יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

מאה וארבעה עשר פיוטים, הנושאים את חתימתו. הפיוטים נחלקים לארבעת מעגלי היצירה כדרך שכתבו משוררי צפון אפריקה בדורות קודמים ובדורו של רש"א. החלוקה למעגלי יצירה אלה נעשתה על פי תוכן מרכזי בשיר וייעודו, ובהחלט ייתכן כי ניתן יהיה לשייך שיר כזה או אחר, למעגל שונה ממקומו הנוכחי. בחיבור זה כללנו פ"ב פיוטים (ועוד כ' פיוטי רשות לקדיש, שהובאו בנפרד) מתוך כלל שירתו הנמצאת בידינו, ואלה מובאים בילקוט השירים. חלוקת הפיוטים לסוגות מסייעת להבין את המשורר ומקילה על זיהוי מראות השתייה, שמהם שאב המשורר את הנושאים שהיו לחומר הגלם לפיוטיו ולשירתו. להלן נסקור בקצרה את נושאי הפיוטים שבארבעת המעגלים. - מצאנו פיוטים ל'דפיקת שער' א. במעגל התפילה - שירים אלה מכונים גם בשם 'בקשות'. פיוטים אלה צמחו על רקע אמירת תיקון חצות על פי מנהג הקבלה. מנהג זה של אמירת הפיוטים הפך למסורת, וכך אנו מוצאים בקהילות צפון אפריקה קבוצות של מזמרים ושרים (מעוררי שחר), אשר השכימו קום, וקודם לתפילה פצחו בשירי שבח ובקשה. הדבר בא לידי ביטוי גם בסידורי התפילה נוסח הספרדים, הפותחים בסדרה של פיוטים שכותרתם 'בקשות', ומכאן גם השם 'שירת הבקשות', הנוהג במזרח התיכון ובצפון אפריקה. לצד הרשויות שכתב ר' שמואל לתחנות ליטורגיות בתפילה, מצאנו שירים מיוחדים, שהם בקשות ל'דפיקת שער'. תחנות ליטורגיות שרבי שמואל כתב להם רשויות הן: , המכשירים את הלבבות של פיוטי רשות ל'ה' מלך' פיוטי באי בית הכנסת לקראת התחלת התפילה; : בפיוטים אלה מצאנו שהם נחלקים רשות ל'נשמת' ה המשורר את צרות ֶ נּ ַ ת ְ מצד תוכנם כך: מחד מ הגלות והכמיהה לגאולה. ומאידך מתמקד המשורר בגדולת הבורא ושבחו תוך שילוב י"ג עיקרי האמונה; , שבהם מבטא המשורר פיוטי רשות ל'ואילו פינו' את קשיי הגלות ואת הכמיהה לגאולה לצד ריבוי דברי הלל ושבח לקב"ה: - בפיוטים אלה פיוטי שבחות-רשויות לישתבח נושא הגאולה ומוטיבים של 'האופן' באים לידי ביטוי, לצד דברי שבח וברכה ליוצר המתקשרים לתחנה פיוטי הליטורגית (ישתבח) אותה משרתים הפיוטים;

כבני דורו וקודמיו פייטני המערב, כתב בהשפעת הקבלה שירים אחדים, שניתן להגדירם כשירים דידקטיים ואף הם נכללים במעגל היחיד והחברה. בשירים אלה מבקש הפייטן להסב את תשומת לב האדם היהודי להבל שבחיי העולם הזה ולהזכיר לו את יום המוות ואת שליחותו בעולם החולף. כך למשל בפיוט: 'על רמי קומה' כותב המשורר מה דינו ואחריתו של גבה הלבב: 'מן האדם הזה / חדלו כי במה נחשב / ככופר בדת / ובגויים לא יתחשב תועבה הוא כל גבה לבב / בזוז ושסוי ככלב / צואה עוברת / צרעת ממארת'. בתוך מעגל זה ליחיד וחברה, נמצאו פיוטים אחדים שכתב המשורר על פי 'תרכיב' כפול של שיר ערבי, דהיינו לא רק הלחן הושאל אלא גם מילות השיר בעברית מחקות את המצלול של הביצוע המקורי של השיר בערבית. כך הפיוט 'אב ידי אנא' זהו פיוט קצר בן ארבעה בתים, שבו מובע הרצון לראות בנפילת האויב באמצעות כוח עליון-שייפול בחולי או שתדבק בו מחלה או שתבוא עליו מכה או שיינתן בו מום אשר יגרום למותו. בקינותיו הכלולים במעגל חיי אדם מבכה ר' עמרם את מות יקיריו ואת מותם של אישים נכבדים מחשובי קהילת צפרו. להבדיל מהקינות שמקונן המשורר על מותם של יהודים, אנו מוצאים במקום קינה על מות, המשורר כותב שיר ומפייט על מותו שר וצורר בשם 'יום בוא נפל' בכך מחקה ר' עמרם את אביו, שכתב פיוט דומה על מותו של הצורר יזיד בשם 'אביע רנני היום'. שירת רבי שמואל אלבאז כרך ב' של 'קול זמרה' מתייחס לשירת רבי שמואל והוא מתבסס על עבודת המחקר לתואר שלישי שהוגש לסנט האוניברסיטה בבר אילן. ר' שמואל בן ר' יהודה אלבאז (להלן רש"א), נולד בד' בכסלו בשנת ) בעיר צפרו שבמרוקו, ונפטר על 1790 תק"ן לפ"ק ( פני אביו הזקן (בן ע"ה) בגיל צעיר יחסית (נ"ה שנים) ). הוא נקבר בעיר פאס 1844 בשנת תר"ד לפ"ק ( ועשר שנים לאחר פטירתו הועברו עצמותיו על ידי בניו לקבורה בעירו צפרו, ביום ו' לחודש חשון תרמ"ד. שירתו של רש"א, אשר ליקטנו מכתבי היד וממקורות נוספים מעיזבונו של רש"א, הגיעה לכדי

11

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו