, מוגאדור נחשבה לאחת הערים השקטות במרוקו, בה התקיים דו-קיום בן עדתי ובן דתי בין התושבים היהודים למוסלמים. יתרה מזה, בין בית המלוכה לסוחרי מוגאדור שכונו "סוחרי המלך", היו יחסים של קרבה בשל אינטרסים כלכליים ועסקיים משותפים. לעתים, הייתה בין אחדים מהם לסולטן קרבה אישית וידידות עמוקה כפי שניתן ללמוד מאין ספור מסמכים למשל בין משפ'
יוצאי העיר, המגיעים אליו במיוחד. הרצאות וימי עיון בנושאי סובלות ודו קיום מתקיימים במרכז התרבות. מעל הכל, כל מבקר בעיר מתקבל בה בשמחה ובסבר פנים יפות. לכן, גם אין זה מקרה שמרכז הדוקומנטציה והמחקר שיוקם בקומה העליונה של המוזיאון, יעסוק ביחסי יהודים - מוסלמים.
בית הכנסת כפי שנראה לפני שנעזב
,עזוב מוזנח ומתפורר. 2009 בית הכנסת כפי שמצאתי אותו בשנת
קורקוס לבין בית המלוכה ולרב עם הסולטן עצמו. יחסים אלה הקרינו והשפיעו לטובה על כלל האוכלוסייה. הקמת מוזיאון יהודי דווקא במוגאדור-אסאוירה היא ההמשך של יחסים היסטוריים אלה הן בין המרכיבים השונים של קהילות מוגאדור והן בין השלטון לנתיניו היהודיים. לכן, ההחלטה להקים 'בית זיכרון' לא באה בחלל ריק. מי שיסתובב בעיר ירגיש זאת על כל שעל וצעד. מסעדות נקראות "מסעדת הסובלות" או ה"אחווה", פסטיבלים רבים המתקיימים בעיר הם בהשתתפות יהודים, נוצרים ומוסלמים, ושוררת בהם הרמוניה גמורה. הדבר בולט במיוחד בפסטיבל למוזיקה אנדלוסית בו נוטלים חלק מידי שנה אומנים ישראלים רבים, ומבקרים רבים חלקם
הריאד ההרוס לפני השיפוץ
21
2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software