קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

בעקבות המקורות סיור ובסביבותיו באתר סטף

בעקבות המקורות סיור ובסביבותיו באתר סטף

ד"ר ישראל רוזנסון כתבו:

חנוך צורף

גידי בשן

*)2023( ), גידי בשן, עדי טנא נתן 1988( שמעון יהב ערכו:

רחל הס עריכה לשונית:

כמהדורת ניסוי לשימוש פנימי בלבד. החוברת במתכונתה המקורית יצאה לאור ע"י 1988 * חוברת זו נכתבה ונערכה לראשונה בשנת האגף לחינוך ולנוער של קרן קימת לישראל ובהשתתפות החברה להגנת הטבע. כל הזכויות שמורות לאגף לחינוך ולנוער - קק"ל.

בהוצאתה הנוכחית ניסינו לשמר את הטקסט המקורי עם התאמות למציאות הפיסית של ימינו. אף על פי כן, עובדות רבות ויידע חדשים שנוספו לנו עם השנים, אינם מופיעים בטקסט הנוכחי.

הפקה: מח' פרסומים, מערך ההסברה, קק"ל תמונות: ארכיון הצילומים של קק"ל, ירושלים מפות: אזור ההר, קרן קימת לישראל

תוכן העניינים

5

הקדמה

7

סטף - סקירה כללית

8

מסלולי סיור באזור סטף - סקירה כללית

9

מפת מסלולי טיול בסטף

10

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

29

מפת לב הכפר (מסלול צהוב)

נספחים:

39

. י' אבני - הרקע הגיאולוגי לחקלאות ההררית בהרי יהודה 1

43

. סקירה ארכיאולוגית- היסטורית של סטף 2

45

רשימת ספרות

הקדמה אנו מביאים כאן הצעה למסלול סיור מקיף, הסוקר נקודות חשובות בסביבות אתר סטף. התפיסה העומדת מאחורי מסלול זה היא תפיסה אינטגרטיבית ביסודה. לשון אחרת, היא מבוססת על ראייה אחדותית של שלל התחומים, שיש בהם כדי להסביר את ביטויי הנוף הטבעי והאנושי לאורך המסלול. עם זאת, לא ניתן, כמובן, להקדיש תשומת לב שווה לכל תחום ותחום, ומתבקש 'לסמן' כיוון עיקרי. מאחר שכך, התמקדנו במקומה של התרבות האנושית, במיוחד זו הקשורה לחקלאות, ובקשר שבינה ובין הנוף הטבעי. בתוך הנושא הרחב הזה ייחדנו פרק, שבו אנו מנסים להמחיש מקורות יהודיים עתיקים העוסקים בחקלאות ובחיי היום יום. עניין זה תובע הבהרה. כידוע, ניכרת במקורות היהודיים לדורותיהם זיקה עמוקה לארץ ישראל, ובחלקם ניתן אף למצוא תיאורים מרשימים של טבע הארץ ושל הווי החיים החקלאי בה. כלכלתה של ארץ ישראל התבססה לאורך תקופות רבות בעיקר על חקלאות. שרידים של חקלאות זו מצויים עד היום בשטח, ויסודות לא מעטים ממנה עברו לחקלאות הערבית המאוחרת יותר, ששימרה אותם. בסביבות סטף מצויים שרידים כאלה, שבעזרתם ניתן להסתייע בלימוד המקורות העתיקים, עם כל המשמעות החינוכית הטמונה בדבר. כנרמז לעיל, מטרתו של הסיור המוצע היא חינוכית בעיקרה. בסקר שערכנו לקראת הכנת מסלול זה, נמצאו אתרים חקלאיים לאין ספור, שלרבים מהם יש בוודאי ערך מדעי. באתר סטף מתנהלות כיום חפירות ארכיאולוגיות המתמקדות בחלק מאתרים אלו. עם זאת, כמעט שלא נגענו במסגרת זו במשמעותם המדעית הספציפית של אתרים אלו והתייחסנו אליהם רק כאמצעי לשחזור החיים בעבר ובגורם מסייע להמחשת המקורות היהודיים העתיקים. הנחת יסוד זו הכתיבה את דרך כתיבתה ואת עריכתה של חוברת זו. הסיור המוצע כאן מבוסס על תחנות הסבר, שבכל אחת מהן ניתן ללמוד כמה מהנושאים הכלליים שאותם הזכרנו. מעבר לציון כללי, כמעט שלא התייחסנו לתיארוך האתרים הנזכרים ולא נסחפנו לדיון ארכיאולוגי יסודי בהם. ובכל זאת, בשל חשיבותם הרבה של שני תחומים: הגיאולוגיה והארכיאולוגיה - להבנת יחסי הנוף והאדם באתר, כללנו בנספח : יואב ‎ לעבודה זו סקירות מקיפות יותר בנושאים אלו, שכתב אבני: "הרקע הגיאולוגי לחקלאות ההררית בהרי יהודה" (עמ' .)43 ' ); וכן "סקירה ארכיאולוגית-היסטורית של סטף" (עמ 39 אתר סטף הוא דוגמה נאה לסוגי חקלאות שונים בארץ ישראל. מן המפורסמות הוא, שחלקות השלחין של סטף מושכות תשומת לב

מרובה בקרב המטיילים הפוקדים את האתר. במסלול המוצע כאן יש ניסיון להאיר את חלקות השלחין ושדות הבעל ב'פרופורציות' נכונות, על כן חלק גדול מן המסלול מתרכז דווקא באזורי הבעל. מסלול זה הוא חלק מפעולה משותפת שמתבצעת באתר על ידי קק"ל, במטרה להכשיר את המקום לפעילות חינוכית, תוך ניצול האתרים הנמצאים בו.

המסלול מסומן בסימון שבילים כחול ובעמודי עץ של קק"ל המסמנים את שמות האתרים והמספרים המופיעים בחוברת.

המסלול במרכז האתר מסומן בחיצים צהובים.

התחנות והמסלולים המופיעים בחוברת זהים לסימונים המצויים בשטח, ולכן מקלים על המדריך ועל המטייל בארגון המסלולים וביישום החומר הנלווה אליהם. אנו מקווים שבעזרת חוברת זו יוכל המדריך והחובב הרציני לסייר באתר ולהכיר את הקשר בין האופי החקלאי של הסביבה למקורותינו העתיקים.

החוברת מתייחסת למסלולים הכחול והצהוב בלבד.

7

סטף - סקירה כללית

סטף - סקירה כללית ) מצוי במדרון הדרומי-מזרחי של 1621-1309 אתר סטף (נ.צ. כללי מ' 600- מ' מעל אפיק נחל שורק. גובה האתר כ 100- הר איתן, כ מעל פני הים. במקום מספר מעיינות. שהבולטים בהם הם עין סטף ועין ביכורה. המעיינות הטבעיים הורחבו בחציבה מעל לשכבת הסלע האטימה נושאת המים (אקוויקלוד). בגלל חציבת מנהרת הנביעה נוהגים לכנות מעיינות אלה מעיינות נקבה, ויש המכנים אותם מעיינות : "גן נעול אחותי כלה גל נעול 12 ' חתומים (בעקבות שיר השירים ד מטרים מעוקבים לשעה. 4 מעין חתום"). שפיעתם הממוצעת היא המים מכל מעיין נאגרים בבריכה, וממנה הם יוצאים לחלקות השלחין המעובדות על פני מדרגות חקלאיות. מערכת המעיינות בסטף היא אחת ממערכות המים הגדולות והיפות שבהרי יהודה, מערכות שעליהן התבססה במשך מאות רבות של שנים חקלאות השלחין באזור. אין בידינו עדויות מן המקורות על תולדות המקום בעת העתיקה ולא ידוע דבר על מקור שמו בעברית או בערבית. יש משערים שמקור השם הוא בשורש 'סטפ' הנזכר במשגה בקשר לפירות השקמים ("כל בנות שיקמה פטורות חוץ מן המוסטפות" - משנה, דמאי א' א'). בפירות העוברים פעולה זו חורצים חריץ המסייע להקדמת ההבשלה. יש הרואים בפעולת הבליסה, הנזכרת בספר ) פעולה זהה. 14 ' עמוס ("כי בוקר אנכי ובולס שקמים" עמוס ז מכל מקום, הקשר לסטף אינו מוכח וקשה להניח ששקמים גדלו ,14- בגובה שכזה. השם עצמו מופיע בכתובים לראשונה במאה ה בתעודה של ההקדש המוסלמי, ויש בכך רמז למקור עתיק יותר.

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום נמצאו שרידים החל מן התקופה הכלקוליתית באלף הרביעי לפני הספירה, דרך התקופה הרומית-ביזנטית ועד למאות השנים האחרונות. מצויות . הכפר הפלסטינאי 20- וה 19- עדויות רבות על הכפר מן המאות ה ותושביו נטשו אותו במלחמת העצמאות. 1948 היה מיושב עד בתום המלחמה התיישב במקום גרעין של יוצאי לח"י, אך לאחר זמן קצר התפרק היישוב שהקימו. מאז עבר האתר תהליך איטי שימש המקום כאתר 50- ומתמיד של הרס. באמצע שנות ה נהרס 60- ולצנחנים. בסוף שנות ה 101 אימונים לאנשי יחידה הכפר סופית בפעולה שכללה עוד כפרים נטושים בהרי יהודה. במשך הזמן נהרסו תעלות המים, המדרגות התמוטטו ובריכות המים התמלאו בשפכי עפר. בשיתוף עם הסוכנות 1983 קק"ל החלה לשקם את המקום בשנת היהודית והמועצה האזורית הרי-יהודה. השיקום נעשה תוך שילובן של שתי משפחות אשר גרו בסמוך למקום עד שנת ועסקו במלאכת השיקום. מטרת הפיתוח: הפיכת המקום 2021 למרכז חינוכי, מחקרי ותיירותי לחקלאות הררית קדומה. לצורך זה מושקעת עבודה רבה בניקוי המעיינות ותעלות ההשקיה ובהכשרת מדרגות לחקלאות שלחין, שבהן מגדלים ירקות עונתיים ותבלינים. מטעי זיתים וכרמי גפנים מטופלים במדרגות בעל (ללא השקיה).

2007 , צילום: גידי בשן

1986 , צילום: ג'ו מלקולם ז"ל

9

מסלולי סיור באזור סטף - סקירה כללית

מסלולי סיור באזור סטף - סקירה כללית מטעמים של נוחות בהצגת הדברים מובא בחוברת זאת מסלול טיול אחד שמורכב מהשביל המסומן בסימון שבילים כחול (מפה ,27 השביל הצהוב/לב הכפר (מפה עמוד + )14-1 : , תחנות 7 עמוד ) 1-7 : תחנות זהו מסלול ארוך באופן יחסי, וניצולו ללימוד מסודר, תחנה אחר תחנה, בהסתמך על ההסברים שבחוברת, מחייב מאמץ עיוני וריכוז מרביים.

צריך לזכור, שאנחנו נמצאים ב'מסלול טבע' ולא במוזיאון. בכל תחנה יש כמה יסודות מעניינים. אי אפשר לפרט הכל בכל תחנה. על כן, לנוחיות המבקשים לפצל את המסלול לחלקים או לגוון את ההסברים ולפזרם בתחנות שונות, מוצגת כאן רשימה של יסודות חשובים בחקלאות ההררית עם ציון מספרי התחנות, שבהן נסקרו יסודות אלו בהרחבה. מטייל, שיפגוש אחד מהיסודות האלו בסיורו, יוכל למצוא את ההסבר בחוברת לפי הטבלה הבאה :

ניתן להציג שתי אפשרויות נוספות לסיור בעקבות המקורות:

תחנה מס’

הנושא

- השביל המסומן בסימון שבילים כחול, תחנות: מסלול בינוני א. .7-1 : השביל המסומן במפה בצהוב/לב הכפר, תחנות + 14-6

· יסודות חקלאות ונוף

2

יער, חורש, נוף הרי יהודה

3

· בור מים

- השביל המסומן במפה בצהוב/לב הכפר, מסלול קצר ב. .7-1 : תחנות

8,4

· מערת מגורים

5

· חקלאות בעל לעומת חקלאות שלחין

בכל מסלול השתדלנו לכלול נקודות הקשורות לנושאים מרכזיים בטבע האזור, בחקלאות בעל ובחקלאות שלחין. עם זאת, חלק מן ההסברים מפוזרים בתחנות המסלול הארוך, ומדריך המעוניין לשלבם, מתבקש לעיין גם בנאמר באותן תחנות.

6

· כרם, מדרגות

9,7

· שביל, דרך

8

· שומרה

13,10

·זית

12

· אלונים, עצים מקודשים

(מפת לב הכפר) 2

·שקד

(מפת לב הכפר) 1-6

· מעיינות וניצולם בחקלאות

(מפת לב הכפר) 3-4

· ארכיאולוגיה

כמובן, שאין לראות בחלוקתנו המלצה מחייבת. ניצול נכון של אתרי המסלול מחייב שיקול דעת, ומטבע הדברים, כל מדריך ידגיש את הקרוב ללבו.

10

מסלולי סיור באזור סטף

שביל הבעל – המסלול הכחול

11

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: מוקד יער סטף ותצפית 1 ' תחנה מס

- מבחינים באנטנה בשטח מחנה צבאי. הר אורה (מיס קרי) - כפר ערבי שנעזב ונשמר. יושב על ידי עולים לאחר עין כרם מלחמת הקוממיות. - מבחינים בשכונות קרית מנחם, קריית יובל, ובית וגן. ירושלים הוקמו לאחר מלחמת הקוממיות. בולט מגדל המים של קרית מנחם. ד. כיוון כללי דרום - מושבים מתחת להר אורה. למרגלותיהם מושב אורה ועמינדב אבן ספיר הנמוך מהם בהרבה. - בולטת האנדרטה לזכר קנדי. יד קנדי - שמורת טבע בגבעה שמתחת ליד קנדי. חורבת סעדים - הרכס המרוחק. מבחינים ביישובים הצפוניים של גוש עציון הגוש. - מבחינים בבתים העליונים של כפרים אלו. חוסאן ובתיר ק"מ מצפון מזרח לכפר 8- - יישוב קהילתי חדש, כ נוה דניאל עציון. סמוך לבריכות שלמה. מקור השם - שיירת נבי דניאל, והותקפה בידי 27.3.48 - שעשתה דרכה חזרה מגוש עציון ב ערבים סמוך לבית לחם. - נחל אכזב. תחילתו בהרי יהודה, בצפונה של נחל שורק ירושלים. חוצה אה השפלה ואת מישור החוף ויוצא אל הים התיכון ליד קיבוץ פלמחים. השם נזכר במקרא. שמו הערבי 'ואדי צראר' ופירושו: נחל חלוקים. פיתוליו האדירים בולטים לעין. מיקום גיאוגרפי בנקודה זו נוכל לסכם את מסקנותינו לגבי מיקומו הגיאוגרפי של סטף, השוכן באזור הררי מבותר, עשיר בגאיות עמוקים ותלולים, שאקלימו ים תיכוני ומקורות המים שלו מועטים יחסית. אזור זה שימש זירה לחקלאות ההררית שפותחה בו וממנה התפרנסו תושביו. מצב זה, הכרוך בקשיים לא מעטים, חייב מציאת פתרונות שונים לבעיות המתעוררות באזור, לחלקן נתייחס בהמשך. אגב, עדות לקושי הבסיסי שבקיום המבוסס על חקלאות הררית, מהווה המצב בהווה. המושבים הרבים הנראים בתצפית, נועדו להתבסס על חקלאות, אך הם מתקיימים היום בפועל מענפים ומקורות פרנסה אחרים לגמרי. ראוי לעמוד כאן גם על הקרבה היחסית של אתר סטף לירושלים. ניתן לומר, כי בעבר - בלי להיכנס לפירוט יתר - שכן סטף בעורף החקלאי של העיר. מנקודת תצפית זו נלך מעט צפונה. מכאן ניטיב לראות את הצד הצפוני, ונוכל להמשיך בתצפית לכיוון זה.

. כאן 2023 נפתח את סיורנו במוקד יער סטף שנבנה מחדש בשנת ניתן להצטייד במידע, דבר אוכל ושימוש בשירותים. שים לב: מנקודה זו מזרחה יורד שביל - מסומן בסימון שבילים מקובל בצבע (ירוק) - המוביל למעיינות סטף. שביל זה מיועד מ’ יתפצל 100 - להולכי רגל. לא ניעזר בשביל זה בסיורנו. לאחר כ אשר בו נסייר. שביל חקלאות הבעל - שביל כחול ממנו תצפית נבחר נקודת תצפית נוחה. מכאן נוכל ללמוד להכיר את הסביבה הקרובה וגם את הרחוקה יותר. למותר לציין, שאתר סטף הוא חלק בלתי נפרד מסביבתו, והכרת הסביבה חיונית להבנת האתר. נציג בקצרה את האתרים והעצמים הגיאוגרפיים הנצפים מכאן. א. כיוון כללי מערב - האנטנות שעל ראש הר איתנים בולטות וניתנות לזיהוי איתנים בנקל. במקום בית חולים פסיכיאטרי לבריאות הנפש. - שמורת טבע ואנדרטה לחללי חיל האויר. הר הטייסים - אנו נמצאים על שלוחה של הר זה. הר איתן - בולט באפיקו העמוק. בהמשך תצפיתנו נבחין גם נחל צובה בחלקו העליון. ב. כיוון כללי צפון - נקרא על שם יחידות הפלמ"ח שלחמו קיבוץ פלמ"ח - צובה באזור. חר' צובא הסמוכה משמרת, כנראה, את השם המקראי 'צובה'. - על ראש הר נישא. שרידי כפר ערבי ובו שרידי מבצר סובא ׳ חר צלבני (בלמונט). - הרכס הרחוק ביותר הנראה מכאן. סמוך למוצב הרדאר. הר אדר - באמצע המדרון שמתחת לתל צובא. מתחתיו מעיין קבר שייך צובא. - בולטות מאוד בנוף. אתר מפורסם ממלחמת מחצבות הקסטל הקוממיות. כיום אתר בנייה לשכונה חדשה. ג. כיוון כללי מזרח - בצידו השני מחצבה. בשוליו עובר הכביש למבשרת הר חרת ציון. - בחצי גובה המדרון, בולטים מאוד בנייני בית החולים. הדסה

12

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

החורש ובהמה דקה האם בוראו יערות ארץ ישראל בעבר, כפי שנרמז בהצעת יהושע לבני יוסף? (לא כאן המקום לדון בפרטיה הגיאוגרפיים של ההצעה ויש המטילים ספק, אם בכלל מדובר בארץ ישראל המערבית). זוהי שאלה קשה, וודאי שאין לענות עליה בהכללה. בתקופת המשנה והתלמוד שיגשגה החקלאות בארץ ישראל בכלל ובחבלי ההר בפרט והדעת נותנת שהכשרת הקרקע היתה כרוכה בבירוא יערות. עם זאת, יש במקורות חז"ל עדות מעניינת לנוכחות שטחי חורש בארץ ישראל ולשימוש בהם. כך, בצד הדעה המקובלת, שגידול בהמה דקה נאסר בארץ ישראל והופנה למדבר, מצאנו גם: "תנו רבנן: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין של ארץ ישראל..." (בבא קמא ע"ט ב'). "תנו רבנן: עשרה תנאין התנה יהושע - שיהו מרעין בחורשין..." (בבא קמא פ' ב'). נראה, אפוא, שבצד המדבר ניצלו גם את החורשים שנותרו באזור ההר לגידול בהמה דקה, כך שלא תזיק לשטחים חקלאיים. האורן שפע האורנים מעורר את שאלת זיהויו ותפוצתו של האורן הנזכר במקרא. האורן נזכר פעם אחת במקרא: "לכרות לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע .)14 אורן וגשם יגדל" (ישעיהו מ"ד לכאורה משתמע, שהאורן הינו עץ נטוע! אולם ספק אם אורן זה הוא העץ הידוע היום בשם זה, ויש הרואים מקום לזהות את האורן המקראי עם העץ הידוע היום בשם ער אציל. ועוד) 19 יש המזהים את עץ השמן הנזכר במקרא (ישעיהו מ"א עם האורן הירושלמי של היום, אולם גם זיהוי זה אינו מוכח. בסך הכל קשה לקבל מן המקרא עדות ברורה לתפוצתו הנרחבת של אורן ירושלים או אורן אחר בעבר, וגם המחקרים אודות צמחיית ארץ ישראל בעבר אינם מוצאים ראיות מרובות לתפוצתו. ניתן, אפוא, לראות בנטיעה המסיבית של אורנים ביערות האזור גורם חדש בנוף הצומח של ארצנו. המדרגות החקלאיות נמשיך להתבונן לכיוון נחל צובא. נבחין במדרגות החקלאיות הרבות המצויות בנחל. מדרגות אלו שונות מהמדרגות ההרריות הבנויות במורדות, שאותן נפגוש לרוב בהמשך סיורנו. אלו וכן:

הנוף הבולט מכאן לכיוון צפון הוא המורד שבין צובא למחצבות הקסטל. מכאן נוכל להבחין בכמה תופעות גיאוגרפיות ובוטניות, שיש בהן כדי לשפוך אור על תנאי החיים של תושבי הסביבה מימי קדם ועד לפתח העת המודרנית, ובתוכם תושבי סטף לדורותיהם. יער נטוע במבט צפונה נבחין במהלכו של נחל צובא. כיוונו הכללי באזור זה הוא צפון-מזרח - דרום-מערב, ובהמשכו הוא פונה מערבה. בצלעות הגיא, באזור הפיתול, נבחין ביער הנטוע בעיקר באורנים. יער זה ניטע בשנות החמישים וסיפק תעסוקה למחוסרי עבודה. ל, ויש רבים ״ הנטיעה היתה בהתאם למדיניות הייעור של קק כמותו באזור. מן הראוי לציין שהיער הנטוע מטשטש את הנוף הטבעי ומקשה על זיהוי מדרגות חקלאיות ואלמנטים חקלאיים אחרים. כדי לזהות את אלו נאלץ להתבונן במדרונות חשופים. חורש טבעי בגיא עצמו נוכל להבחין בנוף צומח שונה. לפנינו חורש טבעי צפוף למדי, הנמצא במצב של התחדשות והתאוששות. חרף המרחק נוכל להבחין בשיחים גדולים של אלונים ואלות, והאזור משובץ גם באורנים זריעים. גם מבלי להעמיק בניתוח גיאובוטני נוכל לטעון, שחורש כזה מאפיין סביבות רבות בחבל ההררי הים תיכוני. היער הנטוע לעומתו, שבו בולטים במיוחד האורנים, הוא יצירה חדשה, ובעטיה של תפוצתו הרבה מיטשטש אופייה המקורי של הסביבה לא במעט. ניתן לשער שבשעה שהאדם התנחל בסביבות אלו, ואין זה משנה כרגע מתי, הוא פגש לא אחת בחורש הדומה בעיקרו לזה, אם כי צפוף בהרבה. כזכור, בסיור זה בכוונתנו להדגיש את הבעיות הבסיסיות שעימן נאלצו להתמודד תושבי האזור בעבר. אחת מהבעיות הבולטות, שבהן נתקלו, היא, ללא ספק, החורש. כל זה מחייב דיון ענייני וערכי על מקומו של היער המודרני במכלול הנופי תוך הדגשת ההבדל העקרוני שבין שני טיפוסי היערות. בירוא היער בספר יהושע למדנו על ההתמודדות של השבטים, שהתנחלו באזור ההר, עם החורש הטבעי. בפרשה זו מכונה החורש בשם 'יער': "וידברו בני יוסף את יהושע לאמור. מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה'. ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים, כי אץ לך הר אפרים" (יהושע .)14-15 י"ז

13

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

באזור לפני מלחמה הקוממיות, התקיימה מערכת שלחין ויש להניח שמציאות זו נתקיימה גם בעבר. ביטוי לכך אנו מוצאים במקור הבא: "המוכר את העיר, מכר בתים, בורות שיחין ומערות, מרחצאות ושובכות, בית הבדין ובית השלחין, אבל לא את המטלטלין" (משנה, בבא בתרא ד' ז'). אין מקום לדון כאן במציאות החברתית המסתתרת מאחורי מכירת עיר (שהיא בדרך כלל יישוב חקלאי). מכל מקום, מוצגת כאן רשימה בסיסית של המתקנים והנכסים בכל עיר ועיר. 'בית השלחין' תפס מקום של כבוד ברשימה זו. להלן נחזור ונדון בבית השלחין של היישוב החקלאי על פי המקורות. מכאן ממשיכה דרכנו לאתר יישובי קטן בעל סממנים אופייניים מ'. 150- להתיישבות בהר. נמשיך לנוע דרומה כ

מדרגות נחל, שדורגו כדי להכשיר חלקות חקלאיות בעמק הנחל. מקומן המיוחד רומז על מטרתן. מדרגות אלו היו חלק ממערכת השלחין של הכפר 'צובא'. מקור המים הוא מעיין צובא (מקומו: מתחת לקבר השיך הסמוך לדרך העפר). המים זרמו בכוח הכובד ובהכוונת האדם אל חלקות השלחין של הכפר. מכאן ניתן גם לאמוד את שטחה של מערכת כזו - עשרות ספורות של דונמים. השלחין מערכת להלן נעסוק בהרחבה בהכרת מערכת השלחין ובתרבות שנתפתחה סביבה. עם זאת, כאן המקום להעיר, שמערכות שלחין לא היו נחלתו הבלעדית של היישוב בסטף. באזור מצויים מעיינות רבים, בדרך כלל קטנים למדי, ופעמים רבות פיתח האדם סביבם מערכות שלחין. אלה בדרך כלל אינן גדולות, חלקן אף קטנות מאוד, אך יש מהן המגיעות לשטח של כמה עשרות דונמים. למעשה ניתן להניח שברבים מהכפרים הערביים, שהיו

2007 , צילום: גידי בשן

14

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: בור מים 3 ' תחנה מס

בשל סדקים, בשל סלע שאינו מתאים וכו'. ירמיהו הנביא שיבץ בעיה זו במשל מפורסם: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות .)13 ' נשברים אשר לא יכילו המים״ (ירמיהו ב לעומת זאת, כשרצה רבי יוחנן בן זכאי להמחיש את כוח זכרונו הבלתי רגיל של תלמידו ר' אליעזר בן הורקנוס, דימה אותו ל: "בור סוד שאינו מאבד טיפה" (משנה, אבות ב' י"א). מבט בבור מסביר את הצורך לשמור על נקיונו ותקינותו. צורך זה הוא מקור הפתגם המפורסם: "באר (בור) ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן" (תנחומא, מטות ג' ועוד). החוליה אחד מהיסודות החשובים בבור הוא החוליה, המייצבת והמצמצמת את פתח הבור. אף היא נזכרה רבות במקורותינו. ל רוצים להדגים מקרה של פיקוח נפש בשבת, הם ״ כך כשחז מספרים על תינוק שנפל לבור: "...ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו, והזריז הרי זה משובח...״ (יומא פ"ד ב'). כן סיפרו חז"ל על זקני ישראל, שבאו לפני דוד וטענו, שאין להם די פרנסה ממקורות עצמיים. כדי להמחיש טענה זו הביאו משל, המתבסס על שטחה הקטן של החוליה שאינו מספיק לנקז מים לבור: "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו". (ברכות ג' ב') בהערת אגב נעיר, שמקור הסיד הדרוש לטיוח הבורות קשור אף הוא לסביבה הקרובה. מדובר באבני הגיר הנפוצות באזור, שאותן שורפים בכבשנים מיוחדים לסיד. בסיורנו זה לא נפגוש אמנם בכבשני סיד, אולם הם נפוצים מאוד בסביבות סטף. בור וגת מבט בסביבתו הקרובה של הבור מגלה סימני חציבה רבים. ניתן לשער, שלפנינו שרידי גיתות ביזנטיות. בור המים עצמו מוקם בבור הגת ('גת תחתונה') כשמשטח הדריכה שלה ('גת עליונה') יוצר אגן ניקוז נוח. ארכיאולוגית קשה מאוד לשייך הן את הגת והן את הבור לשרידים שבסביבתו (מערה בעלת פתח בנוי, שרידי שביל, שרידי בית), אך ברור שלמתקן עצמו יש שגי שלבים. בשלב מסויים, כשהפסיקו להשתמש בגת, ניצלוה לחציבת בור מים. הפסקת השימוש בגת רומזת להפסקת הגידול האינטנסיבי של גפנים באזור לצורך ייצור היין. אין זה מן הנמנע, שחציבת הבור מלמדת על מעבר לתרבות רועים, היות שמדובר בבור המרוחק

לפנינו בור מים חצוב בסלע. לבור פתח צר דמוי טרפז. סביר להניח שהייתה לו חוליה, אך בשטח לא נמצאה כזו. החוליה הנמצאת במקום הובאה ממקום אחר. ממערב לבור ניתן להבחין בתעלת ניקוז קטנה המובילה מים לבור. כידוע, מתמלא הבור ממי נגר שמקורם בגשמים. מתבקש, אפוא, שיהיה לבור אגן ניקוז, טבעי או מלאכותי, שממנו יאגמו המים אל הבור. דומה שבשטח שממערב לבור הוכשר אגן שכזה על ידי חציבה. ייתכן מאד שזוהי גת, שנחשפה תוך כדי חפירה וניקוי האתר. נציץ אל פנים הבור ונבחין בשרידים ברורים של טיח. הטיח מנע חלחול מים אל הסלע. מי בורות שימשו בדרך כלל בעבר לצריכה ביתית ולהשקיית צאן. רהט הרהט, שנמצא בסמוך לבור, מסייע בהשקיית הצאן. הבורות היו נפוצים מאוד בעבר, ויש צדק רב בדברי הטוענים, שהיה לו תפקיד חשוב ביותר בביסוס ההתיישבות בהר. באזור סטף מצויות כמה חורבות עשירות בבורות ונראה שהם שימשו כמקור מים מרכזי לתושביהם. כך, הבור שלפנינו שימש מקור מים ליישוב הקטן שבו אנו נמצאים. לעומת זאת, בסטף עצמו ובסביבתו הקרובה לא נמצאו בורות וייתכן שלא היה בהם צורך בגלל המעיינות הגדולים יחסית. לא כאן המקום לעסוק בשאלה, מתי החלו לחצוב בורות בארץ ישראל. מכל מקום, ברור שכבר במקרא הם נזכרים לרוב, דבר המעיד על חשיבותם ותפוצתם. הבור במקורות במקורות הקדומים מצטייר הבור כמקור מים ביתי. כך מגדירה התורה את מה שימצא העם בארץ ישראל: "...ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת..." (דברים .)11 ' ו וכן, בקריאת רבשקה לתושבי ירושלים לצאת ולהיכנע: "...ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו״ (מלכים .)31 ב' י"ח במקור אחר מודגש הקשר שבין בורות לבין גידול הצאן: "ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים כי מקנה רב היה לו...״ .)10 (דברי הימים ב' כ"ו ניתן דעתנו לשימוש בפועל 'חצב' במקורות אלו. השימוש מתאים למציאות באזור ההר, העשיר בסלעים קשים. כאמור, אחת מהבעיות המרכזיות של הבורות היא איבוד מים

15

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

אופייני למגורים עונתיים לצרכים חקלאיים או לצורכי מרעה, כשמקור המים שלה היה הבור הסמוך. תופעה זו נפוצה מאוד גם בחבלים אחרים ופעמים, שמערות מעין אלו הפכו לגרעיני יישוב גדול יותר. במקורותינו מוזכרת המערה כמקום כינוס הצאן. כך מסופר על שאול הרודף אחר דוד: "ויבוא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה..." (שמואל א, )3 כ"ד יישוב ארעי במקורות חז"ל יש רמזים להיות המערה מקום יישוב ארעי. כך, למשל, בדיון בדיני עירובי תחומין בשבת: "אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן ערובו במערה, שאין לו ממקום ערובו אלא אלפיים אמה? אמרו לו: אימתי? בזמן שאין בה דיורין; אבל יש בה דיורין - מהלך כולה וחוצה לה אלפיים אמה" (משנה, עירובין ה' ט'). שביל עתיק מכאן נמשיך באותו קו גובה לכיוון דרום, לאורך גדר אבנים הממוקמת בצד הפונה למדרון והמציינת אולי שביל עתיק. נמשיך את דרכנו לאורך השביל עד שנגיע לבוסתן קטן. מהבוסתן עולה שביל ברור צפונה. השביל חוצה את מערכת המדרגות באזור. משני צידיו נראות גדרות ברורות, והוא דומה בצורתו לשבילים אחרים בסביבה. ובתלמוד ביארו: "מאי - אין בה דיורין? אינה ראויה לדירה״ (עירובין ס"א ב').

יחסית מן הכפר, ששימש אולי להשקות את הצאן. אין אנו יודעים מתי חל מעבר זה. באופן כללי ניתן לשער, שעם הפיכת האזור למוסלמי חלה ירידה משמעותית בגידול גפנים לצורכי יין וממילא נעזבו הגיתות. ייתכן שבשלב מתקדם יותר של התקופה הערבית חלה ירידה נוספת ברמת העיבוד החקלאי של האזור, והוא הפך בחלקו לשטח מרעה. מכל מקום, אף שמדובר בתקופה מאוחרת יחסית, יש כאן המחשה לעניין עתיק. מכל מקום, הפיכת אזור כרמים לאזור מרעה נתפסת במקורותינו כסמל נורא לחורבן, ויש בתופעה כדי להמחיש את גודל הפורענות שמתאר ישעיהו: "והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה... והיה למשלח שור ולמרמס .)25-23 ' שה״ (ישעיהו ז מערה בסמוך לבור נבחין במערה. הכניסה חסומה בקיר בנוי מאבנים מסותתות המחוברות בחומר מילוט. בקיר פתח כניסה, שאבן המשקוף שלו גדולה יחסית, ניכנס למערה. מבפנים נראה הפתח המרשים, בנוי אבני גוויל ואבנים קטנות מודבקות בבוץ. המערה אינה גדולה, אך היא נוחה. מערות דומות לזו נמצאות לרוב בסביבות סטף ואחדות מהן נפגוש בסיורנו. המערה נחצבה דווקא במקום זה בשל התצורה הגיאולוגית הנוחה לחציבה (ראה: נספח). על דרך ההכללה ניתן לומר, שחציבת מערה מעין זו פשוטה ונוחה לא פחות מהקמת בית, וודאי שהיא יציבה יותר. : מערת מגורים 4 ' תחנה מס

אין אנו יודעים מי ישב לראשונה במערה זו, אך ברי שהיתה מיושבת, לאו דווקא ב'תקופת המערות'! מערה זו היא דגם

צילום: בלה נודלמן

16

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: הבוסתן ותצפית נחל שורק 5 ' תחנה מס

מאפשר להכשיר חלקות חקלאיות. בניגוד לכפרים רבים אחרים באזור, הכפר סטף אינו יושב בשיא הרכס, אלא באמצע המורד. נראה שכאן חברו השיקולים של קרבה למים וניצול הקרקע, שאינה טובה לחקלאות, וגברו על השיקול הבטחוני, שמקנה מיקום הכפר במקום החולש על הסביבה. כאמור, ניחן לבחון מכאן גם את היחס שבין חלקות הבעל והשלחין. שטחי חקלאות השלחין על ערוגותיהם האופייניות נראים מכאן 70- יפה וניתן לאמוד את שטחם. השטח המושקה משתרע על כ דונם. יש להדגיש, שרוב רובו של השטח המעובד בסטף, ששימש דונם), 1000 בעבר לחקלאות מדרגות הררית (הערכה: מעל הינו שטח בעל. אכן, פרנסת האיכר, שגידל את יבוליו בעיקר לתצרוכת עצמית, התבססה באזור ההר בעיקר על גידולי בעל.

2007 , צילום: גידי בשן

יחידות יישוב קטנות לפנינו בוסתן קטן הגדל סביב מבנה הרוס, בנוי מאבנים בלתי מסותתות ולידו חדר תת קרקעי גדול, אולי מערה בנויה בחלקה. לפני הכניסה לחדר זה נראה חצר שקועה בקרקע וקיר בנוי. אין זה האתר היחיד באזור המבוסס על מבנים בודדים. ניתן ללמוד מכך על צורת ההתיישבות באזור: בנוסף לכפר המרכזי היו בצד החלקות החקלאיות הרבה יחידות יישוביות קטנות יותר, שכללו: בתים, מערות ושומרות, שבהם התגוררו קרוב לוודאי בעונות החקלאיות. עצי הבוסתן הבוסתן כולל כמה עצי פרי שראוי להכירם, חלקם עצי פרי 'מכובדים', כמו הגפן והתאנה, הנזכרים בין שבעת המינים ובצידם השקד, העוזרר והפטל, שאף שפירותיהם טעימים, קשה לראות בהם עצי פרי במובן המקובל, אם כי הערבים ואף אבותינו נהגו להשאירם בשטח. באזור הבוסתן נפרש לעינינו נופו של אגן נחל שורק, כשמצידו האחד מתגלה הכפר סטף, ומצידו האחר האזור ההררי שמדרום לשורק. נבחר לנו נקודת תצפית טובה. תצפית מנקודה זו ננתח את משמעותו של הנוף משני עברי נחל שורק. לצורך זה ניעזר במידע הגיאולוגי (ראה: נספח). מיקום בתי הכפר בעזרת הניתוח הגיאולוגי נוכל לבחון, היכן יעדיף האדם להתיישב והיכן יעדיף להכשיר שטחים חקלאיים. נוכל גם להסיק ממנו על היחס שבין שטחי חקלאות הבעל והשלחין. מבט לכיוון סטף מגלה שהאדם בחר להתיישב דווקא באתר זה לא רק בגלל המעיין, אלא גם בשל אופיו המצוקי-סלעי של המקום שאינו

צילום: עדי טנא נתן

חקלאות בעל העובדה שגידולי הבעל היוו את רוב מניינה ובניינה של החקלאות הארץ ישראלית בעבר, מצויינת במקרא במפורש או ברמז. המקרא מרבה להזכיר את גידולי הבעל המובהקים: 'דגן, תירוש ויצהר', שעליהם מושתתת החקלאות הארץ ישראלית. לעתים הם מוזכרים בהקשר ישיר לגשם: "ונתתי מטר-ארצכם בעיתו יורה ומלקוש ואספת דגנך .)14 ותירושך ויצהרך״ (דברים י"א ולעתים, במסגרת הוויכוח עם עובדי הבעל, בשאלה מי הוא הנותן גשם בארץ ישראל ומפרה את שדותיה: "והיא לא ידעה כי אנוכי נתתי לה הדגן התירוש והיצהר..." .)10 ' (הושע ב אענה את השמים והם ׳ "והיה ביום ההוא אענה נאום ה יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת .)23 ' היצהר...״ (הושע ב

17

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

מצב זה, המוצג בדברי חז"ל כאידיאלי, מחייב שטחים מתאימים לכל גידול וגידול.

גם שבעת המינים המפורסמים, שבהם נשתבחה ארץ ישראל, הינם ברובם גידולי בעל. ביטוי הממצה את הנאמר לעיל נמצא באפיון ארץ ישראל בספר דברים, שם מנגיד הכתוב את ארץ ישראל למצרים: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר .)10 השמים תשתה מים״ (דברים י"א בתיאור זה מאופיינת מצרים כארץ שלחין מובהקת בעוד שארץ ישראל מתבססת על מי גשמים, תיאור שיש בו כדי לחדד עד מאוד את התחושה הבלתי אמצעית של התלות בבורא. אמנם מצויים גם תיאורים המדגישים את חשיבות המעיינות בארץ ישראל, כמו הפסוק המדבר בשבחה של הארץ: אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ׳ "כי ה .)7 ' ותהומות יוצאים בבקעה ובהר...״ (דברים ח אולם פסוק זה, המשובץ בקטע הקורא להימנע מגאווה בהישגי האדם, מדבר בשבחה המיוחד של הארץ ולא במהותה החקלאית הרגילה והאופיינית, המבוססת, כאמור, על הגשמים. חקלאות שלחין מבט אל סטף מנקודת התצפית שלנו תומך בתמונה שאותה שירטטנו על פי חלקות שלחין המקורות. מבט אל עברו השני של נחל שורק מאשר אף הוא מסקנה זו. ברכס הר שלמון-עמינדב שממולנו בולטים שטחים נטועים בצד שטחים חשופים, הדומים גיאולוגית למורד של סטף. גם ברכס זה היו מדרונות מדורגים רבים, ואף בו ישנן חלקות שלחין סביב מעיינות קטנים (מנזר יוחנן, חר' סעדים). אולם אלה הן חלקות קטנות, וניתן לומר שהכפר סטף יוצא דופן בגודלן של חלקות השלחין שלו בסביבה כולה. במבט למדרון בולטות בעיקר המדרגות הצרות יחסית. מדרגות אלו מתאימות בעיקר לגידול מטעים ובהווה בולטים בשטח בעיקר הזיתים. בצירו השני של הכפר, בהמשך הסיור, נבחין באזור בעל נוף דומה, שבו גידלו בעיקר גפנים. בהנחה שלפחות בחלק מתולדותיו סיפק הכפר את כל צרכיו בעצמו (משק אוטרקי) נשאלת השאלה, היכן גידלו כל גידול וגידול? משק אוטרקי בעוסקנו בחקלאות הבעל, יש לזכור, כי מקורות רבים מעידים על החיוב הרב שראו חז"ל במשק אוטרקי המספק את כל צורכי האיכר. כך למשל:

מקום גידול התבואה כאן מתבקשת השאלה, היכן גדלו תבואות בסביבת סטף? אמת, גידול התבואות במדרגות הצרות יחסית והנטועות בזיתים אינו אידיאלי, ובכל זאת, בהעדר שטחים נוחים יותר - הוא אפשרי. כן נמצאים באזור מרוחק מעט מן הכפר שטחים נוחים יותר. כך למשל, בהמשך השלוחה של מנזר יוחנן סמוך לנחל שורק נמצא שטח שכזה ונמצא שם מה שנראה כשרידי גרנות. ייתכן שבסביבה זו גידלו את תבואת הכפר. גידול התבואה בשטחי מטעים נזכר במשנה בקשר לדיני פאה - אחת ממתנות העניים החשובות שבשדה. בעניין זה ידועה המחלוקת: "מלבנות התבואה שבין הזיתים - בית שמאי אומרים: פאה מכל אחד ואחד. בית הלל אומרים: מאחד על הכל...״ (משנה, פאה ג' א'). 'מלבנות התבואה' הינן חלקות תבואה שנזרעו בין הזיתים והשאלה היא האם יש להשאיר פאה בכל חלקה שכזו. לעומת זאת, אסור לגדל תבואה בין הגפנים מחשש לאיסור כלאי הכרם, שיסודו בתורה ופרטיו נמנו במשנה במסכת כלאיים. מנקודת התצפית נמשיך דרך יער האורנים לפי השביל המסומן הפונה דרומה. דרך הרכב שממשיכה דרומה מגיעה לסטף. היער שבו אנו הולכים נקרא יער "משה דיין". מ', עד לעיקול הקרוב. מכאן 50- בצומת נפנה דרומה ונמשיך כ נתחיל לרדת לכיוון הואדי. כבר בתחילת הירידה נבחין בכרם.

" 'ברוך אתה בשדה' - שיהיו נכסיך משולשין: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים״ (בבא מציעא ק"ז א').

צילום: בלה נודלמן

18

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: הכרם והמדרגות 6 ' תחנה מס

שבשטחי השלחין, ששטחם קטן לאין ערוך, פתרו את הבעיה על ידי עבודת הכשרת קרקע מסיבית הכוללת חציבה, כך שפני השטח שנוצרו יושרו ופולסו באופן מלאכותי. זה מתאים ל'מדיניות' הכללית ביחס לחלקות השלחין, שבהן הושקעו יותר עמל ויוזמה מאשר בחלקות הבעל. ) היה 60%- כאן המקום לציין שרוב שטחם של הרי יהודה (כ מכוסה בעבר במדרגות. ניתן לראות בהקמתן מפעל הנדסי הכרוך במאמץ אנושי, מהגדולים בתולדות ארץ ישראל. להלן ניתן דעתנו גם למאמץ הגדול שהשקיע החקלאי בשמירתן. הגידולים החקלאיים במדרגות הבעל עתה נתבונן בצמחים ובגידולים החקלאיים הגדלים במערכת מדרגות זו. הגידול הבולט בשטח כיום הם הזיתים, המכסים בהמוניהם את מורדות הגיא. זיתים אלו הם שרידי מטע הזיתים של סטף ששוקם בחלקו בשנים האחרונות על ידי המתיישבים ובעזרת בני נוער. נדון בזית בהמשך סיורנו. הזיתים המפוזרים בכל מורדות הגיא מאפשרים לערוך תצפית מעניינת. נשים לב שגם אפיק הגיא מדורג במדרגות וגם בו גדלים זיתים. באפיק זורמים בעוצמה רבה מי השטפונות, מה שעלול לגרום בעיות רבות לגידולים שבאפיק, אך ניתן להסדיר בו את הזרימה, כפי שנראה להלן. המים, הזורמים שם יותר מאשר במורדות, מעשירים מאוד את האפיק בקרקע, והתוצאה היא, כפי שניתן לראות, שהזיתים הגדלים באפיק גדולים בהרבה מחבריהם הגדלים במורדות התלולים. גידול אחר שגדל כאן, שבמשך זמן ארוך נותרו רק שרידים אילמים ממנו ועתה הוא מתחדש והולך, הוא הגפן. נדון להלן בגידול זה בסיור שנערוך בכרם. במבט אל המורד ממול נבחין גם בעצי אלון יפים הפזורים בינות עצי הזית. אלו אלונים שנתחדשו בשנים האחרונות, דבר המלמד על כוח ההתחדשות הגדול של העץ. נשים לב, שהמורד ממול הוא מפנה צפוני - עובדה שיש בה כדי להסביר את ההתאוששות המרשימה של עצים אלו. מטע התאנים מעל הכרם נבחין בגידול בעל טיפוסי נוסף משבעת המינים - התאנה. מטע תאנים זה הוא חלק מניסיון של האגודה להכרת ל לשמר את זני הפרי העתיק ״ הפירות במקורות ישראל ושל קק המצויים עדיין בארץ ישראל. במסגרת הניסוי נאספו עשרות זנים של תאנים, שיש סבירות להניח שצמחו בא"י בעבר, ונשתלו בסטף. בנוסף לערך ההיסטורי והחינוכי שיש לשימור הזנים, יש לניסוי גם ערך מדעי. עצים אלה התאימו עצמם במשך אלפי שנים לתנאי האקלים והקרקע של א"י ושילוב "דגנים העמידים" עם הפיתוחים החקלאיים החדשים יכול ליצור עצי פרי בריאים ומניבים במיוחד.

הכרם ממוקם במדרון הואדי וממנו תצפית יפה לגיא עשיר ביסודות חקלאיים קדומים. בסיורנו בנקודה זו נעסוק לא רק בכרם עצמו, אלא גם ביסודות החקלאיים הנראים ממנו. בשל מגוון הנושאים העולים בנקודה זו נחלק את הדיון לכמה סעיפים. א. התצפיות על המדרגות מכאן נוכל לצפות על המדרגות המרובות המשובצות במדרונות הגיא שלפנינו, שחלקן נשמרו היטב וחלקן נהרסו כמעט לגמרי. לאחר מכן, כשנסייר בגיא עצמו, נוכל לבחון את המדרגות מקרוב, אולם דומה שמבט מתצפית זו מיטיב להציג את המערכת החקלאית החשובה הזו בצורה כוללת. אין אנו יודעים מתי בדיוק נבנו מדרגות אלו, סביר שחלקן עתיק למדי. מכל מקום חלקן שימש עד לתקופה האחרונה (סיום המנדט הבריטי) בחיי החקלאות באזור, וניתן לומר שהן נעזבו בעת מלחמת הקוממיות, כארבעים שגה לפני שהוכנה התשתית למפעל השיקומי הנוכחי. לפי זה ניתן לקבוע, שהרס המדרגות עקב הזנחתן הינו מהיר יחסית והשמירה על תקינותן חייבה טיפול רציף. להלן נציג מקורות המתייחסים לנקודה זו. מהות המדרגות ותפקידן אן המקום לדון מעט במהותן של המדרגות ובתפקידן. דירוג כ מורדות ההרים והגיאיות מאפשר יצירת רצועות חקלאיות, צרות אמנם, הנהנות מהשקיה יעילה, מבלי שהמים הניגרים במורד יסחפו את הקרקע. למעשה, שוברות המדרגות את השיפוע החד של מורדות ההרים, תוך שהן יוצרות משטח אופקי ישר יחסית, הנהנה מתנאי השקייה נוחים, ונשמרת בו קרקע חקלאית טובה. הגורם המעצב את צורת המדרגה הוא קיר אבנים מאונך, בנוי בנייה יבשה, שדרכו מסתננים עודפי המים שהצטברו במדרגה למדרגה שמתחת. המדרגות נבנו פעמים רבות תוך ניצול תצורות גיאולוגיות המשוכבות באופן מדורג, דבר המקל מאוד על הכשרתן. כך הם פני הדברים גם בגיא שממולנו. במבט דרומה נבחין במערכת המדרגות כשהן פרושות לנגד עינינו במלוא אורכן. באתר זה ניתן להבחין שהן משופעות למלוא אורכן לכיוון דרום. השיפוע מעיד על כך שהמדרגות נבנו תוך ניצול המבנה הגיאולוגי הנתון. שיפוע זה אינו נוח במיוחד לעיבוד חקלאי, וכתוצאה ממנו עלולה להיגרם סחיפת הקרקע. על כן, במקומות רבים פתרו את הבעיה באמצעות בניית מדרגות רבות וצפופות, המקטינות את השיפוע הכללי. פעמים רבות נפגשים קצוותיהן של שתי מדרגות סמוכות, וגם מפגש זה מאפשר לקבל מדרגה שפני השטח שלה אופקיים וישרים באופן יחסי. במקומות שבהם השיפוע נשאר גדול, פתרו מן הסתם את הבעיה על ידי חריש המצמצם את סחיפת הקרקע. בהמשך דרכנו, כשנסייר באזור השלחין, נבחין

19

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

בנייה וטיפול ע"פ המשנה 1 - המשנה מציינת, שכל מדרגה שגובהה מעל עשרה טפחים (כ מ') הינה רשות בפני עצמה, ויש להשאיר שם פאה בנפרד. אך אם היו 'ראשי שורות מעורבין', כלומר, מדרגות ששיפוען שונה והן נפגשות בקצותיהן, כל השטח מהווה רשות אחת. "אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן לשביעית. אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנן למוצאי שביעית. ולא יסמוך בעפר, אבל עושה הוא חיץ. כל אבן שהוא יכול לפשוט ידו וליטלה, הרי זו תינטל״ (משנה, שביעית ג' ח'). המשנה עוסקת בתיקון מדרגות לקראת השנה השביעית. חז"ל אסרו על כך מחשש שמא יכשיר את חלקותיו לשנה השביעית. כן למדים אנו על המלאכות הקשורות בתיקון: סמיכה בעפר אסורה, היות שיש בכך כעין סיוע לזריעה בשביעית. אולם טיפול באבני הקיר (חיץ) מותר בתנאים מסוימים. למותר לציין כמה חשובה הייתה החזקתן התקינה של המדרגות, כפי שעולה ממקורות אלו. מן ההדגשה 'משפסקו הגשמים' ניתן להסיק, כי 'האויב' של המדרגות הם הגשמים הסוחפים. על רקע זה יובנו גם ביטויים ); "נסתחפה שדהו" 3 כגון: "מטר סוחף ואין לחם" (משלי כ"ח (כתובות י"ב ב'). בהמשך סיורנו ניתקל פעמים רבות בנזקי הסחיפה וההרס של המדרגות. המשנה רומזת גם לבניין המדרגות ולצורך באחזקתן:

בעתיד הקרוב ישתלו באיזור גם חלקות של רימונים, תפוחים, שזיפים, אפרסקים, אגוז מלך, שקד ועוד לצד התאנים, הגפנים והזיתים.

צילום: יעקב שקולניק

המדרגות מרכיב בנוף הארץ הנושא המרכזי שהעסיק אותנו בתצפית זו היה המדרגות. מן הראוי להביא כמה מקורות, שידגימו כיצד מובא נושא חשוב זה בכתובים העתיקים. כשמתאר הנביא יחזקאל את האסון הנורא (רעידת אדמה), שיפקוד את הארץ בבוא 'גוג' על אדמתה, הוא אומר: "והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל... ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול״ (יחזקאל ל"ח .)20-18 ומסמיכות זו ניתן ללמוד שהמדרגות היו חלק בלתי נפרד מהנוף ההררי באותה עת. ובהקשר שונה לגמרי, כשרוצה משורר שיר השירים לצייר ציור שירי נאה, הוא קורא:

ב. הכרם

.)14 ' "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה...״ (שיר השירים ב

אכן, השטח המדורג עשוי לשמש מחבוא ליוני סלע, ולא רק להן! נשים גם לב להקבלה שבין 'מדרגה' ל'סלע' - שני מאפיינים חשובים של האזור ההררי.

מהמשנה ניתן ללמוד על גובה המדרגות וצורתן:

"מדרגות שגובהן עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת. ואם היו ראשי שורות מעורבין נותן פאה מאחת על הכל״ (תוספתא, פאה א' ט', וראה גם: משנה, פאה ג' א').

צילום: יעקב שקולניק

20

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

נטיעה ושיחזור לפנינו כרם חדש, שניטע על ידי המתיישבים בסטף. גם לפני מלחמת הקוממיות היה במקום זה כרם. שרידי הגדרות והמתקנים, ששופצו בחלקם, מעידים על כך.

נשים לב למבנה המעניין של השומרה. היא עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ. החלל הפנימי דמוי החרוט נובע מדרך בניית השומרה. הבנייה היא בנייה יבשה והקירות העבים והאלכסוניים הכרחיים כדי ליצור את היציבות הדרושה לחלק העליון. למעשה, בנויה השומרה נדבך על גבי נדבך, כשכל נדבך חודר מעט פנימה לזה שמתחתיו, ובפועל הוא נשען עליו. בכך נמנע, כמובן, הצורך לבנות לשומרה גג רגיל. מבחוץ ניתן לעצב את השומרה בצורות שונות וכאן היא עוצבה בצורה מרובעת. כשרואים בנקודה זו את חתך השומרה מתרשמים מן הכמות הגדולה של האבן שהושקעה בבנייה (יכולה להגיע לכמה טונות) ומהמיומנות הגדולה הנדרשת לכך. הבנייה החיצונית המרובעת מאפשרת קיומו של גג חיצוני. מסתבר שלגג זה היה שימוש, ויעידו על כך אבנים הבולטות מקיר השומרה. אבנים אלו מסודרות בצורה אלכסונית, ומהוות על כן מערכה מדרגות פרימיטיבית המסייעת לעלייה לגג. על השימוש בגג נלמד כשנבקר בשומרות העליונות. הכרם ההררי מתואר במקורות רבים. במקרא הרבה לתארו הנביא ישעיהו, במיוחד במשל הכרם המפורסם. במשל למדים אנו על הכשרת הקרקע לכרם ועל המבנים והמתקנים שבו, ובתיאור העונש למדים אנו על מלאכות הכרם החשובות ועל שמירתו. כך מציין הנביא: "...כרם היה לידידי בקרן בן שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו .)2-1 ' שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו..." (ישעיהו ה "הסר משובתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס. ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה .)7-6 ' מהמטיר עליו מטר״ (ישעיהו ה הנה, מדובר כאן בבחירת פינה משובחת לנטיעת הכרם ('קרן בן שמן' - אולי הזוית שבין שגי גיאיות, העשירה בקרקע פוריה), עיזוק (סילוק האבנים הגדולות), סיקול (סילוק אבנים קטנות יותר). בפעולות אלו מתקבלות כמויות גדולות של אבן, שניתן לנצלן לבניית מתקנים שונים כמו המגדל (שומרה), המדרגה והגדר. השטחים הסלעיים, שאותם לא הצליחו הקדמונים לעזק, נותרו בשטח, אך זכו לשימוש אחר - חציבת יקבים (גיתות). הנה כי כן, לפנינו תפיסה של הכרם ההררי כמערכת, שפעולות ההכשרה הבסיסיות שלה קובעות גם את טיבם של מתקניה. בתיאור העונש למדים אנו על טיבה של הגדר, הכוללת משוכה כנגד בהמה דקה ('לבער'). הגדר עצמה מגינה מפני בהמה גסה ('למרמס'). אם אמצעי השמירה הללו אינם יעילים והכרם מוזנח, יגיע מהר המצב של 'בתה' והכרם יעלה 'שמיר ושית'. מעשה הכרם וכן, בתיאור העונש:

צילום: גידי בשן

תחילה נלמד להכיר את המערכת הכללית של הכרם ואחר כך נעסוק בגפנים עצמן. נשים לב, שהכרם מוקף בגדר אבן מסיבית, בנויה בבנייה יבשה מאבני המקום. גדר שכזו אינה מקיפה את מטעי הזיתים, ומסתבר, שגפנים רגישות יותר לפגעי בעלי חיים ועל כן הוקפו בגדר. על הגדר הונחה משוכת קוצים שיש בה כדי למנוע מבעלי חיים, המסוגלים לדלג מעל הגדר, חדירה פנימה. ידוע, ש'בהמה דקה', בעיקר העז השחורה, הינה מאויביו הגדולים של הכרם, גם הצבאים אינם טומנים רגלם בצלחת, והבהמה הגסה מסוגלת אף היא לרמוס את הגפנים. נשים לב, שבכרם ובסביבותיו הקרובות נמצאים מבנים רבים. במרכז הכרם ניתן להבחין בגל גדול של אבנים. ייתכן שזהו מבנה מסוים או גל סיקול גדול. כאן המקום להעיר, שפעולות הכשרת הקרקע המדוקדקות מותירות בעקבותיהן כמויות גדולות מאוד של אבן. חלקן מנוצל לבניית מבנים שוגים בכרם ולבניית גדרותיו. שומרה בכניסה לכרם נמצא בית הרוס. קירות הבית בנויים בבנייה יבשה בסוגים שונים של אבנים, חלקן מסותתות יפה. מעט מעל הבית מצויה מערה יפה, בעלת כניסה בנויה מהסוג שפגשנו קודם. בקצה הנגדי מצויה שומרה הרוסה בחלקה. כאן המקום לסכם את מגוון המבנים שהכרנו בכרם זה: מבנה בלתי מזוהה - אולי גל סיקול - בית, מערה, שומרה. כל אלו מעידים שבעלי הכרם מצאו לנכון לגור בסמוך לכרמם, מן הסתם בעונה הבוערת - עונת הבציר. להלן נחזור לנושא זה כשנבקר בשומרות העליונות. שם נעסוק גם במבנה השומרה. מכל מקום, כדאי להציץ בהמשך דרכנו אל השומרה ההרוסה ולבחון את צורתה ואת דרך בנייתה.

21

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

בדיוננו בנקודה זו עסקנו בעיקר בגדר, היות שבכרם שלפנינו היא בולטת ומרשימה במיוחד. את המקורות הקשורים לשומרות ולמבנים בכרם נלמד בביקורנו בשתי השומרות. נצא מן הכרם ונפנה בעקבות הסימון, דרך מטע התאנים, אל השומרה ההרוסה. ממנה נעלה אל השביל העתיק.

מצב דומה מתואר גם במשלי החכמה, אלא ששם נזקף הנזק לעצלות: "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב. והנה עלה כולו קמשונים כוסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה. ואחזה אנוכי אשית לבי וראיתי לקחתי מוסר. מעט שנות .)33-30 מעט תנומות מעט חבוק ידים לשכב״ (משלי כ"ד הגדר והכרם הגדר הסובבת את הכרם היתה מוטיב ידוע במשלי חז"ל ובמליצותיהם. כך, למשל: "כל שבידו אומנות למה הוא דומה? לכרם גדור שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו..״ (תוספתא, קידושין א' י"א). ובדיני שמיטה למדנו: "השביעית תשמטנה ונטשתה - מלמד שפורץ בה (בגדר) פרצות, אלא שגזרו חכמים מפני תיקון העולם״ (מכילתא כ"ג י"א). פריצת הגדר מצויירת כאן כמימוש קיצוני של רעיון הפקרת הקרקע, הטמון במהות השמיטה. רעיון כה קיצוני עד שחכמים נאלצו לדחותו מפני ערך אחר - תיקון העולם. הווה אומר, מניעת הפקרה מוחלטת. הגדר, בהיותה בנויה בנייה יבשה, דורשת טיפול מתמיד, שהימנעות ממנו עלולה לגרום נזק רב, כפי שעולה מהמעשה הבא: "מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה, ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנו היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו״ (שבת ק"נ ב'). במקרא היו בניית הגדר ותיקון פרצותיה סמל לבניין לאומי: .)11 ' (מיכה ז ״ יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק-חק ״ "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן .)11 ' והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם״ (עמוס ט "ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקורא לך גדר .)12 פרץ משובב נתיבות לשבת״ (ישעיהו נ"ח גדר הכרם עומדת במרכז המשל המפורסם: "(משל) לשועל שמצא כרם והיה מסוייג מכל פנותיו והיה שם נקב אחד וביקש להכנס בו לא היה יכול..." (קוהלת רבה ה' כ"א) כזכור, השועל צם, נכנס, אכל אך כדי לצאת נאלץ לצום שנית. זהו מוטיב ידוע במשלי העולם, ברט בספרות המדרש בא להמחיש את המסקנה הדתית הצפונה בפסוק "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת".

: שביל עתיק 7 ' תחנה מס

צילום: בלה נודלמן

עיצוב השביל לפנינו שביל עתיק שכיוונו מזרח-מערב. השביל מקביל למערכת המדרגות, כשבפועל הוא מנצל את השיכוב המדורג של התצורה מ', 2- הגיאולוגית שבשטח. רוחבו של השביל בקטע זה הוא כ והוא תחום בגדר ברורה מצידו הדרומי ובסלע מצידו הצפוני. ניכרים סימני חציבה בקרקע, מן הסתם במטרה להעמיק את השביל. זהו שביל סלול. הוא מרוצף באבנים קטנות מרובות. ריצוף זה מייצב את תשתית השביל ומונע הצטברות בוץ בעונת מ'. נראה 400- הגשמים. אורך השביל שאחריו ניתן לעקוב הוא כ שדרך זו היא דרך חקלאית, שהובילה לשטחים חקלאיים, אולם ייתכן שהיא משתלבת במערך הדרכים האזורי, וקשרה את הכפרים חר' א-לוז שעל הר איתן, עין אשקף וחר' סעדים במדרון שממול. השביל במקורות מקורותינו העתיקים מרבים להתייחס לדרכים ולשבילים. תיאור יפה של דרך הררית מצוי בסיפורו של בלעם: "ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה״ .)24 (במדבר כ"ב

בקטע זה השביל פשוט. להלן נבחין גם בגדרות.

22

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

המקרא משתמש בדרך הסלולה ובדרך שאינה סלולה כסמלים רעיוניים: "כי שכחוני עמי... ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת .)15 נתיבות דרך לא סלולה" (ירמיהו י"ח

הסלילה וניקוי המסילה נתפסו כסמל לגאולה:

"ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי״ (ישעיהו .)14 נ"ז

המשנה מספרת על תיקון הדרכים לאחר החורף:

"בחמשה עשר (באדר)... ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות..." (משנה שקלים א' א'). מבט לשביל המרוצף, המשרת את הרבים, שמשני צידיו מצויות חלקות מסוקלות מאבן יכול להמחיש את הענין העקרוני הגלום במקור הבא: "מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים ומצא חסיד אחד. אמר לו: ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך? לגלג עליו. לימים נצרך למכור שדהו, והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: יפה אמר לי אותו חסיד. מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך״ (בבא קמא נ' ב'). דומה, שמובעת כאן תפיסה מודרנית למדי לגבי רשות הרבים. נלך כמה עשרות מטרים בשביל. מעלינו נבחין בשתי שומרות. שומרה ללא חלל פנימי לפנינו שני מבנים שניתן להגדירם כשומרות. המרחק ביניהם מ'. נבחן תחילה את השומרה התחתונה. שומרה זו בנויה 30- כ בבנייה יבשה מאבני המקום, שאינן מסותתות, והיא שלמה מ'. בבדיקה 3*2 וברורה. קירותיה מלבניים וממדיהם בערך מדוקדקת נראה שאין לה כניסה ומסתבר שאין לה חלל פנימי. למעשה ניתן לראות בה גל אבנים ששיוו לו צורה מלבנית נאה. בסמוך לשומרה מצויה מערה בעלת פתח בנוי, מסוג המערות שפגשנו בסיורנו. אם המערה והשומרה שימשו זו בצד זו באותה עת, יובן מדוע לא היה צורך בחלל פנימי לשומרה, שהרי המערה ענתה על הצורך במגורים עונתיים. למה, אם כן, שימשה שומרה זו? בתצפית הטובה מגגה יש תימוכין להשערה ששימשה לשמירה על השטח החקלאי הקרוב, במיוחד בעונת הבציר. וזהו כידוע אחד מתפקידיה החשובים של השומרה. ייתכן, שיש לראות בשומרה פשוטה שכזו מעין אב טיפוס ראשוני לשומרות, ששוכלל אחר כך לשומרות המשמשות גם למגורים. : שתי שומרות 8 ' תחנה מס

צילום: גידי בשן

שומרה בעלת חלל פנימי מ' 4*5- השומרה השנייה נמצאת מעל לראשונה. ממדיה כ וצורתה מלבנית. זוהי שומרה מסודרת בעלת חלל פנימי קטן. העלייה לגג מתבצעת בעזרת מערכת מדרגות חיצונית.

צילום: גידי בשן

שומרות מסוג זה, שאפיינו בעבר בעיקר כרמים ומטעי תאנים, שימשו לכמה תפקידים בכרם, במיוחד בעונת הבציר. מגג השומרה ניתן לצפות על סביבתו הקרובה של הכרם ולשומרו מגניבות ומפגיעות בעלי חיים. כאן המקום להדגיש, שהשומרות לא הוקמו בהכרח באתרים שנתברכו באפשרות תצפית משובחת למרחקים, אך תמיד ניתן לצפות מהן על הסביבה הקרובה של הכרם. גם בנקודה זו ברור, שמדובר בשתי שומרות קרובות מאוד

23

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

למבנה ארעי שנועד ללינה שם, וראוי אם כן, שלא להחליף את השומרה במלונה. במקום אחר נרמז תפקידו החשוב של המגדל:

זו לזו, ומכל אחת מהן שמרו רק על הסביבה הקרובה, אולי על הכרם המשפחתי. החלל הפנימי מאפשר לנצל את השומרה כמחסן לכלים, ואך לאחסן בו את יבולי הכרם. גם הכורמים יכולים למצוא בחלל השומרה מקום למנוחה. כל זה מבוסס על קרירותו היחסית של חלל השומרה ביחס לחום שבחוץ. מדידות הראו שהפרשי הטמפרטורה בין חללה הפנימי של השומרה לחוץ יכולים להגיע ליותר מעשר מעלות, הבדל משמעותי מאוד בעונה הקיץ! הבדל זה נובע מקירותיה העבים של השומרה המשמשים כמבודדים מצויינים. אולם מה שמועיל כל כך בשעות היום הופך לרועץ בשעות הלילה. אז הופכת השהות בשומרה לבלתי אפשרית כמעט בגלל החום הרב והמחנק. נזכיר, שהבנייה היבשה אינה מאפשרת לקרוע חלונות במבנה, דבר שמקשה מאוד על האוורור. על כן, בשעות הלילה ישנו הכורמים על גגה של השומרה. יצויין שהגג שימש למנוחה גם בשעות היום, בעת שנשבו רוחות נעימות. לצורך השהות ביום הוקמה בדרך כלל סוכה על גג השומרה. חומרי הבנייה נשים לב, שחומר הבניין של שתי השומרות הוא אבנים חצובות בלתי מסותתות. מסתבר שכמו במקרים אחרים גם אבנים אלו הן אבני המקום, שנחצבו מסלעי הסביבה הקרובה. מתברר, שבשעת הכשרת הקרקע, הכרוכה בפעילות העיזוק והסיקול, מתקבלת כמות גדולה מאוד של אבן, המשמשת לבניית מתקנים שונים בכרם ובסביבתו, ביניהם הגדרות והשומרה. ניתן לראות אפוא את הכרם כמערכת, שמתקניה השונים קשורים לפעולות הכשרת הקרקע לכרם. מגדל שומרה וסוכה המתקן שאותו כינינו 'שומרה' נזכר פעמים רבות במקורות היהודיים. השם 'שומרה' אינו מופיע במקרא אלא בלשון חז"ל. במקרא מכונה מתקן זה, קרוב לוודאי, בשם 'מגדל'. ישעיהו הנביא, במשל הכרם, מתייחס, כזכור, לאותה מערכת של הכשרת קרקע המספקת גם חומר גלם למתקני הכרם, ביניהם המגדל: "... כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו .)2-1 ' שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו״ (ישעיהו ה במקום אחר מזכיר ישעיהו את הסוכה, שהיתה כנראה בראש המגדל: "ונותרה בת ציון כסוכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה" .)8 ' (ישעיהו א אכן, הסוכה כמוה כשומרה, ששקקה חיים בעונת הבציר, הפכה אחריו, כשאיש אינו פוקד עוד את הכרם, לסמל לבדידות. אגב, יש המכנים את השומרה בכינוי 'מלונה'. יש לזכור, שמפסוק זה עולה, שהמלונה נמצאת במקשה ולא בכרם! היא מתייחסת כנראה

"...ועל האוצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן .)25 עוזיהו״ (דברי הימים א' כ"ז מדובר באחד משריו הכלכליים של דוד, האחראי בין השאר על האוצרות שב'מגדלות'. תפקיד חשוב אחר נרמז בסיפורה של 'גיבורת' שיר השירים: "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי״ (שיר .)6 ' השירים א סביר להניח שאותה 'נטירה', שבה מדבר הכתוב, נעשתה מראש רי קשה לשער שנערה תיסוב בכרמים המרוחקים 9 המגדל, שה לבדה ותשמרם, ועל כן אולי 'שזפתה השמש'. תיאורים מעניינים של השומרה מצויים במקורות חז"ל. כך, כשהמשנה עוסקת בענייני מכירת שדה, ובשאלה מה נכלל בשדה הנמכר, מובאת ההלכה: "המוכר את השדה מכר אה האבנים שהן לצורכה ואת הקנים שבכרם שהם לצורכו... ואת השומרה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב..." (משנה, בבא בתרא ד' ח'). עולה אפוא, ששומרה, הבנויה בנייה יבשה, נתפסה אצל אבותינו כחלק בלתי נפרד מן השרה והכרם. שאלה אחרת שהתעוררה אצל חז"ל היתה, מה דינה של השומרה לעניין כלאיים (כלאי הכרם הכרוכים בגידול זה בצד זה של דגנים וגפנים): "שומרה שבכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה, זורעין בתוכה, ואם היה שער כותש, אסור״ (משנה, כלאים ה' ג'). שומרה שבכרם, שמידותיה עשרה טפחים על ארבעה טפחים, נחשבת לרשות עצמאית, וניתן לזרוע בתוכה (על גגה?) ללא חשש לאיסור כלאי הכרם. אך אם היו ענפי הגפנים משתרגים מעל השומרה, איסור כלאים בעינו עומד. שביל עתיק מן השומרות נחזור אל השביל העתיק, שאותו עזבנו, ונמשיך לאורכו. דרכנו ממשיכה לאורך אותו קו גובה לכיוון הערוץ. בתחילת דרכנו נוכל לצפות לעבר הגיא באזור קו הערוץ. כזכור, גדלים שם זיתים גדולים יותר, היות שהקרקע שם עמוקה יותר. נלך עד לקו הערוץ. השביל חוצה אותו. נשים לב שהאבנים במדרגות שבתוך הערוץ גדולות יותר והבנייה מסיבית יותר. עובדה זו מעידה על עוצמת הזרימה כאן בעת השטפונות, שהיא חזקה לאין ערוך מזו המתרחשת לאורך המורדות. כדי להסדיר אה הזרימה החזקה, מקובל היה להכין בערוץ תעלה שדפנותיה

24

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

צילום: יעקב שקולניק

: שביל עתיק 9 ' תחנה מס

וקרקעיתה בנויות אבן. כאן לא ניתן להבחין בתעלה שכזו, אולם בהמשך הערוץ, כמה עשרות מטרים מתחתינו, כשהזרימה השטפונית מתחזקת והולכת, אכן נמצאנה. בנקודה זו, כשהשביל מוקף בגדרות אבן משני ציריו, יש מקום לספר את סיפור בלעם ואתונו, שם מתואר שביל שכזה. ראה .7 ' לעיל תחנה מס השביל בסיפור בלעם בסיפור בלעם מצויות שלוש התייחסויות לשביל: "ותט האתון ); "במשעול הכרמים 23 מן הדרך ותלך בשדה" (במדבר כ"ב ;)25-24 גדר מזה וגדר מזה... ותלחץ אל הקיר" (במדבר כ"ב "ויעמוד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל... ותרבץ ). מצבים אלו מסמלים סדרה 27-26 תחת בלעם" (במדבר כ"ב של רמזים ההולכים ומתחדדים לקראת רגע האמת, שבו יאלץ להכריע לאן פניו מועדות. רמזים אלו, המבוססים על המציאות בכרם ההררי, משקפים את מעורבותו ההולכת ומתחזקת של האל בהנחיית בלעם. בסיור בשביל ניתן להבחין בנקל בשבילים השונים המתאימים למצבים אלו.

השביל, שבו הלכנו עד עתה, נבנה במקביל למערכת המדרגות, תוך ניצול היתרונות הטופוגרפיים של קו זה. השביל, שבו מבחינים אנו עתה, פונה מערבה והוא חוצה את מערכת המדרגות שבגיא. גם זו דרך חקלאית המובילה לחלקות. כמו בשבילים אחרים באזור זה, נבחין גם כאן בשתי גדרות התוחמות את שני צירי מ'. 100- מ' ואורך הקטע שבו הוא בולט בנוף כ 3- השביל. רוחבו כ פרשת דרכים בצומת זה נוכל להתוודע אל המושג 'פרשת דרכים'. כשחז"ל מביעים חשש לקלקולו המוסרי של 'בן סורר ומורה' לעתיד לבוא, הם מציינים: "ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות" (סנהדרין ע"ב א'). כך דאגו גם לכוון את הרוצח בשגגה הנמלט לעיר מקלט: "מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם" (מכות י' ב'). שני המקורות מצביעים על ייחודה של פרשת הדרכים כאתר שחייב ציון ברור המונע בלבול. נעזוב את השביל חוצה המדרגות, ונמשיך את דרכנו במורד השביל הקודם, המקביל למערכת המדרגות. השביל עובר במטע גדול של זיתים.

נמשיך לאורך השביל דרומה עד שנגיע לשביל החוצה אותו.

25

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: מטע הזיתים 10 ' תחנה מס גידול זיתים

דרכנו עוברת עתה בתחומיו של מטע זיתים גדול, המוחזק ע"י מ', מרחק 10 - עובדי קק"ל. המרחק הממוצע בין עצי הזית הוא כ המאפשר לגדל גם תבואות בין הזיתים, כפי שציינו לעיל. נשים לב שחלק מן הזיתים גדלים על במות או חצאי במות, שקירותיהן בנויים מאבנים בבנייה יבשה. במות אלו דומות למדרגות קטנות, כשבכל מדרגה נמצא עץ אחד. מדרגות אלו, כפי הנראה, עזרו בריבוי הזית. שיטת הריבוי העיקרית של זיתים בעת העתיקה היתה העתקת חוטרים (כרמות בערבית). חוטר הוא גזע קטן הנפרד מגזעו הראשי של הזית. ניתן להפרידו מן העץ הגדול, כולל חלק מן השורש, ולשותלו בבסיס לעץ חדש עם או בלי הרכבת זן אחר עליו. הפרדת החוטר מהשורש הראשי היא קשה ביותר מאחר והיא כרוכה בחפירה מרובה. הבמה הבנויה יוצרת מעין ארגז אדמה מוגבה שבתוכו מתפתח שורש החוטר כמעט בנפרד מהגזע העיקרי. במצב זה הפרדת החוטר ושורשו מהזית הראשי פשוטה וקלה הרבה יותר. בניית במות או ארגזים כאלו הינה טכניקה חקלאית מוכרת עד היום, בעיקר בריבויי תמרים, ונקראת אירגוז מלשון ארגז. ) נוכל לצפות בעצי זית מסוגים שונים ונזכיר 13 ' להלן (תחנה מס כמה מקורות העוסקים בהם. באזור המטע נבחין בגדרות רבות המסודרות בכיוונים שונים. ייתכן שאלו הם גבולות של חלקות פרטיות של אנשים שונים. כאמור, מטע הזיתים מעובד ומטופל. אולם כמה שטחים הושארו על ידי תושבי סטף כפי שהיו לפני שהתחיל העיבוד, כדי להראות באיזו מהירות ועוצמה משתלטים שטחי הבתה והגריגה על המטעים המעובדים. ממטע הזיתים נוכל לצפות לצידו השני של הגיא, שם בולטים מאוד הכרם והשומרות. שבהם ביקרנו קודם לכן. : גת עתיקה 11 ' תחנה מס לפנינו שרידי גת חצובה בסלע, הנמצאת בשלבים מתקדמים של חפירה ארכיאולוגית. בעת כתיבת שורות אלו נחשפו בגת רצפת פסיפס לבנה, בור איסוף התירוש ומספר גומחות בקיר החצוב בסלע, ששימושן עדיין לא הובהר. מכיוון שפרטים חשובים במבנה הגת לא השתנו במהלך הדורות, ניתן לראות גת זו כדגם המאפשר לימוד מקורות רבים בני תקופות שונות, העוסקים בגיתות ובייצור היין. ממקורות שונים ניתן ללמוד שהגת מוקמה בכרם. המפורסם שבהם הוא תיאורו של ישעיהו:

צילום: עדי טנא נתן

מיקום הגת היקב המקראי הוא, כנראה, הגת הנזכרת במקרא ובספרות ל. מיקומה של הגת בכרם הגיוני, היות שיש להימנע מטלטול ״ חז הענבים למרחק מחשש שיתקלקלו. בדרך כלל הקפידו על ייצור היין בכרם עצמו. בגין החשש לקלקול הענבים, נהגו להעביר את הענבים מיד לגת. במקרא מתוארת פעולת הדריכה כבאה ברצף לאחר הבציר: "ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים״ .)27 ' (שופטים ט מדובר באנשי שכם, שעם שיפור תנאי הביטחון בסביבתם, יצאו לשדה (סמל לסביבה מרוחקת יחסית) כדי לבצור ודרכו את היין. מכאן, כנראה, באה קביעת חז"ל: "לכן לא היו בוצרין ענבים וכומרין אותן, אלא בוצרין אותן ודורכין אותן מיד" (תוספתא מנחות פ"ט). הבציר המידי אל תוך הגת נרמז במקורות רבים אחרים. ייתכן שהצורך לבצור ומיד לדרוך הוביל לראייה כוללת של הבציר כסמל לפעולה חקלאית שאי אפשר להפסיקה: "...מה בציר משאתה מתחיל בו אין אתה יכול להניחו, אף דיש משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו" (ספרי, עקב). "כגון בשר ודם שראה גירנו מלאה ענבים והכרם לבצור. אמרו לו: והיכן אתה נותן שאר ענבים, בשביל שהגת קטנה? אמר להם: אני עושה גת שתיטול כל הענבים שבכרם. מה עשה? רפש הענבים, ובעט ראשון ראשון, ואחר כך הביא את הענבים שבכרם והחזיק הגת את כל הענבים" (שמות רבה ט"ו). ומכאן המשל:

.)2 ' "כרם היה לידידי... וגם יקב חצב בו״ (ישעיהו ה

26