עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אין לנו זמן להיות צעירות. צריך לחיות ולשרוד. במקרה שלי, הייתי מוכרחה לתרום לנזקקים מהידע והניסיון שצברתי במהלך לימודיי האקדמיים

בודקת, לא מאמינה, מאמינה, ובודקת שוב ושוב", אומרת ד"ר אשקר שרארי. כיום היא מתגוררת עם בעלה סלימאן, מנהל בית ספר, ושלושת ילדיהם בכפר כאבול, ונמצאת באופן קבוע על הציר המחבר את ביתה בצפון הארץ ומקום עבודתה בבאר שבע. אחרי למידה עצמית וחשיפה למקורות דתיים 2012 אסלאמיים, התחזקה בדת. משנת סיגלה לעצמה אורח חיים דתי: היא מתפללת חמש פעמים ביום, חובשת חיג'אב, ולובשת שמלה ארוכה ורחבה. העניין הדתי לא הסתיים כאן. נאהד המשיכה לחפש את הפרשנות המאמינה בזכות האדם לחיים מכובדים ולקידום מנהיגות אמיצה לשינוי פני החברה. "בדרך זו שמעתי קולות של הרבה נשים מוסלמיות מישראל, מהעולם הערבי והמערבי, שקוראות לכבוד ואמון באדם. התחלתי לחפש עוד קולות דומים כאלו, במרחב של הארגונים האזרחיים וגם במרחב האישי". מהו המסר העיקרי העולה ממחקרייך, שאלנו אותה, והיא ענתה: "האסלאם הוא דת הדוגלת בשלום, באחווה, ידידות ורחמים בין האנשים, מכל המינים והקטגוריות החברתיות". בהתייחסה לעובדה שהקול האסלאמי מתועל לא פעם לאפיקים אלימים, היא מוסיפה: "לצערי התעורר קושי ליישם את הקול האסלאמי המאמין. שלל סיבות גרמו להיחלשותו ולהפיכתו לכלי לחימה באחר ולא לכלי של שלום ואחווה. האלימות בחברה הערבית מאוד כואבת לי ומטרידה אותי. הבן שלי משחק כדורגל. בגלל המצב אני בקושי מרשה לו לצאת מהבית בשעות החשכה". נשים מרקע דתי שומרות בדרך כלל על פרטיותן בקנאות, כיצד הצלחת לסלול מסילות לליבן ולשכנע אותן לשתף פעולה? "מכיוון שעבודת המחקר שלי קוראת לצלילה מעמיקה לתוך האסלאם, לשחזור ויישום הערכים ההומאניים הטמונים בו מזה אלפי שנים, הרבה אנשים ונשים מתחברים ומתחברות למסר הזה. לשמחתי, אנשים רבים נרתמים לשיח פוזיטיבי ופועלים יחדיו לקידום למידה ועשייה אסלאמית מעצימה ושוחרת שלום".

ד"ר נאהד אשקר שרארי, מומחית לפמיניזם איסלאמי ומרצה בתוכנית למגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, .2023 היא זוכת מלגת פולברייט לשנת המלגה היוקרתית הוענקה לה על פעילותה האקדמית, בנימוק שהיא "המבריקה מבין החוקרים הצעירים בישראל". במימון מלגת פולברייט היא אמורה לצאת בקרוב לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב. סיפור הצלחתה מרשים ומעורר השראה. את התואר הראשון בעבודה סוציאלית סיימה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תואר שני, גם כן בעבודה סוציאלית, עשתה באוניברסיטת בלבד, העניקה 22 חיפה. בין לבין, בהיותה בת טיפול סוציאלי לבני הקהילה הבדואית ביישובים ערערה בנגב וחורה. עבודתה הוכתרה בהצלחה, בלי קשר לעובדת היותה כה צעירה. "הנשים המוסלמיות נולדות לתוך מציאות המחייבת אותן להשקיע מעל ומעבר בכל רגע נתון. אין לנו זמן להיות צעירות. צריך לחיות ולשרוד. במקרה שלי, הייתי מוכרחה לתרום לנזקקים מהידע והנסיון שצברתי במהלך לימודיי האקדמיים". חדורת מוטיבציה לסייע לחברה שממנה באה, המשיכה נאהד במסלול התקדמותה, וסיימה לימודי מגדר לתואר שלישי בבן גוריון. עבודת הדוקטורט שלה – "זהויות דתיות בקרב נשים מוסלמיות בקונטקסט של משפחה, חברה ומדינה" נעשתה בהנחיית פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, שליוותה אותה ותמכה בה לאורך כל הדרך. "סראב האמינה בי באופן מיוחד, נדיר ויוצא דופן. היא האמינה בקול הייחודי, הדתי האסלאמי, שהוא שונה ויש הסבורים שגם משונה. בלעדיה ספק רב אם הייתי מגיעה לאן שהגעתי". התמיכה הבלתי מסויגת שקיבלה נאהד ממשפחתה ומסביבתה הקרובה אף היא סייעה להשגת יעדיה. "המשפחה עזרה לי להתגבר על כל הקשיים, עם הרבה סבלנות ותמיכה. האהבה שקיבלתי ממשפחתי הייתה הכוח העיקרי שהניע אותי קדימה". שנה בכפר אכסאל שבגליל 43 היא נולדה לפני התחתון. משפחתה, הלא דתיה, גידלה אותה על ערכים של כבוד וחירות לבחירות אישיות מעצימות. "בדרך זו הלכתי כל חיי, מחפשת,

עוצמתו של הדתי העצמי

ממצאי המחקר של ד"ר נאהד אשקר שרארי חושפים את קיומן של זהויות דתיות המפתחות את העצמי שלהן בדגש על מקורות ידע דתיים אסלאמיים מעצימים. המסקנה העיקרית העולה מעבודתה מתייחסת להיווצרותו של 'עצמי דתי' המגלם את התפתחותה של "סוכנות דתית פסיכולוגית-אסלאמית", כהגדרתה. אותה "סוכנות" עצמית מאתגרת את כוחות הקולקטיב ומגדילה את מרחב התמרון שלהן ואת שליטתן בתחומים רבים, כגון זוגיות, מיניות, משפחה, חברה וחיים בישראל. מצד שני, כעולה ממסקנות המחקר, הנשים המפתחות את העצמי דתי, אינן מתארגנות בארגונים של החברה האזרחית, אבל הן נאבקות למען זכויותיהן בכוחות עצמן. כמו כן הן מקדמות ביקורת דתית הרואה דווקא בדתי גורם שבכוחו לחולל עצמי עצמאי.

| אבג 17