יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

המצוות, למרות שהוא הצהיר שהוא מוסלמי. השלטונות העמידו בפני רבי יהודה את הברירה המרה; להיות נאמן לאיסלם או למות. רבי יהודה בחר למות על קידוש-השם. אסון זה שהיה הגדול ביותר שפקד אי-פעם את היהודים, שתואר ע"י הראב"ע (רבי אברהם אבן-עזרא) בקינה שחיבר להלן הקינה : 1138 בשנת אהה ירד, עלי ספרד, רע מן השמים, וספוד רב, עלי *מערב, לזאת רפו ידיים. ה ָ ס ָ מ ְ 'ל ֶ ג ֶ והוי אקרא, כמצרה על קהילת *ס ועיר גאונים, ונבונים, מאורם חשך כסה, ושח עמוד, ותלמוד, והבניה נהרסה, והמשנה, לשנינה, ברגליםשנרמסה. ש המיוחסה ֶ אק ָ ר ָ ועיר מלוכה, והנבוכה, *מ עלי יקרים, מדוקרים, עין אויב לא חסה, אס, מיום נתנו למשסה, ֶ אהה אפס, קהל *פ אן, והדרתה נמסה, ָ ס ְ מ ְ ל ֶ ואי חסן קהל *ת ה ָ ס ָ נ ְ ק ֶ -*מ ְ ה ו ָ ט ְ בּ ֶ וקול ארים, בתמורים, עלי *ס א, אשר לפנים נתפשה. ָ ע ְ ר ֶ וסות אקרעה על *ד וביום שבת, וכן עם בת שפכו דמם כמים, ולמה רבי אברהם, קצת מקומות שכיחת?. א לא זכרת, ָ בּ ְ 'יר ֶ -*ג ְ א, ו ָ צ ְ פ ָ עיר להמה, וגם *ק אשר גלו ברוב גלות, ועונם דלגת, ה, ָ את ָ ל ְ ס ְ אן הנבונים, וגם קהל מ ָ מ ְ עדת צוּר ושכחת את קהל, הנבוכים מצרתה אשר עוונם (עונשם) גדול מאד, ולשונם נשתה וכתבו עליהם מסים, ועבודה קשתה, והלך קצתם וברח, ולא באו עד עתה, וקצת גלו ל-*ג'ירבא, העיר אשר שכחת, מהם הלכו ל-*צורמאן, ותעו ונשארו חייתה, כל ימיהם מדוכאים, ועינם ונפשם כלתה, , ָ מקווים לעת הרווחה, ומנוחה לא באת יום יבוא בן-ישי, וגם את בן אפרים, הסבר למושגים המופיעים בשיר: ה-חבל ָ ס ָ מ ְ 'ל ֶ ג ֶ עיר במרוקו. *ס ָ ס ָ נ ְ ק ֶ *מערב-מרוקו. *מ ש- ֶ אק ָ ר ָ אן – עיר באלג'יריה. *מ ָ ס ְ מ ְ ל ֶ תפילאלת במרוקו. *ת אס-עיר במרוקוו ֶ א-אזור בדרום מרוקו. *פ ָ ע ְ ר ֶ עיר במרוקו. *ד א-הכוונה ָ צ ְ פ ָ ה ישוב ספרדי בשטח מרוקו). *ק ָ אוּט ְ ה (ס ָ ט ְ בּ ְ *ס אן- ָ מ ְ ה *צוּר ָ ט ְ ל ָ א-עיר בטוניסיה מ ָ בּ ְ 'יר ֶ ס עיר בטוניסיה. *ג ֶ בּ ָ גּ ְ ל לא ידוע. מדברי הקינה הזאת, ניתן להבין כי לא בפעם אחת, ולא בימי מושל אחד, קרה כל החורבן הנורא של הקהילות במרוקו, אלג'יריה, טוניסיה וטריפולי, אלא במהלך הדורות וע"פ תהפוכות ההיסטוריה שהעלתה והורידה מלכים, שינתה אידיאולוגיות ואמונה של עמים וחרטה בציפורניה את תעצומות שנאת העמים לדת משה.

535 היוונים משתלטים על אפריקה והיהודים נרדפים, רבים מהם התיישבו בקרב הברברים ויצרו שבטים חדשים. 574 השפעה רבה של היהודים בקרב הברברים, ובזמן שלטון ים וכמה מהם התייהדו. ִ ט ְ נ ָ יז ִ בּ ָ ה ְ ים ו ִ ל ָ ד ְ ואנ ָ ו ָ ה 589 ים מקבלת יהודים שגורשו ִ ל ָ ד ְ ואנ ָ ו ָ ה בה שלטו ה ָ י ְ נ ָ יט ִ מוֹר ים. יהודים מאירופה מגיעים למרוקו ִ יגּוּט ִ יז ִ ו ָ מספרד ע"י ה עקב הרדיפות הדתיותשהיו בספרד תחתשלטונו של המלך ויזיגוט סיסבוט. בפני יהודים אלה עמדה הברירה להתנצר או התנצרו ואלה שהחליטו לעזוב 90.000 לעזוב את המדינה, מכות שוט ורכושם הוחרם. 100 ספגו 705-682 מלחמת דאיה אל כהינא והברברים נגד המוסלמים. 1092 יהודים, נשותיהם הובלו בשבי, 6.000 בעיר פאס נשחטו כ- ומרוקו נתרוקנה כמעט כליל מהיהודים. 1147-1269 LES ALMOHADES ידוּן ִ וח ָ מוּ ְ ל ֶ כאשר תפסו הא LES MORABIDES יטוּן ִ בּ ָ למוּר ֶ א ָ את מקום ה הנחיתה שושלת זו הקנאית והאדוקה את המכה האנושה ביותר על היהודים, מיד לאחר שביססו

את שלטונם החל מסע השמד משני עבריו ר עד כדי כך שקשה היה ָ ט ְ ל ָ ר ְ 'יבּ ִ של מיצר ג לחיות בגלוי כיהודי, לא הניחו להם ברירה, אלא בין החרב והאיסלום. כל מוסדות התורה במרבית הערים במרוקו, חוסלו כליל, חכמים רבים נהרגו על קידוש ה', ואחרים נסו על נפשם לארצות-המזרח, אס, רבי יוסף ָ בּ ְ ן-ע ֶ ב ֶ דוגמת רבי יהודה א ין *הרמב"ם ואחרים ִ נ ְ ק ָ ע מאז נסתם הגולל על עולמה הרוחני של יהדות מרוקו בכלל. מנהיג שושלת זו ן גזר שעל היהודים והנוצרים ְ ל-מוּמ ֶ ד א ְ בּ ְ ע להתאסלם או לצאת מארצו. הנוצרים היגרו ברובם הגדול לספרד, ואלו הרבה מן היהודים קיבלו למראית-עיין את דת-האיסלם. מי שנתפס בשמירתה של דת-ישראל היה מוצא להורג. כך להורג החכם 1160 למשל הוצא בשנת רבי יהודה הכהן בן-שושן שהיה (רבו של

הרמב"ם) בין האנוסים והמשיך לקיים את

פסל של דאיה אל כהינא בעיירה קאנצ'לה, אלג'יריה-ויקיפדיה

53

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו