יהדות מרוקו - מורשת, הגות ואמנות
סיכום לסיכום, בנוסף לכלי הנגינה שפורטו עד כה, חשוב להזכיר שהמוסיקה המרוקאית מלווה, לעיתים קרובות, במחיאות כפיים במקצבים מקובלים התואמים את הנגינה וכן שירה, דקלום או פיוט. כלי נגינה רבים, שעברו תהליך של "ערביזציה", הגיעו להרכבים המוסיקליים בתרבות והפכו לחלק בלתי נפרד של מכלול המוסיקה הערבית של אותה 20- הערבית במאה ה תקופה. רוב הכלים הללו היו החלו את דרכם "החלוצית" במצרים, שם מוסיקאים כמו
עבדל ואהאב, אום כולתום ואחרים, אמצו תזמורות סימפוניות מערביות לליווי הופעותיהם. הם השכילו לפתח סגנונות קישוט חדשים וטכניקות נגינה ייחודיות שגרמו לתזמורת להישמע "ערבית". מקצץ מכלים אלה עברו שינויים שאפשרו לנגן תווים ומרווחים נוספים על מנת לספק הפקת אינטונציות של מקמאת שונים. כלים אלה כללו את הפסנתר, הפסנתר החשמלי, האורגן החשמלי, המקלדת המזרחית, האקורדיון, הגיטרה החשמלית והבס החשמלי. ניתן לשנות חלק מכלים אלה על מנת להפיק רבעי טון. גם מערכות תופים וכלי הקשה אלקטרוניים משמשים, במוסיקת פופ/דאנס ערבית עכשווית.
כלים כמו החליל, הסקסופון, הקלרינט והחצוצרה מאפשרים שליטה רבה יותר על תחום המרווחים המיקרוטונים. כלים אלה מרבים להופיע בהרכבים שונים במוזיקה הערבית, במיוחד בסגנונות פיוז'ן מודרניים של ג'אז ערבי.
להזמנות: 054-4715555
מימין: האנדלוסית באחד מאירועי הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
משמאל: המופע "שירת המלאכים"-מופע מוזיקלי המבוסס על שירה מהמקורות
50
2022 : תמוז-כסלו תשפ״ב-תשפ״ג, יולי-דצמבר 16 גיליון
"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
Made with FlippingBook Digital Publishing Software