יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

ה' אלוהיך' (דברים י"ח,יג) האמונה בבורא יתברך לצד מצוקות העתים, הרבו והגבירו את העיסוק בגאולה ביצירתם של חכמי מרוקו, וזאת כדי להפיח עידוד ורוח של תקווה לאחרית מבטיחה בקרב בני קהילתם, ולהפיג את תחושת הייאוש שעלולה לשכון בלבותם נוכח צרות הגלות. לא אחת הובילה אותם אותה כוונה של העיסוק בגאולה בימות המשיח, גם לעניין חישובי הקץ, וכך נמצא ביצירתם של חכמים ר' עמרם בר יהודה אלבאז, נולד בשנת תקנ"ט ) כבן 1856 ) ונפטר בכ"ח כסלו שנת תרי"ז ( 1799 (| נ"ח שנים. כאביו אף הוא היה תלמיד חכם גדול. ר' עמרם היה תלמידם של רבותיו הגאונים בעירו, ביניהם ר' ישראל יעקב עוליאל וכן סבו של ר' שאול ישועה אביטבול, בעל שו"ת 'אבני שיש', שהיה המרא דאתרא בעירו צפרו, וכמובן למד גם מאביו 'שהאציל עליו מרוחו מתורתו ויראתו'. התמדתו ושקידתו של ר' עמרם בתורה, בבחינת 'והגית בו יומם ולילה', זיכתה אותו, בפתגם הידוע שנאמר עליו בפטירתו 'משמת בן עזאי בטלו השקדנים'. פרנסי ונכבדי עירו, של ר' עמרם, ראו בו עילוי גדול ובעודנו רך בשנים, בגיל שמונה עשרה או תשע עשרה, בקשו וסמכוהו לדיינות. בבית הדין הוא שימש יחד עם אביו יהודה ועם עמיתו הקשיש (סביו) הר' עמור שאול אביטבול. כמובן מאליו ר' עמרם זכה להרביץ תורה בביתמדרשו של אביו, וניתן בהחלט להכליל ולייחס אליו את רבני צפרו, שבאו אחריו, כתלמידיו ותלמידי תלמידיו. בין המובהקים שבתלמידיו, ראוי לציין את בן אחיו הבכור (ר' שמואל), ר' רפאל משה הנודע בכינויו הרמ"א. כמסורת של אביו ואחיו הגדול, אף הוא שלח ידו במלאכת השיר. שירתו זכתה להיות מקובצת בתוך קובץ הפיוטים 'קול זמרה' שבספר 'שבות יהודה' , לצד שירתו של אביו ר' יהודה. גם הקינות אשר חיבר מובאות בצמוד לאלו של אביו בקובץ הקינות 'קול בכי' שבתוך הספר הנ"ל. עיון בשירתו של המשורר ר' עמרם, מעלה בפנינו דמות של תלמיד חכם ומשורר מחונן, אשר ספג את הרוח הנושבת מצד שירת אביו ר' יהודה וגם מצד שירת אחיו הבכור המשורר ר' שמואל, המבוגר ממנו בתשע שנים. תכני שירתו של ר' עמרם, בדומה לשירת אביו ובני דורו, כוללים את עניין קשיי הגלות, צערם וסבלם של הגולים והרצון לנקמה, גאולה ושיבת ציון, רבים וביניהם ר' יהודה אלבאז. שירת ר' עמרם אלבאז

עם כל המשתמע מכך. בשירי הגאולה באו לידי ביטוי הנושאים: חידוש ההתיישבות בציון, במיוחד בירושלים, וחידוש עבודת המקדש על מרכיביה, שירת הלוויים ועבודת הכוהנים. בפיוטיו נושבת רוח רעננה וייחודיות האופיינית לו. שירת ר' עמרם נכתבה אף היא לצורך שילובה בחיים המסורתיים של בני קהילתו: בבית הכנסת, בשמחות ובאירועיםמזדמנים בחיי הקהילה, בהתאם למסורת מעגלי השיר שכבר ציינו לעיל על-פי מסורת הכתיבה של חכמי מרוקו ופייטניה. כתיבת פיוטים בסגנון ה'קצידה', מציינת חידוש מרענן ומיוחסת למשוררי משפחת אלבאז, כנראה הראשון שעסק בכך היה אביו ר' יהודה וביתר שאת ר' שמואל אחיו. משוררי משפחת אלבאז זכו שחלק משירתם בסוגה ה'קצידית' שולבה בתוך קובץ הפיוטים הידוע 'שיר ידידות'. באופן זה מצאנו ארבע קצידות של ר' עמרם בקובץ זה. נמצאו פיוטי הדרן על סיום במעגל השנה בפיוטיו ש מסכתות כדוגמת פיוטי הסיום שכתבו אביו ואחיו. למסכת יומא, למסכת עירובין, למסכת בבא מציעא ולמסכת סנהדרין. מצאנו פיוטים שכתב בהשפעת במעגל התפילה הקבלה: על י"ג העיקרים ועל עשרת הזיכרונות הנאמרים בתום תפילת שחרית מדי יום ביומו. בפיוטים למעגל השנה, נמצאו שירים לכבוד חג הפורים, חג הפסח, לשביעי של חג הפסח ולימי ספירת העומר. , כתב ר' עמרם פיוטים לכבוד חיי אדם במעגל חתנים. במעגל שירה זה הרבה ר' עמרם לכתוב פיוטים, שבהם יש ביטוי רב לקשיי הגלות ולמצוקות החיים, שאותם חווה יחד עם בני קהילתו ובני עמו. באחד מפיוטיו על קשיי הגלות כתב 'קצידה' שבה משולבים טעמי המקרא (מעטים הפייטנים שכתבו בסגנון זה), כדוגמת הפיוט של ר' שמואל אחיו. בקצידה 'קודר הלכתי על אמה', משתמש הפייטן בטעמי המקרא כפשוטם ומשלבם בתוכן מילות השיר המספר על תלאות הגלות והתעללות הגויים ביהודים. למשל, מתוך מילות הסיום של הפיוט נוכל להקיש גם על תוכנו: 'ארי נוהם ופרץ חיות / הן נלאיתי מן הגעיו"ת / נוהמים ככלב אוכל נבלה בשוק כאשר עשו לי בני / עשו ישמעאל שוטני / לעונשם אין סוף דינם פסוק'.

10

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו