עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

החדשים והישנים, מספקים דיור ראוי, אם כי מספר הדירות אינו מספיק והרבה סטודנטים גרים בדירות שכורות, בעיקר בשכונות הסמוכות לקמפוס. הדרישה הגדולה לדיור העירה את שוק הנדל"ן הרדום – תרומה צנועה של אוניברסיטת בן-גוריון לכלכלת באר שבע. אבל הסטודנטים תרמו עוד תרומה, חשובה עוד יותר – הם נתנו זריקת חיים לשכונות הסמוכות לקמפוס: בעזרת פרויקטים חינוכיים, ובכללם תוכנית פר"ח ועוד המון תוכניות, נרקמו קשרים בין סטודנטים ותושבי השכונות שבהן הם מתגוררים. זוהי אינטגרציה אמיתית, מעורבות חברתית ששני הצדדים יוצאים נשכרים ממנה. בעשור הרביעי שמה האוניברסיטה את הדגש על מצוינות במחקר. עשרות מרכזים פועלים במוסד, רבים מהם רב-תחומיים. האוניברסיטה קלטה מדענים צעירים ומבריקים, והעלתה את רף הקבלה לכל המחלקות ולכל התארים. שם המשחק עכשיו הוא איכות ומצוינות. רשימה חלקית של ההישגים בסיומו של העשור הרביעי כוללת את הקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב; ענקית- התקשורת הגרמנית 'דויטשה טלקום' הקימה באוניברסיטה מעבדות המתמקדות בטכנולוגיית מידע ובטלקומוניקציה; הוקם מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי; הוקם מכון 'הקשרים' לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, ובו הארכיונים של הסופרים והמשוררים אהרון אפלפלד, > המשך בעמוד הבא

מלונדון, להרים את הכפפה. הם הזמינו את ארכיטקט-הנוף הנודע, שלמה אהרונסון, לתכנן את כיכר קרייטמן המרשימה ששינתה את פניו של הקמפוס. השבילים המקורים המובילים לכיכר מגינים בקיץ מן השמש המדברית הקופחת ומן הגשמים בחורף, ובוואדי המלאכותי מפכים מים חיים בלב הקמפוס. הכיכר חיברה את הספרייה המרכזית על שם זלמן ארן עם הבניינים שבצד הדרומי של הקמפוס ועם בית הסטודנט על שם זלוטובסקי. הקמפוס הפך לבית שנעים לחיות בו, לטייל בו ולהזמין אליו אורחים. יש כבר במה להתפאר. בניינים רבים צצו ברחבי הקריה. נראה שאין פקולטה שלא זכתה בבניין חדש, בכיתות חדשות, במעבדות חדשות. ונפתחו גם לא מעט מנזות לרווחת הסטודנטים, העובדים והמבקרים הרבים. הקמפוס הפך לגן פורח. גינות וגנים צובעים את השטחים הפתוחים, שהולכים ומצטמצמים. תהליך דומה עבר גם על המכון לחקר המדבר בשדה בוקר. קשה להכיר כיום את הקמפוס הזה, שהפך לפנינה ארכיטקטונית הודות לסיוע רב של ממשלת גרמניה; ההלוואה שהיא נתנה למכון איפשרה לבנות בו בניינים יפים ולעצב את הגנים המקיפים אותם בהרמוניה מושלמת. זהו נווה-מדבר אמיתי. באוניברסיטה כבר לומדים יותר סטודנטים. מעונות הסטודנטים, 18,000- מ

ראיסה, וקיבל מאיתנו את 'אות השלום'. נשיא צרפת פרנסואה מיטראן הוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד בטקס רב-רושם שהתקיים באולם הספורט של מדרשת שדה בוקר, שבעזרת תפאורה מתאימה הפך לאולם מהודר ומעוטר בדגלי 1994 ישראל וצרפת. ב"יום בן-גוריון" של ביקר אצלנו ראש הממשלה יצחק רבין ובטקס מרשים הענקנו לו תואר דוקטור לאות כבוד. גם מלך זולו ביקר אותנו כדי לבחון את הישגינו בתחום של חקר החקלאות באזורים צחיחים. 2009 - 1999 העשור הרביעי בעשור הרביעי עברה האוניברסיטה את גיל ההתבגרות. היא כבר לא אוניברסיטה בהתפתחות אלא אוניברסיטה מפותחת. כבר מזמן היא נמצאת על "מפת המוסדות להשכלה גבוהה" והסטודנטים ממשיכים לאהוב להשתייך אליה. הזמן עושה את שלו וראשוני העובדים, מכל הסגלים, אלה שהצטרפו למוסד בשנותיו הראשונות, פורשים לגמלאות. אין סימן מובהק מזה לבגרות. בעשורים השלישי והרביעי הושם דגש חזק על האסתטיקה של הקמפוסים. מי זוכר את "הבור השחור" שבמרכז "הקריה החדשה"? וכמו במקרים דומים החליטו איירין והיימן קרייטמן, אנשים נפלאים

מקבל , בארץ הראשון הסטודנט לרפואה האתיופי , יצחק אבי נחום פינגר ' הרקטור פרופ את תואר הדוקטור מידי

רבקה כרמי ' מעביר את השרביט לידיה של פרופ ברוורמן אבישי ' פרופ

31 | אבג