יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
טנבורה הטנבורה (או טמבורה או טנפּורה) הוא כלי פריטה הדומה למנדולינה, המשמש לליווי הופעות אינסטרומנטליות או קוליות . מוצאו של הכלי מאירן (או מהודו) אך כיום הוא אומץ על ידי עמים מזרחיים רבים ואחרים ובתוכם תורכיה, עירק, סין, אירן, אזרביג'אן, ארמניה, צפון אפריקה ועוד. יש חוקרים הטוענים שהטנבורה היא למעשה גיטרה אשר עברה שינויים צורניים במהלך הדורות. ארבעת המיתרים מנוגנים פתוחים, כלומר ללא לחץ של האצבעות לשינוי גובה הצלילים. חוט משי מונח בין המיתרים והגשר כדי לייצר צליל זמזום כלי זה שינה את שמו בכל מדינה אליו הוא פלש. כך, למשל, הסינים כינו אותו בשם טאנפולה, ביוון הוא נקרא טאמפוראס, באלבניה – טאמורה, ברוסיה – דומברה, בקווקז - טאמפור. בתקופה הביזנטינית הוא נקרא פנדורה.
יש אומרים שמכלי זה התפתחו הבוזוקי היווני, הטמבוריצה הרומני והסיתר ההודי. השוני בשימוש בטנבורה (על שמותיה השונים) בארצות השונות, הוא במספר המיתרים, בכיוונונם ובשינויים צורניים מעטים.
כלי נשיפה
אי ָ נ הנאי הוא כלי נשיפה העשוי מקנה עם מספר נקבים (לרוב חמישה או שישה) ונקב נוסף מתחת לעליון אותו הנגן אוטם באגודלו. הכלי פתוח בשני קצותיו. הנאי נחשב לאחד מכלי הנגינה הערביים שנים. הפקת הצליל אינה פשוטה, מאחר 5000 העתיקים ביותר. יש עדויות על קיומו מלפני מעל ל ואין לכלי פיה. הנגן מניח את לשונו על קצה הכלי ותוך מגע מיוחד של פיו הוא נושף כך שזווית הנשיפה מאפשרת הפקת צלילים אופייניים לכלי. נגן נאי משתמש במספר כלים שהמרחק בין הנקבים בהם מאפשר נגינה במקמאת שונים. כל
כלי מכוון כך שיתאים למקאם מסוים. יש נגנים המצמידים את הנאי השונים לחיבור המזכיר חליל פאן, אולם בחליל פאן כל צינור מאפשר הפקה של צליל אחד בלבד, ואילו בצירוף הנ"ל (ראה תמונה) לכל קנה יש נקבים וניתן להפיק את כל הצלילים המאפיינים את אותו מקאם. אחת הדרישות החשובות בבניית נאי היא שעל הקנה להכיל תשעה פרקים. לתשעת החלקים משמעויות מיסטיות רבות חשיבות. במאה השלוש עשרה מוזכר הכלי כקשור עם אסוציאציות פילוסופיות ומיסטיות, בהן משווים את הכלי לגוף האדם, מאחר ושניהם זקוקים לנשימה על מנת לאפשר את קיום החיים. יש גם האומרים שצליליו של הנאי משקפים את שאיפתו של האדם להתאחד עם האל.
בארצות מסוימות (כמו תורכיה ופרס) נהוג להוסיף פיה מיוחדת לכלי. בארצות אחדות נקרא הכלי . בשם גאסבא
48
2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software