קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

החורש ובהמה דקה האם בוראו יערות ארץ ישראל בעבר, כפי שנרמז בהצעת יהושע לבני יוסף? (לא כאן המקום לדון בפרטיה הגיאוגרפיים של ההצעה ויש המטילים ספק, אם בכלל מדובר בארץ ישראל המערבית). זוהי שאלה קשה, וודאי שאין לענות עליה בהכללה. בתקופת המשנה והתלמוד שיגשגה החקלאות בארץ ישראל בכלל ובחבלי ההר בפרט והדעת נותנת שהכשרת הקרקע היתה כרוכה בבירוא יערות. עם זאת, יש במקורות חז"ל עדות מעניינת לנוכחות שטחי חורש בארץ ישראל ולשימוש בהם. כך, בצד הדעה המקובלת, שגידול בהמה דקה נאסר בארץ ישראל והופנה למדבר, מצאנו גם: "תנו רבנן: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין של ארץ ישראל..." (בבא קמא ע"ט ב'). "תנו רבנן: עשרה תנאין התנה יהושע - שיהו מרעין בחורשין..." (בבא קמא פ' ב'). נראה, אפוא, שבצד המדבר ניצלו גם את החורשים שנותרו באזור ההר לגידול בהמה דקה, כך שלא תזיק לשטחים חקלאיים. האורן שפע האורנים מעורר את שאלת זיהויו ותפוצתו של האורן הנזכר במקרא. האורן נזכר פעם אחת במקרא: "לכרות לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע .)14 אורן וגשם יגדל" (ישעיהו מ"ד לכאורה משתמע, שהאורן הינו עץ נטוע! אולם ספק אם אורן זה הוא העץ הידוע היום בשם זה, ויש הרואים מקום לזהות את האורן המקראי עם העץ הידוע היום בשם ער אציל. ועוד) 19 יש המזהים את עץ השמן הנזכר במקרא (ישעיהו מ"א עם האורן הירושלמי של היום, אולם גם זיהוי זה אינו מוכח. בסך הכל קשה לקבל מן המקרא עדות ברורה לתפוצתו הנרחבת של אורן ירושלים או אורן אחר בעבר, וגם המחקרים אודות צמחיית ארץ ישראל בעבר אינם מוצאים ראיות מרובות לתפוצתו. ניתן, אפוא, לראות בנטיעה המסיבית של אורנים ביערות האזור גורם חדש בנוף הצומח של ארצנו. המדרגות החקלאיות נמשיך להתבונן לכיוון נחל צובא. נבחין במדרגות החקלאיות הרבות המצויות בנחל. מדרגות אלו שונות מהמדרגות ההרריות הבנויות במורדות, שאותן נפגוש לרוב בהמשך סיורנו. אלו וכן:

הנוף הבולט מכאן לכיוון צפון הוא המורד שבין צובא למחצבות הקסטל. מכאן נוכל להבחין בכמה תופעות גיאוגרפיות ובוטניות, שיש בהן כדי לשפוך אור על תנאי החיים של תושבי הסביבה מימי קדם ועד לפתח העת המודרנית, ובתוכם תושבי סטף לדורותיהם. יער נטוע במבט צפונה נבחין במהלכו של נחל צובא. כיוונו הכללי באזור זה הוא צפון-מזרח - דרום-מערב, ובהמשכו הוא פונה מערבה. בצלעות הגיא, באזור הפיתול, נבחין ביער הנטוע בעיקר באורנים. יער זה ניטע בשנות החמישים וסיפק תעסוקה למחוסרי עבודה. ל, ויש רבים ״ הנטיעה היתה בהתאם למדיניות הייעור של קק כמותו באזור. מן הראוי לציין שהיער הנטוע מטשטש את הנוף הטבעי ומקשה על זיהוי מדרגות חקלאיות ואלמנטים חקלאיים אחרים. כדי לזהות את אלו נאלץ להתבונן במדרונות חשופים. חורש טבעי בגיא עצמו נוכל להבחין בנוף צומח שונה. לפנינו חורש טבעי צפוף למדי, הנמצא במצב של התחדשות והתאוששות. חרף המרחק נוכל להבחין בשיחים גדולים של אלונים ואלות, והאזור משובץ גם באורנים זריעים. גם מבלי להעמיק בניתוח גיאובוטני נוכל לטעון, שחורש כזה מאפיין סביבות רבות בחבל ההררי הים תיכוני. היער הנטוע לעומתו, שבו בולטים במיוחד האורנים, הוא יצירה חדשה, ובעטיה של תפוצתו הרבה מיטשטש אופייה המקורי של הסביבה לא במעט. ניתן לשער שבשעה שהאדם התנחל בסביבות אלו, ואין זה משנה כרגע מתי, הוא פגש לא אחת בחורש הדומה בעיקרו לזה, אם כי צפוף בהרבה. כזכור, בסיור זה בכוונתנו להדגיש את הבעיות הבסיסיות שעימן נאלצו להתמודד תושבי האזור בעבר. אחת מהבעיות הבולטות, שבהן נתקלו, היא, ללא ספק, החורש. כל זה מחייב דיון ענייני וערכי על מקומו של היער המודרני במכלול הנופי תוך הדגשת ההבדל העקרוני שבין שני טיפוסי היערות. בירוא היער בספר יהושע למדנו על ההתמודדות של השבטים, שהתנחלו באזור ההר, עם החורש הטבעי. בפרשה זו מכונה החורש בשם 'יער': "וידברו בני יוסף את יהושע לאמור. מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה'. ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים, כי אץ לך הר אפרים" (יהושע .)14-15 י"ז

13