יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

אותם יהודים אנוסים פנו לאחד הרבנים המפורסמים, ששמו לא ידוע, וביקשו ממנו עצה כיצד עליהם לנהוג במצב הלחץ וההטרדה המופעלים עליהם מצד השלטונות?. הרב שהיה קנאי לדת, השיב להם: "כל יהודי חייב ליהרג על קידוש-השם ולא להסכים לקבל את דת מוחמד אפילו למראית עיין". והוסיף: "מי שיקבל עליו את הדת המוסלמית ואפילו למראית-עיין בלבד, אין לו חלק בישראל והוא פסול לעדות ולצירוף למניין לתפילה". תשובתו גרמה לכך שיהודים רבים זנחו את הדת היהודית מאונס, נואשו מלשוב לחיק היהדות והפכו מוסלמים לכל דבר. אס, ָ פ ְ הרמב"םשכאמור בתקופה זו ישבבּ כאשר הגיעו לאוזניו שמועות מרות אלו, נחרד חרדה גדולה עד עמקי-נפשו. הוא הרגיש בסכנה הצפויה ליהדות הנובעת מהוראתו של הרב הקפדן אל האנוסים וכדי לחזק את רוחם. הרמב"ם חיבר את איגרת "קידוש-השם" ("אגרת-השמד)

מפה קדומה - יבשת אפריקה

ארוּן (אהרן) בן-באסט ָ יר – יועץ יהודי בשםה ִ אז ָ במקומםמינה ו )מעניין גם שם משפחתו של הסופר נכתב כך). המינוי נקבע לבד מכישוריו של אהרן, גם מתוך שיקול מדיני, שהיהודי בוודאי לא ינסה להדיח את המלך מכיסאו, וגם כדי לפגוע פגיעה קשה במתנגדיו, שבמקומם מונה לא אחר מאשר ארוּן היה כישרוני מאד והמלך נשמע לעצותיו, הארון ָ יהודי. ה נהג במשרתו ברמה תוך הפגנת כוחו וכבודו בצורה ראוותנית ים והשריפים הקנאים. ִ אס ָ ואט ָ ו ָ ביותר, למורת-רוחם של ה (אנשי-דת) המתיחות בין המלך לבין מתנגדיו הלכה וגברה, והאחרונים חיכו להזדמנות שבה יוכלו להדיחו ולתפוס את ארוּן שהו מחוץ לעיר, הפריחו ָ ה ְ השלטון. יום אחד כשהמלך ו ארוּן ואשר מונה על-ידו ָ שמועה שיהודי אחד ממקוריו של ה למלא את מקומו בהעדרו, פגע בשריפה. השמועה כלומר, ד. השמועה שימשה ֶ מ ְ באישה אצילה ממשפחת הנביא מוֹח בסיס להסתה נגד היהודים, ונגד המלך אשר מינה יהודים – כופרים לשלוט במוסלמים. בראש המסיתים עמדו כוהני הדת, הח'טיב (הדרשן) במסגד שהלהיב את האספסוף לצאת למלחמת-קודש באלה שפגעו בנביאם, וגם באלה הנותנים להם כתף. כוהני-הדת אף התירו את דמם של היהודים וכמעט כל יהודי-פס נרצחו. הפורעים פלשו גם לארמון-המלך כשהמלך לא היה בארמונו. אנשי-הדת שלחו אגרת למלך במקום הוא נמצא, ובה תיארו את כל המהומות שהתחוללו בעיר ומנו את הנסיבות לכך. המלך ארוֹן ָ אס, יועצו ה ָ פ ְ שוכנע בכנותה, והחל בהכנות לשובו ל אס אינו לטובתו, והזהירו מפני ָ פ ְ ניסה לשכנעו ששובו ל

בה הוא קובע בין-היתר, שאנוס אינו נקרא פושע ואינו פסול לעדות ושיש שכר לתפילתו; למי שבא לשאול, אם יהודי חייב להודות באיסלם כשהברירה היחידה היא מיתה על קידוש-השם, יש לומר לו, שיודה למראית-עיין באיסלם ואל יהרג. הוא מוסיף: "והעצה שאני יועץ... לאהובי ולכל מי שמבקש ממני עצה, שיצא מאלה המקומות וילך למקום תורה בלא אונס ובלא פחד, יעזוב ביתו ובניו וכל אשר לו – כי דת ה' שהנחיל אותנו, גדולה וחיובה קודם לכל המקרים". אס לא נותרה ָ פ ְ הרמבם שהיה בסכנה בימים שישב בּ לו ברירה אלא לברוח ממרוקו בעזרתו של ידידו הערבי, א. הרמב"ם נפטר בשנת ָ ושׂ ִ ן מ ֶ ב ֶ ב א ְ ר ְ ל-ע ֶ בּוּ א ָ המשורר א וקבור בטבריה. 1204 המאמר על הרמב"ם הוא תקציר מהאנציקלופדיה העברית. ועבר הגהה ע"י . מורי ורבי כב' הרב ד"ר דאדון מרדכי שליט"א (קפ"א-רכ"ה) 1421-1464 הסוחר והסופר הערבי ממוצא מצרי בשם עבד אל-באסט שערך מסע באפריקה ABDEL EL-BASIT KHALIL כאליל בּוּ ָ ק בן א ַ ל-ח ֶ ד א ְ בּ ְ מלך ע 1421 ובספרד כותב ביומן מסעו: "ב יד, מאחר שהיה צעיר לימים, הרי השלטון בפועל היה ִ ע ְ ס אס והם עשו ָ ואט ָ ים מבני ו ִ יר ִ אז ָ ו ָ בידי אפוטרופסיו, שהם ה במדינה כרצונם. כשעמד על דעתו סילק את כל יועציו מבני ים, אלה ברצח ואלה בגירוש מן העיר, ולא השאיר ִ אס ָ ואט ָ ו ָ ה מהם אלא אחד בתואר, ובפועל היה משולל כל סמכויות,

55

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו