קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

נ ס פ ח י ם

ביכורה. שם, כנראה, היה הכפר באותה תקופה. נראה שמערכות המים שבסטף, בייחוד זו של עין ביכורה, החלו לקבל את צורתן הנוכחית בתקופה זו. המשך הממצא הוא בתקופה העוקבת, היא התקופה הביזנטית, שנחשבת כתקופת שיא בהתיישבות החקלאית בארץ ישראל. נראה שגם בסטף הגיעה המערכת החקלאית לשיאה בתקופה זו. מרכז ההתיישבות היה באותו מקום שבו היה הכפר הרומי. בבריכת עין ביכורה נמצאו שתי שורות של כדי חרס שקועים בקיר, ששימשו לגידול דגים, כפי שידוע ממקורות רומיים ומאתרים אחרים בארץ. בשטח המבנים מצפון מזרח לעין ביכורה נמצאת בריכה קטנה מטויחת עם צינור הוצאת מים עשוי עופרת. בה גם נמצא מטבע .4- המתוארך למאה ה ברבות מן המדרגות נראים שרידי בנייה מהתקופה הביזנטית וכך גם לפחות באחת מבריכות איסוף המים המשניות שבשטח השלחין. נראה שהאתר קיבל את צורתו הנוכחית על שני מעיינותיו, הנקבות, הבריכות והמדרגות הרחבות בתקופת שיא זו של החקלאות בארץ ישראל. חוסר ממצא בתקופה המוסלמית הקדומה ובתקופה הצלבנית (מפתיע בשל קרבת האתר לתל צובה - היא בלמונט הצלבנית) מעיד כנראה על זניחת המקום בתקופות אלו. מן התקופה ) נמצאו מספר מטבעות הנותנות לנו רמז 15-14 הממלוכית (מאות התיישבותי מתקופה זו. יישובו הרציני מחדש של המקום נעשה בתקופה העותומנית. מרכז הכפר בתקופה זו נמצא מדרום מערב לעין סטף. כאן היה מרכז החיים של הכפר ולכן הוא נקרא עין אל באלאד. בתי הכפר, .1970 שנבנו במאות השנים האחרונות, השתמרו עד בתקופה העותומנית עבר המקום שיקום נרחב, שנראה כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית במקום. השיקום כולל את מדרגות השלחין והבעל, נקבות המעיינות (במיוחד זו של עין סטף), הבריכות עצמן, תעלות ההשקיה. במקומות אחדים הפכו למשל שרידי הכפר הרומי-ביזנטי למדרגות חקלאיות רחבות ועמוקות תוך שימוש משני באבני הבתים לבניית המדרגות. עד כמה שהשיקום היה נרחב, הוא לא הצליח להגיע לרמת המערכת מן התקופה הביזנטית. דבר הנראה למשל בהקטנת בריכות עין ביכורה ובריכת איסוף משנית תחת עין סטף וכן ממחקרים כלליים שערך ד"ר צבי רון בהרי יהודה. האזכור המעניין והעתיק ביותר הן לשם הערבי צ'אטאף והן לקיום , שבו מוזכר שהכפר סטף 1320 כפר מוזכר בתעודת ווקף משנת

2 נספח

סקירה ארכיאולוגית- היסטורית של אתר סטף רוב המידע ההיסטורי והארכיאולוגי של סטף הגיע לידינו תודות לחפירותיו וחקירותיו של הארכיאולוג פרופ' שמעון גיבסון מאוניברסיטת לונדון ועל כך נתונה לו תודתנו. ההתיישבות הראשונה הידועה בסטף מתוארכת לתקופה הכלקוליתית (אלף רביעי לפנה"ס). עדות לכך נמצאה בחפירות שבוצעו בשטח שמצפון ומעל עין ביכורה באזור המבנים 2 הנטושים. במקום זה נחשפו שרידי מבנים מלבניים בעלי חדרים, עם קירות בנויים אבנים מסותתות חלקית ורצפות עפר מהודק. כמו כן נמצאו במקום גומחות אכסון, קרמיקה מטיפוס עסולי, כלי צור, עצמות וזרעים. זוהי הפעם הראשונה שנמצאה התיישבות כלקוליתית חקלאית בהרי יהודה וירושלים. האתר הכלקוליתי נמצא קבור מתחת למדרגה חקלאית מהתקופה הרומית-ביזנטית. סוף EB-1( 1 תקופת ההתיישבות הבאה היא הברונזה הקדומה האלף הרביעי לפנה"ס). בחפירה במדרגות במטע הזיתים, מעל המעיינות בתוך ערוץ קטן, נמצאו שרידי טרסות עם קירות בנויים מאבנים גדולות וכן שרידי מבנה מאותה תקופה. השרידים נקברו תחת מדרגות חקלאיות מאוחרות יותר מהתקופות הרומית ביזנטית ומהתקופה העותומנית. קבורים מתחת למדרגה EB-1 - כמו כן נמצאו שרידי מבנה מ חקלאית ליד מורד השביל המוביל לנחל שורק. נראה שבתקופה זו היו מפוזרים על פני המדרון מבנים בודדים וחלקות העיבוד היא הקדומה EB-1 - השתרעו ביניהם. המדרגה החקלאית מ ביותר שתוארכה במזרח הקרוב. לפי הממצא הארכיאולוגי, התחדשה ההתיישבות במקום ס(. ״ לפנה 1800-1550 MB-2B) ' ב 2 בתקופת הברונזה התיכונה הממצא הוא קרמי בלבד והוא נמצא בתוך מדרגות ששוקמו בתקופה העותומנית. פער התיישבותי קיים בסטף עד סוף תקופת הברזל. כאן שוב קיים רק ממצא קרמי, שאינו ממוקד במקום מסוים. לפי ההשערה מקום ההתיישבות של תקופת הברונזה התיכונה והברזל המאוחרת היה במקומו של היישוב בתקופה העותומנית (מדרום מערב לעין סטף). לפנה"ס - 100( השרידים הבאים הם מהתקופה הרומית הקדומה לספירה) החופפת את תקופה שלטון הורדוס וחורבן בית שני. 100 מרכז הממצא הוא בשרידי מבנים גדולים, שנמצאו קבורים תחת מדרגות חקלאיות עותומניות (בהן נטוע כיום כרם) ממזרח לעין

45