קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

המושג 'יין מגיתו' במדויק:

ללבושך ובגדיך כדורך בגת. פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי .)3-1 (ישעיהו ס"ג ״ וכל מלבושי אגאלתי... פורה היא, גת, אולי גת קטנה, שהדורך דורכה לבדו. בגדיו מאדימים מן הענבים המתבקעים, והדריכה מתבצעת ברוב כעס. על כן יתפרש משל זה: "והמשיל הרשעים כאילו הם ענבים בגת והאל דורכם" (רד"ק). הדריכה, על הכאב המסומל בה, שימשה גם יסוד למשל בדבר גורלו של עם ישראל: "מה גפן זו בהתחלה היא נרפסת ברגל ואחר כך עולה על שולחן מלכים כך ישראל" (ויקרא רבה ל"ז). היין שבגת במקורות מצויים תיאורים רבים של הגת, היורדים לפרטי פרטים של חלקיה ומבנה. המקור הבא עוסק בהגדרת היין הנוצר בגת לצורך הפרשת תרומות ומעשרות "היין משיקפה, אף על פי שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן (משנה, מעשרות א' ז'). ״ הצנור ושותה בגת המתוארת כאן מתחיל להיווצר יין. זה מתבטא בתהליך שמתרחש בבור (גת תחתונה), שם, במהלך התסיסה, עולים וצפים חלקי הענבים שנדרכו - חרצנים וזנים ('היין משיקפה'). לעומת זאת, בגת העליונה (משטח דריכה) ובצינור המקשר את הגת העליונה לבור נמצא עדיין התירוש - רסק הענבים שטרם תסס. אין הוא מוגדר עדיין כיין שנגמרה מלאכתו וניתן לשתות אותו ללא הפרשת תרומות ומעשרות. מכאן למדים גם, שעניין השתייה בגת מן היין החדש עמד על הפרק. יין חדש, שנוצר בגת, היה רחוק מאוד בטעמו מיין ישן ומשובח. הדבר בא לידי ביטוי במשל ציורי: "הלומד מן הקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות ולשותה יין מגיתו" (משנה, אבות ד' כ'). נמצא, שיין חדש מסמל מצב הפוך ומנוגד למציאות המקובלת והרצויה. כן עולה שתיית היין החדש מן הגת בהקשר הלכתי: "לא יאכל בשר ולא ישתה יין. תנא: אבל אוכל הוא בשר מלוח ושותה יין מגיתו..." (תענית ל' א'). מדובר בדיני ערב תשעה באב. בניגוד לערב יום הכיפורים מצווה ההלכה בערב תשעה באב לנהוג במנהגי אבילות מסויימים ולהימנע מלאכול מאכלים משובחים. ההיתר לאכול בשר מלוח ולשתות יין מן הגת מוסבר באיכותם הירודה. בהמשך מוסבר

"ויין מגיתו עד כמה? כל זמן שהוא תוסס... וכמה תסיסתו? שלושה ימים..." (תענית ל' א'). הווי אומר, התסיסה הראשונית - החזקה - של היין מתבצעת בעודו בבור הגת, והיא נמשכת שלושה ימים. יין זה מוגדר כ'יין מגיתו'. כידוע, לאחר מכן היו מעבירים את היין לכדים להמשך התסיסה. על ההשפעה השלילית של שתיית יין מן הגת למדים אנו מן המקור הבא: "מי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי - לא אמר כלום..." (משנה, גטין ז' א'). זוהי דוגמה לגירוש אישה תחת השפעת שיגעון מסויים, שאין לו שום משמעות הילכתית. מה טיבו של אותו שגעון? "מאי קורדייקוס? אמר שמואל: דנכתיה חמרא חדתא דמעצרתא" (גטין ס"ז ב'). מהו קורדייקוס? אמר שמואל: השותה יין חדש מן ׳ בתרגום: . ומפרש רש"י: ׳ הגת "קורדייקוס - שם שדה השולטת כששותה יין הרבה מגיתו". ט"ו באב הנה כי כן, שתיית יין מן הגת נתפסה כמובילה לשיגעון. אגב, כאן המקום להרחיב מעט ולהעיר בענייני השמחה היהודית בכרמים. גם במקורות ישראל נתייחד חג מיוחד, שעיקרו שמחה בכרמים ו באב. ברי, שבעונה זו של השנה נמצאים הבציר והדריכה ״ - ט בעיצומם ויש לצפות שהשמחה על היבול תהיה כרוכה בשתיית יין. אין תימה שבתרבויות רבות הפכה שמחה זו לשמחת שתייה ושכרות. בציורים עתיקים נשתמר זכר לנוהג לדרוך ולשתות כאחד. לתרבות שכזו נרמז גם במקרא: "ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבואו בית אלוהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך" .)27 ' (שופטים ט על רקע זה מעניין שחז"ל, שהקפדתם על ענייני צניעות היא מן המפורסמות, התירו את השמחה בכרמים. החג, שיסודו במקרא, זכה לפרשנות רעיונית של חז"ל, שניצלו את המחולות לעודד לשוויון ולצניעות וכדרכם של חגי ישראל תלו בו גם זכרונות היסטוריים רבים. גם ביום הכיפורים נהגו לחולל בכרמים. אמצעים טכניים בגת בגת שלפנינו נבחין בשלוש מגרעות בקיר הגת העליונה. ייתכן

28