יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

המשנה לתוכן הקצידה, ייראו פני הדברים כדלהלן: 'ר' נהוראי אומר: דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה, וכלה בחמותה, ופני הדור כפני כלב, ואין הבן מתבייש מאביו' (סנהדרין צז,ע"א). הקצידה של רש"א: 'מנבל אביו בן / בת באמה קמה .) 3 - 4 כלה פניה תלבין / לחמות בכלימה' ( 'ופני הדור ככלב ולא יבושו, שמחה / בם, עזות .) 6 פנים, מצחם חזק מצור' ( למשל הקינה על מעשה שירת צדיקים ושבחם: גבורתה של הנערה סוליקה שייך לקטגוריה זו, של אותם צדיקים שמסרו את נפשם על קידוש ה' ובמעשה אחד הפכו לדמויות נערצות וזכו למעמד זהה לצדיקים. מעשה מסירות הנפש של הנערה סוליקה בת י"ג השנים מהעיר טנג'יר, המגולל בתוכו גם את מסכת התלאות שחוותה עד לרגע שבו קיפחה את חייה בחרב על פי פקודת המלך בשנת הפך לסמל של גבורה וקידוש ה' בתקופה 1834 קשה לקהילה היהודית ברחבי מרוקו. סיפורה האישי של סוליקה תועד בכתב במקורות אחדים ולאחרונה הופיע הסיפור גם על מצבת קבורתה שבבית העלמין הישן שבמרכז העיר פאס. הסיפור, המעורר חלחלה והערצה כאחת, הניע משוררים רבים במרוקו לכתוב קינות לכבודה של דמות מופלאה זו, בין המשוררים האלה נמצא גם משוררנו רש"א, שכתב שתי קינות לכבודה של הצדקת סוליקה. הקינה 'שמך יה קדשה', המגוללת את מסכת גבורתה של הנערה סוליקה, ידועה ביופייה מכל הקינות שנכתבו עליה. קינה זו מגוללת את כל מסכת סיפורה של הנערה סוליקה לאורך כל י"א מחרוזותיה. בקינה זו, שהיא למעשה שיר שבח לדמותה של סוליקה, ניתן לעקוב אחר השתלשלות קורותיה של הנערה סוליקה, כאילו מדובר בכתבה עיתונאית המדווחת ומתעדת 'שמך יה קדשה / את המקרה. הקינה פותחת : , ופתיחה זו, הקובעת את העובדה ) 1 נערה בתולה'( שהנערה סוליקה מסרה את נפשה על קידוש ה', מבשרת את השיא ואת העיקר שבקינה זו. גרעין המעשה מתחיל בטור השני, המציין את הסיבה שהביאה בסופו של דבר למותה של סוליקה: ), והיות ולא 2 'עת לקחתה אשה / רצו בני עולה'( התפתתה לכך, גוללו עליה 'עדות שקר קשה / העידו .) 3 - 4 בכסלה // אמרו כי געלה / בדת תורתך' (

מכאן ואילך מתגלגלים הדברים, היא מובאת אל המלך לדין, והלה מתאהב בה וחושק בה בעצמו, אולם היא משיבה גם את פניו ריקם. רגע השיא בקינה הוא, ללא ספק, המחרוזת המתארת את הוצאתה להורג של סוליקה בחרב, מבלי שפחדה מפני הצפוי לה, וציון נוסף של מסירות הנפש על קידוש ה'. וכך בלשון הקינה: 'בחרו במבטה / להרגה בחרב היא צוארה פשטה / לפני צר האורב לא יראה לא מאסה / מזאבי ערב .) 29 - 32 אספסוף וערב / על קדושת שמך' ( המשורר מבקש לשוות לדמותה של סוליקה מעמד מיוחד הדומה לזה של עשרת הרוגי מלכות, בכך שהוא משתמש בביטוי המאזכר את מדרש האגדה על מותו של ר' עקיבא, שיצאה נשמתו ב'אחד', כיוון שהיה מאריך בתיבה 'אחד' שב'קריאת שמע', וכך .)35 כתב רש"א: 'אז יצאה במהרה / נשמתה באחד' ( הקינה חותמת בטור עצמאי, הלקוח מתוך הפתיחה לתפילת שחרית, המבטא מעין ברכה, ובא לציין שהבקשה לנקמה תתגשם על מנת להיפרע מהאויבים, כדי לקיים מצווה כפולה של קידוש ה' ברבים וגם בבחינת 'יראו שונאינו ויבושו'. ואלו מילות .)45 (' 'ברוך המקדש שמו ברבים הסיום: ; וכן שירים דידקטיים בפיוטיו של רש"א מצאנו גם עקבות ארץ ישראל נמצאו לא מעט שירים ובהם וירושלים. סיכום בשירתם ביטאו הרבנים המשוררים לבית אלבאז, במידה רבה, את השקפת עולמם הרוחנית-הדתית, ואהבתם את הקב"ה מוכחת ותקפה בשירה זו. כמו כן, נוכחנו לראות בשירתם את מעורבותם בחיי קהילתם. מעורבות זו בוטאה היטב בשירתם, והפכה רים המבטאים את הגיגי קהילות ָ בּ ַ ד ְ את המשוררים ל ישראל במרוקו על מצוקותיהן בגלות, ובדרך השיר להתחנן ולהתפלל למען גאולתן בכל עת. עיקר שירתם, כמו אצל יוצרים אחרים לפניהם וגם במידה לאלה שבאו אחריהם, עוסקת בגלות ובגאולה העוברות כחוט השני בכל שיר ושיר. יחד עם זאת, יש בשירתם, כפי שנוכחנו, שירים אשר עוסקים בנושאים נוספים, שנועדו לשרת מטרות נוספות . ומגוונות של המשוררים

13

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

Made with FlippingBook Digital Publishing Software