קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: הבוסתן ותצפית נחל שורק 5 ' תחנה מס

מאפשר להכשיר חלקות חקלאיות. בניגוד לכפרים רבים אחרים באזור, הכפר סטף אינו יושב בשיא הרכס, אלא באמצע המורד. נראה שכאן חברו השיקולים של קרבה למים וניצול הקרקע, שאינה טובה לחקלאות, וגברו על השיקול הבטחוני, שמקנה מיקום הכפר במקום החולש על הסביבה. כאמור, ניחן לבחון מכאן גם את היחס שבין חלקות הבעל והשלחין. שטחי חקלאות השלחין על ערוגותיהם האופייניות נראים מכאן 70- יפה וניתן לאמוד את שטחם. השטח המושקה משתרע על כ דונם. יש להדגיש, שרוב רובו של השטח המעובד בסטף, ששימש דונם), 1000 בעבר לחקלאות מדרגות הררית (הערכה: מעל הינו שטח בעל. אכן, פרנסת האיכר, שגידל את יבוליו בעיקר לתצרוכת עצמית, התבססה באזור ההר בעיקר על גידולי בעל.

2007 , צילום: גידי בשן

יחידות יישוב קטנות לפנינו בוסתן קטן הגדל סביב מבנה הרוס, בנוי מאבנים בלתי מסותתות ולידו חדר תת קרקעי גדול, אולי מערה בנויה בחלקה. לפני הכניסה לחדר זה נראה חצר שקועה בקרקע וקיר בנוי. אין זה האתר היחיד באזור המבוסס על מבנים בודדים. ניתן ללמוד מכך על צורת ההתיישבות באזור: בנוסף לכפר המרכזי היו בצד החלקות החקלאיות הרבה יחידות יישוביות קטנות יותר, שכללו: בתים, מערות ושומרות, שבהם התגוררו קרוב לוודאי בעונות החקלאיות. עצי הבוסתן הבוסתן כולל כמה עצי פרי שראוי להכירם, חלקם עצי פרי 'מכובדים', כמו הגפן והתאנה, הנזכרים בין שבעת המינים ובצידם השקד, העוזרר והפטל, שאף שפירותיהם טעימים, קשה לראות בהם עצי פרי במובן המקובל, אם כי הערבים ואף אבותינו נהגו להשאירם בשטח. באזור הבוסתן נפרש לעינינו נופו של אגן נחל שורק, כשמצידו האחד מתגלה הכפר סטף, ומצידו האחר האזור ההררי שמדרום לשורק. נבחר לנו נקודת תצפית טובה. תצפית מנקודה זו ננתח את משמעותו של הנוף משני עברי נחל שורק. לצורך זה ניעזר במידע הגיאולוגי (ראה: נספח). מיקום בתי הכפר בעזרת הניתוח הגיאולוגי נוכל לבחון, היכן יעדיף האדם להתיישב והיכן יעדיף להכשיר שטחים חקלאיים. נוכל גם להסיק ממנו על היחס שבין שטחי חקלאות הבעל והשלחין. מבט לכיוון סטף מגלה שהאדם בחר להתיישב דווקא באתר זה לא רק בגלל המעיין, אלא גם בשל אופיו המצוקי-סלעי של המקום שאינו

צילום: עדי טנא נתן

חקלאות בעל העובדה שגידולי הבעל היוו את רוב מניינה ובניינה של החקלאות הארץ ישראלית בעבר, מצויינת במקרא במפורש או ברמז. המקרא מרבה להזכיר את גידולי הבעל המובהקים: 'דגן, תירוש ויצהר', שעליהם מושתתת החקלאות הארץ ישראלית. לעתים הם מוזכרים בהקשר ישיר לגשם: "ונתתי מטר-ארצכם בעיתו יורה ומלקוש ואספת דגנך .)14 ותירושך ויצהרך״ (דברים י"א ולעתים, במסגרת הוויכוח עם עובדי הבעל, בשאלה מי הוא הנותן גשם בארץ ישראל ומפרה את שדותיה: "והיא לא ידעה כי אנוכי נתתי לה הדגן התירוש והיצהר..." .)10 ' (הושע ב אענה את השמים והם ׳ "והיה ביום ההוא אענה נאום ה יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת .)23 ' היצהר...״ (הושע ב

17