יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

כך נעזב המגרב מחכמי-הדור שנותרו לפליטה. אולם למרות זאת, קהילות המגרב המשיכו להתקיים, הגם שאין פרטים רבים על גודלן ומצבן הכללי, החברתי, המדיני, והרוחני. דממה מועד בואם 14 זו נמשכה כמאתיים שנה עד סמוך למאה ה- .) 1301-1492( של מגורשי-ספרד בשנות קנא-רנ"ב 1220-1200 הוקל מצב היהודים, ולאנוסים הותר לשוב לדתם ומכל ה ָ י ִ אבּ ָ 'ל ְ המגבלות נישארה רק התלבושת המבדילה, "ג בּוּש" (גלימה והכובע המיוחד עשוי לבד וצבעו שחור). ְ ר ָ וּט קוּב ְ ע ָ ף י ֶ בּוּ יוּס ָ -ימי מלכותו של א 1280-1307 ניתכוננו מחדש הקהילות היהודיות, 13 בסוף המאה ה קוּב הירשה ליהודים שהתאסלמו ְ ע ָ ף י ֶ בּוּ יוּס ָ ן א ָ ט ְ סוּל ָ וה לשוב ליהדותם, אך דיכויים והשפלתם נמשכו. ) 1301-1492( רנ"ב 1138 *הרמב"ם (רבינו משה בן-מימון). נולד בשנת ה שבספרד. איש מדע, גדול בעלי-ההלכה, פוסקיה ָ דוֹבּ ְ קוֹר ְ בּ ואדריכליה, פילוסוף (לוגיקן, מתימטיקאי, אסטרונום, רופא, נאלצה משפחתו 13 מדריך רוחני ומנהיג-ציבור. בהיותו כבן

להימלט מאימת קנאותם הדתית של הכובשים המוסלמים, שנה נדדו על פני-ספרד וצפון-אפריקה, וזמן 20 ובמשך כ- קצר אף שהו בא"י. בשנות הנדודים שקד משה הצעיר על לימודיו והגיע לבקיאות מופלגת בספרות חז"ל בכלל ובכל מכמני ההלכה היהודית, והתלמוד בפרט, בפילוסופיה וברפואה (תיאורטית ומעשית כאחת). השתקעה משפחתו במצרים והרמב"ם החל 1168 בשנת לעסוק ברפואה לפרנסתו. באותה שנה השלים את כתיבת פירוש-המשנה (הקרוי בטעות בכמהמקורות "ספר- המאור"). זהו מפעלו התורני המקורי הראשון, ובו שילב "הקדמות" מקיפות בענייני הלכה, נבואה, מוסר, אמונות ודעות. לדעת הרמב"ם כדי להגיע לשלמות שכלית, יש לחתור תחילה לשלמות מוסרית, היות שאדם בלתי מוסרי אינו יכול להיות חכם, נביא, דיין או רב. על-כן קבע הרמב"ם (בהקדמה לפרק "חלק" שבמסכת סנהדרין) את י"ג העיקרים – הכללים העיקריים ביסודות האמונה והתודעה הדתית-רוחנית, שהם תמצית היהדות. (יש לציין, כי ניסוחים שונים של י"ג היסודות

מופיעים בסידורי-תפילה ובמקורות שונים, אך אין אלה ניסוחין של הרמב"ם עצמו! וממילא אין עליו האחריות לתוכנם...) לערך סיים את כתיבת ספרו "משנה- 1177 בשנת תורה" (שזכה בפי העם לכינוי החיבה "היד החזקה"). יצירת מופת הילכתית כבירת ממדים. זהו ספרו היחיד של הרמב"ם שנכתב במקורו עברית (יתר ספריו נכתבו בערבית). מטרת הרמב"ם: "שתהא תורה שבעל-פה כולה ה, ושיהיה אדם קורא ָ י ִ שׁ ֻ לֹא ק ְ ל בּ ֹ כּ ַ סדורה בפי ה בתורה שבכתב תחילה ואחר-כך קורא בספר זה, א ֹ ה, ואינו צריך לקר ָ ל ֻ וידע ממנו תורה שבעל-פה כּ ספר אחר ביניהם. ספרו הגדול האחר הוא "מורה- לערך. 1190 נבוכים" שחיבורו הסתיים בשנת בנוסף על ספריו בנושאי הלכה ואמונה, הוא חיבר "ספר העיבור", "מילות ההגיון", "ספרי רפואה", "איגרת תימן" (על התופעה של משיח השקר) ו"אגרת השמד" או "איגרת קידוש ה'", אגרת (או מאמר) תחיית-המתים", וכל זה – לצד מאות תשובות (שו"ת) לכל קצווי ארצות הים-התיכון, שם המתינו למוצא-פיו המקודש ולהנהגתו המורכת. ס ָ פ ְ יצויין שכאשר באה משפחתו של הרמב"ם ל שבמרוקו (כשברחה מספרד) כבר היו יהודים רבים שנאלצו לסבול את גזרות-השמד של המוסלמים ידוּן" [על שושלת זו ִ ח ָ ל-מוּו ֶ הקנאים משושלת ה"א ראו לעיל. ש"ט].

הדפסה מהמאה התשע-עשרה של 'אגרת השמד' הנמצא באוניברסיטת פרנקפורט, (מקור-הספרייה הלאומית)

54

2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו