קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

הגיוון בגידולי חקלאות השלחין חשיבותה של חקלאות השלחין בארץ ישראל נובעת מאפשרויות הגיוון המשמעותי של הגידולים והמזונות שבתפריט. כך נוספו לשולחנו של האיכר הקדום ירקות שונים, שהיה קשה לגדלם בתנאי בעל וכן בשמים. כשבחנו את חקלאות השלחין של מצרים, עמדו אבותינו על הביטחון הגדול שיש בחקלאות השלחין, בניגוד לתלות בגשמים והרגישות לבצורות המאפיינת ברגיל את חקלאות הבעל. זהו יתרון מובהק של חקלאות השלחין, אך אבותינו ראו בן דווקא חיסרון דתי. התלות בגשם כערך דתי התלות בגשם, חרף הבעיות והסכנות, נתפסה כגורם חינוכי חיובי מבחינה דתית, בהדגישה את הכוחות שמעל האדם. להלן נראה שמעיינות רבים בארץ ישראל הם מעיינות קטנים ואין בהם כדי לספק את הביטחון שבהשקייה קבועה בשנות בצורת. יתרון חשוב נוסף של חקלאות השלחין היה באפשרות לעבד את הקרקע בצורה רצופה במשך כל השנה, מאחר שהספקת המים לחלקות אינה משתנה במעיינות רבים בצורה חריפה במשך הקיץ. נקודה אחרונה זו בולטת במקורות רבים: "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, אבל שדה שנעשה שתי ברכות בשנה וכן שדה בית שלחין תורמין ומעשרין מזה על זה" (תוספתא, תרומות ה' ה'). התרומה בחקלאות הבעל התרומה ניתנה לכוהן מפירות כל עונה ועונה בנפרד. בחקלאות בעל יש הפסקה ברורה בין העונות החקלאיות ועל כן אין לתרום משנה לשנה, מה שאין כן בשדות המעובדים ברציפות, כגון שדות שלחין. במקורות אחרים נאמרו הדברים מפורשות. כך נאמר על בית השלחין: "עושה שתי גרנות בשנה" (תוספתא, תרומות ב' ו'). וכן: "...עושה פירות תדיר" (משנה, בבא בתרא ג' א'). יש לדבר ביטוי גם בדיני שכירות: "השוכר שדה בית השלחין מחברו אין פחות מי"ב חודש. שדה בית הבעל- כונס את גורנו ומסתלק" (תוספתא, בבא מציעא ט' ב').

"אסור לדור בעיר שאין בה גנוניתא (גן, חלקת שלחין) של ירק (ירקות)" (ירושלמי קידושין פ"ד הי"ב). במקרה דנן מערכת השלחין של הכפר סטף, מדובר במערכת שלחין מהסוג השני - מערכת שלחין המהווה חלק מסוים מכלל המשאבים החקלאיים של הכפר. מערכות שכאלו פזורות, כזכור, לרוב בכפרי האזור. במקורותינו מצטיירת חקלאות השלחין כחקלאות משובחת, שיתרונותיה רבים. כזכור, חקלאות השלחין אפיינה את מצרים, והנה קבעו חכמינו בדונם בתלונות על הוצאת עם ישראל על ידי הקב"ה ממצרים: "תדע לך שהוא שונא אותנו. (משל ל) מלך שיש לו שני בנים ויש לו שתי שדות - אחת של שקי (שלחין) ואחת של בעל. למי שהמלך אוהב הוא נותן של שקי, ולאותו שהוא שונא הוא נותן אותה של בעל. ארץ מצרים של שקי (ברש"י: שנילוס עולה ומשקה אותה), וארץ כנען של בעל. והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען" (תנחומא ישן, שלח). עם זאת, בצד אפיונה של ארץ ישראל כארץ חקלאות בעל מלמדת התורה, שנשתבחה ארץ ישראל גם במקורות מים תחתיים, שיש בהם פוטנציאל לחקלאות שלחין: "כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות .)7 ' ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" (דברים ח וחז"ל טרחו למנוע ספקות ביחס לטיבה של הארץ, בהדגישם את מקורות המים התחתיים: "...לפי ששותה מי גשמים ואינה שותה מי שלחים. תלמוד לומר: כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים" (ספרי, עקב ל"ט).

צילום: גידי בשן

37