קק"ל | סיור בעקבות המקורות באתר סטף ובסביבותיו

סיור בעקבות המקורות בסביבות סטף

במקרא היה הזית, כזכור, סמל לאריכות ימים: "ואני כזית רענן בבית אלוהים בטחתי בחסד אלוהים עולם .)10 ועד" (תהילים נ"ב התחדשות דומה שיש בהתחדשות הזיתים, הנגלית לעינינו בסביבה, המחשה לנאמר כאן. יופיו של עץ הוא תכונה סובייקטיבית, אולם דומה שהכל יסכימו עם יופיו של הזית. גם לתכונה זו יש סימוכין בכתובים: .)7 "ילכו יונקותיו ויהיה כזית הודו וריח לו כלבנון" (הושע י"ד .)16 "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" (ירמיהו י"א

אולי צילו הביא לכך, אולי מראהו הנאה ואולי התכונה המגולמת בפסוק הבא: "ואנוכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גובהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושורשיו .)9 ' מתחת" (עמוס ב המציינת את כושר ההתחדשות המרשים של האלון, שכדי להשמידו יש לעקור את 'שורשיו מתחת'! בסביבה זו נראה עדויות למכביר לאלונים מתחדשים. מעט דרומה לחורשה נבחין בפתח מערה. : מערת אגירה (מקווה?) ומטע 13 ' תחנה מס הזיתים לפנינו מערה לא גדולה. מפתחה יורדות מדרגות לקרקעיתה. הקירות מטוייחים, דבר המעיד על מטרת החופרים לאגור במקום מים. ניתן לראות אפוא במתקן זה מערת אגירה למים ואולי אף מקווה טהרה. מקוואות שמחוץ למקומות יישוב אם אכן מדובר במקווה, יש בו כדי לעורר את שאלת מקומם של מקוואות מחוץ למקומות יישוב. במשנה יש עדויות למקוואות שכאלו: "רבי אליעזר אומר: הקרובים לעיר ולדרך - טמאים מפני הכביסה. והרחוקים טהורים" (משנה, מקוואות ח' א'). השמירה הקפדנית על הלכות טומאה עשויה להסביר גם מה צורך במקוואות מחוץ לעיר. זאת כדי שפועלים חקלאים יטבלו ויעשו מלאכתם בטהרה: "הבדדין והבוצרין כיוון שהכניסן לרשות המערה - דיו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: צריך לעמוד עליהם עד שיטבלו" (משנה, טהרות י' ג'). השתמרות עצי הזית סמוך למערת האגירה נבחין בעצי זית רבים. נבחן אחדים מהם: חלקם במצב של התחדשות לאחר קיצוץ גזעיהם, חלקם נטועים על מדרגות-במה קטנות וחלקם בעלי גזעים חלולים, שאותם נהגו למלא באבנים. ראוי לציין, שמצב ההשתמרות וההתחדשות של עצי הזית לאחר עשרות שנות ההזנחה הוא מרשים ביותר, ומול כרם הגפנים, שממנו לא נותר שריד, נראים עצי הזית נאים ומניבים. ניתן לומר על הזית, שכמו האלון, על מנת להשמידו יש לעקרו משרשיו.

צילום: גידי בשן

טיפוח עצי הזית כדי להגיע לעץ יפה ומניב יש להשקיע עמל רב. כאן המקום להזכיר, שהזית היה גידול בעל מובהק באזור ההר, לכן כשהמשנה עוסקת בשמן שהובא למקדש היא מקפידה להדגיש: "אין מביאין (שמן למנחות למקדש) לא מבית (משדה) הזבלים ולא מבית השלחים" (משנה, מנחות ח' ג'). והדברים יפים לסביבה זו, שיש בה גם חלקות שלחין. מה הן אפוא העבודות העיקריות הקשורות בסיפוח העץ. דומה שהכוונה לגיזום, בצד עידור וחריש מתמיד, שיש בו כדי לסייע לאוורור הקרקע, סילוק צמחים חד שנתיים וייעול משק המים של העץ. עץ שלא יטופל בדרך זו, ספק אם יתן פרי. במקורות מצאנו מעשה בבעל זיתים משובחים בגוש חלב שבגליל, שמי שחיפשו לקנות את זיתיו: "...מצאו שהיה עוזק תחת זיתיו" (מנחות פ"ה ב').

30