קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

הדריכה בגת במקורות לדורותיהם יש התייחסות רבה לפעולת הדריכה. בלשון חכמים יוחד שם לפועל העוסק בדריכה בלבד: "הפועלים אין להם רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהם מטמאים את הגת מיד" (משנה, תרומות ג' ד'). המשנה עסקת בשאלה איזה פועל מותר בתרומה לכהן, ואגב ציון זה למדים שפועלי הגת כונו 'דרוכות'. בגיתות הגדולות, שרווחו בתקופת חז"ל, דרכו פועלים אחרים זה בצד זה באותה גת. על רקע זה מובנת הקביעה: "דורכין עם הנכרי בגת אבל לא בוצרין עמו. ישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו" (משנה, עבודה זרה ד' ט'). בגלל ההקפדה על דיני טומאה וטוהרה, נמנעו מלדרוך עם מי שעלול לגרום לטומאה. מכאן נלמד, שכל זמן שלא היתה מניעה כזו, דרכו ביחד. אגב, העיסוק בענייני טומאה בכל הקשור לדריכה בגת. בתחנה , מצוי מאגר מים מטוייח שיכול לשמש כמקווה. 13 ' סמוכה, מס אין בידינו די נתונים כדי לקשר ארכיאולוגית את הצמד גת - מקווה. אולם לצורך המחשת עיקרון, שרווח במקורות חז"ל, יש בקרבה שבין הגת למקווה כדי להצביע על האפשרות להיטהר לפני הדריכה. "...פועלים עד שלא הילכו שתי וערב בגת - אוכלין ענבים ואין שותין יין. שהילכו שתי וערב בגת - אוכלין ענבים ושותין יין" (בבא מציעא צ”א ב'). 'הליכה שתי וערב' הינה הפעולה הסטנדרטית בגת. כל זמן שהפועלים לא ביצעוה מותר להם לאכול מן הענבים, שהרי מלאכתם בענבים. לאחר שהלכו 'שתי וערב' נעשה הצעד הראשון בייצור היין, ומותרים הם גם באכילת הענבים שלא נדרכו עדיין וגם ביין ההולך ונוצר. מהווי הגת המקורות מרבים להדגיש את הקושי שבמלאכת הדריכה. כך מתוארים הקשיים בעולם הזה: "'ודם ענב תשתה חמר' - אמרו: לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך..." (כתובות קי"א ב'). מכאן צמחו גם תיאורי ההווי של הדורכים בגת, כגון קריאת ה'הידד': "ה' ממרום ישאג וממעון קודשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו, פועלי הגת המקורות גם מלמדים אותנו כיצד התנהלה הדריכה:

הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ בא שאון עד קצה .)31-30 הארץ..." (ירמיהו כ"ה הנה, בין סוגי הרעש הבולטים, שהרשימו במיוחד את הקדמונים, נכלל גם 'הידד כדורכים יענה'! ורש"י בארו: "הידד - לשון הוי, שצועקין עושי מלאכה כבדה בקול רם, לזרז זה את זה להתחזק ודורכי גיתות רגילין בה". ובין תאורי האבל בכרמים מונה הנביא גם את הפסקת קריאות ה'הידד': "על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה, אריוך דמעתי חשבון ואלעלה וכי על קיצך על קצירך הידד נפל ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא , וראה גם 10-9 ידרוך הדורך הידד השבתי" (ישעיה ט"ז .)33 ירמיהו מ"ח הנביא מתאר את חורבן הכרמים במואב. קריאת ההידד המאפיינת כרם פעיל ושוקק חיים תושבת, במקומה תבוא קריאת 'הידד' אחרת, זו של שודדים ואויבים! אך לא כך קריאות הידד, ששימשו לזירוז הדורכים ואפיינו את הדריכה. בדברי חז"ל שמענו גם על זמרה: "כלום קוטף אדם את כרמו קודם שיתבשל? אלא מאחר שהוא מבושל קוטפו ונותנו בגת ומזמר והם עונים אחריו" (שמות רבה ל' א'). ויש שפירשו את 'הגתית' הפותחת כמה מזמורים בתהילים - , פ"ד) - 1 , פ"א 1 ' "למנצח על הגתית מזמור לדוד" (תהילים ח כמזמור שנעימתו הושמעה בשעת הדריכה בגת. הדריכה בגת בוצעה כמתבקש בעוצמה מרובה. עוצמה זו הניבה דימויים רבים במקורותינו: פסוק זה, המשולב במסכת הקינות במגילת איכה, פורש על ידי רש"י : "גת דרך - לשון הריגה... כדורך ענבים להוציא יינם, כך רמס הנשים להוציא דמם". סמלים ודימויים מן הגת מסתבר, שמראה הענבים המתרסקים בעת הדריכה עורר גם הרהורים מעין אלו. תיאור מפורסם של השמדה והרג הקשורים בדריכה מופיע בנבואות ישעיהו על אדום. הנביא מנצל שמות יישובים באדום, כמו גם את הצבע ה'אדום' הרמוז בשמה של הארץ לפיתוח דימוייו, שכולם קשורים בגפן: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברוב כוחו אני מדבר בצדקה רב להושיע. מדוע אדום .)15 ' "גת דרך ה' לבתולת בת יהודה" (איכה א

27