קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

: חורשת אלונים - קבר שיך עובייד 12 ' תחנה מס

שאלו שימשו כנקודת משען לקורות, שלחצו עקלים ממולאים בשאריות ענבים שלא מוצה מהם הנוזל במהלך הדריכה. הלחץ על עקלים אלו מסייע אפוא בניצול מירבי של הענבים לייצור היין. חז"ל עוסקים בדיני שבת בשאלות הקשורות במלאכה שהתחילה בערב שבת ונעשית מעצמה במשך השבת. סוגיות שונות בנושא זה היו שנויות במחלוקת עקרונית בין בית שמאי לבית הלל, אולם בעניין מסויים הסכימו החולקים: "ושווין אלו ואלו שטוענים קורות בית הבד ועגולי הגת" (משנה, שבת א' ט'). עגולי הגת הם כנראה אותם עקלים, שהיו מונחים ללחיצה במשך כל השבת. אם נטענו העקלים הללו קודם לכניסת השבת ויינם נסחט מעצמו מחמת הלחץ, אין בכך כל איסור תורה. שורק ושורקה סטף והאזור החקלאי המשוחזר הסמוך אליו נמצאים במורדות ), הקשור 5 נחל שורק. השם המקראי 'נחל שורק' (שופטים ט"ז בפרשת שמשון ודלילה, אינו מתייחס בהכרח גם לחלק הזה של הנחל. ברם, ברצותינו להמחיש בצורה כללית את אופיו החקלאי של האזור בעבר, ניתן להיעזר גם בשם הגיאוגרפי הזה, כמובן תוך הסתייגות מתאימה נוסח זו שהובאה לעיל. 'שורק' הוא סורג של גפן משובחת, כנראה אדומת ענבים, כפי שעולה ממקומות מספר במקרא. ואכן, אזור זה נתברך כעבר בגפניו. ראוי להזכיר בהקשר זה שאנו נמצאים בצפונה של נחלת יהודה, ושבט יהודה נתברך על ידי יעקב בברכת הגפן: "אוסרי לגפן עיריה ולשרקה בני אתונו כבס ביין לבושו ובדם .)12-11 ענבים סותה חכלילי עינים מיין..." (בראשית מ"ט אין ספק, שבמשך דורות רבים נתגשמה ברכה זו. כפי שציינו, בתקופה המוסלמית הועם זוהר הכרמים ושטחם נצטמצם. בסטף הערבית היו כרמים, אך הגידול הדומיננטי היה הזית. ואולי יש סמליות רבה בעובדה, שבזמן חשיפת הגת הנידונה גדל בתוכה עץ זית!...

האתר נקרא שיך עובייד, למרות שאין במקום כל שריד למבנה של קבר שיך. עם זאת, סביר מאוד להניח שמציאותם של עצי אלון גבוהים ויפים מעידה על מקום קדוש, הקשור מן הסתם לקברו של קדוש מקומי, וייתכן שנקבר במערה הקטנה המצויה באתר.

צילום: עדי טנא נתן

הישרדות עצי אלון מקודשים העצים באתר הם עצי אלון מצוי. ידוע שבין העצים הידועים כקדושים באזור ההר, האלון המצוי הוא הנפוץ ביותר. בסיורנו פגשנו כבר עצי אלון, בתוכם עצים שהתחדשו בארבעים השנים האחרונות, אולם אין ספק שהעצים הגדולים שבחורשת שיך עובייד זכו בתוקף קדושתם לעיבוד ולטיפוח של תושבי הסביבה ויש לדבר חלק במראם הנאה ובצורתם. אלונים מקודשים במקורות השינויים התרבותיים-דתיים שעברו על ארץ ישראל במהלך הדורות הינם גדולים ביותר ובכל זאת, נטו תמיד תושבי ארץ ישראל לייחס לעצים גדולים ויפים משמעות דתית וקדושה. אחד הבולטים שביניהם הוא האלון המצוי. יש לנטייה זו הדים רבים במקורות היהודיים לדורותיהם. כך למשל, מספר המקרא על המנהג לקבור מתים נכבדים מתחת לעץ חשוב: "וחמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת .)8 האלון ויקרא שמו אלון בכות" (בראשית ל"ה האלון שימש גם כאחד העצים שמתחתיהם היו נוהגים לעבוד אלילים מסויימים:

מכאן מובילה הדרך לחורשת אלונים גדולה.

"...ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צילה" .)13 ' (הושע ד

29