יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
) ה ָ ט ְ אי ָ ה (או ר ָ ט ְ 'אי ֲ ג ), הוא כלי נשיפה מרוקאי עם פיה בת שתי סופיות וקצה פעמוני. غيطة ג'איטה או ראיטה (ערבית: ה הטורקית. ָ נ ְ ר הערבי ולזוֹר ָ מ ְ יז ִ הג'איטה מזכיר את האבוב המערבי. הוא כמעט זהה במבנהו למ ה של מרוקו, על מנת לסייע להם במסעותיהם הרוחניים. ָ אוּו ָ ס ְ י ֲ הג'איטה משמשת את חברי מסדר א ית. מוסיקה מהווה חלק בלתי נפרד ִ מקור הטקסים והאמונות הרוחניות של המסדר בדת הסוּפ מהטקסים שלהם מאחר והסופים מאמינים שמוסיקה היא כלי רב-עוצמה לתקשורת עם אלוהים. הפעילות המוסיקלית של האיסאווה מאופיינת
בשימוש בג'איטה; זה מייחד אותם ממסדרים אחרים בצפון אפריקה, שרובם משתמשים רק בכלי מיתר וכלי קשה. צלילו החזק והנפלא של הג'איטה משקף את אופיו הרוחני במסורת הסוּפית. הכלי בנוי, בעיקר, מעץ המשמש. אף על פי שמוסיקת הג'איטה ג'בלייה ג'איטה של המדבר), היא מסורת עממית אזורית, זה היה, באופן
מוזר, אחד הז'אנרים המוסיקליים המרוקאים הראשונים שיוצאו ואומצו במערב.
יז ִ זוּו ְ י ִ מ המיזוויז, שפירושו בערבית הוא "כפול", הוא צינור כפול, עם סופית אחת בכל פיה. כל צינור באורך ס"מ, עם חמישה או שישה נקבים. הצינורות כרוכים יחד בחוט מצופה זפת. 8 - 6 לכל צינור יש סופית רוטטת אחת. על פי המסורת, הצינורות מנוגנים בו-זמנית. מנעד המיזוויז מקיף מעט פחות מאוקטבה. ה, בחתונות או באירועים חגיגיים אחרים. בדרך כלל ָ ק ְ בּ ֶ נהוג לנגן במיזוויז לליווי לריקודי בטן, ד שלושה מנגנים יחד, בליווי תוף גדול דו צדדי. הנגן תופס את המיזוויז כששתי ידיו כמעט אופקיות מולו, כשהנקבים פונים כלפי מעלה. חלקם העיקרי של הפיות מוכנסות עמוק לתוך חלל הפה, כששפתיי הנגן עוטפות אותן בהידוק. שלוש האצבעות הראשונות של יד אחת מכסות את שלושת הנקבים העליונים של שני הקנים, ושלוש האצבעות הראשונות של היד השנייה אוטמות את שלושת הנקבים התחתונים. כאשר כל הנקבים
. צלילי D 4 אטומים היטב, מתקבל הצליל הנמוך שני הקנים מכוונים, בכוונה, מעט שונים זה מזה, על מנת לייצר פעימות אקוסטיות. חשוב לציין את טכניקת הנשימה המחזורית, המקובלת על נגני המזוויז (וגם הנאי או הנסבא): הנגן שואף כמות גדולה של אוויר ובעזרת הלחיים הוא נושף אותה דרך הכלי. בזמן
שהלחיים לוחצות את האוויר החוצה, הנגן שואף אוויר חדש דרך האף. פעולה זו נעשית בו זמנית וכך יכול הנגן לנגן ללא הפסקה במשך זמן רב ביותר.
49
2022 יולי-דצמבר , תשפ״ב-תשפ״ג תמוז-כסלו :16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software