עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרופ׳ אורטל סלובודין, מבית הספר לחינוך, וד״ר אודיה כהן, מהמחלקה לסיעוד, זכו ב״פרס ברלסון להבנה בין צמיחתה של ידידות |״ יהודים וערבים גיליון נושא | 5-4 עמודים | מופלאה המוקדש ליום הגיוון הבינלאומי

משנות מציאות

2023 אפריל-מאי | אייר-סיון תשפ"ג | 137 גיליון

דבר סגנית נשיא האוניברסיטה

כתוצאה מכך, לא כולם זוכים לממש את פוטנציאל המצוינות האקדמית. סטודנטים אלה זקוקים לעתים להארכת זמן הלמידה, לנתיבי קבלה חלופיים, ולעזרה אינטנסיבית יותר בלימודים. סיוע מתוך התחשבות במצוקתם נועד לאפשר להם להתגבר על בדידותם ובה בעת לממש את מצוינותם. role גיליון זה מוקדש כולו לסיפוריהם של שצלחו את המכשולים התרבותיים, models הממסדיים והכלכליים, והצליחו להמריא לפסגת המצוינות. כל אחת ואחד מהם מהווה מודל לחיקוי עבור קהילתם. במהלך הדרך הם נאלצים להתמודד עם "נטל ההוכחה", הן אל מול הממסד האקדמי והן אל מול קהילותיהם. על כתפיהם מוטלת אחריות ומחויבות לייצג בכבוד, לא רק את עצמם, אלא גם את החברה הנושאת עיניה אליהם בגאווה. אי לכך, יש להעריך את המאמצים שהם משקיעים על מנת להגיע לקו הסיום. סיפוריהן.ם של החוקרות.ים בגיליון זה ממחישים כיצד גיוון מייצר חדשנות מדעית, באמצעות השמעת מגוון של קולות מזוויות שונות ומעולמות תוכן חדשים, ומציג זוויות מחקריות הסמויות מהעין, בזכות הגישה של חוקרים מקבוצות מגוונות, המביאים עימם את שדותיהם הייחודיים. כמוסד אקדמי, אנו משקיעים מאמצים על מנת להגיע לאוכלוסיות ולקהילות שההשכלה הגבוהה עבורם אינה רק משאב למוביליות כלכלית וחברתית, אלא מהווה נכס מעמדי רב עוצמה, התורם לשינוי יחסי כוח מגדריים וממסדיים. אלו שהצליחו לפרוץ קדימה, מהווים את חוד החנית של קהילותיהם במאבק לשוויון בחברה הישראלית כולה.

מהי מצוינות וכיצד אנו מודדים אותה? האם לפי ערכים אוניברסליים? או שיש לקחת בחשבון גם את נקודת הפתיחה, שהיא תוצר של התנאים והרקע שממנו מגיעים הסטודנטים והסטודנטיות? 18,000- באוניברסיטת בן-גוריון לומדים כ המגיעים 3,000- סטודנטים, מתוכם כ מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, כגון ערבים (מרכז, צפון ודרום), עולים דוברי רוסית, חרדים, קהילת יוצאי אתיופיה, ודור ראשון לאקדמיה. נקודת הפתיחה של כל אחת מאוכלוסיות אלה אינה זהה לאחרת, אך המשותף להן הוא נקודת פתיחה מאתגרת יותר בעת הכניסה לאקדמיה: לעתים השפה העברית מהווה מכשול בפני סטודנטים שעברית היא לא שפת אימם; לעתים המוצא, צבע העור או המבטא מייצרים ציפיות נמוכות ותיוגים; חלקם מגיעים ממערכות חינוך מוחלשות שלא קיבלו את אותם משאבים שקיבלו מערכות חינוך חזקות; ילדים להורים עולים, שנאלצים לטפל בהוריהם ולהיות סטודנטים בו זמנית; דור ראשון לאקדמיה שמגיע למוסדות ההשכלה הגבוהה עם חוסר בהון האקדמי ה"מתאים" לקודי ההתנהגות ולנורמות הסמויות בעולם האקדמי. תחושת חוסר המסוגלות, הבדידות ולעתים המחסור ) מהבית role models במודלים לחיקוי ( ומהקהילה, מקשים עוד יותר לראות את קו הסיום. בנוסף לכך, תת הייצוג של סגל מאותה קהילה במוסדות האקדמיים, מתווסף לתחושת הזרות והבדידות שקהילות אלו חשות בין כותלי האקדמיה.

גיליון זה של עיתון האוניברסיטה 'אבג' מוקדש role כולו לסיפוריהם של שצלחו את המכשולים models התרבותיים, הממסדיים והכלכליים, והצליחו להמריא לפסגת המצוינות. כל אחת ואחד מהם מהווה מודל לחיקוי עבור קהילתם

שלכם.ן פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר סגנית נשיא לענייני מגוון והכלה

דף הבית | 2

המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום: צוות אי. אר. דיזיין בע״מ עיצוב: 9-8 מאתיופיה לאוטופיה זנבה עזרא 13-12 הזינוק לדוקטורט ג'ומאן ג'ובראן 17-16 אני וג'ורג'יה ד"ר נאהד אשקר שרארי 19-18 עכשיו תורה ד"ר מלכה שחם 21-20 אסירי תודה עו"ד ורד סרוסי-כ"ץ 23-22 קסם המדבר ד"ר מוחמד אבו נג'א מה בגיליון

ראשונות לאקדמיה תוכנית ראשונה מסוגה מסייעת לדוקטורנטיות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהן דור ראשון לאקדמיה במשפחתן

באוכלוסייה המגיעה ממערכת חינוך פריפריאלית, וממעמד סוציו אקונומי נמוך, נקטנו בצעדים המתבקשים כדי להקל עליהן ולתמוך בהן לאורך לימודיהן", אומרת פרופ' אבו-רביעה קווידר. "ראשונות לאקדמיה" מספקת מעטפת להעצמה אישית ואקדמית העוסקת באתגרי הדוקטורנטיות, ואשר מפגשיה מבוססים על הרצאות מפי נשים שהן בעצמן פורצות דרך ומהוות מקור השראה למצוינות מדעית. התוכנית כוללת שבעה מפגשים שנתיים העוסקים במסלול הקריירה האקדמית. המשתתפות סופגות מידע על פרסומים, על השילוב בין מחקר והוראה, ועל ההזדמנויות לפיתוח קריירה מחוץ לאקדמיה. כמו כן מוצגות דילמות בנושא קריירה ומשפחה בתקופת הדוקטורט, כמו גם הסברים על קרנות מימון וכתיבת מענקי מחקר. הדוקטורנטיות באות ממגוון הדיסציפלינות באוניברסיטה כך שכל מפגש מותאם באופן ספציפי לקהל היעד.

דוקטורנטיות הצטרפו לתוכנית 70 "ראשונות לאקדמיה", שיזמה ומובילה פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, סגנית נשיא האוניברסיטה לענייני מגוון והכלה, בשיתוף המשרד להוגנות מגדרית. תכליתה - להעניק כלים אקדמיים לדוקטורנטיות שהן דור ראשון לאקדמיה במשפחתן. התוכנית משתלבת עם תוכניתה של המועצה להשכלה גבוהה הפועלת להגדלת ייצוגן של נשים באקדמיה. מטרתה - להגדיל את הייצוג המספרי של סטודנטים וסטודנטיות מקבוצות מיעוט באקדמיה, בשאיפה להגדיל גם את ייצוגן של נשים מקבוצות מיעוט בסגל האקדמי הבכיר. לדברי סגנית נשיא האוניברסיטה לענייני מגוון והכלה, למרות שנשים מהוות רוב בקרב הסטודנטים, הוא אינו מתבטא בייצוג שוויוני שלהן בעמדות הבכירות במוסדות האקדמיים. במיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר בדור ראשון לאקדמיה או בנשים מקבוצות מיעוט. "מכיוון שמדובר

08-6461281 טלפון: 08-6477674 פקס: zalkai@bgu.ac.il דוא״ל: אתר אינטרנט: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

3 | אבג

מענה רגיש לאוכלוסיות מגוונות. פרופ' אורטל סלובודין (מימין) וד"ר אודיה כהן

4 רוח ישראלית |

צמיחתה של ידידות מופלאה

פגישה לא מתוכננת בין פרופ' אורטל סלובודין, מבית הספר לחינוך, וד"ר אודיה כהן, מהמחלקה לסיעוד, הובילה למחקר משותף ולזכייה ב"פרס ברלסון להבנה בין יהודים וערבים״

צוותי חירום התחזק בתקופת משבר הקורונה. המגפה לא רק יצרה אתגרים רפואיים וכלכליים דרמטיים, אלא גם החריפה את הפערים הקיימים בין קבוצות חברתיות ותרבותיות בחברה הישראלית. בתקופה זו, נכנסו לתמונה צוותי סיוע כמו אנשי רשויות מקומיות, חיילים, שוטרים, ומתנדבים. כל אלו נדרשו לתת במהירות מענה מקצועי לאוכלוסיות מגוונות שלעיתים אינן מוכרות להם. הלומדות שפיתחו החוקרות היו דרך אינטראקטיבית, יעילה וידידותית לספק לצוותי החירום כלים שיסייעו להם לתת מענה מקצועי ורגיש לאוכלוסיות מגוונות. לצד חשיפה לידע אקדמי עשיר, כוללת הלומדה ראיונות מוקלטים עם מומחים בתחום, סרטונים וקטעי עיתונות. מוסדות אקדמיים, מוסדות להכשרה מקצועית ומוסדות בריאות אימצו את הלומדות והטמיעו אותן בארגוניהם. נציגים ממשטרת ישראל ביקרו באוניברסיטה כדי ללמוד מקרוב על הלומדות ולהתאים אותן לעבודת המשטרה. לאחר מספר מחקרים בהם הוכחה יעילותה בהגברת הכשירות התרבותית, תורגמה הלומדה לאנגלית והיא עומדת לרשותם של צוותי סיוע ברחבי העולם. קידום התהליך הסתייע במענקים מכמה גורמים, וביניהם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נשיא האוניברסיטה והפקולטה למדעי הרוח והחברה.

מפגש אקראי בין שתי חברות סגל ממחלקות שונות באוניברסיטה הוליד שיתוף פעולה מחקרי וזכיה ב"פרס ברלסון להבנה בין יהודים וערבים ע"ש יצחק רבין". שיתוף הפעולה הפורה נרקם בעקבות פגישתן של ד"ר אודיה כהן, מהמחלקה לסיעוד, ופרופ' אורטל סלובודין, מבית הספר לחינוך, בסדנה לחוקרות צעירות. שם הבינו כי על אף הבדלים ברקע המקצועי, האישי והתרבותי, הן חולקות תפיסת עולם דומה לגבי הקשר בין האקדמיה והחברה. שתיהן הרגישו כי למחקר ולהוראה באקדמיה יש תפקיד מכונן בעיצוב פני החברה, וכי תפקידן לרתום את הכלים והמשאבים העומדים לרשותן לצורך איחוי המרקם החברתי בעתות חירום ומשבר. ד"ר אודיה כהן מתמחה בתחום של מוכנות לחירום. לפני שהפכה לחוקרת באקדמיה, שנים כאחות בבתי חולים 15 עבדה במשך ובקהילה. פרופ' אורטל סלובודין מתמחה בהיבטים חברתיים ותרבותיים של בריאות הנפש ופסיכולוגיה קלינית. פיתוח של סדרת לומדות מקוונות לחיזוק הכשירות התרבות בזמני חירום זיכה את שתי החוקרות ב"פרס ברלסון להבנה בין יהודים וערבים". הפרס, אלף שקל גובהו, מוענק ל-א.נשים 20 ומיזמים שתרמו להבנה בין החברות הערבית והיהודית. בבסיס הלומדות עומד הרעיון כי מודעות לערכים התרבותיים של מטפלים ומטופלים מקבוצות שונות בחברה הישראלית תסייע לא רק בשיפור יעילות הטיפול, אלא גם בצמצום הפערים ובהגברת הסולידריות והחוסן החברתיים. הצורך בהגברת הכשירות התרבותית של

הכירו את החוקרות

פרופ' אורטל סלובודין היא חברת סגל בבית הספר לחינוך. לאחר הדוקטורט, שבו התמקדה בפוסט טראומה בקרב לוחמים בדואים, עבדה בארגון ממשלתי המתמחה במתן סיוע נפשי לאוכלוסיות של מהגרים, פליטים ומחפשי מקלט. כיום מתמקד מחקרה בהיבטים חברתיים ותרבותיים של חיי הנפש והוא בוחן כיצד נורמות וערכים תרבותיים קשורים להתפתחות ולבריאות נפשית. כך, למשל, בספרה החדש "אשמא" (רסלינג, ) היא בוחנת כיצד נורמות חברתיות 2023 נוקשות אודות מהי "אימהות טובה" קשורות להתפתחותה של אשמה אימהית. ד"ר אודיה כהן היא חברת סגל במחלקה לסיעוד ומשמשת בתפקיד ראש המחלקה. תושבת ירוחם. תחום המומחיות שלה הוא מוכנות ומענה למצבי חירום ואסון, והיא עוסקת בחוסן ובהיבטים מגוונים של תפקוד אנשי בריאות וארגוני בריאות בזמן חירום. היא שותפה למחקר וקידום תחומי הסיעוד והחירום ברמה הלאומית והבינלאומית. לתפיסתה, לאקדמיה יש תפקיד משמעותי בעיצוב פני החברה, ובהעצמה של אוכלוסיות מגוונות, והיא פועלת בדרכים שונות לקידום נושאים אלה.

| אבג 5

ניפצה עוד תקרת זכוכית

מכון ויצמן למדע החליט להעניק תואר דוקטור לאות כבוד לפרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן- "עשייתך החלוצית | גוריון בנגב בתחום החינוך ופועלך למען שילוב מיעוטים ושוויון מגדרי תרמו רבות לקידום פלורליזם וצדק חברתי בישראל", צוין בנימוקים להענקת התואר

ושירות הציבור", נכתב בהודעת נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן. "עשייתך החלוצית בתחום החינוך ופועלך למען שילוב מיעוטים ושוויון מגדרי תרמו רבות לקידום פלורליזם וצדק חברתי בישראל. אנו גאים על שהסכמת לקבל מאתנו אות הוקרה זה ולקשור את שמך בדברי הימים של מכון וייצמן".

תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מטעם מכון וייצמן למדע יוענק בקרוב לפרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, סגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לענייני מגוון והכלה. "עונג רב הוא לנו - ולי כנשיא המכון – לצרף אותך לקבוצה נבחרת של אישים דגולים שתרמו מכישוריהם לתחומי המדע, האמנות

6 הוקרת הצטיינות |

עם קבלת הבשורה המשמחת, אמרה סראב: "קבלת הוקרה בסדר גודל שכזה רק מוכיחה שהעשייה העיקשת למען החברה והחינוך בקרב אוכלוסיות מוחלשות, משתלמת בסופו של דבר". זוהי השנה השנייה ברציפות שפעילותה של פרופ' אבו-רביעה קווידר זוכה להכרה ארצית. תרומתה החשובה למען החברה בישראל זיכתה אותה בשנה שעברה באות אבירות מטעם מרכז פרס לשלום. עוד בראשית דרכה האקדמית פעלה סראב בנושאים הקרובים לליבה. במסגרת לימודי התואר השני ב'בן-גוריון' כתבה עבודת מחקר בנושא הנשירה של תלמידות בדואיות ממערכת החינוך. עבודתה הייתה פורצת דרך מאחר וחשפה את מדיניות החינוך הלא שוויונית בכל הנוגע לחברה הבדואית. עבודתה פורסמה כנייר עמדה ושימשה גופים משפטיים בעתירות בנושא.

מחקר משותף. ד"ר דוד ארשלר ושימאא אלסייד (צילום באדיבות המצולמים)

עבודת המחקר של שימאא אלסייד, מסטרנטית במחלקה לספרויות זרות ובלשנות, הוצגה בכנס השנתי של האגודה הגרמנית לבלשנות מכפר א-סייד לאוניברסיטת קלן

קבלת הוקרה בסדר גודל שכזה רק מוכיחה שהעשייה העיקשת למען החברה והחינוך בקרב אוכלוסיות מוחלשות, משתלמת בסופו של דבר

ממצאי המחקר מסתמכים על נושא התיזה של שימאא, ועיקרו - Feature mismatches under ellipsis: The .case of El-Sayyid Bedouin Arabic ד"ר ארשלר, שהיה שותף להצגת המחקר בכנס שהתקיים באוניברסיטת קלן, אומר כי מדובר בהישג משמעותי של תלמידתו, במיוחד לאור העובדה שיש בעבודתה משום תרומה לחקר השפה הערבית הבדואית. שימאא גרה בכפר א-סייד בתחומי המועצה האזורית אל קסום, לא הרחק מבאר שבע. היא בעלת תואר ראשון בבלשנות וספרויות זרות, ובמקביל ללימודיה האקדמיים עובדת למחייתה כמורה לאנגלית. לתחום המחקר הנוכחי נשאבה מתוך התעניינות בנושא הבלשנות, ובעיקר בשל רצונה להאיר את נושא הניבים הבדואים המקומיים, שלא נחקר בצורה מעמיקה קודם לכן. עד כמה שידוע, שימאא היא הסטודנטית הבדואית הראשונה שהציגה את עבודת המחקר שלה בנושא בלשנות במסגרת כנס בינלאומי.

כבוד למגזר: שימאא אלסייד, סטודנטית לתואר שני במחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הציגה את עבודת של האגודה 45- המחקר שלה בכנס השנתי ה הגרמנית לבלשנות שהתקיים באוניברסיטת קלן. עבודתה של אלסייד, בהנחייתו של ד"ר דוד ארשלר, חוקר בכיר במחלקה לבלשנות וספרויות זרות, עוסקת בניתוח השפה הערבית הבדואית. שימאא אלסייד חוקרת את תופעת האליפסיס שקיימת במקום מגוריה. אליפסיס פירושה השמטה של מילה אחת או יותר כך שבכל זאת ניתן להבין את משמעות המשפט בהקשר של המילים הנותרות; כשלא מבטאים חלק צפוי ממשפט, כמו למשל: "אני לא יודע מי", במקום "אני לא יודע מי עשה את זה". התופעה הזאת קיימת ברוב השפות, אבל ב"ערבית בדואית א-סייד" מתווספות אליה תכונות יוצאות דופן שמעוררת עניין רב בקרב חוקרי הבלשנות התיאורטית.

סראב סיימה את שלושת תאריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיא משמשת כפרופסור חבר וחוקרת בכירה בבית הספר לחינוך. פרופ' אבו-רביעה קווידר נחשבת לאחת החוקרות המובילות בחקר נשים ומגדר בחברה הערבית בישראל; היא הראשונה שחקרה את השיח הפמיניסטי בחברה הבדואית ונתנה במה מחקרית לנשים בדואיות מהנגב שקולן לא נשמע במשך עשרות שנים. מחקריה משקפים במידה רבה את מחויבותה לאוכלוסייה שממנה הגיעה ובכך היא משמשת גם מודל לחיקוי עבור נשים אחרות. בנוסף לעבודתה האקדמית, היא פעילה בארגונים למען זכויות מיעוטים ונשים. סראב אבו-רביעה, בתו של הרופא הבדואי הראשון ד"ר יונס אבו-רביעה, היא הבדואית הראשונה בישראל שקיבלה דרגת פרופסורה.

| אבג 7

עושה היסטוריה בהנדסת מכונות

לא כזו מפחידה, הקורסים לא ממש קשים (מקסימום עושים מועד ב' או קורס חוזר). חבר'ה בדיוק כמוכם, לפני ואחרי צבא, אחרי שירות לאומי או אחרי טיול, לומדים פה. לכן, גם אתם מסוגלים'. נכון, למרות המוטיבציה הפנימית ללימודים אקדמיים, עדיין קיים המחסום לעבור את שערי האוניברסיטה -וזהו המבחן הפסיכומטרי. ובכל זאת, אסור לוותר על החלום. 'אם לא תיכנסו פנימה דרך הדלת, תנסו להיכנס דרך החלון. תמיד תהיה תוכנית חלופית כזו או אחרת באחת האוניברסיטאות'".

מבלי לפגוע ברף של תנאי הקבלה". מצד שני, מול אלו אתגרים נאלצת להתמודד? "האתגרים והקשיים התחילו אצלי ממש בתחילת דרכי. ראשית, לא הכרתי אף אקדמאי מהסביבה הקרובה או הרחוקה שלי שאפשר היה להתייעץ אתו. מאותה סיבה לא הייתה לי היכרות מוקדמת עם האוניברסיטה ועולם האקדמיה. לא הכרתי מישהו שיכולתי לשאול: מה זה סמסטר, מה זה קורס, איך נרשמים, מאיפה לוקחים חומרי לימוד והאם צריך לקנות ספרי לימוד? אלה אתגרים שרק מישהו שהוא דור ראשון להשכלה גבוהה יכול להבין. בסמסטר הראשון הייתי טרוד בשאלה, איך אני עובר את המבחן הראשון והסמסטר הראשון, את השנה הקרובה וכך הלאה. לא היתה לי שום תוכנית מוגדרת מראש לגבי תארים מתקדמים". האם נתקלת בדעות קדומות במהלך לימודיך? "בסמסטר הראשון לתואר הראשון, במהלך שעת קבלה, המרצה שאלה אותי אם חשבתי פעם להחליף את השם שלי לשם עברי? בלי קשר לכוונות שלה זה יצר אצלי תחושה מאוד לא נעימה שמלווה אותי עד היום. היו רגעים שהייתי שואל את עצמי, למה היא התכוונה? האם הייתה שואלת אותי את אותה שאלה אם לא הייתי ממוצא אתיופי ושמי היה לדוגמה 'מריו'?". כיצד הגיבו בני משפחתך להחלטתך ללמוד לתארים מתקדמים? "ההורים שלי תמכו בי ובאחים שלי לכל אורך הדרך. הם לא יכלו לעזור בשיעורי בית ולא ידעו לקרוא מילה אחת מהתעודות שלנו, ובכל זאת תמיד עודדו אותנו. בכל הזדמנות הם אמרו לנו 'כדאי לכם ללמוד, זה יעזור לכם בחיים'. ההבנה שהם יעשו הכול כדי שאנחנו, הילדים שלהם, נקבל השכלה האקדמית היא שמניעה אותי להמשיך להתקדם בעולם האקדמיה". יש לך טיפ לסטודנטים וסטודנטיות ממוצא אתיופי שהיו רוצים ללכת בדרכך? "אגיד להם בפשטות: 'אתם מסוגלים, אתם לא פחות טובים מהסטודנטים האחרים, אתם רק צריכים להעז יותר, ללא חשש. האקדמיה

זנבה עזרא נולד וגדל בכפר קטן בצפון עלה לישראל יחד 2004 אתיופיה. בשנת עם הוריו וארבעת אחיו ואחיותיו. הוא ובני משפחתו נקלטו במרכז קליטה בבאר הוא לומד 2015 שבע, ומאז הוא כאן. משנת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומתקדם בסולם הדרגות. עד כמה שידוע, הוא בין הבודדים מבין הסטודנטים ממוצא אתיופי שלמדו כאן לדוקטורט. ד"ר אברהם יצחק, שהיה הסטודנט הראשון ממוצא אתיופי שסיים לימודי רפואה בבן-גוריון, ולימים התמנה למפקד הרפואה של פיקוד הדרום, עשה את זה קודם לפניו. דרכו של זנבה לעולם האקדמיה הסתייעה בהשתלבותו במסגרת "נתיב לאקדמיה" שהיא תוכנית חלופית לציון הפסיכמוטרי. זנבה התקבל למחלקה להנדסת מכונות, סיים בהצלחה תואר ראשון ותואר שני ובזכות הישגיו המרשימים המשיך למסלול המהיר לדוקטורט. במבט לאחור, ובלי קשר למיומנות שרכש בהנדסת מכונות, נדמה לו שהוא בסך הכול "התגלגל" לאן שהגיע. "האמת היא שאף פעם לא תכננתי ולא העליתי בדעתי, בשום שלב במהלך הלימודים, שאמשיך לתארים מתקדמים", הוא אומר בגילוי לב. קרוב לעשור הוא נמצא באותה מחלקה שהפכה עבורו לבית שני. מחקריו מתמקדים במכניקה של 'כנפיים ביולוגיות' מן הצומח כגון: מכנף ) ופנסית דו-נוצתית Tipuana tipu נאה ( ). "אלה צמחים בעלי Koelreuteria bipinnata ( מבנה מיוחד, דמוי כנף, שמקנה להם יכולת תעופה מרשימה על מנת להפיץ את הזרעים", הוא מסביר. מדוע בחרת דווקא באפיק המחקר הנוכחי? "מלבד העובדה שאני מאוד אוהב לחקור או חומר X ולהבין למה הטבע תכנן את חומר כפי שתכנן, אני מרגיש שדרך מסלול המחקר Y יותר קל לי למצות את היכולת שלי ולהרחיב את הידע בתחומים שמעניינים אותי". תוכל לציין מה הייתה תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להצלחתך? "כפי שציינתי, התקבלתי לאוניברסיטה דרך התוכנית 'נתיב לאקדמיה', וידוע לי שיש לא מעט סטודנטים שהתקבלו דרכה. תבורך התוכנית שמאפשרת חלופה לפסיכומטרי

מהו המוטו שלך? "מעטפת תומכת ומוטיבציה אישית - השילוב של שניהם הוא סוד ההצלחה". תוכניות וחלומות? "אני מאחל לעצמי להשלים את עבודת הדוקטורט שלי בצורה הטובה ביותר. בשלב הבא ארצה להמשיך לחקור בתעשייה או באקדמיה". ההורים שלי תמכו בי ובאחים שלי לכל אורך הדרך. הם לא יכלו לעזור בשיעורי בית ולא ידעו לקרוא מילה אחת מהתעודות שלנו, ובכל זאת תמיד עודדו אותנו. בכל הזדמנות הם אמרו לנו 'כדאי לכם ללמוד, זה יעזור לכם בחיים׳

8 מצוינות אקדמית |

זנבה עזרא עלה לישראל בגיל צעיר וכעבור כמה שנים עלה עזרא | לגדולה בתחום האקדמי סיים תואר ראשון ותואר שני במחלקה להנדסת מכונות וכיום הוא לומד בה לתואר שלישי

9 | אבג

צילם: עמיר חדד

ד"ר עמל.יה זיו, חבר.ת סגל בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון בנגב וראש התוכנית לשעבר, נחשב.ת לדמות בולטת בקהילה הפמיניסטית והלהט"בית בישראל

להפוך את השוליים למרכז

10 תעוזה מנצחת |

אני רוצה לספר סוף־סוף את סיפור הנעורים. אישה חכמה אחת כתבה: "ילדות היא אי במרכז החיים". אבל אצלי הילדות טבועה חלקית בשכחה. על מיטת הטיפולים של הפיזיותרפיסטית, שאליה אני מגיעה מדי פעם כשהגב שלי לא עומד במשא היומיום, אני נדהמת ממידת הפירוט והחיּות של זיכרונותיה מתקופת בית הספר היסודי שבו למדנו יחד, לעומת הצמצום של זיכרונותיי. עבורי הילדות הייתה במידה רבה זמן של ציפייה, של אינקובציה, שאת רובו ביליתי במחיצת אותן שתי חברות, שגם הן כמוני איישו את השוליים החברתיים - ובמחיצת הספרות. הנעורים הם העלילה הגדולה. מצידם האחד משתרעים מרחבי הילדות כזמן שאין לו סיפור מובהק, ומצידם השני היומיום של חיֵי המבוגרים, כשהזמן נצבר בשנים, יום נערם על גבי יום, וקווי המתאר של היחסים, של האני, של צביון החיים, משתנים בהדרגה ומבלי משים. השינוי רק לעתים נדירות מסומן על ידי אירוע שניתן להצביע עליו, כמו לידה או מוות, נסיעה או רומן, ולרוב מתגנב מאחורי הקביעּות, כמו בפריימים עוקבים של אנימציה, שהם כמעט זהים זה לזה, ורק כשמעבירים אותם במהירות מופיעה התנועה. ובעצם, מה שמאפיין את החיים הבוגרים, רוצה לומר חיי האנשים המבוגרים - של נישואים (נכנה זאת כך לשם הפשטות) ונשיאה בעול - הוא היעדר קווי המתאר, המִסמוס של יום לתוך יום, אובדן הסיפור. הסיפור שייך לנעורים. ומדוע לספר אותו דווקא כעת? אולי כדי לצאת חוצץ כנגד חוסר הצורה, וכי בגיל העמידה (נקרא לדברים בשמם, כל כמה שזה מרגיש פיקטיבי) כבר לא מגוחך לכתוב זיכרונות, שאם אחכה עוד הם עלולים להיטשטש ולהישמט מאחיזתי לגמרי. גרוע מזה, אם אחכה, אולי לא ארגיש עוד צורך לספר את הסיפור הזה שכבר שנים מחכה לפנאי ולמרחק שיאפשרו לו להיכתב. היום אני מבינה שפנאי צריך לקחת בחוזק יד, לנקות חלקה בתוך מצבור אשפת היומיום ולהתוות מעגל של כתיבה וזיכרון באבק. קטע מתוך הספר נערוּת

כל תחום לימודי המגדר נתון היום למתקפה בארץ ובעולם בעיקר בשל ההצלחות המסוימות שהתנועות הפמיניסטית והלהט״בית נחלו, כגון שינוי ההבנה של מה זו משפחה, ושינוי חלקי ביחסי הכוחות החברתיים בין נשים וגברים

באוניברסיטת תל אביב. לתיאוריה הקווירית נחשף במהלך הלימודים בארה״ב בראשיתו של התחום שם; הוא חזר אלינו בתחושת שליחות להביא את הידע החדש לישראל. כבר במהלך הדוקטורט לימד את הקורסים הראשונים בתיאוריה קווירית באקדמיה הישראלית. לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם הקמת התוכנית 2008 הצטרף בשנת ללימודי מגדר. עבודת הדוקטורט שלה, שיצאה מתוך המחלוקת הערה סביב פורנוגרפיה בהגות ובפוליטיקה הפמיניסטית, בחנה את היכולת של יצירה פורנוגרפית נשית לייצר אנטי-תזה להבניית הנשיות בפורנוגרפה המיינסטרימית ולכונן נשים כסובייקטים Explicit מיניים. בנושא זה עוסק גם ספרה, Utopias: Rewriting the Sexual in Women's . SUNY אור בהוצאת שראה ,Pornography מחקריה בשנים האחרונות עסקו בניתוח ובהמשגה של דפוסים משפחתיים לא-הטרו נורמטיביים ובמגמות בפוליטיקה תרבותית פמיניסטית וקווירית. הטרונורמטיביות היא מערכת הנורמות החברתיות שמציבה את ההטרוסקסואליות כנטיה המינית הטבעית והמועדפת, החיונית לקיומה של החברה. בנוסף לעבודתו האקדמית הוא ממשיך לקחת חלק בפעילות קהילתית בקהילת הלהט״ב. ״חשוב לי שהידע הקווירי שמקורו בקהילה גם יחזור לקהילה״, הוא אומר, ״וחשוב גם לטפח את הקשרים בין הדורות השונים בקהילה, שצמחה והתפתחה כל כך בשלושת העשורים האחרונים״. לפני שנה פרסם ספר פרוזה ראשון, ״נערּות״, המתאר מסע התבגרות לסבית בתל אביב של שנות השמונים.

ד"ר עמל.יה זיו מזדהה על הרצף הטרנסי ועושה שימוש בלשון פניה מעורבת. הוא מחלוצי תחום הלימודים הקוויריים (תחום שעוסק בבחינה ביקורתית של החברה והתרבות על בסיס חווית החיים הלהט"בית) בישראל ונזקפים לזכותו מחקרים פורצי דרך בתחומי מומחיותו. היה שותף להקמת קבוצת 1996 בשנת יזם 2001- הקריאה הקווירית הראשונה, וב יחד עם עמיתים את הכנס השנתי ללימודי להט"ב ותיאוריה קווירית בישראל - "סקס אחר", שהתקיים במשך שני עשורים. היא ערכה עם עמיתים שני קובצי מאמרים: ״מעבר למיניות״ (מגדרים, הקיבוץ המאוחד) ו״סקס אחר״ (בהוצאת רסלינג), ופרסמה את הספר "מחשבות מיניות: תיאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות". ההסבר המצורף מרחיב את היריעה: "הלימודים הקוויריים הם פרויקט שיצא מתוך לימודי המגדר ומשתלב בתוכם. בדומה לפמיניזם וללימודים הפוסט-קולוניאליים, מדובר לא רק בייצור ידע בלתי מוטה על מיעוט שסבל מהדרה ומסטיגמה, אלא במחשבה מתוך השוליים על המרכז. כל תחום לימודי המגדר נתון היום למתקפה בארץ ובעולם בעיקר בשל ההצלחות המסוימות שהתנועות הפמיניסטית והלהט״בית נחלו, כגון שינוי ההבנה של מה זו משפחה, ושינוי חלקי ביחסי הכוחות החברתיים בין נשים וגברים. האופטיקה של השוליים היא מקור לתובנות חשובות, אבל מי שרוצים להחזיר את הגלגל לאחור מאוימים על ידה". זיו הוא בוגר תואר שני בספרות השוואתית מאוניברסיטת בראון ואת הדוקטורט עשה

| אבג 11

ג'ומאן ג'ובראן, דוקטורנטית במחלקה לביוכימיה קלינית, היא לא רק סטודנטית מעולה - היא גם ספורטאית 23 מצטיינת. בהיותה בת זכתה לראשונה באליפות , מקצוע 7 ישראל בקרב הנחשב לקשה ביותר מבין מקצועות האתלטיקה הקלה

הזינוק לדוקטורט

12 הגשמה עצמית |

מאז שהיא זוכרת את עצמה, תמיד ביצעה את משימותיה בשיא המהירות והיעילות. בתיכון הצטיינה בלימודים ריאליים, ובזמן שחברותיה לכיתה ניסו להדביק את קצב הלימודים, היא חרכה את מסלולי הריצה. ג'ומאן ג'ובראן, דוקטורנטית במחלקה לביוכימיה קלינית, היא לא רק סטודנטית מעולה. היא גם ספורטאית זכתה לראשונה 23 מצטיינת. בהיותה בת , מקצוע הנחשב 7 באליפות ישראל בקרב לקשה ביותר מבין מקצועות האתלטיקה הקלה. הזוכות בו מחזיקות בתואר "מלכת האתלטיות". כשעלתה על דוכן המנצחות, הפכה לאלופת האתלטיקה הראשונה מהמגזר הערבי במקצוע הקרב רב. את הישגה המרשים 2018 שיחזרה פעמיים נוספות – בשנים . בזמן שהשאירה את כל יריבותיה 2019- ו מאחור, למדה לתואר ראשון במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא עברה להתגורר בבאר שבע והחלה להתאמן במועדון אתלטי הנגב תחת הדרכתו של עידן שפירא. ואף על פי שהשקיעה את כל כולה בלימודים ובמחקר אקדמי, עדיין נשארו לה רזרבות שאפשרו לה לשפר את שיאה האישי בעוד ועוד מקצועות בתחום האתלטיקה הקלה. זכייה בתואר מלכת האתלטיקה לא הולכת ברגל. היא מתאפשרת הודות לשליטה בשבעה מקצועות: מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת 100 ריצת מטר, קפיצה לרוחק, 200 כדור ברזל, ריצת מטר. 800 הטלת כידון וריצת התחרות המפרכת נמשכת יומיים ומצריכה מהמשתתפות כושר גופני מעולה משולב ביכולת מנטלית. מבחינתה, הושגו עוד יעדים בדרך לאליפות, כמו למשל התגברות על פחד גבהים. בדרך לבור הקפיצה לגובה היו לה כמה מעצורים, עד ששמה אותם בצד והתעופפה מעל הרף. נצרת הצמיחה ספורטאיות צמרת. עשתה את זה קודם לפניה דועה סלימן-חטיב, לשעבר מטר. ג'ומאן 1,500- אלופת ישראל בריצה ל ג'ובראן, להבדיל, עשתה היסטוריה בכך שהייתה לספורטאית הראשונה מהמגזר שזכתה . היא תלתה עיניים 7 באליפות ישראל בקרב מעריצות בראדה שועה, האלופה האולימפית . ג'קי 1996 באולימפיאדת אטלנטה 7 בקרב ג'וינר קרסי האמריקאית, זוכת מדליית , הייתה 1988 הזהב באולימפיאדת סיאול אף היא מודל לחיקוי עבורה. אגב, 'ספורטס אילוסטרייד', שבועון הספורט הנפוץ ביותר בארה"ב, בחר בקרסי כאתלטית הגדולה ביותר .20- במאה ה קשיים מעולם לא הרתיעו את ג'ומאן. בנצרת, שם נולדה, התבלטה בשיעורי כימיה ופיזיקה, כמו גם בפעילויות הספורטיביות. את הלימודים התובעניים במחלקה למדעי המחשב בבן גוריון סיימה בהצלחה, וכדי "להירגע" התישה את עצמה במסלולי הריצה ובבור הקפיצות – לגובה ולרוחק. במחלקה לביוכימיה קלינית היא לומדת לדוקטורט, גם כן בבן-גוריון, וכבר

בפברואר 15- הספיקה להפגין את כישוריה: ב זכתה במקום הראשון בתחרות שאורגנה 2023 על-ידי סגן נשיא האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח, פרופ' רז ילינק, בשיתוף עם המשרד להוגנות מגדרית בראשותה של פרופ' הללי פינסון. הפרס הוענק לה במסגרת יום המדענית, אירוע שמשך אליו חוקרות מבטיחות ממגוון תחומי מחקר. היא מגיעה מבית טוב. בבית המשפחה בנצרת חינכו את הילדים למצוינות – בלימודים ובספורט. אביה, שיבוב, לימד חינוך גופני בבית הספר סנט ג'וזף, שבו למדה, התרשם מהיכולות האתלטיות שלה והשאר היסטוריה; אימה, סאמיה, היא מורה לחינוך מיוחד. אחותה יארא )25( ) למדה רפואה באיטליה; ואחיה בדיע 32( הוא סטודנט להנדסת חומרים. מה שכנע אותך ללמוד באוניברסיטת בן גוריון? "ראשית, רציתי ללמוד באוניברסיטה טובה ובעלת מוניטין במקצועות מדעי המחשב וביואינפורמטיקה, וכאשר המשכתי ללימודי מחקר מתקדמים זכיתי להיות חלק ממעבדתה של פרופ' אסתי יגר-לוטם. מכיוון שהיה חשוב לי לשלב לימודים עם הקריירה באתלטיקה, חיפשתי קבוצה שתאפשר לי להשתפר ולהגיע רחוק יותר. הבחירה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובקבוצת אתלטי הנגב הייתה הכי טובה בשבילי". מה הייתה תגובת המשפחה והסביבה הקרובה לבחירתך במסלול לימודים מחקרי? "בני משפחתי מאוד תומכים בכל החלטה שאני מקבלת. בלי התמיכה שלהם לא הייתי יכולה לשרוד את תקופת הלימודים, לבצע מחקרים ולהמשיך בספורט תחרותי. חוץ מזה, הבחירה באפיק המחקרי היא לא משהו חדש במשפחה שלנו. רק לפני שנה אמי סיימה את הדוקטורט שלה בלימודי מגדר. היא מודל לחיקוי עבורי". תוכלי לשתף אותנו בחוויות מלימודייך באוניברסיטה? "לא תמיד הייתי סטודנטית מצטיינת. בלימודים לתואר ראשון, בעיקר בסמסטר הראשון, כמעט נכשלתי בכל הקורסים. הקשיים נבעו מחוסר ידע בשיטות לימוד, ומכך שהלימודים התנהלו בשפות שפחות שלטתי

ג'ומאן ג'ובראן מציגה את מחקריה לפני נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ

בהן". איך התגברת על הקשיים? "המשכתי לעבוד קשה עד שסיימתי את התואר, ובסופו של דבר הצלחתי להגיע למקומות שרציתי להגיע אליהם באקדמיה". האם תוכלי לציין מרצים ומרצות שהשפיעו עלייך? "כל המרצים שלימדו אותי היו מעולים. אבל מי שהותירה בי את חותמה באופן מיוחד היא המנחה שלי, פרופ' אסתי יגר-לוטם. למדתי ממנה המון. היא הייתה מאוד סבלנית ותומכת, והרבה בזכותה הצלחתי להתקדם". מהו החלום שלך? "כספורטאית חלמתי על אליפות עולם ואולימפיאדה, ולמרות שלא הצלחתי להגשים את החלום הספציפי הזה בכל זאת הגעתי להישגים מאוד מכובדים. בתחום האקדמי, החלומות שלי עדיין בשלבי התגבשות. כרגע אני נמצאת בצומת דרכים; מתלבטת אם להמשיך לקריירה אקדמיית או לפנות לתעשייה. מה שכן, ברור לי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי ותורם למען החברה. והכי חשוב - להיות מאושרת במה שאני עושה". שלי, פרופ' אסתי יגר-לוטם. למדתי ממנה המון. היא הייתה מאוד סבלנית ותומכת, והרבה בזכותה הצלחתי להתקדם כל המרצים שלימדו אותי היו מעולים. אבל מי שהותירה בי את חותמה באופן מיוחד היא המנחה

13 | אבג

עולים על כל הציפיות

מסייעת בפתרון הבעיות. "כשפרצה המלחמה באוקראינה עשיתי כל מה שיכולתי כאדם פרטי כדי לעזור למי שהגיע לכאן", אומרת פרופ' משי. "אספתי בגדים ומזון, ולאחר תקופה מסוימת התחלתי לחשוב איך אני יכולה לסייע מהעמדה שלי באוניברסיטה". חשבה ועשתה: יחד עם רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס ואלונה קושניר מאגף קשרי חוץ ופיתוח משאבים, נבנתה תוכנית שכמוה אין בשום מוסד אקדמי אחר בישראל. "שמחנו לפתוח בפני משתתפי התוכנית 'עלייה לאקדמיה' את שערי האקדמיה הישראלית כדי לעזור להם לרכוש השכלה גבוהה", מציינים מובילי התוכנית בבן-גוריון. "מלווה אותנו התקווה שהלימודים באוניברסיטת בן-גוריון יעניקו להם דחיפה משמעותית לקראת בניית חיים חדשים אצלנו בארץ". 43 החלום הפך למציאות, ובימים אלה לומדים תלמידי ותלמידות התוכנית קורסים אקדמיים בשפה הרוסית בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה והתכנות, הזהים לאלו של הסטודנטים דוברי העברית. את הקורסים מעבירים מרצים מהפקולטות למדעי ההנדסה ומדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במקביל, הם לומדים את השפה העברית, דבר שיקל על תהליך קליטתם וישפר את סיכוייהם להתקבל ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון לקראת שנת הלימודים תשפ"ד. שעות לימוד של השפה 1,000 התוכנית מספקת

העברית ושישה קורסים אקדמיים, המעניקים נקודות זכות לתואר ראשון. במסגרת התוכנית נהנים המשתתפים מ"סל קליטה אקדמי". כלולים בו שירותים נוספים, לרבות חונכות, ייעוץ אישי, סיוע סוציאלי ופסיכולוגי (במידת צורך). מתקיימות גם פעילויות להכרת הארץ וטיולי שטח והן מאפשרות לעולים החדשים להכיר טוב יותר את ביתם החדש. ״קליטתם של חוקרים מדענים ואנשי מקצוע מתחומים שונים, כמו גם של צעירים שעתידים להשתלב באקדמיה, היא רווח עצום למדינת ישראל", אומרת אלונה קושניר, האחראית על קשרי שוחרים דוברי רוסית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "התוכנית הייחודית הזו מעניקה הזדמנות לרכישת השכלה גבוהה, והודות לאנשים ולארגונים התומכים בה יוכלו משתתפיה להתרכז בלימודים ולהתחיל כאן את חייהם עם מעטפת מלאה לכל צורכיהם". התמיכה בסטודנטים התאפשרה הודות לנדיבות ליבם של יורי קנר, סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ואירנה נבזלין, נשיאת 'קרן נדב' הפועלת בין השאר להידוק הקשרים בין יהודים ברחבי העולם. באוקטובר 27- טקס השקת התוכנית נערך ב בהשתתפות נציגי ממשלה, הנהלת 2022 האוניברסיטה, אישי ציבור ונדבנים מהארץ ומחו"ל.

מסבירים פנים לעולים החדשים: סטודנטים וסטודנטיות ממדינות דוברות רוסית נקלטו באוניברסיטה ולומדים בה לתואר ראשון במסגרת התוכנית "עלייה לאקדמיה". את הרעיון לפתיחת התוכנית הגתה פרופ' לואיזה משי, חברת סגל המחלקה להנדסת חומרים, מתוך כוונה להסיר מכשולים מדרכם של עולים חדשים שהגיעו לישראל כדי לרכוש השכלה גבוהה. היא עצמה עלתה לישראל מברית המועצות לשעבר, ומתחילת 1990 בשנת לימודיה לתואר ראשון קשרה את גורלה עם ,2009 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת לאחר פוסט-דוקטורט במחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בריסטול, אנגליה, הצטרפה למחלקה להנדסת חומרים כמרצה, ומאז מילאה בה מגוון תפקידים בכירים בתחומי המחקר והניהול האקדמי. כמו כן עבדה כמנהלת מעבדה למיקרוסקופיה אלקטרונית במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש אילזה כץ. פרופ' משי זכתה בפרסי "וולף" ו"מרגוליס" על הצטיינותה במהלך הדוקטורט. היא גם כלת 'פרס קריל' מטעם 'קרן וולף', על הצטיינות 2012 לשנת במחקר המדעי. את כל המטען המרשים הזה היא חולקת עם התלמידים והתלמידות שהצטרפו לתוכנית. לצד פעילותה האקדמית והמחקרית הענפה, מופקדת בידיה התוכנית שכה יקרה לליבה. מצוקה כלכלית וקשיי שפה נחשבים לגורמים העיקריים המפרידים לא פעם בין העולים לבין עולם האקדמיה בארץ, והתוכנית החדשה

התוכנית 'עלייה לאקדמיה' מעניקה הזדמנות לרכישת השכלה גבוהה, והודות לאנשים ולארגונים התומכים בה יוכלו משתתפיה להתרכז בלימודים ולהתחיל כאן את חייהם עם מעטפת מלאה לכל צורכיהם

נרתמו לעזרת העולים החדשים. פרופ' לואיזה משי (מימין) עם יורי קנר ורעייתו אולגה

14 עלייה וקליטה |

שיתוף פעולה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם משרדי החינוך והקליטה, ובסיוע הסוכנות היהודית, הוליד את התוכנית "עלייה לאקדמיה", המיועדת לסטודנטים ולסטודנטיות ממדינות דוברות רוסית שעלו לישראל בשנת 2022

15 | אבג

פעילותה האקדמית של ד"ר נאהד אשקר שרארי, מרצה בתוכנית למגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, זיכתה אותה במלגת | 2023 פולברייט לשנת בקרוב היא אמורה לצאת לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה

עלתה על מסלול ההצלחה

16 הפרספקטיבה שלנו |

אין לנו זמן להיות צעירות. צריך לחיות ולשרוד. במקרה שלי, הייתי מוכרחה לתרום לנזקקים מהידע והניסיון שצברתי במהלך לימודיי האקדמיים

בודקת, לא מאמינה, מאמינה, ובודקת שוב ושוב", אומרת ד"ר אשקר שרארי. כיום היא מתגוררת עם בעלה סלימאן, מנהל בית ספר, ושלושת ילדיהם בכפר כאבול, ונמצאת באופן קבוע על הציר המחבר את ביתה בצפון הארץ ומקום עבודתה בבאר שבע. אחרי למידה עצמית וחשיפה למקורות דתיים 2012 אסלאמיים, התחזקה בדת. משנת סיגלה לעצמה אורח חיים דתי: היא מתפללת חמש פעמים ביום, חובשת חיג'אב, ולובשת שמלה ארוכה ורחבה. העניין הדתי לא הסתיים כאן. נאהד המשיכה לחפש את הפרשנות המאמינה בזכות האדם לחיים מכובדים ולקידום מנהיגות אמיצה לשינוי פני החברה. "בדרך זו שמעתי קולות של הרבה נשים מוסלמיות מישראל, מהעולם הערבי והמערבי, שקוראות לכבוד ואמון באדם. התחלתי לחפש עוד קולות דומים כאלו, במרחב של הארגונים האזרחיים וגם במרחב האישי". מהו המסר העיקרי העולה ממחקרייך, שאלנו אותה, והיא ענתה: "האסלאם הוא דת הדוגלת בשלום, באחווה, ידידות ורחמים בין האנשים, מכל המינים והקטגוריות החברתיות". בהתייחסה לעובדה שהקול האסלאמי מתועל לא פעם לאפיקים אלימים, היא מוסיפה: "לצערי התעורר קושי ליישם את הקול האסלאמי המאמין. שלל סיבות גרמו להיחלשותו ולהפיכתו לכלי לחימה באחר ולא לכלי של שלום ואחווה. האלימות בחברה הערבית מאוד כואבת לי ומטרידה אותי. הבן שלי משחק כדורגל. בגלל המצב אני בקושי מרשה לו לצאת מהבית בשעות החשכה". נשים מרקע דתי שומרות בדרך כלל על פרטיותן בקנאות, כיצד הצלחת לסלול מסילות לליבן ולשכנע אותן לשתף פעולה? "מכיוון שעבודת המחקר שלי קוראת לצלילה מעמיקה לתוך האסלאם, לשחזור ויישום הערכים ההומאניים הטמונים בו מזה אלפי שנים, הרבה אנשים ונשים מתחברים ומתחברות למסר הזה. לשמחתי, אנשים רבים נרתמים לשיח פוזיטיבי ופועלים יחדיו לקידום למידה ועשייה אסלאמית מעצימה ושוחרת שלום".

ד"ר נאהד אשקר שרארי, מומחית לפמיניזם איסלאמי ומרצה בתוכנית למגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, .2023 היא זוכת מלגת פולברייט לשנת המלגה היוקרתית הוענקה לה על פעילותה האקדמית, בנימוק שהיא "המבריקה מבין החוקרים הצעירים בישראל". במימון מלגת פולברייט היא אמורה לצאת בקרוב לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב. סיפור הצלחתה מרשים ומעורר השראה. את התואר הראשון בעבודה סוציאלית סיימה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תואר שני, גם כן בעבודה סוציאלית, עשתה באוניברסיטת בלבד, העניקה 22 חיפה. בין לבין, בהיותה בת טיפול סוציאלי לבני הקהילה הבדואית ביישובים ערערה בנגב וחורה. עבודתה הוכתרה בהצלחה, בלי קשר לעובדת היותה כה צעירה. "הנשים המוסלמיות נולדות לתוך מציאות המחייבת אותן להשקיע מעל ומעבר בכל רגע נתון. אין לנו זמן להיות צעירות. צריך לחיות ולשרוד. במקרה שלי, הייתי מוכרחה לתרום לנזקקים מהידע והנסיון שצברתי במהלך לימודיי האקדמיים". חדורת מוטיבציה לסייע לחברה שממנה באה, המשיכה נאהד במסלול התקדמותה, וסיימה לימודי מגדר לתואר שלישי בבן גוריון. עבודת הדוקטורט שלה – "זהויות דתיות בקרב נשים מוסלמיות בקונטקסט של משפחה, חברה ומדינה" נעשתה בהנחיית פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, שליוותה אותה ותמכה בה לאורך כל הדרך. "סראב האמינה בי באופן מיוחד, נדיר ויוצא דופן. היא האמינה בקול הייחודי, הדתי האסלאמי, שהוא שונה ויש הסבורים שגם משונה. בלעדיה ספק רב אם הייתי מגיעה לאן שהגעתי". התמיכה הבלתי מסויגת שקיבלה נאהד ממשפחתה ומסביבתה הקרובה אף היא סייעה להשגת יעדיה. "המשפחה עזרה לי להתגבר על כל הקשיים, עם הרבה סבלנות ותמיכה. האהבה שקיבלתי ממשפחתי הייתה הכוח העיקרי שהניע אותי קדימה". שנה בכפר אכסאל שבגליל 43 היא נולדה לפני התחתון. משפחתה, הלא דתיה, גידלה אותה על ערכים של כבוד וחירות לבחירות אישיות מעצימות. "בדרך זו הלכתי כל חיי, מחפשת,

עוצמתו של הדתי העצמי

ממצאי המחקר של ד"ר נאהד אשקר שרארי חושפים את קיומן של זהויות דתיות המפתחות את העצמי שלהן בדגש על מקורות ידע דתיים אסלאמיים מעצימים. המסקנה העיקרית העולה מעבודתה מתייחסת להיווצרותו של 'עצמי דתי' המגלם את התפתחותה של "סוכנות דתית פסיכולוגית-אסלאמית", כהגדרתה. אותה "סוכנות" עצמית מאתגרת את כוחות הקולקטיב ומגדילה את מרחב התמרון שלהן ואת שליטתן בתחומים רבים, כגון זוגיות, מיניות, משפחה, חברה וחיים בישראל. מצד שני, כעולה ממסקנות המחקר, הנשים המפתחות את העצמי דתי, אינן מתארגנות בארגונים של החברה האזרחית, אבל הן נאבקות למען זכויותיהן בכוחות עצמן. כמו כן הן מקדמות ביקורת דתית הרואה דווקא בדתי גורם שבכוחו לחולל עצמי עצמאי.

| אבג 17

ד"ר מלכה שחם נולדה במוסקבה לזוג מהנדסים מוכשרים שידעו מעט מאוד על יהדותם בהשפעת חייהם בגלות. על אף ששורשי משפחתה נמנים על צאצאי דוד המלך, המסורת היחידה שנותרה למשפחה הייתה הענקת שם פרטי יהודי בהיחבא לכל בן או בת משפחה בלידתם. , בתום מאבק עיקש והתפרקות 13 בהיותה בת מסך הברזל, עלתה משפחתה ארצה. כעבור ארבע שנים, לאחר שירות לאומי, החלה את לימודי התואר הראשון. במהלך השנים זכתה להכיר יותר את שורשיה, לחזור בתשובה ולהקים בית חסידי. כיום היא עמלה על חינוכם ילדיה. 8 של מילדותה ליווה אותה רצון עז לשמש קול לאלו שחסרים את היכולת או האפשרות להשמיע את קולם. מלכה חשה זכות גדולה לגעת 15- בסיפורם ובנפשם של אנשים. במשך כ שנה פעלה כדוברת ויועצת אסטרטגית של ארגונים חברתיים, הפועלים לפיתוח מענים לצרכי אוכלוסיות מוחלשות. בתוקף תפקידה סייעה לאנשים המתמודדים עם מוגבלויות, למשפחות במצוקה, ילדים בסיכון, ניצולי שואה, עולים חדשים. שאיפתה להרחיב סמכות ולהוסיף כלים למימוש החזון לפיתוח המענים לאוכלוסיות מוחלשות, הובילה אותה חזרה לאקדמיה. היא עמיתת פוסט-דוקטורט בבית הספר ) באוניברסיטת SGS ללימודים גלובליים ( גטבורג בשבדיה, ובמקביל מלמדת במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ד"ר שחם פעילה בארגונים התורמים לקידום ופיתוח מענים לצרכי אוכלוסיות מודרות בוועדות מוניציפליות, חברתיות ומקצועיות. לאחרונה סיימה פוסט דוקטורט במחלקה למדע וטכנולוגיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת. את התואר השני והתואר השלישי עשתה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2020-2016 מחקר חלוצי, אשר ערכה בשנים במסגרת הדוקטורט, בהנחייתו של פרופ' עמית שכטר, בחן לעומק את סוגיית הפער הדיגיטלי בקרב אחת האוכלוסיות השמרניות בחברה הישראלית - החברה החרדית. אחת ממטרות המחקר הייתה להגדיר ולחדד את צרכי המידע הקריטיים של הנשים החרדיות דרך ליווי רגיש שעקב אחר תהליך "הביות" של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבתיהן ובחייהן. ביצוע המחקר זיכה את ד"ר שחם במענק מחקר על שם יובל נאמן מטעם משרד החדשנות, המדע

אמצעים טכניים ומיומנויות, כפי שמקובל להניח, אלא מהתגוננות של קהילות שמרניות מפני תכנים העלולים לסכן את ערכיהן. מסקנות המחקר הובילו את שחם לפיתוח גישה תיאורטית ויישומית בשם ׳הנגשה רגישה׳, לקידום שוויון בנגישות הציבור למידע, השואפת להפחתת הדרה טכנולוגית וצמצום פערים דיגיטליים. מדובר במענה ידידותי למשתמשים ולמשתמשות לאתגרי נגישות למידע. מסקנות המחקר עודדו פיתוח של מגוון פתרונות יישומיים, מבוססי "הנגשה רגישה" לקידום שוויון נגישות למידע. נושא ה"הנגשה הרגישה" נכלל בדוח מבקר המדינה בתחום של הנגשת שירותי סחר מקוון לאוכלוסיות מודרות. בימים אלו נמנית ד"ר שחם בצוות מחקר בינלאומי, הבוחן את יעילות הגישה לקידום נגישות למידע בקרב אוכלוסיות מוחלשות ברמה בינלאומית. את ההשראה לפעילותה הענפה למען הזולת שאבה מהוריה: "הוריי הם דוגמה ומופת לנתינה והכלה כלפי הזולת, לחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה, והכל מתוך הומור ואופטימיות. אני מקווה להמשיך ללמוד מהם כל חיי". בהתייחסה לשילוב בין קריירה אקדמית וחיי משפחה, היא אומרת: "מסע אקדמי נחווה במקרים רבים כספינה בלב ים. זהו אתגר שמצריך הכנה מקדימה של עוגנים, חוסנים ומעטפות תמיכה, זיקוק יעדים ויכולות, עבודה מתמדת על איזון בין המרחבים השונים, כמו גם תשומת לב לתמרורי אזהרה. קל וחומר כאשר מדובר בקריירה אקדמית ובמשפחה ברוכה ילדים. אני מלאת הודיה, שזכיתי לאיש נפלא ושותף מלא לכל 'ההרפתקאות', לילדים מלאי סקרנות ואחווה והרבה מאוד סייעתא דשמיא". רבות המילים החמות והאוהבות שמביעה שחם על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "ביתי האקדמי" כהגדרתה. "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אפשרה לי לצמוח בין כתליה כאשת מקצוע, כחוקרת וכבת ישראל שלא מוותרת על פסיק אחד מערכי התורה, ועל כך אני אסירת תודה ומלאת הערכה. אני צופה – ומצפה – לפתיחתו של השער למדע ולאקדמיה עבור הציבור החרדי, ובפרט לחוד החנית שבו – הנשים החרדיות". שחם שואפת להמשיך לממש את חלומותיה, לקדם את מחקריה המרתקים, לפרסם וליישם את ממצאיהם; היא מקווה לשבור את תקרת הזכוכית בהשתלבות במשרת הוראה ומחקר באקדמיה ולהצליח לשלב את האמור עם תפקידיה למען הכלל".

והטכנולוגיה, כמו גם במלגת הוות"ת ובאות הוקרה ע"ש יעקב דון הי"ד. במחקרה הומחשה מרכזיות המרשתת (אינטרנט) בתקופתנו להשגת מידע ולביצוע

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אפשרה לי לצמוח בין כתליה כאשת מקצוע, כחוקרת וכבת ישראל שלא מוותרת על פסיק אחד מערכי התורה, ועל כך אני אסירת תודה ומלאת הערכה

פעולות חיוניות. כמו כן התבהרה מפת הפערים בחברה הישראלית, שבה לא לכל הקהלים מתאפשרת נגישות מספקת למקורות מידע ולמערכות טכנולוגיות. לדברי ד"ר שחם, זעקת , COVID19 החירום שהציבה בפנינו מגפת ה- הפכה את שאלת הנגישות למידע לגורם מכריע ברמה הישרדותית עבור אוכלוסיות מודרות טכנולוגית. היא סבורה שחדירתן של טכנולוגיות המידע לחיי הפרט מגבירה את האיום שחשות הקהילות המסורתיות, ובכללן החברה החרדית בישראל. ומה לגבי הנשים החרדיות?, שאלנו את ד"ר שחם, והיא השיבה: "הן מהוות את חוד החנית של החברה החרדית מבחינה חברתית-כלכלית. אך בעוד שיעור התעסוקה שלהן דומה לנתון מקביל של נשים במגזר הכללי, פער ההכנסה ביניהן הוא עדיין גדול. מחקרים עדכניים מראים כי אף העשירון המקצועי העליון של נשים חרדיות, מודר ביחס לנשים ישראליות שאינן חרדיות, והן אינן מצליחות ליטול חלק שוויוני בעולם התעסוקה הישראלי". במחקרה של ד"ר שחם בולטת השאיפה של הנשים החרדיות לצמצום פערים דרך פיתוח נגישות אישית, בלתי מתווכת, לשם מילוי מגוון אתגרים מקצועיים ואישיים בחייהן. מרואיינות סיפרו כי הן מחפשות דרך מיידית, יעילה ועצמאית לדלות מידע קונקרטי, אישי ואינדיבידואלי הנדרש לתפקודן, מבלי לסכן את ערכיהן. עוד העלו ממצאי המחקר כי פערים דיגיטליים יכולים לנבוע לא רק מהיעדר

18 אמנות האפשר |

ד"ר מלכה שחם נולדה במוסקבה למשפחה חילונית אחרי שעלתה לישראל | חזרה בתשובה והקימה בית כיום היא עמלה על | חסידי ילדיה ותורמת 8 חינוכם של מכישוריה כמרצה במחלקה לתקשורת

מחוברת אחרת

19 | אבג

שותפות שהגשימה חלומות. בוגרי התוכנית עם נציגי האוניברסיטה ושירות בתי הסוהר

אסירי תודה

מחזור נוסף של התוכנית 'חלונות לחלומות בקמפוס' הגיע לסיומו | באוניברסיטת בן-גוריון בנגב אחד מבוגרי התוכנית: "שמחתי מאוד שניתנה לי האפשרות להגיע לאוניברסיטה ולהגשים חלום ילדות"

20 כוחו של הביחד |

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פותחת את שעריה לאוכלוסיות מגוונות, והראיה: של התוכנית 'חלונות לחלומות 9- המחזור ה בקמפוס' הגיע לסיומו וצוין בטקס מרגש בנוכחות 2023 בפברואר 14- שהתקיים ב בוגרי התוכנית ובני משפחותיהם, נציגי האוניברסיטה ושירות בתי הסוהר, כמו גם סטודנטים וסטודנטיות שהיו שותפים למיזם. את האירוע כיבד בנוכחותו סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, ג'ף קיי.

החומות. אסירים מבתי 13 את המחזור הנוכחי סיימו סוהר במחוז הדרום. הם נחשפו לתחומי לימוד שונים, כמו רפואה, כלכלה וגיאוגרפיה. כמו כן הם העשירו את ידיעותיהם בסיוע הרצאותיהם של מיטב החוקרים והמרצים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ביניהם פרופ' מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, פרופ' חיים וייס, מהמחלקה לספרות עברית, וד"ר אלי רוזנברג, מהפקולטה למדעי הבריאות. התוכנית התנהלה תחת אחריותה של שוש קסאי, רכזת גיוון במחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה. אלעד מתן בר גיל ואלון מור גלינדו, שניהם סטודנטים לרפואה, מלווים את משתתפי התוכנית זו השנה השלישית. אחת לשבוע, בימי ראשון, למדו האסירים בעזרת מתן ואלון על עולם הרפואה. הסבירו להם איך מבצעים החייאה, כיצד מפענחים צילומי רנטגן ובדיקות דם. "הייתם קבוצה מעולה ואינטליגנטית, גיליתם סקרנות ועמדתם בכל היעדים האקדמיים", אמר אלעד לתלמידיו בטקס הסיום. "נפתחה לפניכם דלת לאקדמיה – תשאירו אותה פתוחה. יש לכם את היכולת ליצור עתיד טוב יותר. לעולם אל תוותרו על החלומות שלכם. זכות גדולה הייתה לי להכיר אתכם". בנימה אישית הוא ציין כי "החלק האהוב עלי בשיעור היה אותן חמש דקות אישיות שאיתן התחלנו כל מפגש, ובהן סיפרתם על עצמכם ועל דברים שמעניינים אתכם". תוך שהוא מישיר מבט לעבר האסירים הסטודנטים, הוסיף אלון: "התגברתם על אתגרים ומכשולים, ובזכות הקורס אתם יוצאים עם ידע נרחב. יש לכם את הידע הדרוש להעניק עזרה ראשונה, ומעכשיו תוכלו

חופש אקדמי מחוץ לכלא. נציג האסירים נושא דברים בטקס הסיום

מעומק הלב אני מודה לאוניברסיטת בן-גוריון על

לעזור לסביבתכם הקרובה ולהקל על סבלו של האחר. במיוחד בימים אלה, העולם זקוק לכם ולחמלה שלכם". במהלך הקורס סיירו משתתפי 'חלונות לחלומות בקמפוס' במעבדת הרובוטיקה שם קיבלו סקירה מאלפת מפי יוסי זהבי. במעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית הוצגו לפניהם החידושים בעולם הטכנולוגיה הלוויינית. מנהלת המעבדה, פרופ' שמרית ממן, התמקדה בהרצאותיה בתרומת הלוויינים לטיפול בזירות אסון. ח.ח, ממשתתפי התוכנית, התקשה להסתיר את התרגשותו: "הלימודים באוניברסיטה הגשימו בשבילי חלום ילדות. הם עזרו לי להסתכל על החיים בדרך אחרת ולהכיר עולמות חדשים – הרי לא בכל יום יצא לי להכיר סטודנטים לרפואה, מלאי רצון ומוטיבציה ללמד, להקשיב ולעזור. מעומק הלב אני מודה לאוניברסיטת בן-גוריון על ההשקעה בתוכנית. טעמתי טעימה קטנה מעולם ההשכלה הגבוהה, והיא נתנה לי חשק לטעום עוד".

שיתוף פעולה בין המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה, בראשותה של עו"ד ורד סרוסי-כ"ץ, ושירות בתי הסוהר הוליד את התוכנית. "פתחנו את שערי האוניברסיטה לפני קהלים מגוונים מרקע שונה, מתוך הבנה שהיא שייכת לכולם", אמרה עו"ד סרוסי כ"ץ. עד כה השלימו את לימודיהם במסגרת אסירים. והיד 150 ' 'חלונות לחלומות בקמפוס עוד נטויה. השנה חודשה התוכנית המקורית שבמסגרתה הגיעו האסירים ללימודים בקמפוס האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס בבאר שבע. בשנתיים האחרונות, בצל מגבלות הקורונה, הגיעו המרצים והסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון לבית הסוהר - והעבירו את חומר הלימודים מאחורי ההשקעה בתוכנית. טעמתי טעימה קטנה מעולם ההשכלה הגבוהה, והיא נתנה לי חשק לטעום עוד

21 | אבג

הישגיה יוצאי הדופן של החברה הבדואית בתחומי החינוך והתעסוקה, כמו גם הקשיים והאתגרים, הוצגו לפני חברי סגל רק | האוניברסיטה במהלך סיורם ביישובים חורה, לקיה ואום בטין חמש עשרה דקות מבאר שבע

צעירות ומבוגרות בתחומי החינוך והתעסוקה. לצד המיזמים המרשימים, אי אפשר היה להתעלם מהבעיות האובייקטיביות המעיבות על המגזר הבדואי. במהלך סיורם בבית הספר התיכון אבו כף שבכפר אום בטין נחשפו משתתפי הסיור לאתגרים המורכבים הניצבים בפני תלמידיו ותלמידותיו. עיקר הבעיה נובעת מתנאים פיזיים ירודים. באום בטין, שהוכר על ידי המדינה, עדיין חסרות 2005 בשנת תשתיות אלמנטריות, כמו חיבור לרשת החשמל ומדרכות. מנהל בית הספר, יוסף אבו כף, והמורה לעברית יסמין אבו עסא, הציגו חלק מהבעיות. לדבריהם, התלמידים סובלים בעיקר בחורף. חלקם לא למדו בתקופת הקורונה מכיוון שסביבת מגוריהם לא הייתה מחוברת לרשת האינטרנט, כך שהלמידה מרחוק לא יצאה לפועל. מחסור במורים למקצועות הריאליים מאלץ את התלמידים להיטלטל בדרכים: בימי שישי הם נוסעים לבית הספר תמר בבאר שבע כדי ללמוד פיזיקה. היו תלמידות שסיפרו שעקב המחסור בתחבורה בכפר, חלקן נאלצות לצעוד חצי שעה מדי יום, הלוך וחזור - בדרכן לבית הספר ובחזרה ממנו. בעיה נוספת היא הנשירה הגבוהה יחסית של בנים לעומת בנות עקב הצורך לצאת לעבוד ולעזור בכלכלת המשפחות העניות. ואף על פי כן, יש מקום לאופטימיות. "גילויי התושייה, ההתעקשות על הלימודים, ההישגים הגבוהים והמאמץ הנדרש מתלמידי ותלמידות כפר אום בטין ראויים לציון בהתחשב במצוקתם", אומרת פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, סגנית נשיא האוניברסיטה לענייני מגוון והכלה, שאירגנה את הסיור. והיא מסכמת: "החברה הבדואית מפגינה רצון עז להשתלב בחברה הישראלית. שאיפותיה נובעות מתוך רצון לקדם את האוכלוסייה באמצעות השכלה, חינוך ותעסוקה. חברות וחברי סגל האוניברסיטה התרשמו מהמארחים הבדואים והביעו נכונות לתרום ולהתחבר לקהילתם".

עשרות חברות וחברי סגל האוניברסיטה השתתפו לאחרונה בסיור להכרת מערכת החינוך הבדואית בנגב. הדובדבן שבקצפת היה בית הספר עהד למצוינות במדעים הממוקם ביישוב חורה. מדובר במוסד חינוכי רב תחומי שבו כל תלמיד יכול למצוא את מקומו במקצוע שהוא אוהב. אקדמאים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון הקימו במטרה לגבש את המנהיגות 2009 אותו בשנת המדעית, העתידית, של המגזר הבדואי בנגב. בית הספר, בניהולו של המתמטיקאי ד"ר מוחמד אבו נג'א, בוגר של בן-גוריון, הפך לפנינה במדבר. הוא מציע לתלמידיו מגמות לימוד רבות, כגון פיסיקה, מתמטיקה, מדעי הבריאות, פסיכולוגיה, כימיה וביולוגיה. בלימודים מושם דגש על פיתוח מנהיגות מדעית באמצעות פרויקטים ומיזמים מדעיים והכשרת מדריכים בעלי ידע במקצועות הנלמדים. בית הספר מהווה נקודת מפגש בין תלמידים מיישובים שונים וממשפחות מגוונות ומגיעים אליו בהסעות מאורגנות. תלמידיו צמאים לידע ולהשכלה גבוהה; דוברי עברית רהוטה בזכות מיזמים משותפים עם בתי ספר יהודיים ברחבי הארץ. יחד עם זאת, הבחינה הפסיכומטרית עדיין מהווה חסם משמעותי לכניסתם דרך שערי האקדמיה הישראלית. גם למענם מופעלת התוכנית "שער לאקדמיה", ונולדו עוד מסגרות למען הגברת הנגישות להשכלה גבוהה. עניין רב עורר הסיור בעמותת סידרה, הפועלת להעצמת נשים בחברה הבדואית. במסגרת העמותה, הממוקמת בתחומי המועצה המקומית לקיה, הוקם מפעל לאריגת שטיחים המיועד לסייע לכלכלת הנשים שעברו הסבה מקצועית – מרעיית צאן להפקת מוצרי אריגה בעבודת יד. מדובר ביוזמה מרשימה המדגימה יזמות כלכלית של נשים בחברה הבדואית. מנהלת העמותה, חדרה אלסנע, סיפרה בגאווה על מיזמים ארציים ובינלאומיים להעצמת נשים

החברה הבדואית מפגינה רצון עז להשתלב בחברה הישראלית. שאיפותיה נובעות מתוך רצון לקדם את האוכלוסייה באמצעות השכלה, חינוך ותעסוקה. חברות וחברי סגל האוניברסיטה התרשמו מהמארחים הבדואים והביעו נכונות לתרום ולהתחבר לקהילתם

22 מעורבות בקהילה |

אהלן וסהלן

23 | אבג

קמפוקוס חמש תמונות מתוך הקמפוס כפי שנקלטו בעדשת המצלמה של דני מכליס