עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ד"ר מלכה שחם נולדה במוסקבה לזוג מהנדסים מוכשרים שידעו מעט מאוד על יהדותם בהשפעת חייהם בגלות. על אף ששורשי משפחתה נמנים על צאצאי דוד המלך, המסורת היחידה שנותרה למשפחה הייתה הענקת שם פרטי יהודי בהיחבא לכל בן או בת משפחה בלידתם. , בתום מאבק עיקש והתפרקות 13 בהיותה בת מסך הברזל, עלתה משפחתה ארצה. כעבור ארבע שנים, לאחר שירות לאומי, החלה את לימודי התואר הראשון. במהלך השנים זכתה להכיר יותר את שורשיה, לחזור בתשובה ולהקים בית חסידי. כיום היא עמלה על חינוכם ילדיה. 8 של מילדותה ליווה אותה רצון עז לשמש קול לאלו שחסרים את היכולת או האפשרות להשמיע את קולם. מלכה חשה זכות גדולה לגעת 15- בסיפורם ובנפשם של אנשים. במשך כ שנה פעלה כדוברת ויועצת אסטרטגית של ארגונים חברתיים, הפועלים לפיתוח מענים לצרכי אוכלוסיות מוחלשות. בתוקף תפקידה סייעה לאנשים המתמודדים עם מוגבלויות, למשפחות במצוקה, ילדים בסיכון, ניצולי שואה, עולים חדשים. שאיפתה להרחיב סמכות ולהוסיף כלים למימוש החזון לפיתוח המענים לאוכלוסיות מוחלשות, הובילה אותה חזרה לאקדמיה. היא עמיתת פוסט-דוקטורט בבית הספר ) באוניברסיטת SGS ללימודים גלובליים ( גטבורג בשבדיה, ובמקביל מלמדת במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ד"ר שחם פעילה בארגונים התורמים לקידום ופיתוח מענים לצרכי אוכלוסיות מודרות בוועדות מוניציפליות, חברתיות ומקצועיות. לאחרונה סיימה פוסט דוקטורט במחלקה למדע וטכנולוגיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת. את התואר השני והתואר השלישי עשתה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2020-2016 מחקר חלוצי, אשר ערכה בשנים במסגרת הדוקטורט, בהנחייתו של פרופ' עמית שכטר, בחן לעומק את סוגיית הפער הדיגיטלי בקרב אחת האוכלוסיות השמרניות בחברה הישראלית - החברה החרדית. אחת ממטרות המחקר הייתה להגדיר ולחדד את צרכי המידע הקריטיים של הנשים החרדיות דרך ליווי רגיש שעקב אחר תהליך "הביות" של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבתיהן ובחייהן. ביצוע המחקר זיכה את ד"ר שחם במענק מחקר על שם יובל נאמן מטעם משרד החדשנות, המדע

אמצעים טכניים ומיומנויות, כפי שמקובל להניח, אלא מהתגוננות של קהילות שמרניות מפני תכנים העלולים לסכן את ערכיהן. מסקנות המחקר הובילו את שחם לפיתוח גישה תיאורטית ויישומית בשם ׳הנגשה רגישה׳, לקידום שוויון בנגישות הציבור למידע, השואפת להפחתת הדרה טכנולוגית וצמצום פערים דיגיטליים. מדובר במענה ידידותי למשתמשים ולמשתמשות לאתגרי נגישות למידע. מסקנות המחקר עודדו פיתוח של מגוון פתרונות יישומיים, מבוססי "הנגשה רגישה" לקידום שוויון נגישות למידע. נושא ה"הנגשה הרגישה" נכלל בדוח מבקר המדינה בתחום של הנגשת שירותי סחר מקוון לאוכלוסיות מודרות. בימים אלו נמנית ד"ר שחם בצוות מחקר בינלאומי, הבוחן את יעילות הגישה לקידום נגישות למידע בקרב אוכלוסיות מוחלשות ברמה בינלאומית. את ההשראה לפעילותה הענפה למען הזולת שאבה מהוריה: "הוריי הם דוגמה ומופת לנתינה והכלה כלפי הזולת, לחשיבה יצירתית מחוץ לקופסה, והכל מתוך הומור ואופטימיות. אני מקווה להמשיך ללמוד מהם כל חיי". בהתייחסה לשילוב בין קריירה אקדמית וחיי משפחה, היא אומרת: "מסע אקדמי נחווה במקרים רבים כספינה בלב ים. זהו אתגר שמצריך הכנה מקדימה של עוגנים, חוסנים ומעטפות תמיכה, זיקוק יעדים ויכולות, עבודה מתמדת על איזון בין המרחבים השונים, כמו גם תשומת לב לתמרורי אזהרה. קל וחומר כאשר מדובר בקריירה אקדמית ובמשפחה ברוכה ילדים. אני מלאת הודיה, שזכיתי לאיש נפלא ושותף מלא לכל 'ההרפתקאות', לילדים מלאי סקרנות ואחווה והרבה מאוד סייעתא דשמיא". רבות המילים החמות והאוהבות שמביעה שחם על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "ביתי האקדמי" כהגדרתה. "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אפשרה לי לצמוח בין כתליה כאשת מקצוע, כחוקרת וכבת ישראל שלא מוותרת על פסיק אחד מערכי התורה, ועל כך אני אסירת תודה ומלאת הערכה. אני צופה – ומצפה – לפתיחתו של השער למדע ולאקדמיה עבור הציבור החרדי, ובפרט לחוד החנית שבו – הנשים החרדיות". שחם שואפת להמשיך לממש את חלומותיה, לקדם את מחקריה המרתקים, לפרסם וליישם את ממצאיהם; היא מקווה לשבור את תקרת הזכוכית בהשתלבות במשרת הוראה ומחקר באקדמיה ולהצליח לשלב את האמור עם תפקידיה למען הכלל".

והטכנולוגיה, כמו גם במלגת הוות"ת ובאות הוקרה ע"ש יעקב דון הי"ד. במחקרה הומחשה מרכזיות המרשתת (אינטרנט) בתקופתנו להשגת מידע ולביצוע

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אפשרה לי לצמוח בין כתליה כאשת מקצוע, כחוקרת וכבת ישראל שלא מוותרת על פסיק אחד מערכי התורה, ועל כך אני אסירת תודה ומלאת הערכה

פעולות חיוניות. כמו כן התבהרה מפת הפערים בחברה הישראלית, שבה לא לכל הקהלים מתאפשרת נגישות מספקת למקורות מידע ולמערכות טכנולוגיות. לדברי ד"ר שחם, זעקת , COVID19 החירום שהציבה בפנינו מגפת ה- הפכה את שאלת הנגישות למידע לגורם מכריע ברמה הישרדותית עבור אוכלוסיות מודרות טכנולוגית. היא סבורה שחדירתן של טכנולוגיות המידע לחיי הפרט מגבירה את האיום שחשות הקהילות המסורתיות, ובכללן החברה החרדית בישראל. ומה לגבי הנשים החרדיות?, שאלנו את ד"ר שחם, והיא השיבה: "הן מהוות את חוד החנית של החברה החרדית מבחינה חברתית-כלכלית. אך בעוד שיעור התעסוקה שלהן דומה לנתון מקביל של נשים במגזר הכללי, פער ההכנסה ביניהן הוא עדיין גדול. מחקרים עדכניים מראים כי אף העשירון המקצועי העליון של נשים חרדיות, מודר ביחס לנשים ישראליות שאינן חרדיות, והן אינן מצליחות ליטול חלק שוויוני בעולם התעסוקה הישראלי". במחקרה של ד"ר שחם בולטת השאיפה של הנשים החרדיות לצמצום פערים דרך פיתוח נגישות אישית, בלתי מתווכת, לשם מילוי מגוון אתגרים מקצועיים ואישיים בחייהן. מרואיינות סיפרו כי הן מחפשות דרך מיידית, יעילה ועצמאית לדלות מידע קונקרטי, אישי ואינדיבידואלי הנדרש לתפקודן, מבלי לסכן את ערכיהן. עוד העלו ממצאי המחקר כי פערים דיגיטליים יכולים לנבוע לא רק מהיעדר

18 אמנות האפשר |