יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות

הפייטן את ערגתו לשיבת ציון ולבניין המקדש. , נמצאו פיוטים לכבוד יחיד וחברה בפיוטים שבמעגל אישים רמי יחש. פיוט מיוחד בכלל מעגל זה הוא הפיוט 'בשלום המלך שאלו' שאותו חיבר ר' יהודה לכבוד המלך שהיה בימיו. בפיוט מאחל הפייטן למלך שנות חיים ושתהיה יראתו על אויביו. מעורבותו של ר' יהודה ורגישותו למתרחש בחיי הקהילה בעיר צפרו ובסביבתה באות לידי ביטוי בפיוט 'ה' יחיד צופה כל', שהוא תחינה לירידת גשמים. הפייטן משמש כמתווך בין הקהילה לבורא: 'הושע עמך הצועקים, דלתי רחמיך דופקים, אל . המשורר מצרף נא תשיבם ריקים, הנותן מטר' לתחינתו את הסיבות שאנו מונים בפרקי הסליחות 'זכור ועשה למען דלים הנאמרים בחודש אלול, ואביונים, ולמען תינוקות של בית רבן הקטנים, וצוה על העננים, להמטיר מטר'. בין פיוטיו נמצא פיוט בעל אופי של שיר דידקטי, המשיא עצות להתנהגות הפרט בחיי האישות שלו בנישואיו, על מנת לא להיקלע למצב המצריך גירושין. וכך נאמר בפיוט: 'חכם יתנהל לאטו / לא יצטרך לכתוב גיטו ושלום יהיה בחילם / לא יטה לארץ מנלם'. במעגל זה, נמצא גם שיר שמחה על מות נבל, מעין פרודיה לקינה והודיה לה', שכתב המשורר על מותו . בשיר זה בשם 1792 של המלך הצורר יזיד בשנת 'אביע רנני היום' אין המשורר מסתיר את שמחתו על מותו של הרשע 'יזיד' ואת שמחת הקהילות היהודיות שנפגעו קשות במהלך שתי שנות מלכותו של 'יזיד המזיד'. גם במילות השיר אין המחבר מסתיר את שמו (באקרוסטיכון) ולא את שמו של המלך צורר היהודים ויש בכך לא מעט תעוזה: נמצאו פיוטים בעיקר חיי אדם במעגל הפיוטים על מסוגת הקינה, כמו למשל הקינה 'לבי למו אב' שבה מקונן ר' יהודה על אורך הגלות ומציין את חורבן 'החריבו ארצי, קרית המקדש והרס החיים הדתיים: משושי, ובית מקדשי, גם תורת משה, חלל ערל טמא'. מן הראוי לציין כי חכמי מרוקו רחשה בלבם אהבה גדולה לה' שנבעה גם מתוך תמימות, בבחינת שלמות ולא רק תום על פי הכתוב: 'תמים תהיה עם 'יהיר שמו יזיד, / פועל רע במזיד, // השקה כוס סף רעל / וזעם ועברה.

שירת ר' יהודה אלבאז ר' יהודה בן ר' משה וג'הרה (לבית אג'ייני) נולד בשנת - 1847 תק"ל לפ"ק ונפטר בט"ו בשבט שנת תר"ז ( ) בגיל ע"ז שנים. ר' יהודה היה מוהל 'בחסד 1770 עליון' ובעיזבונו נמצא פנקס שמות הנימולים שרשם בכתב ידו. לר' יהודה היה בית מדרש שנקרא אחרי כן על שמו ובו היתה ספרייה; הידועה בעושר ספרייה וניתן היה למצוא בה גם ספרים נדירים. ר' יהודה היה אחד מעמודי התווך של ההנהגה היהודית בעיר צפרו ושימש בה כרב ודיין. ר' יהודה היה משורר ומליץ, כתב שירים ובקשות וחיבר גם קינות אחדות על מותם של קרוביו ובתוכם בנו פנחס. קינות נוספות חיבר על מותם של אישים חשובים, קינות לט' באב וקינות על אורך הגלות ושעבוד הגלויות. בשירתו של ר' יהודה נוכל למצוא אותם סוגים אופייניים של מעגלי השירה שסביבם כתבו חכמי מרוקו ופייטניה את שירתם כפי שהתפתחה מן המאה השש עשרה ואילך. להלן נסקור בקצרה את מעגלי שירתו ונושאיהם. כתב ר' יהודה שירים במעגל השנה בפיוטים ש לסיום המסכתות , פיוטים ראש חודש אלול לכבוד ה ת ל מ ו ד י ו ת

'ברכות' ו'סוכה' וכן פיוט לשבת 'זכור', פיוטים , חנוכה לכבוד פסח , פורים . ושמחת תורה בפיוטים אלה מ ב ט א

לרכישה 050-6282791

ד"ר שלום אלדר וספרו 'קול זמרה'

9

2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

Made with FlippingBook Digital Publishing Software