קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

הגידול. חלקם הגדול של גידולים אלו הינם צמחי תבלין ובשמים. נמשיך עם השביל ונגיע לחלקת הדגמה לעיבור חלקת שלחין.

: חלקת הדגמה לחקלאות שלחין 6 ' תחנה מס שיטת השקייה בחלקות השלחין בחלקה זו נלמד להכיר את היסודות הבסיסיים של חקלאות השלחין. נבחין באמת המים הבנויה, המובילה מים אל תוך החלקה. אל האמה מתחברת תעלת עפר גדולה יחסית, העוברת לאורך החלקה, ובה זורמים המים שיציפו את הערוגות. הערוגה היא מ' והיא מוקפת תלולית עפר (גובלים). 1*1.5 שקערורית שגודלה הצפת הערוגה נעשית כשפורצים פתח בגובל וסותמים את תעלת העפר הראשית. או אז פורצים המים, שאינם יכולים לזרום להמשך התעלה, אל הערוגה. כשהערוגה מוצפת במידה הדרושה, ניתן לסתום מחדש את הפירצה בגובל ולשחרר את הסתימה בתעלה הראשית. לאחר מכן נוהגים בדרך דומה בערוגה הבאה. עתה, לאחר שמערכת השלחין האופיינית מוכרת לנו על כל חלקיה, נוכל לעסוק בחלק מן המקורות הרבים העוסקים בחקלאות השלחין בארץ ישראל. כאן יתברר לנו שמאחורי שיטת ההשקייה המסורתית הזו מסתתרים עולם ומלואו. אזורי שלחין בארץ ישראל ראשית, ראוי לציין שבארץ היו כמה וכמה טיפוסים של חקלאות שלחין. ידועה, לדוגמה, חקלאות שלחין מפותחת מסביב למעיינות גדולים באזורי בקעת הכנרת, הירדן וים המלח. חז"ל מגדירים את ארצו של נפתלי, הגדרה המוצאת סימוכין בברכתו: "נפתלי אילה שלוחה - מדבר בארצו שכולה בית השלחין" (בראשית רבה צ"ח י"ז). חקלאות שלחין בעיר ובכפר הכוונה מן הסתם לחקלאות השלחין המפותחת בבקעת גינוסר ובבקעות אחרות מסביב לכנרת. גם מן המקורות התלמודיים משתמע, שמערכות שלחין היו נפוצות מאוד בכל הארץ והיוו למעשה אחד ממאפייניה של העיר (יישוב חקלאי) הקדומה. כך, למשל: "המוכר את העיר מכר בתים, בורות, שיחין ומערות, מרחצאות ושובכות, בית הבדין ובית השלחין..." (משנה, בבא בתרא ד' ז'). וכן: "מעיין של בני העיר... בית השלחין (שלהם) קודמת לבהמת אחרים" (תוספתא, בבא מציעא י"א ל"ג- ל"ז). 'סתם עיר' כוללת בית שלחין. ועל דרך המליצה נאמר:

צילום: גידי בשן

ניתן אפוא לסכם, שבריכה זו שימשה בעבר לא רק כבריכת מאגר לחלקות השלחין, אלא כנראה גם לגידול דגים ולכביסה. עניין הכביסה במעיין נזכר במקורות המבררים איזה שימוש במימיו קודם ולמי יש זכות קדימה: "מעיין של בני העיר... אחרים וכבוסתן - חיי אחרים הן קודמין יוסי אומר: כבוסתן קודמת לחיי אחרים. כבוסתן ׳ לכבוסתן, ור וכבוסת אחרים - כבוסתן קודמת לכבוסת של אחרים" (תוספתא, בבא מציעא י"א ל"ג- ל"ו). במקורות מצויה ידיעה על ימים קבועים לכביסה שניתן להבינה במציאות של מעיין ציבורי: "עשרה תקנות תיקן עזרא:...ובחמישי מכבסים..." (בבא קמא פ"ב א'). הרחבה שביציאה מהבריכה נמצאת מעל ניקבה בנויה, המוציאה את מי הבריכה לחלקות השלחין. ניתן להבחין במוצא הניקבה מקצה הרחבה (ראה שרטוט עין ביכורה). השביל עולה מעט וממשיך מערבה מעל לחלקות השלחין. חלקות השלחין מן השביל נוכל לצפות מקרוב אל חלקות השלחין. חלקות אלו מעובדות כיום על ידי מתיישבי סטף במגמה לשמור, ככל שניתן, על השיטות המסורתיות של חקלאות השלחין. עם זאת הגידולים אינם גידולים מסורתיים בלבד ובחירתם נבעה גם משיקולים של נוחיות

36