עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

50 אוניברסיטת בן-גוריון בת משנים מציאות מהדורה חגיגית

2019 דצמבר | טבת תש"ף | 123 גיליון

דבר הנשיא

מה בגיליון

, שותפים יקרים להיות חלק מאוניברסיטה שמשנה זכינו , אוניברסיטה אשר לולא הוקמה . מציאות הקרובה והרחוקה ) הייתה היום סביבתה אוניברסיטה . מקום שונה לחלוטין ( כאחת שמגשימה , שהחלוציות היא נשמת אפה שנה את השליחות שהועידו 50 כבר להפריח שממה וליצור יש : לה מייסדיה ובמעגלים הולכים , בכל המובנים , מאין . ומתרחבים בנגב היא מקום גוריון - אוניברסיטת בן אלפים רבים של מומחים . שמשנה חיים מהנדסים , רופאים - הנגב מעולים מרחבי עסקים ואנשי אנשי , רוח אנשי , ומדענים הסתם חיים אחרים חיים מן היו , אקדמיה לולא ניתנה להם ההזדמנות לרכוש השכלה אליהם מצטרפים כמובן . אצלנו , מצוינת כאן שעתידם המבטיח , גם הסטודנטים שלנו . לפניהם עדיין באר שבע גם היא לא הייתה העיר גאוות , צומחת , משגשגת – שהיא היום ללא האוניברסיטה השוכנת – כל תושביה את אוניברסיטה ששינתה לחלוטין ; בלבה , ישראל מעמדה של באר שבע בקרב ערי ומושכת אליה בכל שנה תושבים חדשים שהביאה ; שבוחרים להקים בה את ביתם סטודנטים עשרות אלפי , לאורך השנים , לעיר , לעצמם חוויה אחרת אשר ביקשו , סגל ואנשי שאין – אווירה מיוחדת ותחושת שליחות . באף אוניברסיטה אחרת דומה להן נראה שאזור הנגב , אם נרחיב את המעגל רוח ההתנדבות : נהנה מהשפעתנו כולו המעורבים בקרוב , של הסטודנטים שלנו משנה , תוכניות חברתיות יצירתיות 40 - ל כל הגילים תושבים בני את חייהם של אלפי הפך והמדבר הסובב אותנו ; והמגזרים וחדשני לשדה מחקר ענקי ביוזמת חוקרינו , חקלאות , מים בתחומים חיוניים כמו . סביבה וביוטכנולוגיה , אנרגיה בכל , החזית עבור מדינת ישראל אנחנו , חזית מחקרית ומדעית וגם . המובנים

הסופגת מפעם , חזית ביטחונית , לצערנו אך ממשיכה בעשייה , לפעם רקטות וטילים בעיקר החזית ואולי ; בעיקשות ובהתמדה אשר ראה בנגב , גוריון - הדרומית שחזה בן מקום שבתם של אבותינו , את ערש האומה ך עלינו " בתנ וקבע שכמו , אברהם ויצחק שנוהגים כמו , ולא לרדת ) לעלות הנגבה כך נאמר בספר בראשית שהרי ;(... לומר ."... ויעל משם באר שבע " :( 23 , ו " כ ) פורצים היום גבולות פירות עמלנו אם די . ומשנים מציאות וחיים בעולם כולו , לחקר אוטיזם הלאומי נזכיר את המרכז תחומית מעניקה תקווה - הרב שעבודתו את מרכז , למיליונים רבים בכל העולם לחקר פוליטיקה וחברה המרכז , אפריקה לחקר המזרח התיכון אירופאית והמרכז והדיפלומטיה שפועלים לשיפור הקשרים את המכונים וכמובן ; אוכלוסיות שונות בין שנה 45 אשר פועלם מזה – לחקר המדבר , האקלים יותר ויותר עם שינויי הופך רלוונטי מזון , וחוקריהם תורמים רבות להבטחת מים . ואנרגיה לאנושות כולה דרך גם למובילי בשנים האחרונות היינו חתמה האוניברסיטה 1992 - כבר ב . בחלל טווח עם - על הסכם לשיתוף פעולה ארוך בפברואר ; סוכנות החלל האמריקאית , NASA נוכחות בחלל בעקבות כבר הייתה לנו 2017 לוויין - ננו , BGUSAT - שיגורם המוצלח של ה התצפית המדעי לוויין ," ונוס " ושל , מתקדם של מדינת ישראל שנמצא תחת הראשון . אחריותם של חוקרינו היובל השני . יובל של חלוציות מאחורינו ומקווה שגם מאמין ואני . כבר בפתחנו , שנה לאוניברסיטה 100 במלאת , בסופו המחקרית והחברתית תלך פעילותנו לומר את יוכלו דרכנו ותתרחב וממשיכי להיות חלק זכינו : פתחתי המשפט שבו . מאוניברסיטה שמשנה מציאות , שלכם

9-8 מדענית משלנו ורדה שושן-ברמץ 13-12 מקור השראה סארה אבו-כף 19-18 פצצת אנרגיה דוד פיימן 27-26 דוד ברקת 37-36 מקמ"ג לאב"ג זאב וניה הדרי 39-38 למען הספורט ויקו חדד

מבין בניין

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות אסנת איתן מנהלת המחלקה:

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il דוא"ל: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

פרופסור דניאל חיימוביץ

3 | אבג

דבר העורך

לאוניברסיטה 50- לכבוד שנת ה החלטנו להניח בצד את הראיונות הסטנדרטיים ולייצר משהו חדש על בסיס ישן. עניין אותנו לדעת איך השתקפה התפתחותה של האוניברסיטה בעיתוניה הרשמיים ('נגבה' ו'אבג') לאורך השנים, וסיפקנו את סקרנותנו דרך סיפוריהם של חוקרות וחוקרים המלווים אותנו בעשורים האחרונים. עיתון 'נגבה' יצא לאור באמצע והיה העיתון הראשון של 80- שנות ה האוניברסיטה בשפה העברית. אבל הוא לא היה הראשון שסיפר את סיפורנו: 'ברברן', בטאון הסטודנטים הבן- גוריוניסטים, כבש את הקמפוסים כבר העליזות. 70- בשנות ה באין אינטרנט או פרסומים פירטיים, נהנה 'נגבה' ממונופול תקשורתי בתחומי האוניברסיטה. דיווחיו התמציתיים נדחסו לשני עמודים גדולים, עד לשלב שבו קצרה היריעה מלהכיל את היקף הפעילות במוסדנו. בגיליונו הראשון, שיצא לאור , דיווח ידיעון 1985 בנובמבר האוניברסיטה בעמוד השער: "חבר הנאמנים מברך על המאמצים לשיפור המצב התקציבי של האוניברסיטה". הנשיא פרופ' חיים אילתה בירך את 'נגבה' ביום חגו: "יצירת תקשורת טובה יותר בתוך המוסד ובין המוסד וידידיו בישראל נראית לי כבעלת חשיבות ראשונה במעלה. אני מעוניין להעביר לכל חברי הסגל מידע על הנעשה בין כותלי האוניברסיטה; שיידעו על ההישגים ועל הקשיים. מעל דפי גיליון זה אני שולח ברכה חמה לכל העובדים והלומדים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לידידיה ולשוחריה". הרחיב העיתון 80- בשלהי שנות ה את שורותיו. לצד הדיווחים המהודקים הופיעו ב'נגבה' סיפורי צבע שהציתו את הדמיון, כמו למשל סיפורו של סוס המירוץ האוניברסיטאי שזיכה אותנו

עיתונות ותקשורת | 4

בפרסים או הדיווח הדרמטי על מציאת שיני כריש בכניסה לבאר שבע. (שני הסיפורים נשלפו מתוך הארכיון, והם מוצגים לראווה למטה משמאל). 'נגבה' שינה את פניו ובהמשך גם את הועבר הקולמוס 90- שמו. בסוף שנות ה האוניברסיטאי ל'אבג', ומאז ועד היום מלקטים כתביו מידע מעניין מתוך השפע. בשני העשורים האחרונים צוטט 'אבג' עשרות פעמים באמצעי התקשורת הארציים, מכתב-עת פנימי הפך העיתון למקור מידע אמין אודות אוניברסיטה תוססת ומיוחדת התופסת את מקומה הראוי בארץ ובעולם. 'אבג' מתקדם עם הזמן: מהדורותיו המודפסות והאלקטרוניות מתעדכנות באופן שוטף ומעלות את פרסומי האוניברסיטה מדרגה. תחומי הסיקור של העיתון נוגעים לפעילותה האקדמית והקהילתית של האוניברסיטה, תוך שימת דגש על עבודתם המדעית של חוקריה בכל הפקולטות. עובדים מכל הסגלים שידם קלה בכתיבה מקבלים במה חופשית להציג ב׳אבג׳ את הישגיהם. אתגר קרת, פרופסור במחלקה לספרות עברית ומגדולי הסופרים בני זמננו, מכבד מדי פעם את קוראינו בטעימות מיצירותיו הקסומות. בגיליון זה בחר קרת לשתף אתכם בחוויותיו ממעמקי המרחב המוגן בשעת אזעקה ומתקפת טילים. 1991 לשם השוואה צורפה ידיעה משנת שתיעדה את החיים בקמפוס בעיצומה של מלחמת המפרץ הראשונה. כולנו מקווים שצלילים אחרים יתנגנו באזורנו בחמישים השנים הבאות, ומי ידווח שליח 'אבג' 2069 יודע אולי בשנת בלעדית - ושלא על מנת לקבל פרס - מאוניברסיטת טהראן.

קריאה מהנה, חיים זלקאי

5 | אבג

המסע המופלא אל החלל

בשנים האחרונות נעשה באוניברסיטה מאמץ ניכר ליצור תשתית ידע בתחום הנדסת החלל והלווינים, מתוך הבנה שבתחום הזה גלומים אתגרים מחקריים והנדסיים. במסגרת המאמץ הזה נוצרה הזדמנות לפתח יחד עם התעשייה האווירית ננו-לוויין כחול לבן. שיגורו בפברואר 15- ב BGUSAT המוצלח של ה- צירף את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2017 לרשימה מכובדת של גופים מדעיים שיש להם נוכחות בחלל. הלוויין הזעיר, שגודלו קילוגרמים 5 כגודל קרטון חלב ומשקלו בלבד, מצויד במצלמות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה המאפשרת בחירה של אזורי הצילום והמחקר. הוא שוגר מבסיס שיגור בהודו ננו-לווינים. 103 יחד עם עוד הצוות המוביל של הפרויקט כולל את סגן נשיא האוניברסיטה לפיתוח אזורי ותעשייתי פרופ' דן בלומברג, ד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית, והחוקר אבירן סדון. ננו-לוויינים מאפשרים פעילות בתחומי הנדסת החלל וחקר החלל במחיר זול הרבה יותר מכפי שהיה מקובל בעבר. הדבר מאפשר לאקדמיה להיות פעילה יותר בתחומים אלה ומעודד חדשנות ויזמות של חוקרים ושל סטודנטים. תחום החישה מרחוק מאפשר לנתח מרחוק תכונות של פני כדור הארץ והאטמוספרה, בעיקר על-ידי השימוש בנתונים דיגיטליים הנשלחים מלוויינים. המידע הלווייני מגיע למדענים הישראלים בזמן אמיתי, והדבר מאפשר כוכבים צפוי להימשך עם שיגורו של גנרטור סולארי מיניאטורי שפותח במכונים לחקר המדבר שיגורם המוצלח של הננו-לוויין ושל לוויין התצפית BGUSAT המדעי הראשון של ישראל, "ונוס", מעיד על הנוכחות המרשימה של אוניברסיטת המסע בין | בן-גוריון בחלל

מדעי כדור-הארץ | 6

לבצע מחקרים לצורך פיתוח של מודלים לחיזוי מזג אוויר, חיזוי ומעקב אחר שריפות, ניטור סופות אבק, איתור ומעקב אחר זיהום ימי, אפיון מרחבי של בצורות, וצפייה באסונות טבע. בדרכה לעבר היעד הנשגב חתמה על הסכם 1992 האוניברסיטה בשנת לשיתוף פעולה ארוך טווח עם סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, כדי להתוות תוכנית משותפת למדידה של חלקיקי אבק מדבריים. במסגרת ההסכם העמידה נאס"א ציוד טכנולוגי מתקדם לרשות מדעני המעבדה בשדה בוקר וקיימה בנגב ניסויי שדה משותפים. שיתוף הפעולה ההדוק בין הצדדים הוביל להקמת האתר למדידת חלקיקים אטמוספריים ולכיול חיישנים חלליים שהוא בעל רציפות הנתונים האיכותיים מהגבוהים בעולם. במרוצת השנים ביססה אוניברסיטת בן-גוריון את מעמדה בחקר החלל האקדמי נחתם הסכם בין סוכנויות 2005 בישראל. בשנת החלל הישראלית והצרפתית לשם בנייה, שיגור, והפעלת ה"ונוס" - לוויין התצפית המדעי הראשון של ישראל שמבצע מחקר חקלאי באוגוסט 2- ואקולוגי. הלוויין הצרפתי שוגר ב מגיאנה הצרפתית (טריטוריה בשליטת 2017 צרפת בחוף הקריבי של דרום אמריקה) על גבי משגר 'וגה'. במעבדתו של פרופ' ארנון קרניאלי, מוותיקי החוקרים במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, ממוקם המרכז המדעי של הלוויין והזרוע התפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל. "זהו שילוב חסר תקדים בתחום המחקר הלווייני, והוא מאפשר קשת רחבה של שימושים במדעי כדור-הארץ", אומר פרופ' קרניאלי. אוניברסיטת בן-גוריון הוכיחה מזמן צפוי 2020 שהשמים הם לא הגבול, ובתחילת שיגור נוסף של פרויקט בן-גוריוני לחלל. מדובר באב-טיפוס של גנרטור סולארי מיניאטורי, פרי פיתוחם של פרופ' ג'פרי גורדון ממכון שוויץ לחקר אנרגיה וסביבות צחיחות במכוני בלאושטיין, ושותפיו בארה"ב. בסיוע מענק מטעם משרד המדע והטכנולוגיה הושלם פיתוחו של מתקן ראשון מסוגו להפקת חשמל מאור השמש, ועל-פי התוכנית נאס"א תשגר אותו בקרוב לתחנת החלל הבינלאומית.

1987 מאי

7 | אבג

אופקים חדשים במחקר פרופ' ורדה שושן-ברמץ גדלה בבאר שבע, למדה כמה שנים באופקים ותמיד חלמה בתפקידיה המרתקים | להיות מדענית באקדמיה היא הגשימה את חלומה

עולים חדשים", משחזרת פרופ' שושן-ברמץ את הימים ההם. "מן המחזור שלי יצאו שני רופאים, מזכירות בכירות בתעשייה, עוד כמה בוגרי אוניברסיטה ומנהלות בתי- ספר. עובדה זו מלמדת שלא רק הסביבה החברתית קובעת בעיצוב אישיותו של הילד, אלא גם האנרגיה של המחנכים שהשקיעו בכל אחד ואחת מאתנו". פרופ' שושן-ברמץ היא מדענית "תוצרת בית". את לימודי התואר הראשון בביולוגיה היא למדה באוניברסיטת בן-גוריון, בבניין שהיה פעם בית-מלון  - בית היאס. בהפסקות ישבה עם חבריה על שפת בריכת המלון. את התואר השני סיימה בהצטיינות בחסות משותפת של האוניברסיטה העברית ו"אוניברסיטת הנגב". האוניברסיטה עדיין לא הוסמכה אז להעניק תואר שלישי בביולוגיה, ולכן קיבלה הדוקטורנטית הצעירה דוקטורט בביוכימיה ממכון ויצמן למדע (בהנחיה משותפת של פרופ' נון שביט מן האוניברסיטה שלנו, שעליו היא מדברת בגעגועים, ופרופ' מרדכי אברון ז"ל ממכון ויצמן). את הפוסט-דוקטורט עשתה בגרמניה, בארה"ב ובקנדה. כבת הנגב וכתלמידת האוניברסיטה העדיפה ד"ר שושן-ברמץ לחזור לכור מחצבתה, למרות הצעות עבודה מפתות היא 1982 שהופנו אליה מחוץ-לארץ. בשנת הצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת

ורדה שושן רצתה בילדותה להיות רופאה או מעצבת, ורק כשלמדה בתיכון "אשל הנשיא" החליטה שתהיה מדענית. כמה מן המורים שלימדו אותה בתיכון נפגשו איתה בהמשך דרכה והיא שמחה לשבח אותם על עבודתם המסורה. "החומר הועבר בצורה כל כך מעניינת שאי אפשר היה להישאר אדישים", היא מחמיאה למוריה. לרצות להיות 16 מה מביא נערה בת מדענית? "הלימודים המעניינים בתיכון. שיעורי הביולוגיה אותם אהבתי במיוחד. המסירות של המורים והאופן האינדיבידואלי שבו הם התייחסו לכל תלמיד. הסבלנות שהייתה להם לענות על כל השאלות שלנו, ומעל לכל – ההרגשה שהם מטים אוזן קשבת. ואם אני זוכרת אותם עד היום, סימן שהם עשו את מלאכתם נאמנה ואף יותר מכך". משפחת שושן עלתה לארץ ממרוקו בשנת כשוורדה הייתה בת שלוש. המשפחה 1954 התיישבה במושב רנן שבנגב וכעבור שנתיים עקרה לבאר-שבע. בתחילת שנות השישים עברה המשפחה לאופקים בעקבות בנייה מואצת של מפעלים שנזקקו לכוח-עבודה. מדובר בשנות השישים, כשמדינת ישראל הצעירה קלטה עלייה מכל הגלויות. המאבקים העיקריים התמקדו בקיום הבסיסי, והמשאבים הופנו לבנייה מואצת ברחבי המדינה. "בכיתה שלי, למשל, למעלה ממחצית התלמידים היו ילידי הארץ והשאר

בן-גוריון, שתהפוך למחלקה למדעי החיים. היא כיהנה כראש המחלקה למדעי , ובתקופה זו 2004-2000 החיים בשנים גדל מספרם של הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים. היא הצליחה לגייס חברי סגל מעולים למחלקה ולמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב כשהיא מתחרה במוסדות כמו מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' שושן-ברמץ פעלה להקמת המכון מאז שהוכרז על הקמתו וניהלה אותו עד סוף שנת 2004 בשנת . בנוסף להיותו מרכז מצוינות עולמי 2015 במחקר, מהווה המכון פלטפורמה אקדמית לביצוע מחקר בין-תחומי ואקדמי בתחום הביוטכנולוגיה. מטרתו העיקרית היא להביא לידי יישום מסחרי פיתוחים וטכנולוגיות חדשניות. בתחילת דרכה כמדענית התמקדו מחקריה במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על-ידי גירוי עצבי, ובהמשך התמקדה במיטוכונדריה (המכונה "תחנת הכוח של התא") ובתפקידיה בחייו ובמותו של התא. כיום ברור כי המיטוכונדריון ממלא תפקיד מרכזי לא רק בייצור האנרגיה בתא אלא שולט על המוות המתוכנת של התא. במילים אחרות: המיטוכונדריון נשמע לעקרון הביולוגי ש"מוטב למות מאשר לטעות". מחקרה פורץ-הדרך הוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות להרס סלקטיבי של

מדעי החיים | 8

תאי סרטן, ו"הוא פותח אפשרויות חדשות לטיפול בכל סוגי הסרטן", כהגדרתה. בשנים האחרונות התפרש מחקרה על עוד תחומים כמו אלצהיימר ומחלות אוטואימוניות (מחלות אלה נגרמות מתגובה מוטעית של מערכת החיסון נגד תאים ורקמות בריאות). גופים ציבוריים ואנשי עסקים פרטיים העניקו לפרופ' שושן-ברמץ תמיכה כספית נדיבה כדי שתוכל לקדם את מחקריה: הקרן הלאומית למדע, משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן האמריקאית ללוקמיה ולימפומה, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן.

1987 מאי

במקצוע שלנו חייבים להיות תמיד מעודכנים. אני באמת אוהבת את מה שאני עושה, כך שעבודתי היא גם התחביב שלי

כמו כן התקבלו תרומות ממדען אמריקאי ומאיש עסקים באר שבעי. מאמרים בכתבי-עת 160 נזקפים לזכותה מקצועיים חשובים. היא זכתה במענקים ובפרסים רבים במשך השנים, כגון: פרס ברגמן של הקרן הדו-לאומית למדע (קבלת הפרס מתועדת בצילום משמאל), מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי חברת 'טבע', פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה, פרס באר שבע למצוינות לשנת בתחום המדע והמחקר, כהוקרה על 2006 תרומתה הייחודית להעלאת קרנה ולחיזוק מעמדה ותדמיתה של בירת הנגב, ועוד. את רוב זמנה מקדישה פרופ' שושן- ברמץ למחקר ולמעקב אחר ההתפתחויות המדעיות בעולם. את שעות הפנאי המעטות שלה היא מקדישה לעיסוק בתחביבה העיקרי – קריאת מחקרים. לפעמים היא גם מרשה לעצמה לפתור תשבצים. "במקצוע שלנו חייבים להיות תמיד מעודכנים. אני באמת אוהבת את מה שאני עושה, כך שעבודתי היא גם התחביב שלי", היא מתוודה.

9 | אבג

שדות אורן : צילום

מעוצמת הפיצוץ המבוקר גוש אדמה שהתאבן דור מציג - בן ' פרופ

מאבני היסוד של האקדמיה בבאר שבע גבי בן-דור, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, עשה היסטוריה מקומית: הוא הפרופסור הראשון בתחום התמחותו המדעי הוא תרם תרומה חשובה למערכת | ש"הולידה" מערכת החינוך בבירת הנגב הביטחון, כשהקים את 'המרכז לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' הקמפוס המרכזי היה בבית היאס. הלימודים התקיימו בחנויות שלאורך רחוב קרן היסוד, ורוב המורים שלימדו אותו הגיעו מהטכניון שבחיפה. את לימודי התואר הראשון סיים בן-דור דורון חבצלת, הקים פרופ' בן-דור את 'המרכז לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' שתורם עד היום תרומה משמעותית לזרועות השונות של מערכת הביטחון. במסגרת המרכז הקים ופיתח את 'מעבדת ניקבות ההלם' ו'מעבדת מטוטלת האימפקט' שנחשבות כמובילות בתחומן בעולם. בעשורים האחרונים בחנו מדעני 'המרכז

גבי בן-דור הוא הילד השביעי שנולד בבאר שבע לאחר שחרורה מידי הצבא המצרי, והפרופסור הראשון ש"הולידה" מערכת החינוך בעיר הולדתו. לאורך השנים זקף לזכותו הישגים מרשימים בתחומי התמחותו, לקורת רוחם של הוריו, שושנה ופאול סנדור, שהיו הזוג הראשון שנישא בבאר שבע המשוחררת. בעת שירותו הצבאי נפל דבר בבאר שבע ששינה את מהלך חייו – הוקמה האוניברסיטה. "לולא הקמתה, ספק אם הייתי לומד לימודים אקדמיים, שכן לימודים באוניברסיטה מרוחקת מבאר שבע היו מסיטים אותי מתוכניתי להשתלב בחברת-הבנייה של אבי, 'סנדור בע"מ'", אומר גבי. האוניברסיטה אפשרה לו לרכוש הכשרה כמהנדס מכונות, במקביל לניהול האדמיניסטרטיבי של חברת הבנייה המשפחתית. ,1971 כשגבי התחיל ללמוד בשנת

, בהצטיינות יתרה, וכעבור שנה 1975- ב סיים תואר שני. באוניברסיטת טורונטו את לימודיו 1978 שבקנדה סיים בשנת לתואר שלישי. הדוקטור הצעיר הצטרף למחלקה להנדסת מכונות 1979 בשנת כחבר סגל אקדמי בדרגת מרצה, ובתוך עשר שנים קודם לדרגת פרופסור מן המניין. כיהן כראש המחלקה 1991-1987 בשנים נבחר 1994 להנדסת מכונות, ובשנת לדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. כדיקן 12- ל 6- הוביל את צמיחת הפקולטה מ סטודנטים. 5,000 - ל 2,000 - מחלקות, ומ , לאחר ניהול המכונים למחקר 2008 בשנת שימושי, נבחר שוב לדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. בסיועו ובתמיכתו של פרופ'

לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' את עמידותם של מבנים בפני פיצוצים. אחד הניסויים, שנערך ביוזמת המכון הגיאופיסי לישראל, היה שונה מקודמיו בממדיו ובגלי ההדף שיצר. ככה זה טון חומר-נפץ. 100 כשמפוצצים את הפטרייה שהתאבכה מעל שטח הניסויים ונסקה לשחקים ראו בעין בלתי-מזוינת ממרחק בסולם 2.8 רב. הדי הפיצוץ, שהיה בעוצמה של ריכטר, נקלטו היטב בישראל וגם בהרבה תחנות-מחקר בעולם, אלפי קילומטרים ממקום האירוע. בפיצוץ ייחודי זה שולבו כמה ניסויים – באחד מהם נבחנה עמידותם של מחסני תחמושת בפני פיצוץ גדול; נמדדו בו פרמטרים

הגנת המולדת | 10

מסטרנטים 38 בכתבי-עת מדעיים. הוא הנחה דוקטורנטים - אחד מהם, פרופ' אבי 20- ו לוי, משמש כיום כדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. לסיכום אומר הילד השביעי שנולד בבאר שבע והדיקן הראשון שיצא ממנה: "קשה לדמיין כיצד הייתה נראית באר שבע ללא שנה אחרי 20 האוניברסיטה, שנוסדה לידתי וחוגגת בימים אלה את יום-הולדתה ."50- ה

ממשיך לנהל כיום פרופ' אורן שדות, ובהנהגתו שודרגו מעבדות המרכז ויכולותיהן המחקריות. פרש פרופ' בן-דור לגמלאות 2018 - ב וכיום הוא ממשיך לתרום לאוניברסיטה כשותף פעיל במספר מחקרים המבוצעים עבור מערכת הביטחון במעבדות 'המרכז 40 לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון'. במהלך שנות שירותו באוניברסיטה פירסם בן-דור מאמרים 300- ספרים, ונזקפים לזכותו כ 8

קשה לדעת כיצד הייתה נראית באר שבע ללא האוניברסיטה, שנה אחרי לידתי 20 שנוסדה וחוגגת בימים אלה את יום- 50- הולדתה ה

רבים המלמדים על התנהגותם של מבני בטון הנמצאים לא הרחק ממוקד הפיצוץ. "אחת ממטרות הניסוי הייתה 'לאפס' את המכשירים בתחנות-מחקר שונות בעולם ולכייל אותם לצורך מעקב אחרי ניסויים גרעיניים", מסביר פרופ' בן-דור. "המידע שנאסף במהלך הניסוי שודר באמצעות לוויינים לווינה, מקום מושבה של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית". תוצאות הניסוי הדהדו למשך תקופה ארוכה אצל הגורמים העוסקים במיגון בונקרים ומבני בטון. "אותנו העסיקה השאלה איזו כמות של ניתן לאחסן בבונקר מבלי שהתפוצצותו TNT תגרום לפיצוצי-משנה בבונקרים סמוכים", אומר פרופ' בן-דור. "ממצאי הבדיקה הוכיחו שהבונקרים מוגנים היטב". הנושא של שיפור עמידות מבנים בפני פיצוצים זוכה לתשומת-לב גוברת בשנים האחרונות, לנוכח ריבוי התקפות הטרור 11- והאיומים הצבאיים בעולם כולו. החל מ מנוסחות דרישות תכנון 2001 בספטמבר ועיצוב חדשניות לגבי מבנים ומתקנים ציבוריים וצבאיים, שישפרו את עמידותם מול פיגועי טרור ומלחמות. 'המרכז לחקר ופיתוח טכנולוגיות מיגון' מפעיל שש מעבדות: 'מעבדת ניקבות ההלם'; 'מעבדת מטוטלת האימפקט'; 'מעבדה למכניקה חישובית'; 'מעבדת תותחי הגז'; 'מעבדת .Split Hopkinson תיל מתפוצץ'; ומעבדת במקביל, מתבצעת במרכז פעילות אקדמית ענפה: תלמידים לתואר ראשון, מסטרנטים ודוקטורנטים מבצעים בו את פרויקטי הגמר שלהם ואת מחקריהם. מטרת המרכז היא לפתח כלים מדעיים לצורך תכנון מבנים חדשים בעלי עמידות גבוהה ולשפר את עמידותם של מבנים קיימים בפני גלי הלם והדף הנוצרים מפיצוצים. את המרכז ומעבדותיו

1999 ינואר

11 | אבג

מכפר לא מוכר - להכרה בינלאומית כף היא ראש התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים בפקולטה - ר סארה אבו " ד הצלחתה המרשימה נוסכת השראה על סביבתה | הרוח והחברה למדעי שרואה בה מודל לחיקוי

ד"ר סארה אבו-כף מבטאת את התקדמותן המטאורית של נשות המגזר הבדואי בשמי האקדמיה. העובדות מדברות בעד עצמן: מספר הסטודנטיות הבדואיות הלומדות באוניברסיטאות ,2013- ב 370- ל 1995- עלה מחמש סטודנטיות ב . לזינוק 2019 בסיומה של שנת 500- וליותר מ המרשים בנתונים האלה היה אחראי במידה רבה 'מרכז ארנו לחקר החברה הבדואית והתפתחותה'. על-ידי פרופ' אסמעיל 1998 המרכז הוקם בשנת אבו-סעד בתרומתו הנדיבה של רוברט ארנו, יהודי )1994-1983( שנים 11 מניו-יורק שכיהן במשך כיושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה. נגישות להשכלה גבוהה היא גורם משמעותי להמשך המגמה המעודדת הזאת. "הנשים הבדואיות התקדמו כשהבינו שלימודים והשכלה גבוהה הם הכוח המניע של הנשים בעולם של היום", אומרת ד"ר אבו-כף. שנה למשפחה עם חמישה 43 סארה נולדה לפני ילדים. אביה עבד כשכיר, אמה הייתה עקרת-בית. בדרך להגשמת יעדיה המקצועיים היא התגברה על קשיים רבים, שהבולט שבהם היה היעדר אספקה שוטפת של שירותים בסיסיים כמו חשמל, מים ותחבורה ציבורית. "בתקופת התיכון למדתי לאור נרות. כשלמדתי באוניברסיטה 'נהניתי' מאספקת חשמל סדירה, ואחרי אותן שעות חסד חזרתי הביתה, לכפר, והשתמשתי שוב בנרות", היא נזכרת. מגיל צעיר גילתה אבו-כף עניין בעולם האקדמיה. את לימודיה באוניברסיטת בן-גוריון התחילה . כעבור ארבע שנים סיימה תואר ראשון 1995 בשנת במחלקה למדעי ההתנהגות. היא המשיכה לתואר שני

מדעי הרוח והחברה | 12

בן-גוריון והפקולטה למדעי הרוח והחברה היו בשבילי תמיד בית חם. תמיד הרגשתי שיש מי שעומד לצדי". את מרגישה כמי שהצליחה כנגד כל הסיכויים? "אני מרגישה כמי שהצליחה מעבר לחלומותיה. למכשולים אני קוראת אתגרים והזדמנויות ללמוד ולפתח יכולות נוספות". מהו ה"אני מאמין" שלך? ה'אני מאמין' שלי הוא שאין דבר העומד בפני הרצון. אם ישנה מטרה מוגדרת צריך

לחשוב ולפעול כדי להשיג אותה. כדי להגיע גבוה צריך לכוון גבוה. בדרך להשגת המטרה חשוב ליהנות, ללמוד בשקדנות, ולטפח את הקשרים החברתיים - המשאב החשוב לכולנו". בראשית דרכה כסטודנטית היו אלה המרצים ועוזרי סגל ההוראה שסייעו לה להצליח בלימודים. בהמשך קיבלו יחסי הגומלין תפנית וכיום היא עצמה מייעצת ועוזרת לגורמים באוניברסיטה, בעיקר בנושא של התאמת הצרכים והשירותים לסטודנטים הבדואים.

בפסיכולוגיה קלינית וללימודי הדוקטורט במחלקה . בעבודת 2010 לפסיכולוגיה, אותם סיימה בשנת הדוקטורט שלה, שנעשתה בהנחייתה של פרופ' ביאטריס פריאל ז"ל, חקרה פגיעוּת לדיכאון ולמצוקה גופנית בקרב סטודנטים מקבוצות תרבותיות שונות, והתמקדה בסטודנטים בדואים. בעקבות מחקרה הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון תוכנית התערבות לליווי הסטודנטים הבדואים. ד"ר אבו-כף היא הפסיכולוגית הקלינית הראשונה בחברה הערבית- בדואית בישראל. 2012- את הפוסט-דוקטורט עשתה (בשנים ) במכון לאנתרופולוגיה רפואית באוניברסיטת 2011 הרווארד, לשם נסעה עם בעלה וששת ילדיהם. בסיום לימודיה מעבר לים חזרה אלינו ונקלטה כחברת סגל במסגרת התוכנית לניהול ויישוב

1986 יוני

אוניברסיטת בן-גוריון היא בית חם בשבילי. תמיד הרגשתי שיש מי שעומד לצדי

סכסוכים. תחום התמחותה הוא פסיכולוגיה בין-תרבותית, שבו התחילה להתעניין בעבודת הדוקטורט. כבר אז התעניינה בהשפעות שיש להקשרים תרבותיים על האישיות, ההתמודדות והמצוקה בקרב סטודנטים. "הייתי רגישה להבדלים בין התרבויות ולהשלכות שיש להבדלים אלה על תהליכים נפשיים שהאדם חווה", היא מסבירה. "עולם האקדמיה מורכב מעבודה מחקרית והוראה, ושני התחומים האלה משכו אותי מאוד", מוסיפה ואומרת הפסיכולוגית מן הכפר אום בטין. "היה לי כיף ומאתגר מאוד ללמד, וגם העבודה המחקרית מלאה אתגרים ומאפשרת למידה מתמשכת". מבני משפחתה למדה איך עובדים קשה ואיך תומכים בבן משפחה כדי שיטפס במעלה ההר; מהמרצים והחוקרים שליוו אותה באוניברסיטה שאבה השראה. מהם למדה איזה אשת מקצוע, מרצה וחוקרת היא רוצה להיות. לדבריה, "המרצים שלי עזרו לי להאמין בכוחות ובפוטנציאל הטמון בי; הם עודדו אותי לפעול למימושו. ובכלל, אוניברסיטת

13 | אבג

. של הפקולטות לניהול תפקידן לגבי תודעתי מוביל שינוי מלול במהלך הרצאה ' פרופ

בדומה לרבים וטובים מחברי סגל האוניברסיטה, גם סיפורו של פרופ' מיקי מלול מעורר השראה: לאחר שירותו הצבאי היה מלול עובד קבלן במפעל לייצור בקבוקי פלסטיק בירוחם, וחלומו הגדול היה... לקבל שם קביעות. משנקלע המפעל לקשיים וכל עובדי הקבלן פוטרו, פנה מלול ללימודים גבוהים. הוא סיים אצלנו שלושה תארים בהצטיינות יתרה, ואת הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קורנל מכהן מלול 2018 בארה"ב. מחודש אוגוסט כדיקן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. עולם התעשייה אולי הפסיד עובד חרוץ, אבל עולם האקדמיה ואוניברסיטת בן-גוריון הרוויחו מומחה בתחום הניהול. מיקי מלול נולד וגדל בדימונה. הצלחתו

מדעי הניהול | 14

חיים מפעל במפעל לייצור בקבוקים וחלם מלול עובד קבלן היה מיקי בצעירותו כיום הוא פרופסור ומסייע לסטודנטים | לקבל קביעות במפעל בפקולטה לניהול להגשים את חלומותיהם האקדמיים

בשנה האחרונה אנחנו מובילים שינוי תודעתי לגבי תפקידן של הפקולטות לניהול בהתבסס על הרעיון שעליהן להיות חלק מפתרון הבעיות החברתיות

"בשנה האחרונה אנחנו מובילים שינוי תודעתי לגבי תפקידן של הפקולטות לניהול - הן צריכות להיות חלק מפתרון הבעיות החברתיות. המוטו שלנו - 'ניהול מוביל ,company- ו society = חברה' (חברה במובן הדו-משמעי - ח.ז), כאשר המנהלים משמשים כסוכנים של שינוי חברתי. הם משפיעים לא רק על ביצועי החברה אלא גם על העובדים, על הלקוחות ועל הספקים. הכשרת מנהלים אצלנו היא רחבה וכוללת, מעבר לתחומי הליבה, גם תכנים במנהיגות, יזמות ואחריות חברתית. בסיוע ארגז הכלים שהם רוכשים אצלנו יהיו הבוגרים שלנו ראש החץ של הובלת השיפור בעולם שבו אנו חיים. וזוהי מהפכה של ממש בעולם הניהול". השתלבותם של בוגרי הפקולטה בתפקידי מפתח בתחומים רבים ומגוונים מעידה על איכותה הגבוהה. עשרות בוגרים "עשו את זה בגדול", וביניהם חוקר המוח, פרופ' אלון חן, בוגר תואר שני למצטיינים במינהל עסקים , שנבחר לכהונת נשיא מכון ויצמן ) MBA ( למדע. עוד ברשימה האקסקלוסיבית של בוגרי הפקולטה לניהול: ד"ר ענת אנגל, בוגרת תואר שני בניהול מערכות בריאות, למנכ"לית המרכז 2018 שמונתה בשנת הרפואי וולפסון; שבי שמר, בוגרת תואר שני במינהל עסקים, שמונתה למנכ"לית בנק איגוד; ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, בעל תואר שני מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית; וד"ר אברהם יצחק, בוגר רפואה ובוגר תואר שני בניהול מערכות בריאות, שהוא גם קצין בדרגת אלוף משנה ומפקד על חיל הרפואה של פיקוד הדרום.

שמואלי שי : צילום

בעולם האקדמיה גורמת גאווה גדולה לתושבי עירו. מלבדו לא ידוע על דימונאי שנבחר לכהונת דיקן פקולטה באחד מן המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. "להגיד 'פרופסור מלול מדימונה' זו לא עוד אמירה", אומר ראש עיריית דימונה, בני ביטון. "זוהי אמירה שמשמעותה 'כולנו יכולים, אם רק נרצה'. אני מאמין שעוד נכונו לו גדולות ונצורות בתחומי עיסוקו. פרופסור מלול הביא כבוד וגאווה לדימונה, כולנו גאים בו". ניסיון החיים של מלול עיצב את תפיסת עולמו, ולשיטתו "השכלה גבוהה היא נדבך חשוב ביצירת צמיחה כלכלית ודרך לצמצום בין עניים לעשירים, ובין המרכז לפריפריה". מחקריו מתמקדים במדיניות כלכלית בשוק העבודה, בפיתוח כלכלי באזורי פריפריה,

בפערי השכר ובקשר שבין תמריצים כלכליים, ביצועים והשכלה. בהשראת סיפורו האישי פירסם מלול מחקר בשם "עבודה כמלכודת 2015 בשנת עוני". מוסבר בו שעבודה של צעירים בזמן כניסתם לשוק העבודה עלולה להיות מלכודת עוני משום שהיא מונעת מהם לפנות להשכלה גבוהה או להשכלה מתקדמת. ממצאי המחקר שערך פרופ' מלול גובשו יחד עם שותפיו, פרופ' ישראל לוסקי Journal of ולירן קורן, והופיעו בכתב העת .Employment Counseling בעיניו, הגדלת השפעתה של הפקולטה לניהול על הנגב ועל המדינה היא מטרה ראשונה במעלה. לדעתו, אחריות חברתית באקדמיה היא ציר מרכזי בדרך למצוינות:

15 | אבג

| מירי עמית התחילה את חייה במחנה-עקורים בגרמניה על-יד העיר אולם, שבה נולד אלברט איינשטיין כיום היא פרופסור ויש | במשך שנה גרה עם הוריה במחנה עולים בארץ ואחר-כך גרה כמה שנים במעברה לה זכויות רבות בקידום הוראת המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטה בראש הפירמידה

מירי עמית התחילה את חייה במחנה- עקורים בגרמניה. היא עלתה ארצה כתינוקת. שנה גרה עם הוריה במחנה עולים ואחר-כך גרה כמה שנים במעברה, באוהל. "הוריי היו שרידי השואה שלחמו כפרטיזנים ביערות ושהו כמה שנים בסיביר. הם היו ציונים נלהבים. שום קושי לא נחשב בעיניהם. גדלתי במקום שעל לימודים באוניברסיטה אפילו לא חלמו. אבל במשפחתנו היו רבנים ותלמידי חכמים, שנרצחו, והרגשתי שעליי להמשיך ולשאת את לפיד הלמדנות". הכישרון והאהבה למתמטיקה התגלו אצל פרופ׳ עמית בגיל צעיר למדי. "אהבתי לפתור בעיות מתמטיות, נהניתי מן האתגר וההתמודדות עם תרגילים מסובכים, הוקסמתי ממספרים ותכונותיהם ומן היופי שבצורות הגיאומטריות", היא מספרת. הוריה עודדו אותה, מוריה הכירו בכישרונה, אבל בהיעדר סביבה תומכת

נאלצה מירי לעבור את מרבית הדרך הארוכה והקשה באופן עצמאי. התנסות זו הובילה אותה לימים ליזום ולפתח תוכניות ופרויקטים למען תלמידים מוכשרים ומחוננים, בפרט כאלו שנמצאים בפריפריה. היא הפכה זאת לשליחות ולייעוד. "כמו במוסיקה, בבלט או בציור, כשרון הוא תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק כדי להגיע להישגים. כשתלמידים מקבלים הכוונה נכונה ועזרה – לגביהם השמים הם הגבול", אומרת פרופ' עמית. הביוגרפיה שלה היא הוכחה ניצחת לכך. את לימודי הדוקטורט סיימה עמית במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, ומאז מילאה שורה של תפקידים באוניברסיטה ומחוצה לה. היא הייתה ממקימי המרכז והמחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטה, ועמדה בראשם במשך כמה שנים. בתפקידה כדיקנית

קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת פעלה רבות כדי להפוך אותו "ממגדל שן" ל"מגדל אור", ואבן שואבת לתושבי הערבה הצמאים להשכלה גבוהה. בעבר הרחוק יותר הייתה עמית המפקחת על הוראת מתמטיקה במשרד החינוך בירושלים. שורת פרויקטים חינוכיים, וביניהם התוכנית לנגישות להשכלה גבוהה, ליל המדענים "חכמים גם בלילה" ועוד, התנהלו בהצלחה תחת פיקוחה. תחומי המחקר שלה מתפרשים על כל תחומי החינוך המתמטי והמדעי, תוך שימת דגש על פיתוח חשיבה ויצירתיות, ובניית מודלים לטיפוח כישרונות, בפרט בחברה רב-תרבותית. "הבוגרים שלנו הם ממובילי העשייה החינוכית בנגב ומחוצה לו בתחומי המתמטיקה, המדע והטכנולוגיה", היא אומרת בגאווה. "זהו עוד נדבך במימוש החזון של אוניברסיטה מצוינת בנגב".

חינוך למצוינות | 16

1995 ינואר

גם כשהאוניברסיטה 'השאילה' אותי למשרד החינוך ועבדתי בירושלים, המשכתי לגור בנגב. כאן ביתי, כאן לבי

שלוש שנים גרה מירי בחיפה כשלמדה בטכניון מתמטיקה ופיסיקה, בזמן שבעלה למד הנדסה. בנגב גידלה את שלוש בנותיה. כשהן בגרו למדו רפואה, משפט וכלכלה. "גם כשהאוניברסיטה 'השאילה' אותי למשרד החינוך ועבדתי בירושלים, המשכתי לגור בנגב. כאן ביתי, כאן לבי", היא אומרת. 22 "חיידק המצוינות" לא הרפה ממנה, ולפני שנה הקימה את 'קידומטיקה לנוער', המועדון המתמטי בדרום ואף העניקה לו את שמו. הוא מיועד לתלמידים מוכשרים ומחוננים בנגב, ומעניק להם מסגרת מטפחת, אתגרית, שיטתית ואקדמית על מנת לפתח חשיבה לוגית-מתמטית ויצירתיות. הוא פותח להם צוהר למדע העכשווי ונותן להם תשתית מוצקה להמשך לימודים במקצועות תחרותיים. שמה של 'קידומטיקה' הולך כיום לפניה כמותג של מצוינות. תלמידי התוכנית מתמידים וממשיכים להשתתף בכל התחרויות בארץ. הם בולטים בנבחרת ישראל וזכו במדליות באולימפיאדות בינלאומיות. רבים מבוגרינו , ואחרים 8200 מאיישים יחידות-עילית כמו לומדים בהצטיינות מקצועות עתירי מתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון. בהשראתה של פרופ' עמית ובהדרכתה טיפסו ילדי הנגב לראש הפירמידה המתמטית. כאשר נשאלה פרופ' עמית מהו הכוח המניע שלה סיפרה על צוואתה הרוחנית של אמה, שאמרה לה: "מירי בתי, נולדת במרתף של החיים, במחנה עקורים. היום את בפנטהאוז של החיים. היכנסי למעלית, רדי למטה, הכניסי את הילדים הנצרכים למעלית והעלי אותם למעלה". את משאלתה של אמה משתדלת בתה להגשים עד עצם היום הזה.

17 | אבג

רציתי לנצל מעט מן הידע שצברתי בפיזיקה תיאורטית, ואת ההזדמנות לעשות זאת נתן לי פרופ' עמוס ריצ'מונד, האב המייסד של המכונים לחקר המדבר

מברית המועצות כשייפתחו שעריה. ויותר מכך: נעזור בפתרון הבעיה העולמית של ערים צפופות-אוכלוסין עד ללא נשוא וללא נשימה. אלה היו מילים כדורבנות! "דבריו של עמוס כבשו אותי, וכמוני נכבשו עוד הרבה חוקרים צעירים מתחומים שונים. ועכשיו הוסיפו למילות-ההשראה של עמוס את הוד הקדומים של מדבר צין המקראי ואת קברי דוד ופולה בן-גוריון הניבטים עליו מלמעלה – זהו מראה מרהיב ומרומם המחבר את עברו של עמנו עם עתידו. "הפתגם אומר 'כל ההתחלות קשות'. אבל בשבילנו, דור המייסדים, שכבר נהנינו מסירי-הבשר של אוניברסיטאות ותיקות ומבוססות במקומות שונים בעולם, האתגר של עבודה בצריפים רעועים והצורך לאלתר כל הזמן חלקי ציוד ואביזרים שונים בשביל הניסויים שערכנו דווקא הוסיפו התלהבות למאמצינו. אפילו הכביש החד-מסלולי ורב- המהמורות מבאר שבע לשדה בוקר, שנסע בו אוטובוס אחד בבוקר לשדה בוקר ואחד בערב חזרה לבאר שבע, לא ערער בנו את התחושה החזקה שאנחנו עושים משהו חלוצי". התנאים הקשים האלה השתנו כשמיכאל זוננפלד החליט להקים את הבניין הממשי הראשון בקמפוס שדה בוקר, ואף שיכנע את ידידתו, קורין אוונס, לבנות בו אודיטוריום מרשים. זיכרונותיו של פרופ' פיימן טריים עדיין: "מאותו רגע התחיל קמפוס שדה בוקר להיראות כמו מוסד אקדמי רציני – אנחנו כשלעצמנו תמיד חשבנו שהוא כזה – אבל גם מראה חיצוני הדור יש לו חשיבות, משום שהוא מעודד עוד אנשים נדיבי-לב להקים בניינים יפהפיים".

לעולם בעקבות השמש לעולם

פרופ' דוד פיימן מנצל את אנרגיית השמש לטובת האנושות, וניצל את ההזדמנות לספר לקוראי 'אבג' על שלבי התפתחותו של המרכז הלאומי לאנרגיית השמש מתקופת הצריפים ועד הבניין החדש בשדה בוקר

ואנרגיה תרמית באמצעות טכנולוגיה פוטו- וולטאית מרוכזת. זוהי מערכת פורצת-דרך בתחום האנרגיה הסולארית. עשרות שנים של פעילות טכנולוגית עשו אותו ואת החוקרים שלצדו לשותפים בכירים בהפיכת ישראל למרכז עולמי לפיתוח וייצוא של טכנולוגיות מתקדמות בתחום אנרגיית השמש. בראשית הדרך היו המשימות שונות והיעדים הותאמו לרוח התקופה. פרופ' פיימן משחזר: "פרופ' ריצ'מונד אמר לי שאם נוכל להשתמש במדע כדי לאפשר לבני-אדם לחיות בנגב בנוחיות ולהתפרנס בכבוד, ניצור בכך מקום להמוני יהודים שיבואו

טקס חנוכת המרכז הלאומי לאנרגיית השמש הפעיל את בלוטת הדמעות אצל לא מעט ממשתתפיו. אחד משיאי ההתרגשות נשבר כשפרופ' דוד פיימן, מי שעמד בראש המרכז הלאומי לאנרגיית השמש, תיאר את שלבי ההתפתחות של המרכז. "כשהצטרפתי שנים רציתי 44 לאוניברסיטת בן-גוריון לפני לנצל במדבר הנגב מעט מן הידע רב-השנים שצברתי בפיזיקה תיאורטית", נזכר פרופ' פיימן. "את ההזדמנות לעשות זאת נתן לי פרופ' עמוס ריצ'מונד, האב-המייסד של המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין". דוד פיימן הוא מומחה בעל שם עולמי בכל הקשור לפיתוח מערכות לייצור אנרגיית חשמל

אנרגיה סולארית | 18

לדברי פרופ' פיימן, "מיכאל תרם את הבניין למחקר סולארי בזמן שרוב המחקר הסולארי שלנו היה תיאורטי ומיעוטו ניסויי- שדה. אנחנו לא צפינו שיום אחד נזדקק גם למעבדות. משום כך, אלה מבינינו שעבודתם הסתמכה על מדידות בחוץ נשארו בצריפים והמשיכו להשתמש בציוד מאולתר. והיינו נשארים שם עד היום אלמלא נחלצו לעזרתנו פרופ' רבקה כרמי וכמה תורמים חשובים בעלי יד נדיבה". פרופ' פיימן לוקח נשימה ארוכה וממשיך לתאר את השתלשלות העניינים: "פרופ' כרמי כתבה לידיד טוב, ג'ראר וורמס מפריז, והוא החליט שהמקום המתאים ביותר לגיוס תרומות למטרה זו הוא ארמון ורסאי! ומי לדעתכם נענה ראשון לקריאתו של ג'ראר לתרום? ידידתנו היקרה קורין אוונס, שוב. זו הייתה ההתחלה של הגשמת חזון הבניין הזה". באופן פרדוקסלי, הדחיפה החזקה הזאת לחקר האנרגיה הסולארית באה בזמן שנראה שהעולם מאבד עניין במקורות אנרגיה מתחדשים. בישראל התגלו מקורות גדולים של גז בקרבת החופים, וארה"ב גילתה איך להפיק כמויות גדולות של גז ונפט ממקורות מקומיים שעד עתה לא היו זמינים לניצול. אלא מאי? הדלק הפוסילי שהתגלה עכשיו אמנם משפר את מצבן הבטחוני של ישראל וארה"ב, אבל שימוש בו יגרום לפליטה מוגברת של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספירה ויגביר עוד יותר את התחממות הגלובוס. וכך, בעוד שמדענים באוניברסיטאות אחרות מחפשים עוד ועוד תחומים חדשים שקרנות-מחקר אולי ישמחו לממנם, אנחנו באוניברסיטת בן-גוריון נגביר את מאמצינו לפתח אנרגיה סולארית, שתהווה אלטרנטיבה לשיגעון הדלק הפוסילי. "הדבר הזה יתאפשר הודות לדור החדש של מדענים צעירים ומבריקים, והודות לבניין הנהדר שהוקם בנדיבות לבם של התורמים היקרים שלנו", מסכם החוקר האנרגטי משדה בוקר. הוענק לפרופ' 2019 בדצמבר 4- ב פיימן 'אות בן-גוריון', הוקרה על תרומתו המשמעותית בתחומי מומחיותו.

19 | אבג

הקברניטים מהתחלותיה הצנועות לפני חמישה עשורים אל מעמדה הגאה היום כמוסד מוביל להשכלה גבוהה, לחינוך ולמחקר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נוהלה ונווטה על-ידי מנהיגים מסורים שידעו לתרגם חזון לפעולה

השגריר יוסף תקוע

פרופ' משה פריבס

נשיאים

1975

1972

פרופ' חיים חנני

פרופ' חיים אילתה

פרופ' דוד וולף

פרופ' משה רוזן

פרופ' צבי פלח

רקטורים

1984

1979

1974

1973

1970

עו"ד חיים צדוק

אברהם אגמון

* ד"ר אלק לרנר

ראש - יושבי הוועד המנהל

1983

1975

1970

רוברט ארנו

הברון נתנאל דה רוטשילד

ניסים גאון

ראש - יושבי חבר הנאמנים

1983

1979

1976

* שימש במקביל כיושב ראש חבר הנאמנים

היהלומים שבכתר | 20

פרופ' חיים אילתה

אלוף (מיל.) שלמה גזית

פרופ' דניאל חיימוביץ

פרופ' רבקה כרמי

פרופ' אבישי ברוורמן

- 2019

2006

1990

1986

1982

פרופ' אברהם טמיר

פרופ' חיים היימס

פרופ' צבי הכהן

פרופ' ג'ימי וינבלט

פרופ' נחום פינגר

פרופ' דב בהט

- 2018

2010

2002

1994

1990

1986

דוד ברודט

עדי אמוראי

ירום אריאב

עו"ד אשר חלד

עו"ד יאיר גרין

- 2019

2013

2010

1998

1988

הלורד ויידנפלד מצ'לסי

היימן קרייטמן

לויד גולדמן

אלכס מ' גורן

רוי ג' צוקרברג

- 2019

2012

2004

1999

1994

21 | אבג

הוציא מים מהסלע סידני לוב הגיע אלינו בשליחות אונסק"ו כדי לעזור במציאת פתרונות הרקע | טכנולוגיים לאספקת מים לנגב הצמא ולמדינת ישראל הצעירה לשליחות זו היה התמחותו בנושא שהיה אז חדש בתחום ההתפלה - "פעילותו המדעית והטכנולוגית של פרופ' לוב | האוסמוזה ההפוכה בהתפלת מים היא מתנה גדולה לא רק למדינת ישראל אלא לאנושות כולה", אומר פרופ' אמריטוס יורם אורן, ששימש בעבר כראש המחלקה להתפלה וטיפול במים במכון צוקרברג לחקר המים

המסחרי הראשון להתפלת מים בשיטה זו בקואלינגה, קליפורניה. בהשראת סידני לוב ובשיתוף פעולה עם 1968 חברת "הנדסת התפלה", נבנה בשנת בקיבוץ יוטבתה מתקן האוסמוזה הראשון מ"ק 200 בארץ (והשני בעולם). מתקן זה הפיק מים מותפלים ליום ממים מליחים שנשאבו מבאר מקומית. מאז פיתחו סידני לוב וחוקרים אחרים עוד גרסאות של התקני אוסמוזה הפוכה. פיתוח הממברנה המסחרית הראשונה לאוסמוזה הפוכה נחשב למשמעותי ביותר במאה העשרים בתחום התפלת המים. יעידו על כך מתקני-הענק להתפלת מים הנבנים כיום בעולם בשיטת האוסמוזה ההפוכה והמייצרים 60- מים בעלויות נמוכות. למעשה, למעלה מ אחוזים מנפח המים המותפלים כיום בעולם מיוצרים באמצעות טכנולוגיה זו. בישראל פועלים כמה מתקני התפלה של מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה: בשורק, באשקלון, בחדרה, בפלמחים ובאשדוד. הם מספקים מים באיכות מי שתייה ונחשבים למתקני ההתפלה הגדולים בישראל ובין הגדולים בעולם. מתקני אוסמוזה הפוכה קטנים יותר משמשים להתפלת מים מליחים.

לוב על רקע המתקן סידני ' פרופ ים בחדרה להתפלת מי

הצעירה. הרקע לשליחות זו היה התמחותו בנושא שהיה אז חדש בתחום ההתפלה - האוסמוזה ההפוכה. את דרכו בתחום זה החל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס כתלמיד לתואר שני ולדוקטורט בהנדסה כימית. הוא ושותפו סרינאווסה אב-טיפוס 1959 סוריראג'אן פיתחו בשנת של ממברנת האוסמוזה ההפוכה הראשונה, שהייתה בנויה משכבה פולימרית בררנית שתפקידה להפריד בין מים לבין מלח; אפשר היה להפעיל עליה לחצים גבוהים כדי לגרום למים הנקיים לעבור דרכה, והיא דחתה מלחים ביעילות ונתנה זרמים גדולים של מים מותפלים. הצלחתם של השניים בפיתוח הממברנה הייתה פריצת דרך בתחום ההתפלה והביאה לבניית המתקן

טקס הדלקת המשואות בהר הרצל שפתח למדינת ישראל 64- את חגיגות יום העצמאות ה הוקדש לנושא "מים – מקור החיים", ובמהלכו הדליקו את המשואות נשים וגברים שתרמו רבות בנושאים השונים הקשורים למים. בהקשר לכך, חשוב לא לשכוח את תרומתו של פרופ' סידני לוב, איש אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1967 שנים. בשנת 52 סיפורו מתחיל לפני הגיע לבאר שבע בשליחות אונסק"ו לתקופה של שלושה חודשים אדם צנוע, סידני לוב שמו. הוא עבד במכון לחקר הנגב (שצורף לאוניברסיטת בן- גוריון בנגב עם היווסדה). בתום שלושה חודשים הודיע סידני לשולחיו בארה"ב שאינו חוזר לשם, כי "אינו יכול לעזוב את מולדתו". הוא הגיע עד הלום כדי לעזור במציאת פתרונות טכנולוגיים לאספקת מים לנגב הצמא ולמדינת ישראל

הידרולוגיה | 22

גרינברג באדיבות רועי : צילום ," על העולם תגליות ופיתוחים ישראליים שהשפיעו " מתוך הספר בהוצאת משרד המדע והטכנולוגיה

1989 ינואר

2008 פרופ' סידני לוב הלך לעולמו בשנת הוא היה פרופסור וחבר 89 . עד גיל 92 בגיל סגל המחלקה להנדסה כימית באוניברסיטה שלנו. "פעילותו המדעית והטכנולוגית של פרופ' לוב בהתפלת מים היא מתנה גדולה לא רק למדינת ישראל אלא לאנושות כולה", אומר פרופ' אמריטוס יורם אורן, ששימש בעבר כראש המחלקה להתפלה וטיפול במים במכון צוקרברג לחקר המים. "תרומתו מקבלת משמעות מיוחדת בתקופה שבחלקים רבים של העולם יש מחסור חמור במים ויש צורך באספקתם בכמויות מספיקות ובמחיר שווה לכל נפש". בקמפוס המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין הוקמו שני אתרים המנציחים את זכרו ופועלו של חוקר המים פורץ הדרך: האחד הוא מגדל העץ ששימש ליציקת הממברנות שנעשה בהן שימוש במתקן ההתפלה ביוטבתה; השני הוא תצוגה הנמצאת במבואה של מכון צוקרברג, שם מוצגים פרסומיו ועבודותיו של פרופ' לוב בצירוף הסברים על תגליתו שהשפיעה על העולם.

23 | אבג

נותנים את הלב והנשמה מדריך סטודנט לרפואה אריה מורן ' פרופ נפש בריאה במוסד בריא | מלידתו של בי -הספר לרפואה ועד הקמת הפקולטה למדעי הבריאות והמחלקות החדשות

החליטה המועצה 1973 במארס 21- ב להשכלה גבוהה בישראל (המל"ג) בראשות שר החינוך דאז יגאל אלון על הקמתו של בית-ספר לרפואה, הרביעי בישראל, במסגרת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ההחלטה התקבלה בסיומה של הצבעה דרמטית. מניין נמנעים. 3 , נגד 8 , בעד 9 הקולות הסופי היה קולו המכריע של אלון סיים תהליך ממושך שבו לקחו חלק אנשי באר שבע בהובלת ראש העיר דוד טוביהו. הם פעלו ללא לאות למען הקמת האוניברסיטה ובית-הספר לרפואה , לאחר מלחמת 1973 ששעריו נפתחו בשלהי יום הכיפורים, בעיצומו של המשבר הפוליטי והחברתי שפקד את ישראל. לידתו של בית-הספר נעשתה בסיוע

לו לפעול ולהתפתח גם בתקופות לא פשוטות. במהלך שנות קיומו הוטבע מושג המתאר את אופיו הייחודי – "רוח באר שבע". מושג זה חובק בתוכו את אופיו הקהילתי - ויותר מכך את אופיים של תלמידיו. אגודת הסטודנטים לרפואה, , לקחה על עצמה, 1975- אסר"ן, שנוסדה ב בנוסף לתפקידיה כאגודת סטודנטים, לתמוך ולסייע בהטמעת יעדיו של ביה"ס גם בהקשר לפעילותם החברתית של הסטודנטים ועודדה את מעורבותם בקהילה. "לא יהיה 'אתה' ו'הם' בבית- הספר הזה, אלא רק 'אנחנו'", אמר פרופ' פריבס בנאומו בפני הסטודנטים לרפואה. "יחד עם החזון של קידום הרפואה בקהילה

שירותי בריאות כללית (קופת החולים הכללית) והמרכז הרפואי סורוקה. האבות המאושרים של הרך הנולד היו פרופ' חיים דורון, מנכ"ל קופת החולים הכללית באותה עת, ופרופ' משה פריבס, נשיאה הראשון של האוניברסיטה שרק עשתה את צעדיה הראשונים במרחב האקדמי. לדור המייסדים השתייכו אנשי מקצוע מעולים בתחום הרפואה, וביניהם רופא המשפחה פרופ' דן בנור ופרופ' שרגא סגל, שהגיע ממכון ויצמן למדע וייסד את החטיבה למדעי היסוד בפקולטה למדעי הבריאות שהוקמה כעבור מספר שנים. בית-הספר קרוי על שמם של ג'ויס וארווינג גולדמן שתמיכתם סייעה

רפואה | 24

היה ברור כבר בראשית הדרך כי במקביל יש לקדם מחקר ברמה גבוהה, כי בלעדיו אין קיום למוסד להכשרה רפואית", אומרת ההיסטוריונית הרפואית פרופ' שפרה שוורץ. הוכנסו תחת כנפי בית- 1978 בשנת הספר הבן-גוריוני לרפואה בתי-הספר למדעי היסוד, סיעוד ופיזיותרפיה. כך נולדה הפקולטה למדעי הבריאות. בשנות נוספו מחלקות ללימודים מתקדמים 90- ה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור ונחנך המרכז לחינוך רפואי על שם פרופ' משה פריבס; בית-הספר לאחיות, שפעל בסמוך למרכז הרפואי סורוקה, הפך בתהליך מדורג לבית-הספר למקצועות הבריאות על שם רקנאטי. הרחיבה הפקולטה 2000 לקראת שנת את פעילותה האקדמית. נפתחו מחלקות ללימודי המעבדה הרפואית, גרונטולוגיה, רפואת חירום, ניהול מערכות בריאות, ונוסד בית-הספר לרפואה בינלאומית בשיתוף עם בית-הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בתחילת המילניום החדש הוקם בית-ספר לרוקחות. על איכותו הגבוהה של בית-הספר יעידו רבים מבוגריו שהתמנו לתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות בארץ. רק לאחרונה התבשרנו על מינויו של ד"ר ארז בירנבוים, בוגר המחזור התשיעי, למנהל בית-החולים אסותא אשדוד, ועל מינויה של ד"ר רויטל לוי-חברוני, בוגרת המחזור , למנהלת המרכז הרפואי יוספטל 13- ה באילת. שניהם התווספו ל'בוגרי גולדמן' אחרים שהסבו לנו גאווה, וביניהם: ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה; ד"ר אפרת ברון-הרלב, מנהלת בית- החולים בילינסון; ד"ר חגי אמיר, מנהל בית-החולים לוינשטיין; ד"ר זיו רוזנבוים, מנהל המרכז הרפואי העמק; וד"ר איתי פסח, מנהל בית-החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים. שנה לבית- 40 , במלאת 2014 בשנת הספר, נסגר עוד מעגל: פרופ' עמוס כץ, בוגר המחזור הראשון, נבחר לדיקן הפקולטה.

1986 יולי

25 | אבג

תנופת הפיתוח הפיסי באוניברסיטה מתבטאת במיזמי בנייה מורכבים שתוכננו על-פי הסטנדרטיים ככה בונים עתיד טוב יותר | מבנים חדשים נחנכו, פרויקטים רבים נמצאים בשלבי סיום | הגבוהים ביותר בניין התפעל

העתיד כבר כאן: בניין מגורי תלמידי המחקר על רקע פארק ההיי-טק והגשר המחבר בינו ובין מסוף הרכבת

בניין מעונות הסטודנטים, לפני כיבוש השממה

בינוי ופיתוח | 26

קריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס מוזכרת בנשימה אחת עם צמד המילים "חדשנות אדריכלית". האדריכל אברהם יסקי, הוא ועמיתיו, קווים לדמותו 70- שרטטו החל משנות ה העיצובית של הקמפוס. הקומפלקס המרשים שיפר משמעותית את התנאים הפיזיים יחסית לבית היאס, מלון שהוסב לאוניברסיטה בשלהי שנות .60- ה האקלים המדברי היווה שיקול חשוב בתכנון הקמפוס והמבנים שבו, ותנועה נוחה במעברים מוצלים בין בניינים קרובים יחסית היוותה עקרון מרכזי. חומר הגלם העיקרי – הבטון – עמד בהצלחה במבחן הזמן והאקלים הקשה, והתרכך מבלי לאבד את נוכחותו המרשימה. עקרונות אדריכליים אלו היו לשפה הפיזית של הקמפוס ומבטאים היטב את הרוח החלוצית הצנועה של התקופה. יסקי זכה בפרס ישראל לאדריכלות על תוכניתו ועל פעילותו האדריכלית 1982 לשנת למען האוניברסיטה. בניין הספרייה על שם זלמן ארן היה הבניין הראשון בקמפוס "החדש". אחריו צצו בניינים חדשים כמו פטריות אחרי הגשם. השממה נכבשה בלי התנגדות של ממש. עד תחילת שנות התשעים עברו כמעט כל המחלקות האקדמיות לקמפוס החדש. צמיחת האוניברסיטה והגידול המתמיד במספר הסטודנטים יצרו ביקוש לשטחים נוספים. הצמיחה הפיזית השתלבה עם הצורך לעדכן את "שפת הבינוי". ביוזמתה של האדריכלית עדה כרמי-מלמד התווספו לרפרטואר הארכיטקטוני מרכיבים של פלדה וזכוכית. אחד ההישגים הראויים לציון בתחומי הפיתוח הפיסי הושג לפני כמה שנים, עם השלמת בנייתו א' 93 בתוך חמישה חודשים בלבד של בניין לעובדי אגף הפיתוח והלוגיסטיקה. באותה נקודת זמן עלה הצורך להעביר את עובדי בניין עין גדי לקריית 'קמפוס מרקוס' ולשלבם עם עובדים נוספים של האגף במתחם אחד. תחנת הרכבת החדשה, המחוברת לקמפוס מרקוס באמצעות גשר מקסיקו, חיברה את האוניברסיטה לא רק לעיר באר שבע, אלא לאזור המרכז והערים הצפוניות. בשנים אלו זכו גם המרחבים הציבוריים והסביבה בכלל באוניברסיטה לתשומת לב: כיכר קרייטמן עוצבה מחדש על- כנווה 90- ידי שלמה אהרונסון באמצע שנות ה במדבר, מוקף בשדרת עמודים מקורה המסמלת

את ההיגיון והסדר של ההשכלה, ובשנת נוספה התבנית המופשטת של כיכר 2009 דייכמן בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. הקידום של מיזמי הבינוי האוניברסיטאיים נעשה באופן האיכותי ביותר, תוך הקפדה על מסגרת תקציבית ועמידה בלוחות זמנים. שאיפתה של האוניברסיטה למצוינות והיצמדותה לסטנדרטים המתאימים לטכנולוגיה של מתבטאות בשטח. חלק מן 21- המאה ה המבנים הוקמו באופן מודולארי, וניתן יהיה לעשות בהם שינויי ייעוד בקלות יחסית. טכנולוגיה מתקדמת ויצירתיות מוצאות אף הן ביטוי בשטח: בבניין הפיזיקה הוצבה "מטוטלת פוקו", כמו זו הנמצאת בכנסיית הפנתיאון בפריז. המטוטלת של פוקו היתה

יש על מי לבנות. סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת

מצטיינים ובני משפחותיהם. מדובר בפרויקט יוקרתי, משנה מציאות, שמבטא את מאמציה הכבירים של האוניברסיטה למשוך אליה תלמידי מחקר מצטיינים, תוך שימת דגש על שיפור התשתיות. חברת "אשטרום" מממנת ומפעילה את שנים. על פרויקט 25 הפרויקט לתקופה של זה, כמו על רבים אחרים, ניצח סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת. "משכנות תלמידי המחקר נבנו על מנת לעודד גיוס של סטודנטים לתארים מתקדמים", אומר ברקת. "הם ובני משפחותיהם נהנים מתנאי מגורים מיטביים בתקופת הלימודים. עד להשגת היעד עברנו כברת דרך, וכיום כולנו יכולים להתרשם מן התוצאות". מתחם המגורים צמוד לאוניברסיטה האוניברסיטאי. פארק ההיי-טק נמצא במרחק הליכה. במרחק נגיעה משם מתנשא בניין 'מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי' - הצעקה האחרונה בתחום האדריכלות. הבניין המרשים משתלב עם תוכניתה של האוניברסיטה להעמיד לרשות חוקריה תנאים אופטימליים. עוד בתוכנית: הקמת הקמפוס הצפוני ובתוכו כפר למגורי סטודנטים. עם השלמת הפרויקט, המשתלב עם ירידת חלק מיחידות צה"ל לנגב, צפויה האוניברסיטה להכפיל את שטחה. ולתחנת הרכבת. מצדו השני של הכביש ממוקם מרכז הספורט

הקידום של מיזמי הבינוי האוניברסיטאיים נעשה באופן האיכותי ביותר, תוך הקפדה על מסגרת תקציבית ועמידה בלוחות זמנים

מרכיב בניסוי שערך ליאו פוקו בפריז, שבסיומו הודגם כיצד כדור-הארץ נע סביב צירו. כמענה לחזונו של דוד בן-גוריון על כינונה 60- של "קריית ספר" במדבר נוסד בשנות ה הקמפוס בשדה בוקר. חברי סגל היחידה לאדריכלות מדברית תיכננו את הבניינים הראשונים במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, בדגש על אלמנטים של אדריכלות מדברית - הצללה ותשומת לב לכיווני הדלתות והחלונות, קירות מבודדים הבנויים מחומרים הסופגים חום במהלך היום ומקרינים אותו פנימה בלילה, ומגדל קירור באידוי. בן-גוריון אהב לעמוד על הראש, ופסל המנציח אותו בצורה הזאת משקיף על פרויקט המגורים החדש לתלמידי מחקר

27 | אבג

ומצוינות השראה

| שנה להיווסדה 50 אוניברסיטת בן-גוריון מציינת תנו עוד מבט לעבר האירועים והאישים שהטביעו חתיכת היסטוריה | חותם על העשורים האחרונים

'המכון להשכלה גבוהה בנגב'. הלימודים היו בפיקוח אקדמי של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון ויצמן למדע. מספר .250 הסטודנטים בשנה הראשונה עמד על החיפושים אחר שטח מתאים לבניית קריה אוניברסיטאית נמשכו, וההחלטה נפלה על השטח שמצפון לבית-החולים, סמוך לשכונה ד' בעיר. שיקול מכריע בקבלת החלטה זו היה שילובו המיידי של המוסד הונחה אבן- 1969- בחיי העיר באר שבע. ב הפינה לבניין הספרייה - הבניין הראשון שנבנה בקריה החדשה. באותה שנה נבחר פרופ' חיים חנני לתפקיד הרקטור, וישראל בן-אמתי מונה למנכ"ל. המושב הראשון של בראשות ד"ר 1970- חבר הנאמנים התכנס ב

כמעט דמיונית. הוקמה "ועדה יוזמת", והיא גלגלה את הרעיון לפתחו של ראש הממשלה לוי אשכול. הלה חבר לשר החינוך זלמן ארן ולדוד בן-גוריון, והשלושה החלו לפעול יחד במטרה לממש את התוכנית. יותר מאוחר נוסד באופן רשמי 'המכון להשכלה גבוהה בנגב'. עתה חיפשו מקום נודע 1964- לשכן בו את המוסד החדש. ב להנהלת המכון שחברת 'היאס' נמצאת בקשיים כספיים; בחורינו המצוינים פנו אליה והחברה הסכימה למכור את אכסניית 'בית היאס' לעיריית באר שבע כדי שזו תשמש בית לאוניברסיטה שבדרך. 1965 העניינים התקדמו מהר, ובאוקטובר נפתחה שנת הלימודים הראשונה של

1979 - 1969 העשור הראשון את ספירת העשורים של האוניברסיטה ,1962 בדצמבר 14- צריך אולי להתחיל ב היום שבו התקיימה "ישיבת הדג מלוח". ד"ר יוסף שטרן, מנהל בית-החולים המרכזי לנגב, כינס במשרדו קבוצת אנשים שכללה אנשי מדע, אישי ציבור, מנהלי מפעלים ומוסדות בנגב ונציגי העיר באר שבע, איש. בפגישה הוגש דג 22 בסך- הכול מלוח ומכאן כינויה של הישיבה ההיא. שם עלה הרעיון הנועז להביא חינוך גבוה לנגב והתקבלה ההחלטה להתחיל מיד בהליכים הדרושים לביצוע המשימה, שנראתה אז

אנואר , נשיא האוניברסיטה יוסף תקוע מעניק לנשיא מצרים יעקב אגם שעיצב האמן ״כוכב השלום״ את פסלון , סאדאת

לפני ,( התמונה במרכז ) יגאל אלון , ראש הממשלה ושר החינוך סגן על הולדתה של אוניברסיטת הנגב הכרזתו

הסיפור שלנו | 28

יוסף תקוע, כוכב הקולנוע דני קיי. בשדה בוקר הוקמו המכון לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין והמכון למורשת ביקר אותנו סגן נשיא 1977- בן-גוריון. ב ארה"ב, וולטר מונדייל, כדי לחנוך איתנו העניקה 1979- את מכון האמפרי, וב האוניברסיטה לראשונה תוארי דוקטור לאות כבוד. חתם את העשור הראשון ביקורו ההיסטורי באוניברסיטה של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, שהגיע בלוויית ראש הממשלה מנחם בגין. אגב, אחד האישים בפמלייתו של נשיא מצרים היה חוסני מובארק, שישב על בימת הנשיאות בטקס קבלת הפנים שהתקיים בכיכר קאמינגס. 1989 - 1979 העשור השני בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת השתוללה בארץ אינפלציה. הנהלת האוניברסיטה התקשתה להציג בפני ידידינו בעולם דוחות כספיים בגלל השינויים המהירים בערך הכסף. המצב הכספי היה קשה. יוסף תקוע סיים את תפקידו ובמקומו נבחר לכהן כנשיא האלוף במילואים שלמה גזית. הרקטור היה פרופ' דוד וולף. לתפקיד יו"ר חבר הנאמנים נבחר רוברט ארנו מארה"ב, והוא שימש בתפקיד הזה אחת- עשרה שנים. יותר מאוחר החליף פרופ'

חיים אילתה את פרופ' וולף בתפקיד הרקטור, וכעבור שנתיים הוא נבחר לתפקיד הנשיא הרביעי של האוניברסיטה. האוניברסיטה השקיעה מאמצים עצומים כדי להיחלץ מן המשבר הכספי, ואף ביקשה אחוזים משכרם במשך 6 מעובדיה לוותר על שנה. העובדים מכל הסגלים גילו סולידריות יוצאת מן הכלל וחתמו על מתן הלוואה למוסד. כולם חשו שזו חובתם המוסרית לאוניברסיטה. כחלק מניסיון ההיחלצות מן המשבר הוקמה פרופסורים שעשתה הערכה של 23 ועדה בת הפעילות האקדמית של הפקולטות ומכוני המחקר והציעה מדיניות אקדמית לשנים ,1985- הבאות. היציאה מן המשבר הייתה ב שנה שהסתיימה בתקציב מאוזן. סייעו בכך אגודות הידידים שלנו בעולם, שחבריהן התרשמו לטובה מביצועי האוניברסיטה ושאבו מהם עידוד לגייס עוד משאבים. שוחרינו הבינו שזוהי זכות גדולה להיות חלק מן המוסד הנגבי הצעיר והדינאמי. המערך ההסברתי היה מוצלח וההצטרפות לשורות הידידים הייתה עצומה. בסוף העשור השני הגיע מספר הסטודנטים נפתחה 1982- . ב 5500- באוניברסיטה ל המכללה האקדמית באילת תחת חסותה של הפקולטה למדעי הרוח והחברה. לקראת אמצע שנות השמונים כבר היו הפקולטות למדעי הטבע, למדעי ההנדסה ולמדעי הבריאות פקולטות בוגרות ממש, שהעניקו לבוגריהן את שלושת התארים. אורחים הגיעו אלינו מרחבי תבל. בחורף > המשך בעמוד הבא

אלק לרנר, ובכך תמה תקופת המעבר מן 'המכון להשכלה גבוהה בנגב' ל'אוניברסיטת הנגב'. נבחר פרופ' משה פריבס לתפקיד 1972- ב נשיא האוניברסיטה והיה לראשון הנשיאים. , לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון, 1974- ב שונה שם האוניברסיטה והיא נקראת מאז 'אוניברסיטת בן-גוריון בנגב'. העשור הראשון היה עשור של חלוציות. הכול התחיל מנקודת האפס: גויסו מרצים, הוקמו פקולטות, מחלקות אקדמיות, מרכזים אקדמיים, כוננו הקתדרות הראשונות ונחנך "קיר המייסדים". המכון למחקר שימושי צורף לאוניברסיטה. הוקמו מחלקות מינהליות, הוקמה גם היחידה למעורבות חברתית. סטודנטים התחילו להתעניין באוניברסיטה החדשה בנגב, ורבים נרשמו ללימודים בה. באמצע העשור הראשון כבר למדו סטודנטים. היו חידושים 3500 באוניברסיטה בתחום האקדמי, כמו הקמת המחלקה למדעי ההתנהגות והקמת בית-הספר לרפואה שהצהיר על כוונתו לעודד את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הקהילה. אורח-הכבוד בטקס חנוכת בית- הספר לרפואה היה הסנטור האמריקאי אדוארד קנדי, מידידיה המובהקים של מדינת ישראל. התפטר פרופ' משה פריבס מתפקידו 1975- ב הנשיאותי לטובת הפקולטה למדעי הבריאות, והשגריר שלנו באו"ם, יוסף תקוע, נבחר להיות הנשיא השני של האוניברסיטה. אז החלה הפריחה הגדולה של אגודות השוחרים שלנו ברחבי העולם. באותה שנה ביקר אותנו ידידו של

בקריית הראשון הבניין - והספרייה שר האוצר פנחס ספיר נושא דברים בטקס חנוכת בניין ראש הממשלה גולדה מאיר : משמאל , לצידו . האוניברסיטה החדשה

במהלך ביקורה בקמפוס , ר ' מרגרט תאצ , אשת הברזל האוניברסיטה בשדה בוקר

29 | אבג