קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

נ ס פ ח י ם

גודל המעיין יהינו נתון בעל חשיבות עליונה באזור מוגבל במקורות מים כמו הרי יהודה. ככל ששפיעת המעיין גדלה - כן עולה גודל היישוב, שבו הוא יכול לתמוך וגודל השטח החקלאי המושקה הצמוד למעיין. בחינה מחודשת של שלושת המעיינות תגלה התאמה טובה גם בנושא זה. עין סעדים תמך רק ביישוב קטן - חווה שניצלה רק את השטח הקרוב לנביעה ומספר מדרגות במורד המדרון. בקרבת עין שריג נבנה הכפר ג'ורה, אשר ניצל מעיין זה - ועוד כמה נביעות קטנות יותר - לחקלאות שלחין בואדיות שסביב הכפר, ואילו המעיין בעין ברם תמך ביישוב גדול ובשטחי חקלאות נרחבים יותר. ניתן לסכם כמה עקרונות השולטים בפיזור המעיינות, גודלם וחשיבותם בהרי יהודה: 1 . המעיינות הגדולים ביותר הם אלה הממוקמים במורד נטיית השכבות. המעיינות הקטנים ביותר מצויים במרכז הרי יהודה ובמקומות גבוהים שהשטח התורם ההידרולוגי שלהם מצומצם בהיקפו. 2 . במרכז הרי יהודה מהווה תצורת שורק את השכבה עוצרת המים העיקרית כתוצאה מהסרת תצורת מוצא מאזור זה. לעומת זאת תצורת מוצא מהווה את השכבה נושאת המים העיקרית באגף המזרחי של הרי יהודה, עד לנחיתתה אל מתחת לפני השטח. 3 . מעיינות גדולים יחסית, הממוקמים במקומות גבוהים יחסית, מאפשרים ניצול המים לחקלאות שלחין הררית. לשם כך דרושים הכשרת קרקע מיוחדת ופילוס זהיר וקפדני של המדרונות. דוגמאות יפות לכך - באתר מעיינות סטף, בכפר בתיר ובנחל המעיינות שמצפון מערב לכפר חוסאן. סיכום ארבעה גורמים משתתפים בקביעת היקף פעילות האדם וצורת פעילותו לאורך הדורות. הגורמים הם: גיאולוגיה, טופוגרפיה, מעיינות והאדם עצמו. כל הגורמים משפיעים על התוצאה הסופית, אך השפעתם משתנה בהתאם לדומיננטיות שלהם בשטח. לדוגמה: קיומו של מעיין גדול יבטל כליל השפעות גיאולוגיות וטופוגרפיות בשיקול של עיבוד חקלאי והקמת התיישבות. כמי שחיים בעידן המודרני עלינו לזכור, שיכולת ההתמודדות של האדם עם הטבע הייתה מוגבלת בהרבה בעבר הרחוק ויחד עם זאת נתקיימה גם אז חקלאות נרחבת בארץ ישראל למרות האמצעים הדלים. ההתפתחות החקלאית הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית, שבה התקיימה בארץ אוכלוסייה הנאמדת מיליון תושבים. 4-3 - ב

בחקלאות שלחין יוכשר כל שטח אפשרי.

באזור סטף, בחלקים המרוחקים מהכפר, ניתן לראות שטחים נרחבים ביותר (מאות רבות של דונמים) של מדרגות בעל זעירות ס"מ גובה. מדרגות אלו שימשו בעיקר לגידולי תבואה 50-20 - וכרמים ולא למטעי זיתים ונשירים. כמובן, שקיימים באזורים אלו גם שטחים נרחבים ללא הכשרה כלל, ששימשו למרעה. .ד. מעיינות 2 השילוב של אקלים ים תיכוני עם ממוצע רב שנתי של משקעים, מ"מ, והחתך הגיאולוגי שנחשף בהרי יהודה 600-500 העומד על מביאים לתרומה ישירה של הגשם אל מי התהום ולפריצה של עשרות מעיינות קטנים באזור. הופעת מעיינות רבים הנובעים מעל לפני השטח בגבהים שונים - רובם ככולם מעיינות שכבה - מלמדת על קיומם של אופקי מי תהום השעונים על המבנה הסטרטיגרפי של הרי יהודה. שתי התצורות שעליהן מופיעות רוב הנביעות הן תצורת מוצא ותצורת שורק. אופקי חרסית וחוואר שבתצורות אלה משמשים כאקוויקלודים (שכבות אטימות למים) העוצרים מים הנאגרים בחתך הסלעים המונח מעליהם. גודלם של מאגרי מי התהום המזינים את המעיינות השונים מושפע מגורמים אחדים וביניהם המבנה הגיאולוגי והטופוגרפיה של הרי יהודה. נחיתת השכבות יכולה לגרום לזרימת מי התהום לאורך האקוויקלוד עד לנקודת הפרצה. במקביל, המבנה הטופוגרפי של השטח והביתור הרב של הרי יהודה גורמים י ״ של מאגרי מי תהום שעונים, המוגבלים ע ׳ כיסים ׳ ליצירת השתרעותם המרחבית של סלעי המאגר. בצורה זו מחולקים הרי יהודה למעין אגני ניקוז תת קרקעיים, השונים זה מזה בגודלם, בטיב סלעי המאגר שלהם ובמיקומם הטופוגרפי. פיזור רחב זה של תנאים גיאולוגיים וטופוגרפיים מקנה לכל מעיין את כמות מימיו ואת חשיבותו היחסית כמקור מים לאדם ולחקלאות. לשם המחשה של עיקרון זה נביא את שלושת המעיינות עין ) ועין כרם (נ.צ. 1642/1293 . ), עין שריג (נ.צ 1622/1289 . סעדים (נ.צ ). שלושת המעיינות ממוקמים על גבי המורד המזרחי 1653/1303 המתון של קימרון הרי יהודה, מדרום לאפיק נחל שורק. למרות ששלושת המעיינות נובעים על גבי חוואר מוצא, הרי שספיקת המעיינות גדלה כאשר הולכים מעין סעדים מזרחה, אל עין כרם. הגדלת ספיקת המעיינות תלויה ישירות בהגדלת אגן הניקוז הגיאולוגי: בעוד שעין סעדים ניזון רק ממי גשם, שחדרו לסלעי תצורת עמינדב במחשופי הר שלמון שבמערב לנקודת הנביעה - פחות מקמ"ר - הרי שעין שריג נהנה כבר משטח תורם גדול הרבה קמ"ר) ואילו מעיין עין כרם, הממוקם עוד מזרחה, כבר 4- יותר (כ נהנה משטח תורם גדול בהרבה ובהתאמה גם שפיעתו עולה.

44