קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

מצב זה, המוצג בדברי חז"ל כאידיאלי, מחייב שטחים מתאימים לכל גידול וגידול.

גם שבעת המינים המפורסמים, שבהם נשתבחה ארץ ישראל, הינם ברובם גידולי בעל. ביטוי הממצה את הנאמר לעיל נמצא באפיון ארץ ישראל בספר דברים, שם מנגיד הכתוב את ארץ ישראל למצרים: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר .)10 השמים תשתה מים״ (דברים י"א בתיאור זה מאופיינת מצרים כארץ שלחין מובהקת בעוד שארץ ישראל מתבססת על מי גשמים, תיאור שיש בו כדי לחדד עד מאוד את התחושה הבלתי אמצעית של התלות בבורא. אמנם מצויים גם תיאורים המדגישים את חשיבות המעיינות בארץ ישראל, כמו הפסוק המדבר בשבחה של הארץ: אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ׳ "כי ה .)7 ' ותהומות יוצאים בבקעה ובהר...״ (דברים ח אולם פסוק זה, המשובץ בקטע הקורא להימנע מגאווה בהישגי האדם, מדבר בשבחה המיוחד של הארץ ולא במהותה החקלאית הרגילה והאופיינית, המבוססת, כאמור, על הגשמים. חקלאות שלחין מבט אל סטף מנקודת התצפית שלנו תומך בתמונה שאותה שירטטנו על פי חלקות שלחין המקורות. מבט אל עברו השני של נחל שורק מאשר אף הוא מסקנה זו. ברכס הר שלמון-עמינדב שממולנו בולטים שטחים נטועים בצד שטחים חשופים, הדומים גיאולוגית למורד של סטף. גם ברכס זה היו מדרונות מדורגים רבים, ואף בו ישנן חלקות שלחין סביב מעיינות קטנים (מנזר יוחנן, חר' סעדים). אולם אלה הן חלקות קטנות, וניתן לומר שהכפר סטף יוצא דופן בגודלן של חלקות השלחין שלו בסביבה כולה. במבט למדרון בולטות בעיקר המדרגות הצרות יחסית. מדרגות אלו מתאימות בעיקר לגידול מטעים ובהווה בולטים בשטח בעיקר הזיתים. בצירו השני של הכפר, בהמשך הסיור, נבחין באזור בעל נוף דומה, שבו גידלו בעיקר גפנים. בהנחה שלפחות בחלק מתולדותיו סיפק הכפר את כל צרכיו בעצמו (משק אוטרקי) נשאלת השאלה, היכן גידלו כל גידול וגידול? משק אוטרקי בעוסקנו בחקלאות הבעל, יש לזכור, כי מקורות רבים מעידים על החיוב הרב שראו חז"ל במשק אוטרקי המספק את כל צורכי האיכר. כך למשל:

מקום גידול התבואה כאן מתבקשת השאלה, היכן גדלו תבואות בסביבת סטף? אמת, גידול התבואות במדרגות הצרות יחסית והנטועות בזיתים אינו אידיאלי, ובכל זאת, בהעדר שטחים נוחים יותר - הוא אפשרי. כן נמצאים באזור מרוחק מעט מן הכפר שטחים נוחים יותר. כך למשל, בהמשך השלוחה של מנזר יוחנן סמוך לנחל שורק נמצא שטח שכזה ונמצא שם מה שנראה כשרידי גרנות. ייתכן שבסביבה זו גידלו את תבואת הכפר. גידול התבואה בשטחי מטעים נזכר במשנה בקשר לדיני פאה - אחת ממתנות העניים החשובות שבשדה. בעניין זה ידועה המחלוקת: "מלבנות התבואה שבין הזיתים - בית שמאי אומרים: פאה מכל אחד ואחד. בית הלל אומרים: מאחד על הכל...״ (משנה, פאה ג' א'). 'מלבנות התבואה' הינן חלקות תבואה שנזרעו בין הזיתים והשאלה היא האם יש להשאיר פאה בכל חלקה שכזו. לעומת זאת, אסור לגדל תבואה בין הגפנים מחשש לאיסור כלאי הכרם, שיסודו בתורה ופרטיו נמנו במשנה במסכת כלאיים. מנקודת התצפית נמשיך דרך יער האורנים לפי השביל המסומן הפונה דרומה. דרך הרכב שממשיכה דרומה מגיעה לסטף. היער שבו אנו הולכים נקרא יער "משה דיין". מ', עד לעיקול הקרוב. מכאן 50- בצומת נפנה דרומה ונמשיך כ נתחיל לרדת לכיוון הואדי. כבר בתחילת הירידה נבחין בכרם.

" 'ברוך אתה בשדה' - שיהיו נכסיך משולשין: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים״ (בבא מציעא ק"ז א').

צילום: בלה נודלמן

18