קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

בדיוננו בנקודה זו עסקנו בעיקר בגדר, היות שבכרם שלפנינו היא בולטת ומרשימה במיוחד. את המקורות הקשורים לשומרות ולמבנים בכרם נלמד בביקורנו בשתי השומרות. נצא מן הכרם ונפנה בעקבות הסימון, דרך מטע התאנים, אל השומרה ההרוסה. ממנה נעלה אל השביל העתיק.

מצב דומה מתואר גם במשלי החכמה, אלא ששם נזקף הנזק לעצלות: "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב. והנה עלה כולו קמשונים כוסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה. ואחזה אנוכי אשית לבי וראיתי לקחתי מוסר. מעט שנות .)33-30 מעט תנומות מעט חבוק ידים לשכב״ (משלי כ"ד הגדר והכרם הגדר הסובבת את הכרם היתה מוטיב ידוע במשלי חז"ל ובמליצותיהם. כך, למשל: "כל שבידו אומנות למה הוא דומה? לכרם גדור שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו..״ (תוספתא, קידושין א' י"א). ובדיני שמיטה למדנו: "השביעית תשמטנה ונטשתה - מלמד שפורץ בה (בגדר) פרצות, אלא שגזרו חכמים מפני תיקון העולם״ (מכילתא כ"ג י"א). פריצת הגדר מצויירת כאן כמימוש קיצוני של רעיון הפקרת הקרקע, הטמון במהות השמיטה. רעיון כה קיצוני עד שחכמים נאלצו לדחותו מפני ערך אחר - תיקון העולם. הווה אומר, מניעת הפקרה מוחלטת. הגדר, בהיותה בנויה בנייה יבשה, דורשת טיפול מתמיד, שהימנעות ממנו עלולה לגרום נזק רב, כפי שעולה מהמעשה הבא: "מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה, ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנו היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו״ (שבת ק"נ ב'). במקרא היו בניית הגדר ותיקון פרצותיה סמל לבניין לאומי: .)11 ' (מיכה ז ״ יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק-חק ״ "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן .)11 ' והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם״ (עמוס ט "ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקורא לך גדר .)12 פרץ משובב נתיבות לשבת״ (ישעיהו נ"ח גדר הכרם עומדת במרכז המשל המפורסם: "(משל) לשועל שמצא כרם והיה מסוייג מכל פנותיו והיה שם נקב אחד וביקש להכנס בו לא היה יכול..." (קוהלת רבה ה' כ"א) כזכור, השועל צם, נכנס, אכל אך כדי לצאת נאלץ לצום שנית. זהו מוטיב ידוע במשלי העולם, ברט בספרות המדרש בא להמחיש את המסקנה הדתית הצפונה בפסוק "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת".

: שביל עתיק 7 ' תחנה מס

צילום: בלה נודלמן

עיצוב השביל לפנינו שביל עתיק שכיוונו מזרח-מערב. השביל מקביל למערכת המדרגות, כשבפועל הוא מנצל את השיכוב המדורג של התצורה מ', 2- הגיאולוגית שבשטח. רוחבו של השביל בקטע זה הוא כ והוא תחום בגדר ברורה מצידו הדרומי ובסלע מצידו הצפוני. ניכרים סימני חציבה בקרקע, מן הסתם במטרה להעמיק את השביל. זהו שביל סלול. הוא מרוצף באבנים קטנות מרובות. ריצוף זה מייצב את תשתית השביל ומונע הצטברות בוץ בעונת מ'. נראה 400- הגשמים. אורך השביל שאחריו ניתן לעקוב הוא כ שדרך זו היא דרך חקלאית, שהובילה לשטחים חקלאיים, אולם ייתכן שהיא משתלבת במערך הדרכים האזורי, וקשרה את הכפרים חר' א-לוז שעל הר איתן, עין אשקף וחר' סעדים במדרון שממול. השביל במקורות מקורותינו העתיקים מרבים להתייחס לדרכים ולשבילים. תיאור יפה של דרך הררית מצוי בסיפורו של בלעם: "ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה״ .)24 (במדבר כ"ב

בקטע זה השביל פשוט. להלן נבחין גם בגדרות.

22