קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

נ ס פ ח י ם

או סלעים ואבנים. רק חלקו העליון, בעומק שלא עולה (כמעט (מסלול 4 ' מ', מלא באדמה. ראה תחנה מס 1 בכל המקרים) על 60 מ', עומק האדמה אינו עולה על 5-3 צהוב): ברום המדרגה של ס"מ. אנו גם יודעים, שמילוי אדמה נקייה מאחורי קירות בגובה כזה היה גורם בוודאות להתמוטטות המדרגה כתוצאה ממשקלה העצום של האדמה הרטובה ונטייתה לגלוש במורד. נשארת עדיין השאלה, מה מקור האדמה למדרגות בשלבן הראשון. תשובה לשאלה זו ניתן עדיין לראות במקומות מסוימים ביהודה ובשומרון. האדמה היא מקומית ולכן הובאה ממרחק מטרים ספורים מהמדרגה הנבנית. האדמה נאספת מכיסי קרקע גלויים, מבין שורשי העצים שנעקרים כולם ומעורקי קרקע הקיימים בתוך הסלע, שנחשפים במהלך איסוף והפקת האבנים לבניית קיר המדרגה. יתר על כן, כל פלאח יסבר את אוזנינו, שרצוי והכרחי שמילוי המדרגה יכלול ס"מ על מנת לשפר את אוורור 10 אחוז לא קטן של אבן עד גודל הקרקע, יציבות המדרגה ומשטר המים בקיץ.

הוקדש לווקף על ידי אבו מידיין מירושלים (ד"ר רוני אלנבלום, שיחה בע"פ).

של המאה 20- הכפר סטף מוזכר בספרות נוסעים החל משנות ה ככפר של מנזר יוחנן במדבר. מנזר זה נמצא מול סטף מעבר 19- ה 15- . במאות ה 12- לנחל שורק ומוזכר במקורות החל מהמאה ה יש אזכורים של אזור המנזר בלי שום התייחסות למעיינות 16- וה סטף, שכנראה לא היו מיושבים ולא נוצלו באותו זמן. החל מאמצע מוזכר המקום בשמו 'סטף' כמקום מעיינות וגנים, אך 19- המאה ה עני ועלוב למדי. עם השנים ועם השתפרות מצב הביטחון באזור, גדל הכפר והתעשר בשל הימצאות המעיינות הגדולים יחסית ,1948- שבו. הוא התקיים ככפר ערבי עד מלחמת הקוממיות ב שבה ברחו תושביו אל מעבר לגבול. נסיון התיישבות של יוצאי לח"י בסוף מלחמת הקוממיות, שנכשל, השאיר את המקום בלתי מיושב וזה נהפך לאתר אימונים של והצנחנים. אימונים אלה גרמו 101 צה"ל, בין השאר של יחידה להתחלת הרס הכפר על בתיו ועל המערכת החקלאית שבו. בתי הכפר נהרסו סופית בתחילת שנות השבעים במקביל לשיקום שנעשה במערכת החקלאית, לצורכי תיירות ושחזור.

מה יכולים אנו ללמוד מנתונים ארכיאולוגיים אלו לגבי טכניקת בניית המדרגות וההיסטוריה שלהן.

שתי שאלות בסיסיות עומדות לפנינו - האחת, מתי ובכמה שלבים נבנתה מערכת המדרגות, והשנייה, מאין הובאה כמות 10 האדמה המדהימה הדרושה למילויין. לשם המחשה למילוי משאיות גדולות או 8 מ' אורך מדרגת שלחין ממוצעת דרושות הובלות על ידי חמור. כמו כן, האם האדמה מקומית 1500 לחלופין או הובאה ממרחקים.

נראה, שהחפירות בסטף נותנות תשובה חד משמעית לשתי השאלות גם יחד.

המדרגות (הן בשלחין והן בבעל) ניבנו בהדרגה במהלך הדורות, וחוץ ממבצעי בנייה יוצאי דופן (כמו המערכת בעין חנדק) הרי כל דור שיפר, הוסיף והגביה את שיצר הדור שקדם לו. ראה תחנה ס"מ הבסיס 60 (מסלול צהוב). אפילו במדרגת בעל בגובה 3 ' מס הוא כלכוליתי, ההמשך ביזנטי והסיומת עות'מנית. המסקנה שמדובר בבנייה הדרגתית והעובדה שבחלק ניכר מהחתכים נמצאו שרידי מבנים שקדמו לזמן המדרגה מביאה אותנו למסקנה, שלא הייתה כלל בעיית מילוי אדמה משמעותי במדרגות אלו. רוב רובו של חלל המדרגה מלא שרידי מבנים

46